קטגוריה: טבע ונוף

ה״סבב״ שלא היה, או  ״טרור העפיפונים״ (שהיה או לא היה) הנה מסתיים, למרות שיש הטוענים שהסיום הוא רק בדיווחי התקשורת. נקווה (גם אם לא ממש נאמין על פי התקדימים) שסיום הסבב יפנה מקום לניסיונות פיתרון קצת יותר חכמים מעוד חזרה … להמשיך לקרוא ←

מי שהתחיל לדפדף בבלוג הזה עוד לפני ״סבב השריפות״ הנוכחי יודע שיש לי חולשה לכמה דברים שאין ביניהם קשר מובהק. הסבבים החוזרים ונשנים מושכים אותי לתיעוד פוליטי־אקטואלי (לכאורה) ואפילו ״בּיבּיופובי״ (לא עלינו), אבל בתחילת ימי הבלוג נמצא מקום גם לצילומים … להמשיך לקרוא ←

בזמן שהשדות של הכפר – והנגב המערבי כולו – הולכים ומשחירים, נעים להיזכר בימים ירוקים יותר ושקטים יותר של האיזור הזה. ומה יותר מעודד מלהציץ (בפעם השנייה!) באלבום ציורי השמן של אודי פלד. פעם כבר הבאתי כאן כמה מציוריו של אודי, … להמשיך לקרוא ←

הרבה מהפוסטים הראשונים ב״קווים ונקודות״ עסקו בספרי ילדים, במובן הפשוט, התמים והנוסטלגי שלהם, אבל כשנגמר ״צוק איתן״ הרגשתי צורך לעדכן כמה מספרי הילדים הקלאסיים לגירסאות שיתאימו יותר למציאות – כאן באיזור ״הפופיק של המדינה״. גם היום – בטרם נודע אם … להמשיך לקרוא ←

אנחנו כאן! מאז 1946. ״טרור עפיפונים״ או ״בלוני תבערה״, ״פדאיונים״ או ״פעולות תגמול״ – אנחנו כאן! לפעמים הבלוגר הוותיק (שלא לומר קשיש) צריך להזכיר דברים שהתקשורת הצעירה והמתלהבת, ההנהגה האמיצה־בדיבורי־חיסולים, והטוקבקיסטים מהירי־ההקלדה ומיטיבי־הקללות לא כל־כך זוכרים. או שהדברים לא מתאימים … להמשיך לקרוא ←

סיכום השבוע שעבר: זה היה שבוע שהתחיל בשחור, המשיך בתכול לבן עם כרטיס אדום ונגמר באקורד סיום משולב של עפיפוני תבערה בשחור־לבן־אדום־ירוק מעל גדר ומכשול אפורים מעשן. ובמרחק 101 קילומטר מכל זה – מצעד בכל צבעי הקשת של רבע מיליון … להמשיך לקרוא ←

כבר מזמן רציתי לכתוב על סגולתיהם, הסמליות והרפואיות, של עלי הזית. ובכלל על זיתים. אני אוהב זיתים. זה אחד המאכלים החביבים עליי ביותר, ולא שיש הרבה כאלה. פעם כתבתי על תופעת המיזוֹפוּדיה (שנאת האוכל) שלא רבים מכירים אותה, לצערי. אבל … להמשיך לקרוא ←

״אני קורא לזה חורשת האקליפטוס. וצריך פשוט לרדת מהעץ. יש פתרון, כפי שאני תיארתי אותו, פתרון נכון, כי מדינת ישראל לא צריכה ללכת לבחירות כל שלושה חודשים. צריך להחליט – או שמגיעים להסכם שמושך עד הסוף בצורה מסודרת עם פתרון … להמשיך לקרוא ←

זהו דף ממחברת ה״יומן״ שלי מכיתה ג׳ (בשנות החמישים). המחברות המצהיבות האלה נשמרו אצלי בקלסר באחת המגירות וכל פעם שאני מדפדף בהן אני נזכר עד כמה השתנו הזמנים. וגם עד כמה הם לא השתנו. כדי שלא תתאמצו יותר מדי לפענח … להמשיך לקרוא ←