האותיות של מיכלי ההובלה ||| על הפונט הפוזיציוני של מיכלי החקלאות והבנין

הפוסט הזה ינסה לשלב קצת מתורת הטיפוגרפיה (האמנות והטכניקה של סידור ועיצוב טקסט), עם ציוד העזר של מובילי היבולים החקלאיים. כל זה מתובל בזוּטוֹלוגיה – תחום שהמצאתי שעוסק באי־דיוקים ובחוסר הקפדה בנושא השילוט, האותיות והסמלים בארצנו הפרטאצ׳ית והמקפידה על כל פרט.

מעבר לקטנוניוּת ולמשחקי האותיות ההיתוליים התמונות שצילמתי בשטח, נובעות מהערכה עמוקה לכל אלה שעושים במלאכה: לקוצרים ולמובילים, לזורעים ולמרססים, לממיינים ולאורזים ולכל שרשרת העבודה הנדרשת כדי שהתוצרת החקלאית: הבוטנים, החמניות, פירות החוחובה וגם פירות אחרים כמו מנגו ואבוקדו שמגדלים אותם כאן באדמות הנגב המערבי, יגיעו מהשדה אל השוק.

זה שיצרני מיכלי החקלאות לא עסוקים בהקפדה על אחידות האותיות, על הריווח ביניהן ועל יישורן לקווי המיכל בהתאם לכללים הטיפוגרפיים הנוקשים לא אומר שהם לא מקפידים על הדברים החשובים באמת: איכות הפרי, מיונו אריזתו והעברתו אל השוק במצב טרי ונקי.

בקיץ האחרון הצטברו בסככת החקלאות ובסביבותיה עשרות (אם לא מאות) מיכלים ענקיים בתוכם מובלים הבוטנים, החמניות והחוחובה. כמי שעזב את עבודת החקלאות הפעילה לפני עשרות (אם לא מאות) שנים והקדיש את רוב שנות עבודתו לתחום הגרפיקה בדפוס, על כל ״קטנוניוּת האותיות והמספרים״ שהיא מחייבת – גם המבט על מיכלי החקלאות נוטה להתמקד פחות בבוטנים ויותר באותיות השונות, באופן יישורן ובריווח שביניהן.

בואו נתרכז בבעייה המרכזית: למדפיסי שמות החברות, כמו ״ענבי הנגב״, ״מובילי צופיה״, ״קירור דוד״ ו״מטמנת רפאל״ (ששייכת יותר לתחום הפינוי-בינוי) נוצר אתגר לא קל: איך למקם את אותיות שם החברה בתוך התאים שנוצרים במיכלים בגלל פסי הברזל המחזקים אותם, ואיך לא ליצור עיוותים טיפוגרפיים בגלל נוקשות חלוקת התאים. זה לא דבר כל כך פשוט כפי שמוכיחות התוצאות בשטח.

כאן המקום לציין שגם בהיסטוריה של הדפוס – ובעיקר הדפוס שעוסק בהצגת נתונים מספריים – כמו שיקים והודעות של הבנקים והחברות המסחריות ללקוח – נוצר הצורך בפונט שכל האותיות שלו יקבלו רוחב שווה. זהו מה שנקרא אותיות מונוספייס או פונט פוזיציוני. בגופן כזה האות ש׳ הרחבה מאוד מקבלת את אותה פוזיציה כמו האות י׳ הזעירה.

מי שהקפיד ממש על פיתוח גופנים מקצועיים של מונוספייס היו בעבר החברות שייצרו מכונות כתיבה חשמליות. דוגמא מקצועית יש בגופנים שפיתח הנרי פרידלנדר למכונת הכתיבה של IBM: הגופנים שלום, אביב והדר.

אותיות מונוספייס ״שלום״, ״הדר״ ו״אביב״ בעיצוב הנרי פרידלנדר (מתוך הספר ״דפוסים משתנים״, הוצאת מוזיאון ישראל, ירושלים) 

גם פונט דיאבולו שהשתמשנו בו להדפסת השיקים הממוחשבים הראשונים בישראל, אי שם בשנות ה-80 של המאה הקודמת היה פונט פוזיציוני (דוגמאות לגופנים ראו למטה).

פונט דיאבלו פוז ששימש להדפסת השיקים הממוחשבים הראשונים בישראל בשנות ה-80

מספיק עם טיפוגרפיה היסטורית, נחזור לשטח ולחקלאות. מתברר שמעצבי מיכלי החקלאות הם יותר מעשיים ופחות עסוקים בחיפושי טיפוגרפיה נכונה. בדוגמאות שצילמתי בשטח ואת חלקן שמתי כאן תוכלו לראות שהפונטים משתנים בקלות ואין גופן קבוע לכל שם של חברה. וגם החלוקה בתוך ה״תאים״ של המיכל היא די יצירתית.

כך נראים המיכלים המגוונים שצילמתי השבוע (לקט חלקי):

גם בתחום עבודות הבניין במיכלים התכולים של ״מטמנת רפאל״ ניתן לזהות את אותה בעייה (או אתגר). ה״מעצבים״ שתיכננו את ההדפסה על המיכלים התקשו לשבץ את האותיות של שם החברה (בגופנים השונים) בתוך התאים הבסיסיים של המיכל, וכך התקבלו תוצאות מעניינות.
ניסיתי להציע כיוון אחר להדפסה על המיכלים, אבל לא בטוח שהיא תתקבל בעת עיצוב המיכלים הבאים:

״מטמנת רפאל״ – המקור. היה חסר תא אחד, לכן ה-ת׳ והֿר׳ נצמדו אל פס המחיצה. ל״דגל״ של האות ל׳ לא היה מקום, לכן היא הוזזה כלפי מטה. כל זה לא הפריע להעמסת שברי הבניין (ראו בתמונה האחרונה)

״מטמנת רפאל״ – הצעה. גופן נרקיס בלוק במקום פונט אריאל הפרובלמטי, ובלי ה״נפילה״ של האות ל׳

״מטמנת רפאל״ – מיכל מלא עם החתולה המכהנת

עד כאן על אותיות ובוטנים, שיהיה המשך שבוע נטול־חגים־ומועדים וקריר־עד־כמה־שאפשר־לבקש. ואם אתם כבר מדפיסים בין הברזלים – נסו למצוא אות עברית מתאימה ושימרו על רווחי הטיפוגרפיה והקורונה.

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס.