המלחמה הרחוקה ההיא ||| 50 שנה למלחמת ההתשה (יש כמה חיילים שעוד זוכרים את התקופה)

בחודש האחרון ציינו, בצורה מינורית ומינימליסטית, חמישים שנה למלחמה הקשה והנשכחת, המלחמה של דור הסדיר שלי – מלחמת ההתשה.
למלחמה המושכחת ​הזו אין עדיין תאריכים מדויקים – יש המציינים אותה מאביב 1969 עד קיץ 1970 ויש המרחיבים את טווח התאריכים.
שלמה ארצי (הזמר מלהקת חיל הים של סוף שנות ה-60, עם ה״שוטי, שוטי ספינתי״ שלו) הקדיש למלחמה ההיא טור מלא זיכרונות המלחמה (״בדרך לחתונה כמעט נהרגנו בסואץ״).
למרות שהלהקה לא הייתה קרבית מבחינת הגדרתה היא נתקעה בתעלה בכמה אירועי ירי קשים. שלמה ארצי גם מציין ברשימתו שהוא קיבל את אות המלחמה 33 שנה מאוחר מדי. אני יכול להרגיע אותו שאני לא קיבלתי אותו עד היום, 50 שנה אחרי.

כשמזכירים אצלנו את מלחמת ההתשה מזכירים תמיד גם את הסרט הקלאסי ״בלוז לחופש הגדול״:
מילות הפתיח לסרט: ״בתעלה נמשכת מלחמת ההתשה. אנחנו מתגייסים לצבא בתחושה שזה החופש הגדול האחרון שלנו. קיץ אחרון של שמש וים, קיץ אחרון שכולנו עדיין יחד וצריך לעשות דברים. להספיק. הזמן: קיץ 1970. המקום: תל אביב״.

עוד זכרון מוכר מימי ההתשה הוא ״שיר לשלום״ מ-1969 – השיר המיתולוגי של רוטבליט ורוזנבלום, ששרה להקת הנח״ל עם הסולנית מירי אלוני. מירי תיזכר גם עם גירסת השיר ששרה בדואט עם יצחק רבין ב-4 בנובמבר 1995, בכיכר שאז עוד לא נקראה על שמו, בלילה ששינה את ההיסטוריה של ישראל.

אנחנו זכינו לראות את להקת הנח״ל עם מירי אלוני, בזמן אמיתי, בקולנוע ״קדש״ במחנה של בית ספר לשריון (ביסל״ש) בג׳וליס. זה קרה באחד הקורסים המקצועיים של מסלול השריון הארוך. לפני כמה שבועות יצא לי לבקר בבסיס שהיה פעם בית הספר לשריון וצילמתי (מבחוץ) את הבניין של ״הקולנוע השריונאי״ העתיק (עם הכיתוב באותיות דוד מצ׳וקמקות). בבניין הזה ממש צפינו ב-1969 בלהקת הנח״ל עם מירי אלוני ו״שיר לשלום״. שמחתי לשמוע שהבניין הוכרז כמבנה לשימור ויהפוך להיות אתר היסטורי.

בניין הקולנוע הישן בג׳וליס (מחנה עמנואל), מאי 2019

על השריונאים של מלחמת 1969 בבקעת הירדן כתבו יורם טהרלב ומשה וילנסקי את השיר ״שריונים שישים ותשע״:
בגאון הירדן / באוּם שוּרט ואוּם אוּץ
במטע הדקלים / בחצר הקיבוץ 

במקום בו הקיץ אדום ובוער, 
אך הגבול בו אדום ולוהט עוד יותר

(כמובן שעל טנקי המרכבה המופיעים בקליפ של השיר אף אחד עוד לא חלם ב-1969. הטנק הישן שעמד בשער מחנה ג׳וליס מתאים יותר).

כמו כל חייל קשיש, גם לי נשארו כמה זיכרונות ממלחמת ההתשה. חלק גדול מהשירות הסדיר עשיתי בקורסי שריון שונים כחניך ומדריך, אבל הספקתי לשרת, כנהג טנק, בימי המרדפים בכל מוצבי בקעת הירדן: מבסיס ״הברך״ בצפון ומחנה הג׳יפטליק במרכז, ועד הבסיס במשטרת יריחו שבדרום הבקעה.
אלה היו הימים עליהם כתב ירון לונדון את השיר המיתולוגי ״מרדף״ (לימים הוא הביע קצת חרטה על ״השיר הפטריוטי״ שכתב ב-1969):
ארץ טובה שהדבש בעורקיה / אך דם בנחליה כמים נוזל.
ארץ אשר הרריה נחושת / אבל עצביה ברזל.
ארץ אשר מרדפים קורותיה / אלפיים דפים ועוד דף, 
עד שנשרף / עוד מעט כל חמצן ריאותיה / בגלל מרוצת המרדף 

עוד כמה ״שירי סיירות״ יפים שייכים לתקופה הזו, למשל: ״יש לי אהוב בסיירת חרוב״ (חפר ורוזנבלום):
ביום הראשון כשקבענו פגישה / הלך הוא לבדוק את דרכי הגישה / של איזשהו מעבר בירדן / בבוקר חזר מנומנם וישן. ולמרות שלא הייתי חייל בסיירת חרוב, אלא רק נהג טנק בפלוגה ב׳ של גדוד 53 (שאז עוד היה שייך לחטיבה 7), הזדהיתי תמיד עם מילות השיר, בעיקר עם ״בבוקר חזר מנומנם וישן״.

שיר נוסף מתקופת מלחמת ההתשה, הפעם בדרום: ״בסיירת שקד״ (שכתבה דליה רביקוביץ׳, וגם היא לא התגאתה בו אבל חיילי סיירת שקד במעוזים בהחלט שאבו כוח מהשיר ב-1970, בימי ההתשה הקשים):
בסיירת שקד / מדליקים בלילות מנורה חזקה / בחדר המפקד. 
וכל עין באור מבריקה / ומי שאין לו בערב מה לעשות 
נכנס ויושב לו / עד אחרי חצות / עד אחרי חצות.

השיר ״האיש מן הבקעה״ של להקת פיקוד מרכז, עם הסולנית דורית ראובני, נכתב על ידי חיים חפר ומוני אמריליו, לזכרו של אל״מ אריה רגב שנהרג עם סרן גד מנלה באחד המרדפים בבקעה ב-1968:
בעננים תלויה הקשת / אך עוד לוחש מכשיר הקשר 
מילה או שתיים כמו משק כנפיים / ענה לי 
רות סוף אומר האיש מן הבקעה 

לחיילים ששירתו בתקופת ההתשה בבקעה ובתעלה נשארו זיכרונות קשים של תקריות ירי והפגזות כבדות, ושל חברים צעירים שנהרגו בין המוצבים והמעוזים. שלוש שנים בלבד אחרי שהסתיימה ההתשה באה המלחמה הגדולה אותה זוכרים כולם: מלחמת יום כיפור, עליה כתבתי כאן כבר הרבה פעמים.

בתקופה ההיא לא היו סמארטפונים וגם לא הרבה מצלמות. וגם אם היו כמה מצלמות – לחיילים הפשוטים (חפ״שים) אסור היה לצלם בקו. לכן נותרו לי, באלבום הצבא הצנום, רק שלוש תמונות מצהיבות ומחוקות  בהן אני נראה עם חבריי לפלוגה, על הזחל״ם הפלוגתי ולידו, בסיור הכנה בין המוצבים שבין הגשרים: אדם (דמייה), אלנבי ועבדאללה, אותם יצאנו לתגבר כשקיבלנו פקודה.
הנהיגה בטנק הצנטוריון הישן לא הייתה קלה: חמישה הילוכים קדמיים ושניים אחוריים, עם ידיות נהיגה חורקות ועם מדפים סגורים בחום הבקעה. התנאים האלה, בלי מיזוג ועם איוורור קלוש בתא הנהג, אילצו את נהג הטנק לשתות חצי מג׳ריקן מים שהיה בתא הנהג, כשהטנק נכנס לעמדות ליד המוצב.

במחנה הג׳יפטליק במרכז הבקעה זכינו, בין הסיורים והנסיעה למוצבים, לראות כמה להקות צבאיות (ללא תאורה ובלי הגברה) והשירים שציטטתי כאן בהחלט נטעו בנו גאווה תמימה חסרת כל היגיון.

אחר כך הלכתי לכל הקורסים של השיריון וה״התשה״ נמשכה בבקעה ובתעלה גם בלי השתתפותי הפעילה (חוץ מכמה אירועים נקודתיים) כמעט עד מועד השחרור. המלחמה המפרכת ההיא לא זכתה להרבה תהילה, אבל היא נמצאת עמוק עמוק בזיכרון של בני דור ההתשה. וגם אם צה״ל לא מצא לנכון (עדיין) לשלוח לי את אות המערכה, אין לי טענות – גם בלי פסי החאקי עם נגיעות התכלת־לבן ואדום, של אות המלחמה, היא צרובה עמוק בזיכרון שלי ושל החיילים הסדירים של השנים הרחוקות ההן.

יש מי שרואה גם באירועים של ימינו, בעיקר באיזורנו: ״העוטף״ המפורסם (וה״נודניק״), סוג של מלחמת התשה. למי שהיה חייל שם בבקעה ובתעלה לפני חמישים שנה, המלחמה המתישה של ימינו שמשתתפים בה גם כל האזרחים – מתינוקות בני יומם ועד סבים וסבתות – נראית כ״מלחמה לוקסוס״ (במירכאות כפולות ומכופלות). ביחס למלחמת ההתשה בבקעה, התנאים הפיזיים לא רעים: ממ״ד, מיזוג, טלוויזיה ואינטרנט אבל כמובן שזו השוואה חסרת כל טעם. ועם זאת, כבוגר ״ההתשה 69״, אני מאמין ומקווה שגם המלחמה המתישה הנוכחית, שנכפית על חלק קטן מאזרחי המדינה, עוד תסתיים ואנחנו שוב נראה את ״הימים האחרים״, אשר מעבר להרים (או השדות) העשנים, הבוערים.

השיר ״הימים האחרים״ – האופטימי (והנאיבי) מלווה אותי מאז ״ימי הבקעה״ שלי. הוא נכתב בעצם ימי ההתשה בבקעה ושרה אותו להקת פיקוד המרכז:
אנחנו עוד נראה את הימים האחרים, 
אשר מעבר להרים העשנים, הבוערים. 
אנחנו עוד נראה את הימים האחרים 
עולים, באים מן הבקעה, יורדים אלינו מן ההרים, 
צוחקים את האביב, האהבות, הנעורים 
ואת הדברים אשר שכחנו כבר איך הם נראים.
(להקת פיקוד מרכז, 1970. מילים: חיים חפר; לחן: דובי זלצר)

לצפייה בפרקי הסדרה ״המלחמה שנשכחה״ בכאן 11 – כנסו כאן.

_____
לנוחיות הקוראים:
 ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה היסטוריה, ישראל, מוזיקה, מלחמה ושלום, צבא וביטחון, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על המלחמה הרחוקה ההיא ||| 50 שנה למלחמת ההתשה (יש כמה חיילים שעוד זוכרים את התקופה)

  1. levdave הגיב:

    יגאל, תודה
    אם לא היית כותב את שלעיל, לא הייתי חושב על כך. ואז, מה? כבר 50 שנה? וגלי הזיכרונות עולים. "ביליתי" לא מעט בימים ההם בקו בר-לב. אירועים לא חסרו, אבל אני רוצה לספר על מקרה זניח, לא הרואי, לילה.שקט, חבר ואני עומדים על הסוללה, תוקעים בזנ"טים ומותחים יוטה כדי "להגביה" את הסוללה מפני הצלפים. ההלמנייה והלב בתחרות פרועה, מי הולם יותר.
    לא יודע אם השכחה נובעת מכך שלמלחמה הזו אין "יום הולדת", או שברצף האירועים כישראלי בכלל ותושב העוטף בפרט כבר נשכחים הפרטים. תודה.

    • igalz הגיב:

      דוד, תודה על השיתוף ב״חוויות ההתשה״. כל אחד שומר בליבו גם כמה רגעים כאלה, לאו דווקא הירואים, מהמלחמה הנשכחת והמודחקת הזו. אשמח אם עוד קוראים בני דורנו ישתפו מזכרונותיהם.

  2. כרמלה כהן שלומי הגיב:

    פוסט חזק. גם לאחותי (דליה כהן) ששירתה אז בלהקת גיסות השריון ('פשוט שריונר בית ראשון.. וגם 'שריונים 69 כמובן) יש זיכרונות מהופעות מול לוחמים בתעלה בתקופה ההיא. אני הייתי אז תיכוניסטית וביומן שכתבתי אז ציינתי בכל יום את שמות הלוחמים שנפלו. היום זה נשמע מטורף. מלחמה שמתנהלת כמעט בשוליים, הרחק מעיני המדינה

    • igalz הגיב:

      תודה, כרמלה, על השיתוף בחוויות שלך ושל אחותך. כ״פשוט שריונר״ אהבתי (ועדיין אני אוהב) את שני השירים שאחותך דליה השתתפה בהם. פעם אפילו הצגתי כאן בבלוג את מצעד שירי השריון שאהבתי. בהם גם השניים שהזכרת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s