המסך השחור יורד ||| מאיפה הגיע ״מסך הסיום״ של בלפור ולמה הוא משמש?

בשנים האחרונות – בהיעדר אפשרות לצלם בתוך הבית בבלפור (חוץ מכמה יועצי בינוי ואופנה מזדמנים המגויסים לצילומי תדמית) – הפך המסך השחור שחוסם את הצפייה בבית ראש הממשלה ("הנאשם המכהן") לסמל מצולם המגלם את האטימות והזחיחות שמפגינה ״המשפחה המלכותית״ כלפי התקשורת וכלפי העם.
המסך המגוחך והמצ׳וקמק הזה, שיש בו יותר ביטוי של ניתוק מאשר צורך אבטחתי ממשי, שימש בפייסבוק של ״קווים ונקודות״ להרבה וריאציות. בימים אלה כשאנחנו מתקרבים ל״מסך הסיום״ חשבתי שכדאי ללקט נבחרת של 11 מסכים לפוסט מסכם וחגיגי. אז הנה על קצה המזלג מבחר צילומי מסך:

תחילה הכיתובית של "סיום הסרט"

לדעת רבים, ראוי היה שהטקסט המכונן של "הנאשם המכהן", שנאמר ב-2008 בזמן חקירות ראש הממשלה אולמרט, יזכה להדפסה נאה על המסך, כדי ש״עם הספר וההפגנות״ יקרא וילמד.

המסך השחור מושך אליו חובבי סיסמאות, חלקם בעידוד המשפחה שמאחורי המסך וחלקם של כאלה שפחות מתלהבים מהמשפחה

המסך האטום עורר במשך השנים תהיות רבות של הציבור (שמאלנים, חייזרים, חיידקים וגם צייצנים לאומיים ואחרים): מה מסתתר מאחוריו? עשינו כאן כמה גירסאות עם ניחושים והשערות.

 

 

עוד וריאציה מימי מיליון המובטלים ועשרות מיליוני החזרי המס:

ועוד כמה מסכים מתקופת ההפגנות והבידוד של ימי הקורונה:

ומסך הסיום ההיקפי המתבקש: מסך הנבצרות עם המפגינים והחייזרים שמסביבו:

עד כאן ״המסך השחור הלאומי״. מוזמנים לשלוח לנו הצעות למסכים נוספים, ושיהיה המשך שבוע נאה עם טמפטורות סבירות וכמה שפחות שריפות ב״פופיק של המדינה״ שחוזר לשולי השוליים של הכותרות.

_____
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן