סוף העולם מתקרב שוב! ||| האם אנחנו ערוכים לכך ומה נשאיר לבאים אחרינו?

כמדי קיץ, בעונה היבשה, יש מדענים שצופים שהעולם עומד להיחרב (בהתייחסות המצומצמת שלנו, הכוונה היא לכדור הארץ שלנו בלבד, כך שאין לכם מה לדאוג). על פי המסורת היהודית (וויקיפדיה) העולם יחרב עוד מעט – בשנת 2238, 2239, או 2240. קרוב מאוד לשיר החורבן המיתולוגי של זגר ואוונס ״בשנת 2525״.

בקיץ לפני שנתיים כבר צפו מומחים שקץ העולם יבוא ב-23.9.2017, וזה לא התממש, אז אל תיתפסו לתאריך ספציפי ואל תעמדו עם סטופר ביד. יש והיו הרבה תיאוריות בנושא השוּלי הזה, ולא כאן המקום לדון בהם. רציתי להביא כאן רק כמה דוגמאות קטנות מהנעשה בשטח, לקראת אירוע הסיום.

שדה תפוחי אדמה מיובש, קיץ 2019 – מתחתיו היה בית המלאכה לכדים ביזנטיים לפני 1,500 שנה

עורבים מעל שדה תפוחי האדמה והחרסים הביזנטיים; הנגב המערבי, 2019

חרסי העבר

בימים אלה הגיע זמן איסוף תפוחי האדמה. בחלק מהשדות כבר נאספו התפוּדים, ושדה אחד יוּבש ומוכן למכונות האיסוף שיגיעו בעוד רגע. זהו השדה שבדרך לבתרונות בארי. השדה שליד הדרך בה שועטים רכבי הכיבוי בכל סבבי ״הכחשת האש״ של 2018-19.
מה שמייחד את החלקה הספציפית הזו (בלוק 8 קוראים לה אצלנו, אם אתם רוצים לדעת בדיוק) היא העובדה שהשדה נזרע על חלקה שבה מפוזרים רבבות חרסים היסטוריים, רובם מהאימפריה הביזנטית ששלטה כאן הרבה לפנינו ולפני בני-דודינו המוסלמים שמעבר לגדר.

תפוחי אדמה וחרסים ביזנטיים בשדה לפני בתרונות בארי, יוני 2019

חרסי העתיד

אלה ה״חרסים״ שאנחנו משאירים אחרינו לדורות הארכיאולוגים הבאים, שוודאי יהיו מהונדסים ומודפסים במדפסת דנ״א מתוחכמת. כדי לסייע להם ארמוז שמדובר בכלי פלסטיק עדינים שיוצרו בראשית המאה ה-21 וכללו תוויות מודפסות עם שמות שעדיין נמצאים בפיענוח במעבדות. חוקרים ישערו ש״קוקה קולה״ היה שמה של האלה הקדמונית ששלטה בחלקה המערבי של ממלכת הצריכה הראשונה (2525-1950), והאופטלגין (בתמונה האחרונה) הוא, ככל הנראה, שם של חומר משכך מודעוּת שהיה מקובל אצל ההומו סאפיינס בעוטף עזה.

 

 

  

בדיוק מתחת לשדה הזה היה – כך משערים הארכיאולוגים – מפעל לייצור כדים ואביזרי חרס אחרים. מאז חלפו יותר מ-1,500 שנים ורוב הכדים הפכו לשברי חרסים. אנחנו הולכים לשם לפעמים עם הנכדים הסקרנים לנסות למצוא כד שלם(!) או לפחות תחתית או ידית של כד. ואולי אפילו מטבע עתיק! בינתיים אפשר לומר שחיפושינו העלו חרס. אבל גם זה משהו.

השבוע צילמתי כמה תמונות בניסיון להמחיש את שיחי תפוחי האדמה המיובשים על רקע החרסים. חלק מהתמונות מוצג כאן ובהזדמנות זו הגעתי להבנה האמיתית: מה אנחנו נשאיר כאן לארכיאולוגים של אחרי ״סוף העולם״ המתקרב?
הממצאים המוצגים כאן בפוסט אינם מעודדים במיוחד. החוקרים העתידיים, שכנראה יהיו יצורים מתוכנתים שאבריהם ומוחותיהם יודפסו באפליקצייה עתידית כלשהי, ודאי יתרגשו – כמו שאנחנו מתרשמים מהחרסים הביזנטיים – כשינסו לזהות את הממצאים העתידיים: בקבוקים ושקיות מפלסטיק ופחיות פח של משקאות שאולי ישרדו את אירועי האפוקליפסה בסוף עידן ״ההומו־הישראלוס״. אולי דווקא בקבוק הקוקה-קולה שיימצא, בשנת 2525 יהיה הפריט החשוב ביותר במוזיאון הסאפיינס הישראלי שיוקם בעיר המוזיאונים העתידית (חולוֹנדון?).

בינתיים תוכלו כבר בקיץ 2019 לצפות כאן בקטלוג הממצאים שליקטתי עבורכם. ותזכרו יש לנו ארץ נהדרת שעברה הרבה כיבושים ואימפריות ושרדה את הביזנטים, הרומאים, הממלוכים, הערבים, וגם את ״עם הפלסטיק״ של ראשית המאה ה-21 (למניינם!).

_____
לנוחיות הקוראים:
 ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה בשדה ובניר, היסטוריה, טבע ונוף, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.