״המאמר של עפרי אילני במוסף ״הארץ״ מהשבוע שעבר על מחוללי הבינה המלאכותית קצת שבר אותי. המאמר סוקר מחקרים אחרונים שמתארים את ״סוף עידן היצירתיות״. בעזרת תוכנות של בינה מלאכותית, שכבר כיום שולטות בחיינו, נכתבו ״יצירות ספרותיות״ שנראות ונקראות כאילו נכתבו על ידי סופרים בשר ודם. ולא רק זה – גם תחום העיצוב, הקרוב לליבי, שייך כבר לאלגוריתמים שיכולים ליצור בשנייה, על בסיס מאגרי נתונים אינסופיים עיצובים מדהימים שיד ומוח אנושי אפילו לא חלמו ליצור.
הנה קטע מהמאמר המעניין של עפרי אילני:
״מאז עליית האינטרנט כטכנולוגיה זמינה בשנות ה-90, הפכה היצירתיות לאידיאל החינוכי הדומיננטי של תקופתנו. מאחורי האידיאולוגיה של החינוך ליצירתיות עומדת הנחה פשוטה: בעידן שבו אינספור מאגרי מידע זמינים לנו בלחיצת כפתור, אין עוד סיבה לצבור ידע ולשנן שמות, תאריכים וכללים. מעמסת הזיכרון הועברה לשרתים של חברות הטכנולוגיה. מה שצריך לפתח, לעומת זאת, הוא יכולת אנושית אחרת: היכולת לחבר כמה פרטים ולעשות מהם רעיון חדש – מדעי, אמנותי או עסקי…
כל זה היה נכון עד לשנה האחרונה. השקת מחולל הטקסטים GPT–3 של חברת OpenAI הוכיחה לראשונה שבינה מלאכותית מסוגלת לכתוב סיפור, שיר או מאמר חדש, כזה שלא התקיים בעולם לפני כן. למעשה, היא מסוגלת לכתוב אינספור סיפורים, שירים ומאמרים – הרבה יותר ממה שאדם כלשהו יוכל לקרוא אי־פעם…
בשבוע שעבר התברר שהבינה המלאכותית פרצה מחסום נוסף. ב-5 בינואר, יממה לפני הפריצה של תומכי טראמפ לגבעת הקפיטול, פירסמה חברת OpenAI מודל ממוחשב שעשוי להיזכר כאירוע היסטורי לא פחות: אלגוריתם שמסוגל לצייר דימויים על סמך טקסט. כאשר הזינו לו למשל את ההוראה "כורסה בצורת אבוקדו", צייר המחולל עשרות גרסאות שונות של כורסאות כאלה – אף על פי שרהיט מסוג זה לא היה קיים לפני כן. הוא ידע לצייר גם תמונות מפוברקות של צנון בחצאית מטייל עם כלב או של קנגורו עשוי מבייגלה, או ליצור מיד 30 תמונות של מוזיאונים ישראליים מדומיינים. למעשה, האלגוריתם ידע לצייר כל דבר שביקשו ממנו.״
כיסא האבוקדו של OpenAI. ״האלגוריתם מסוגל ליצור צורות שאפילו לא ניתן היה לדמיין״
כדוגמא למעשה העיצוב החדשני מוצגות במאמר ״כורסאות אבוקדו״ נהדרות שעוצבו באמצעות תוכנת Open Ai שיודעת לחולל עיצובים חדשניים, כאלה שהמוח האנושי (אפילו של בוגרי בצלאל ומחלקות העיצוב בכל האקדמיות האחרות) לא היו מסוגל לחשוב עליהם (לכאורה).
מכיוון שהבלוג הזה התמחה בעיקר בעיצובים ״שטותיים״ ו״מפתיעים״ הייתי אמור להרים ידיים, לסגור את הבלוג, שמתקיים כבר יותר משמונה שנים, ולעבור לעבוד בגינה או להכין לנכדים כריך עם אבוקדו.
אבל, לאחר ישיבה וירטואלית ואלגוריתמית סוערת עם עצמי החלטתי לכפור במסקנות הנמהרות של המחקר ולהמשיך בפרסום ה״קישקושים״ שלי שנעשים אומנם באמצעות מחשב מקינטוש ותוכנות גרפיות, אבל נובעים מהמוח האנושי הישן והאנכרוניסטי. אותו מוח שהתחיל לעצב עם עפרונות של שנות החמישים (באלף הקודם!) ועבר לרפידוגרף בשנות ה-70 ורק בסוף שנות השמונים של המאה הקודמת גילה את העכבר והמסך.
כדי לבדוק אם האלגוריתם הפנימי המיושן שלי יכול לייצר ״יצירות״ על בסיס המוח הקשיש חיפשתי ומצאתי במאגרי הבלוג כמה ״המצאות עיצוביות״ שלי מהתקופה של לפני האלגוריתמים. אלה כמה עיצובים שהצגתי כאן במהלך השנים, אבל אפילו אני שכחתי אותם בגלל מגבלות כרטיס הזיכרון של 256mb.
טלפון חוגה עם שפופרת בננה. עיצוב שלי (בעפרונות ללא אלגוריתם), שנות ה-80
מספריים ביטחוניות לילדים ומזלג שוודי מתכוונן לפי רוחב הפה. (ללא אלגוריתם), שנות ה-80
קומקום מהפכני ולידו הקומקום המשפחתי (הראשון שחולק בכפר לכל החברים בשנות ה-50)
היום ניסיתי לייצר, בפוטושופ אבל ללא שום אלגוריתם, גם אבוקדו חדשני ללא גרעין. וזה מה שיצא לי. סביר שגם העיצוב הזה ייכנס, בעזרת גוגל והרשתות, למאגר האימג׳ים האינסופי וישמש את כל מי שירצה לחולל אבוקדואים משלו.
עיצוב אבוקדו ללא גרעין: 1. אבוקדו מקורי; 2. המטרה: אבוקדו ללא גרעין; 3. התוצאה המאכזבת
שיהיה סופ״ש מוצלח ושמשי לכל המבודדים בסֶגֶר 3.0 ולכל מטיילי ה-1.0 ק״מ 🌞
__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס.
קווים ונקודות 
נהדר
תודה, שרון
כיף להיזכר ביצירות האנלוגיות האולטרה-יצירתיות שלך.
ובעניין האלגוריתם היצירתי – אני חושבת שמחוללי הבינה המלאכותית משקיעים בכיוון הלא נכון: במקום להשקיע באלגוריתם חכם שמעצב כורסאות אבוקדו – הייתי מצפה מהם להשקיע ב*אבוקדו עצמו*. לשפר אותו ככה שיתנהג כמו האבוקדו המקורי, לפני שהאדם הינדס אותו בצלמו ובדמותו לנהוג כמותו: "קשה, קשה, קשה – ואז רקוב".
אח, זה יהיה יום! ועד שזה יקרה – אמשיך להתפעל מאנשים יצירתיים בשר ודם, מהדורות שלפנינו, מהדור שלנו ומהדורות של צאצאינו…
יש אנשים, כמו נמרוד המגיב הבא שמבינים באבוקדו כמו שאנחנו מבינים בנייר נטול עץ. הם יודעים איך לא להגיע לאבוקדו רקוב
בתור מגדל אבוקדו עשרות שנים כל מאמר/בלוג/פרסום על הפרי הזה רק מעודד ומראה את המקום שהאבוקדו תופס בתרבות ובחיים שלנו.
בקשר לאבוקדו ללא גרעין במרכזו, מיטב מטפחי הפרי בעולם מנסים עשרות שנים לייצר זן עם גרעין קטן ככל האפשר, יש לומר שהצליחו למצוא הכלאות שהורידו את גודל הגרעין ב% ניכרים לעומת הזנים המוכרים לרובנו היום.
בתאבון כמובן -יש לציין את תרומת הכפר שלך להגדלת שטחי האבוקדו בעוטף ישראל ובארץ כולה.
נמרוד, בתור מגדלי אבוקדו חדשים נשמח לשמוע מראשוני האבוקודאים מתי כדאי לטעום את האבוקדו (עם גרעין או בלי).
כל זן בעונתו ומועדו- משווקים/מגדלים אחראים עורכים בדיקות הבשלה לפני שיווק. לצערי בשוק המקומי לא מקפידים על כך בניגוד ליצוא [שם בודקים גוף חיצוני], כאשר הפרי מגיע ישר מהמטע ולא פעם גנוב …אין שום בדיקה בדרך כלל, פרי חמוץ = כסף מתוק , אימרה ידועה.