״שלטים לפני הכל!״ ||| סיפורו של שלט בחירות מועד ג׳ שנותר מבויש בשטח שלא סופח עדיין לישראל

שלטי בחירות הם דוגמא לשימוש אנכרוניסטי (שלא לומר אקספוננציאלי) בפירסום חסר כל השפעה.
כידוע – למרות ההתקדמות הטכנולוגית ומיתוגה של ישראל כמעצמת סייבר – עדיין בכל מערכת בחירות רבעונית מתמלאים הרחובות, הכבישים, הדרכים ואפילו גדרות ״הכפר״ באלפי שלטי בחירות משעשעים ומוזרים למדי.
מעניין לראות איך בתקופה של רשתות ״חברתיות״, תקשורת וירטואלית והעברת מסרים מעל ראשה של התקשורת הישנה (עיתונות, רדיו וטלוויזיה) עדיין יש מי שמאמין שככל שישתול יותר שלטים במרחב הציבורי כן יזכה ליותר ״חשיפה״ ואהדה ואולי גם להצבעת בוחרים רבים יותר.

עברתי במועדי הבחירות האחרונות (א׳, ב׳ ו-ג׳) בכבישי ארצנו המרכזיים, כולל באיילון ובכביש 6, וראיתי שלטים רבים – ענקיים ורשמיים וקטנים ומאולתרים.
חשבתי שאין טעם להראות כאן מראות שראיתם בוודאי בעצמכם, לכן החלטתי להתמקד הפעם בשלט אחד, לא קטן במיוחד, מסביבתו של ״הכפר״ הקטן והייצוגי, אי שם בעוטף המפורסם (לשעבר).
באיזור הזה לא רואים שלטים של ״ליגה אחרת״, עם ״הנאשם המכהן״ וידידיו מנהיגי העולם החופשי והפחות־חופשי צמודים אליו כתף אל כתף ולפעמים אפילו לוחצים ידיים בחמימות פוטוגנית האסורה בתכלית האיסור בימים טרופים אלה.

ה״מנהיג העולמי״ הוא לא ענייננו הפעם. נתמקד בשלטים שכן הוצבו באיזור.
ליד גדר הכפר הוצבו בבחירות הקודמות והקודמות־קודמות רק שלטים של מפלגות השמאל-מרכז. אחד השלטים, המאכזב מכולם, זה של השותפות המפלגתית שהתכלתה מעצמה של העבודה-גשר-מרצ, עדיין ניצב בפינה הצפונית-מזרחית של הכפר.

נכון שמוטות העץ שהחזיקו אותו התכופפו והתרופפו מעט. אבל השלט הכפוף עדיין עומד שם איכשהו. ואיש לא טורח לקפל אותו, לקחת את מוטות העץ לקומזיץ, את מוטות הברזל (הבזנ״טים) למחנה של כיתת הבר־מצווה ולהשתמש ביריעת הפלסטיק המודפסת שלו כדי לכסות את חבילות החציר שנקצרו השבוע בשדה שנמצא ממש מאחורי השלט.

בשדה מאחורי השלט הופכים את שיבולי החיטה לחבילות חציר, בימי סגר הקורונה 2020

כשהשדה עוד היה ירוק, לפני כמה שבועות, עשיתי הדמייה שהפכה את שלט ״אמת״ לשלט ״שקר״. בגלל הבידוד ומצוקות הזמנים של עידן הקורונה איש לא עצר ליד השלט להתווכח או להתמרמר. אז שמתי את השלט הוירטואלי הזה כאן, למען הדורות הבאים, ולמען הבחירות הבאות שיבואו מייד אחרי שהנאשם יעמוד למשפט ההיסטוריה.

כמובן שאיש ממפלגת העבר ״העבודה-גשר-מרצ״ לא טרח לבוא ולהסיר – לכבוד חגי הפסח,העצמאות או אולי השבועות – את השלט המבייש שמסתיר את מתחם צינורות ההשקייה של ענף הגד״ש (ראשי תיבות של גידולי שדה. אולי שם אפשרי לגוש מפלגות חדש שיקום תחת הריסות ה״אורליפרץשמולי״).

מעניין מה חושבים מציבי שלטי הבחירות האלה? אולי הם מצפים ש״מישהו״ יעשה כבר את העבודה ויקפל את יריעות הפלסטיק, אולי הם מקווים שמישהו ימחזר אותם, או שיעשה בהם שימוש אחר? ואולי הם פשוט מחכים למועד ד׳ או לא חושבים כלל על הנושא. יש להם כל כך הרבה דברים יותר חשובים לחשוב עליהם.

סופו של שלט (תוספת מ-25.5.2020)

לקראת סוף חודש מאי, קצת לפני יום פתיחת משפט דרייפוס/פיתגורס התפרק שלט האמת/שקר סופית. עדיין לא ברור אם רוחות הקיץ בתוספת וירוס הקורונה, או יד אדם הכועס על הבגידה הייתה בדבר. או שהייתה זו סתם חולשת הכלונסאות שהחזיקו את השלט.
מכל מקום, בסיורי השבוע צילמתי את סופו של השלט הסימבולי שמסמל, כמה עצוב, את סוף המפלגה שיש מי שמגדיר אותה היום כ״זו שייסדה את המדינה״. ואנחנו כאן, באגודת אל״ת (אופטימיים ללא תקנה) יודעים שמשברי השלט (והמפלגה) עוד תקום תנועה עממית שתתקן את הראוי תיקון במפלגות השמאל ותהפוך לאלטרנטיבה מתאימה לשלטון הנאשם המכהן מייסד מפלגת ״רקב״ (רק ביבי).

,_____
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.

קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן