בשבוע האחרון פורסמה ברשת תמונה מעניינת בה מופיעים מצד אחד שיגורים של רקטות חמאס ומצד שני שיגורי טילי כיפת ברזל. היופי בתמונה הוא בשוני הבולט בין אופי המסלולים: הרקטות החמאסיות מותירות שובל בהיר כתום־צהבהב בקו ישר לחלוטין. לעומתו שובלי טילי כיפת ברזל מגששים בצורה לוליינית כדי לנסות ללכוד את הרקטות של החמאס (גילוי נאות, למי שעוד לא הבין: הבלוג הזה נכתב, מזה שמונה וחצי שנים, מאחד מישובי העוטף ולא מעט פוסטים עסקו בנושא).
התמונה המיוחדת הזו שקיבלה שיתופים רבים עם וריאציות היתוליות, זכתה גם לממים והתבדחויות.
בזמן שאני מנסה לחפש, בין האזעקות, את הזווית הגרפית להתייחסות לתמונה המיוחדת הזו, ״קפטן אינטרנט״ ב״הארץ״ כבר הקדים אותי עם רשימתו של יאיר בריל (המוכר לי מביקוריו בשכונה מסוימת בעוטף). ברשימה ב״הארץ״ אספו ממים ייצוגיים שמתבדחים על הצורה השונה של שובלי הרקטות החמאסיות הישירות מול הנתיבים המתעקלים והמגששים של שובלי טילי היירוט של ״כיפת ברזל״. מהאוסף הזה לקחתי רק מם אחד שסגנונו מתאים לדור המילניום:
אם לא מתייחסים ל״מצב המורכב״ (״לילה לא פשוט״ כדברי הפרשנים בשטח) בישובי ״הצבע האדום״, יש בתמונה המקורית של נתיבי הטילים/רקטות שהופצה בתפוצה רחבה, איזשהו ״יופי גרפי״ הראוי לפירוט נוסף.
לפני שאחבוש את כובע ״הפרשן הגרפי״ ואחרי שתעיינו בממים הכלל־ישראליים בלקט של ״הארץ״, שמתי כאן כמה וריאציות הומוריסטיות שנלקחו מדף הפייסבוק ״ממים של קיבוצניקים״, שגם כותביו עלו על הקונטרסט בין שני סוגי הקווים ומשתמשים בניגוד הזה כבסיס לממים עם בדיחות שרק קיבוצניקים יכולים להבין.
הנה כמה דוגמאות שליקטתי מדף ה״ממים של קיבוצניקים״. המם הראשון ממחיש את הקלאסיקה הישנה של ״איחוד-מאוחד״ – רק מעטים עוד זוכרים על מה מדובר וכנציג הקיבוץ המאוחד לשעבר, שמחתי שהקווים של כיפת ברזל זוהו עם המאוחד דווקא – והיתר משקפים מין הומור קיבוצניקי שמתכתב עם הבדיחות של ״מבצע סבתא״.
לי, כמעצב גרפי וסטודנט בבצלאל לפני אלפיים סבבים וככותב הבלוג ״קווים ונקודות״, הקווים השונים של נתיבי הרקטות הזכירו דווקא את המורה המיתולוגית לרישום פרידל שטרן שלימדה אותנו, באמצעות כל מיני תירגולים של רישום ביד שמאל או ציור בעיניים עצומות, איך לחפש את הקו הרגיש (ראו בפוסט הישן שדיבר על קווי רישום, בלי קשר למלחמות).
ואם מתעלמים מהסכנות שכרוכות בקווים הרגישים האלה ברור שהרישומים שכיפת ברזל משאירה בשמיים הרבה יותר ״רגישים״ מהקווים הישירים והשבלוניים של החמאס.
נאחל לכולנו שעוד כמה שעות ייגמר הסבב הנוכחי, וכאופטימיסט חסר תקנה (מארגון אח״ת, כזכור) אוסיף תקווה שכל הקווים בכל הסגנונות ישארו בארכיון ולא יחזרו לשמיים. לו יהי.
לסיום, הכנסתי גם את וריאציית ״שבעת המינים״ שעשיתי בחג השבועות ושזכתה לרייטינג נאה ואת הווריאציות הסימטריות, ברוח מילת החודש שהומצאה על ידי הפרשן הסימטרי.
__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס.
ע נ ק !!!
ת ו ד ה !!! דוד.
שימרו על עצמכם, שם במרכז־דרום־העוטף ❤️
יגאל תודה!
נדמה לי שסיכמנו לא להשתמש במילה "ההיא". מקווה בשבילכם שגם אתם שלמים ובריאים במקום שלכם.