מזל טוב, מתי ||| אוהבים אותך מכל הצדדים: א׳, ב׳, ג׳, ד׳ וגם כל האחרים 

היום מתי כספי, המוזיקאי והזמר שהטביע חותם ענק (ואישי!) על הזמר העברי, חוגג יום הולדת 70.
אני מומחה קטן מאוד בתחום המוזיקה ולכן לא אעסוק בפוסט הזה בכישרון הפנומנלי של מתי כספי. אפילו כותב ביקורות מוזיקה מקצועי יותר, כמו בן שלו בהארץ, יודע להעריך את גדולתו וייחודו של מתי כספי, אבל נזהר בניתוח שלו ומשאיר למומחים גדולים ממנו להסביר את ייחודו של מתי.

פזמונים (עבריים ולועזיים) הם רק תחביב צדדי (וחביב מאוד!) עבורי, לכן בחרתי לחזור, לכבוד אירועי היומולדת של הזמר האהוב, לעטיפות התקליטים שלו. זכיתי לראות את מתי כבר בהופעתו עם להקת פיקוד דרום, בשנים ששירתנו יחד באותו צבא ישראלי קטן ואמיץ (שנינו היינו בפיקוד דרום – הוא בלהקה ואני בביסל״ש). ברור שהשיר שהכי זכור לי מאותה תקופה הוא ״אני מת״ עם שלישיית ״לא איכפת להם״.

הרבה יותר קל לי לחזור לתחום העיסוק שלי, העיצוב הגרפי, ולהציג כמה מעטיפות התקליטים של מתי שגם הן – כמו המוזיקה והשירה שלו – היו יוצאות דופן, פורצות דרך והשפיעו על דורות שלמים (וגם עליי).

עטיפת התקליט הראשונה שבחרתי (וכבר כתבתי והצגתי את הווריאציה שלי עליה) היא של התקליט השלישי של מתי: ״צד א׳ צד ב׳״ (שיצא ב-1978), עם הצללית בצבע שחור בלבד והתלתלים והאף המפורסמים המופיעים בשני צדי התקליט בכיוונים שונים. העיצוב הוא של דוד טרטקובר, חתן פרס ישראל בעיצוב, מבכירי המעצבים בישראל (שהיה גם מורה שלי בבצלאל) והשפעתו בתחום העיצוב הגרפי בישראל, היא לפחות כמו של מתי כספי במוזיקה.

בתקופה שנהוג היה להציג את פניו של הזמר בצילום צבעוני חזיתי, ״חתיך״ ככל שאפשר, או על רקע נופים פסטורליים של ים וטבע, בחר טרטקובר לשים צללית עם כיוון שונה לכל צד של התקליט (למי שזוכר מה זה תקליט). טריק מבריק ומרענן שהפתיע ממש כמו מתי כספי עצמו.

העטיפה השנייה שבחרתי היא של התקליט השלישי (1976) שנקרא בפשטות ״מתי כספי״. כאן העז טרטקובר עוד יותר. הוא שם בעטיפה קיר של דירה ישנה עם כפתור הפעמון והשלט/פתק הצנוע: ״מתי כספי״. הסיפור המלא על העיצוב והצילום של העטיפה מסופר באתר של מתי כספי והנה ציטוט קצר מפי המעצב: "ב-76' מתי כספי בא אלי יום אחד עם תקליט חדש שהיה תקליט הסולו השני שלו (שנקרא, כמו קודמו, על שם יוצרו). עברתי תהליכים ארוכים עד שעליתי על הרעיון של פעמון, שגם מעביר צליל וגם מושך תשומת לב הודות לכפתור האדום בפעמון, והשם, מתי כספי, כתוב על תווית הפעמון. הבאתי פעמון מהבית ואני והצלם, ג'ראר אלון, צילמנו את הפעמון על רקע של קיר טיח על גג של בית בתל אביב. לא היה נהוג אז שתצלומו של האמן הזמר לא יהיה על הצד הקדמי של עטיפת התקליט, ובתקליט הזה התצלום של מתי כספי היה על הצד האחורי"
היה לעיצוב הזה אפקט מדהים, בתוך שלל העטיפות השבלוניות או הפסיכדליות של התקופה. עוד פרטים על העטיפה המיוחדת הזאת אפשר לקרוא בבלוג ״סיפור, כיסוי.״

התקליט השלישי שמוצג כאן ושהיה רביעי באוסף היה אפילו יותר ״טרטקוברי״ משני הקודמים.
זהו התקליט שנקרא ״צד נוסף״ (״מוקדש לילדים״ ככתוב בכותרת משנה) והביא את הסגנון המפורסם של המעצב, עם אוסף הישראליאנה הישנה כמסגרת לצלליתו של מתי כספי. הפעם זו צללית חזיתית כשחלק מהפריטים הנוסטלגיים: איורים של אבטיח, כדור צבעוני, קוביית משחק ופטיש – מסמלים את העיניים, האף והפה של הזמר.

באתר של מתי כספי תוכלו לראות (ולשמוע!) עוד תקליטים ושירים רבים. אבל כאן אוסיף רק עוד שתי עטיפות שמתכתבות עם שלושת העטיפות  שהצגתי, כל עטיפה עם סיפור מעניין משלה. כך מוסבר באתר בקשר לעטיפה שעיצבו פיליפ בולאקיה וליאת ברזילי (כפי שעידכנו אותי בפייסבוק) עם רקע הסדין הוורוד: ״מתי כספי צד ג׳ צד ד׳״ (1987) : ״אפשר אולי לפרש את העטיפה כאמירה על שירי האלבום וכתיבתו של כספי בכלל, שהעטיפה האלגנטית שלה לא מסגירה את התחכום והמורכבות הכרוך ביצירתם״. 
על העטיפה ״ילדותי השנייה״ (1984), עם השמיכה הצבעונית, כתוב באתר כך: ״האלבום, שהחל את הקריירה שלו בשם המשונה מעט 'מתי כספי CBS 25725', זכה עד מהרה לכינוי 'השמיכה' (עכשיו כבר מותר לגלות שמדובר בציפה של חברת 'כיתן')״

 

ונסיים בלקט ״המיטב״ – משיריו היפים ביותר של מתי כספי. הלקט כולל את: ״בלילות הקיץ״, ״זה מכבר״, ״איך זה שכוכב״ ו״אין שלווה״. וכמובן שיש עד שירים רבים רבים (וגם עטיפות) שיישארו לנצח כחלק מהתרבות הישראלית. ולא אמרנו כלום על ההומור המיוחד והעדין, המרומז ומאופק של מתי כספי שגם הוא היה ועודנו מאוד ייחודי בזרם ההומור הישראלי הכללי לאורך השנים.

מזל טוב ותודה ענקית למתי כספי – ״הזמר עם היצירה המקורית והאישית, שהשפיעה מאוד על צליל המוסיקה הישראלית החדשה״ (כפי שכתוב מתחת ללקט).

_____
לנוחיות הקוראים:
 ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן

פוסט זה פורסם בקטגוריה ישראל, מוזיקה, עיצוב גרפי, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על מזל טוב, מתי ||| אוהבים אותך מכל הצדדים: א׳, ב׳, ג׳, ד׳ וגם כל האחרים 

  1. levdave הגיב:

    יגאל,
    תודה על ההזדמנות לכתוב משהו חיובי בימינו על "דמויות" במרחב הציבורי של חיינו.
    מצטרף לברכות ליום הולדתו של הענק הזה. הקלישאה הידועה של 'פס הקול' של חיינו, אצלי היא אמיתית.
    זכיתי גם אני להימנות על תלמידיו של טרטקובר בבצלאל, ובעוד שפעמון הדלת זכה להצלחה מקיר לקיר, הרי שהצללית של מתי התקבלה אצל לא מעטים כ'צמצום' העטיפה שעיצב מילטון גלייזר לתקליטו של בוב דילן כמעט עשור קודם.
    כך או כך. שניהם גדולים (מתי וטרטה)

    • igalz הגיב:

      דוד, מסכים עם כל האמירות שלך. המקום של מתי ושל טרטה שמור מזמן בהיכל התהילה של התרבות המקומית. אני רק רציתי ב״יום חג זה״ (כפי שכספי אולי היה מתבדח) להזכיר שגם אני זוכר. ומזל שלא התפתיתי לצרף את הברכה לאקטואליה כלשהי. לגבי הצללית של דילן-גלייזר (מצורפת למי שלא זוכר) – טרטה סילק את כל מרכיבי הפופ הצבעוניים ובזה החידוש, לדעתי הצנועה (והשחורה-לבנה)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.