״הארץ העוטפת״ ||| הארץ היחידה שעוטפת את כל סביבותיה ב״שמיכות של אהבה אינסופית״

בכל סבב או מערכה שמתחוללים בעשורים האחרונים באיזור הנגב המערבי – וגם בזמנים יותר ״נורמליים״ של תבערות קיץ רגילות שהפכו מזמן לעוד אחת מעונות השנה – עולה מחדש הדיון על המונח המגוחך ״עוטף עזה״.
גם כאן בבלוג של ״קווים ונקודות״, שנכתב מלב ״העוטף״ (אצלנו 15 שניות מסתכמות לפעמים ב-1.5 שניות מאזעקת ״צבע אדום״ ועד הפיצוץ) עסקתי לא מעט במינוח המשונה הזה.

יתכן שממציאי השם התכוונו לרכך ולהנעים קצת את ההרגשה לתושבים בדרום, או אולי אפילו לתושבי עזה, אבל המונח עוטף עזה מרגיז תושבים רבים באיזור שלפעמים מקצרים את שמו ל״העוטף״.
יש אצלנו כאלה שטוענים שהנגב המערבי והצפוני לא עוטף אף אחד וגם לא מבקש שיעטפו אותו. זהו חלק בלתי נפרד מישראל עוד מימי המדינה הראשונים. לכן הרגשתי שנחוצה מפה חדשה של כל הארץ העוטפת. אם הנגב המערבי עוטף את רצועת עזה, אז אולי הגליל העליון בקו הגבול הצפוני הוא ״עוטף לבנון״ והחלק המזרחי של רמת הגולן הוא ״עוטף סוריה״. אלה הם שני איזורים שעוטפים ארצות שהן עדיין ארצות אויב, אבל גם מול ארצות שכנות שניהלנו איתן מלחמות מרות וכבר חתמנו איתן על הסכמי שלום אפשר לייסד איזורים עוטפים: ״עוטף מצרים״ ו״עוטף ירדן״. ואפילו הים התיכון מזמין עיטוף משלו.

ואחרון אחרון, לא ממש חביב, גם את ״מבצר בלפור״ שמתבצרים בו מספר אנשים שנבצר מהם לצאת לנבצרות, ראוי להקיף בחגורת עוטפת חמימה ומפנקת. פעולה כזו כנראה כבר מתקיימת ממילא בעזרת ״משטרת הנאשם״ הממהרת לעטוף אותו במסכים שחורים ובגדרות הגנה. חסר רק המכשול התת־קרקעי בנוסח זה מהעוטף הדרומי (פורסם במאי 2021).

והיום, אחרי לילה של ״צבע אדום״ בכל הארץ במסגרת מבצע ״שומר החומות״, שוב הוכח כמה המונח ״עוטף עזה״ הוא מופרך וישראל כולה הפכה לארץ העוטפת. הבוקר פרסמתי בדף הפייסבוק של הבלוג את הפוסט עם ״מפת עוטף עזה החדש״ ואני מצרף אותו גם כאן כדי לתייק אותו באוסף הסבבים, בשביל ההיסטוריה החוזרת על עצמה.

עידכון יולי 2021: אחרי ה״צבע אדום״ שהופעל ב״עוטף לבנון״ בארבע בבוקר ב-20.72021 עידכנתי את מפת ״הארץ העוטפת״ (וליתר ביטחון הוספתי גם את משבר הגלידה של בן אנד ג׳ריז, שוודאי ייפתר בהגברת הייצור במפעלי שטראוס שבאחד מאיזורי הארץ העוטפת.
שוב מתברר שהצעות היפותטיות־סאטיריות הופכות באיזורנו למציאות כואבת כמעט בכל עונה.

 

אולי הגיע הזמן להפסיק לעטוף (ולחטוף ולהחטיף). אולי הגיע הזמן לנסות את מה שהצליח ב״עוטף מצרים״ ו״עוטף ירדן״. באירועים ההם, האויבים עם קו הגבול הארוך ביותר חתמו הסכמי שלום שנשמרים עד היום, בזכות יוזמה נועזת של מנהיגי העבר ובעידוד של הדוד מאמריקה.

בוקר טוב ישראל העוטפת ונעטפת. עוד נדע ימים טובים מאלה.

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס.