קטגוריה: בשדה ובניר

״אני קורא לזה חורשת האקליפטוס. וצריך פשוט לרדת מהעץ. יש פתרון, כפי שאני תיארתי אותו, פתרון נכון, כי מדינת ישראל לא צריכה ללכת לבחירות כל שלושה חודשים. צריך להחליט – או שמגיעים להסכם שמושך עד הסוף בצורה מסודרת עם פתרון … להמשיך לקרוא ←

זהו דף ממחברת ה״יומן״ שלי מכיתה ג׳ (בשנות החמישים). המחברות המצהיבות האלה נשמרו אצלי בקלסר באחת המגירות וכל פעם שאני מדפדף בהן אני נזכר עד כמה השתנו הזמנים. וגם עד כמה הם לא השתנו. כדי שלא תתאמצו יותר מדי לפענח … להמשיך לקרוא ←

הזמן הצהוב הגיע. כבכל שנה אחרי כל הטררם של הצבע האדום – כולל פסטיבל ״דרום אדום״ והתראות ״צבע אדום״ שרובן (בינתיים) התראות שווא – מגיע זמן הפריחה הצהובה. המרבדים האדומים של הכלניות (עם עזרה מינורית של הפרגים והנוריות והצבעונים) מתייבשים, … להמשיך לקרוא ←

מדינת ישראל מתפתחת בקצב מדהים בשנים האחרונות. בעוד התקשורת החמוצה מתארת פקקים ומכשולים – נבנים כאן מחלפים ענקיים וגשרים מדהימים. ואם כבר מדברים על גשרים, יש סוג של גשר שלא זוכה למספיק דברי שבח והלל: הכוונה לגשר האירי (ששמו בעברית מַעְבָּרָה). … להמשיך לקרוא ←

לא לחינם הלכה הדוכיפת אצל הטווס. בתוך מבול הדיווחים והטקסים של ביקור נתניהו בהודו קצת נשמט ממרכז העניינים הנושא הסימבולי. הרה״מכהן של ישראל זכה לשלל גינוני טקס הודיים וברכות הנושאות את תמונתו הוצבו בכל הדרכים הראשיות בהן עברה הפמליה הישראלית. … להמשיך לקרוא ←

כמה פעמים יצא לי להעלות כאן תמונות של מה שנקרא ״אתרי תיירות בארי״. בדרך כלל אני נוהג להתייחס באירוניה וקורטוב של הומור עצמי להגדרה הבומבסטית הזו, וכתבתי פעם באיזה פוסט: ״אתרי תיירות? כאילו מדובר כאן על מגדל אייפל, פסל החירות … להמשיך לקרוא ←

אחד הפוסטים הראשונים שלי בבלוג – פוסט שפורסם לפני חמש שנים ורבע – היה: ״גם לפונטים יש רגשות ||| מה הם עשו לדוד?!״. הפוסט נכתב אחרי ביקור קצר בזכרון־יעקב והתרשמות משלט תמים של חנות אינסטלציה מקומית. חשבתי אז שזה מקרה די … להמשיך לקרוא ←

אנחנו הולכים בוואדיות של הנגב המערבי כבר הרבה שנים. העונות מתחלפות, המבצעים באים והולכים, הנופים הופכים מחום-אפרפר לירוק-מגוון, ואחר-כך לדרום-אדום ואפילו לצהוב-חרציות וחוזר חלילה, ורק הבזנ״טים תמיד נשארים. הבזנטים היו כאן לפנינו (אולי קצת אחרי זמנם של הביזנטים). מאז ומתמיד, מהיום שהביאו … להמשיך לקרוא ←

אחד הדברים הראשונים שלומדים בלימודי צילום הוא נושא ״קביעת הפריים״, כלומר המסגרת של מה שנכנס לצילום. איך ללכוד, מתוך המראות האינסופיים שחולפים על פנינו, או מכל המקומות שאנחנו עוברים על פניהם, תמונה אחת מעניינת ששווה מיסגור. פעם, לפני כל תוכנות … להמשיך לקרוא ←

לא צריך הרבה סיבות כדי לחזור אל ספר הילדים הקלאסי ״בוא אלי פרפר נחמד״. הטריגר הפעם היה פרסום על המחברת פניה ברגשטיין שפורסם בבלוג ״הספרנים״ של הספריה הלאומית. משוררת הילדים הנפלאה, חברת קיבוץ גבת, הלכה לעולמה בת 42 בלבד, והשאירה לנו … להמשיך לקרוא ←