יום האבטיח הבינלאומי 🍉 ||| חג שמח לכל אוהבי האבטיחים, הגרעינים וגם הקליפות (והערה על ״אבטיחים״ אחרים)

רק היום, אחרי כמעט 1,000 פוסטים וכמעט 8 שנים לקיום הבלוג נודע לי שיש דבר כזה יום האבטיח הבינלאומי. והחג הזה, בדרך מקרה ממש, מתרחש ממש היום. אם לא היו מזכירים לי רגע לפני תחזית מזג האוויר הייתי יכול להחמיץ יום היסטורי כזה. 🍉🍉🍉

האבטיח, הוא ירק אהוב מאוד על הישראלים והתדמית הבריאותית שלו סובלת קצת מחוסר ידע (לפחות שלי): כולם יודעים שהוא אדום ומתוק, אבל מסתבר שיש לו גם ערכים תזונתיים הרבה מעבר למתיקות ולטעם הטוב (B5, B3, B6 ובטא קרוטן ועוד כל מיני). יש אנשים (לא אני) שיודעים להמר ולבחור את האבטיח הנכון והמתוק: בשוק או במרכולית המקומית… או אפילו במיקשה (שם ייחודי לירק העממי).

לא מיותר להזכיר כאן אבטיח שלא ממש מוכר למי שלא עבד מעולם בדפוס שלנו – הדפוס הראשון בנגב. המושג ״אבטיח״ התקבע אצלנו עוד בימי הדפוס הראשונים. הדפוס, שהפך במהלך השנים לאחד הגדולים והמובילים בין בתי הדפוס בישראל, כבר מזמן לא נראה כמו בית דפוס קלאסי, מהסוג שרואים בצילומים ישנים. מדובר על מפעל הייטק מתוחכם ומלא טכנולוגיות שזנחו מזמן את העופרת ומתמקדות בענן ובעוד המצאות ממוחשבות של המאה ה-21.

כך מוגדר המונח ״אבטיח״ בלקסיקון המקומי: אבטיח – שגיאה רצינית בעבודות הדפסה בדפוס, שאין לה תקנה (פאשלה – בלע"ז). את המושג הזה הביא לזר (בסוגריים: אבא שלי) מדפוס "אמנות" בחיפה, בה קיבל את הכשרתו המקצועית הראשונה. כשמישהו בדפוס עושה "אבטיח", אזי כל הנייר המודפס עובר לידיו המיומנות של מנדוש (החבר שהיה ממונה על גריסת ההדפסות השגויות) והוא עושה מהניירות הלבנים פנקסים לכל דורש, או גורס את הכל למיכל של "אמניר".
(משמאל: תמונת אבטיח עם ״אבטיח״ – כחול במקום אדום)

תיקון: כותבים לי בתגובות ש״יום האבטיח״ הוא לא בינלאומי, אלא רק אמריקאי. תיקנתי עד שיוכח שגם זה אולי ״אבטיח״. 🍉

שמתי כאן את האיור שעשיתי בפירסום חגיגות ״מבצע שקל״ שהתקיים בתחילת שנות השמונים. באיור השוויתי את סימן השקל (הישן מ-1980) לפלח אבטיח.
המהפך המוניטרי של ישראל והמעבר מל״י לשקלים – היה אירוע שהפך למבצע אירגוני ענק, שכלל את הדפסת כל השיקים של ישראל עם הסימן החדש. המבצע הזה כבר תואר כאן, כולל האיור מההזמנה לאירוע הסיום של ״מבצע שקל״ (הראשון! לפני ״מבצע השקל החדש״).

   

הפוסט היחידי בבלוג הזה שהתייחס ל״אבטיחים״ (מעולם הדפוס) הייתה רשומה השייכת לתחום ה״זוּטוֹלוגיה״ שעסקה בעיוות שמדי פעם נוהגים לעשות אצלנו לאות ט׳. אז הרגיזה אותי הטעות הקטנטנה עם הצ׳ופצ׳יק העליון של האות ט׳ שהופיע בברכה רשמית מטעם משרד החוץ בצד השמאלי ולא בצד הימני כפי שצריך להיות. את הטעות הזאת הגדרתי כ״כתב אבטיחים״ והבאתי המחשה לשלט שעשיתי עם כתב אבטיחים (הדמייה בלבד. לא צולם בשטח):

אבטיח באות טית בהזמנה של משרד החוץ, 2017; והדגמת ״כתב אבטיחים״ עם טית הפוכה (למטה)

בהזדמנות חגיגית זו הוספתי כמה צילומים ממִקשוֹת האבטיחים שאפשר לראות בשדותינו מדי פעם. את האבטיחים אפשר לפגוש בין ״שבעת המינים״ האחרים שנתברך בהם הנגב המערבי: חיטה, שעורה, חמניות, בוטנים, תפוחי האדמה, בטטות, גזר …ואבטיח.
כל התמונות הן מהקיץ שעבר והן צולמו במתחם התחמושת ההיסטורי בין חומות הבטון שנועדו להסתיר תחמושת מטוסים של הצבא הבריטי בתקופת מלחמת העולם השנייה.

שיהיה חג שמח לכל האבטיחים ולכל מגדלי האבטיחים (חוץ ממגדלי ״אבטיחי״ הדפוס).

_____
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן