קטגוריה: סיפורי הכפר

״אני חייב לזוז״ ||| על ההוא שאין לו זמן בשביל השטויות שלך

״אני חייב לזוז״ הוא קרוב של ״העברת את זה כבר״. ברוח כתיבתו של אלון עידן, מנתח הביטויים של העברית החדשה במוסף ״הארץ״. ואולי יותר בהשראתו של עלי מוהר זכרונו לברכה – שיש רבים שמתגעגעים לכתיבה הישראלית העשירה ומלאת ההומור שלו, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה היסטוריה, לשון, סיפורי הכפר | עם התגים , , , | תגובה אחת

תִרְבָחוּ ותִסְעָדוּ? ||| תודה, אני כבר רבחתי בבית, אבל חג שמח לכל היהודים (וגם למוסלמים)

זהו פוסט שישתדל ללכת בין המוקשים ובין המופלטות, בין אלומות השיבולים ובין מאכלי החג ומנהגי הפוליטיקאים המקומיים. ותחילה קטע קצר מהויקיפדיה: ״חג המימונה הוא חג של מעבר מן הפסח ומגבלות דיני החמץ לחיי השגרה. במרוקו הוא שימש לחידוש יחסי האינטראקציה בין הקהילה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה חגים ומועדים, סיפורי הכפר, פוליטיקה | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

כך כתוב (ומצויר) בהגדה ||| כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה מסובך

לפני חמש שנים, הייתי עוד חדש בעולם הבלוגים וחשבתי שכל פוסט צריך להיות ״הגדה״ שלמה. בין היתר סרקתי מהארכיון כמה מהגדות פסח של הכפר והצגתי אותן כאן. פסח השנה מוצא את עם ישראל בטוח מאוד בארצו – מצד אחד, אבל … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה חגים ומועדים, סיפורי הכפר | עם התגים , , | כתיבת תגובה

בחזרה ל״עצים הבודדים״ ||| ביקור חוזר בבוסתן בדרך אל הכפר של ילדותנו

זהו דף ממחברת ה״יומן״ שלי מכיתה ג׳ (בשנות החמישים). המחברות המצהיבות האלה נשמרו אצלי בקלסר באחת המגירות וכל פעם שאני מדפדף בהן אני נזכר עד כמה השתנו הזמנים. וגם עד כמה הם לא השתנו. כדי שלא תתאמצו יותר מדי לפענח … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בשדה ובניר, טבע ונוף, סיפורי הכפר | עם התגים , | תגובה אחת

הזמן הצהוב 2018 ||| השאלה הגדולה של היום: כמה עלי כותרת יש לחרצית?

הזמן הצהוב הגיע. כבכל שנה אחרי כל הטררם של הצבע האדום – כולל פסטיבל ״דרום אדום״ והתראות ״צבע אדום״ שרובן (בינתיים) התראות שווא – מגיע זמן הפריחה הצהובה. המרבדים האדומים של הכלניות (עם עזרה מינורית של הפרגים והנוריות והצבעונים) מתייבשים, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בשדה ובניר, טבע ונוף, סיפורי הכפר | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

פוטו פוּרים בשחור־לבן ||| רגע של נוסטלגיה: מחזירים את הצבע לחג הכי צבעוני שיש לנו

פורים זה לא צחוק. כלומר פעם הוא היה חג רציני מאוד. אמהות (ואולי גם אבות) השקיעו שבועות בבניית (ולא בקניית) תחפושת לצאצאים. ילדי שנות החמישים והשישים, שלא כמו דור המילניום הנוכחי, לא זכו להיות מצולמים, מפוּנפנים ומסמוּרטפאנים ברבבות תמונות צבעוניות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה חגים ומועדים, סיפורי הכפר, תמונות | עם התגים , , , | 4 תגובות

פוסט 700 חגיגי עם שלג דאשתקד ||| צילום נדיר(?) מהשלג של 1950(!)

זהו הפוסט השבע-מאות של הבלוג! רציתי לציין את חגיגות ה-700, כמו שנהגתי לציין כל 100 פוסטים מאז פוסט המאה הראשון. וחשבתי שכבר אין טעם לחזור על הסטטיסטיקות היבשות (גם מונגוליה הצטרפה למפת הקוראים לפני כמה ימים!) ולרשימת הפוסטים הפופולאריים ביותר, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה היסטוריה, סיפורי הכפר, שעשועים | עם התגים , , | 4 תגובות

משורר הפלמ״ח והרעוּת ||| ״היה היה פנס בודד בקצה שכונה והוא האיר את ילדותנו הקטנה״

פנס בודד מילים: חיים גורי ויוסף דר לחן: סשה ארגוב היה היה פנס בודד בקצה שכונה והוא האיר את ילדותנו הקטנה והוא האיר את משחקי המחבואים ולאורו היו הקדרים באים. כש"השוטרים" כמעט תפסו את "הגנב" היה קולה של אמא רץ … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בית ומשפחה, היסטוריה, ישראל, מוזיקה, מלחמה ושלום, סיפורי הכפר | עם התגים , , | כתיבת תגובה

ט״ו בשבט הגיע ||| והנה הרשימה המלאה של עצי הכפר: חג שמח לזלקובה, לאלביציה ולכורזיה וגם לאשל, לחרוב, לדולב ולאלון!

האילן מילים: רפאל ספורטה; לחן: מרדכי זעירא אוֹר וּתְכֵלֶת עַל רֹאשִׁי עֲנָפַי נָעִים בָּרוּחַ צַמַּרְתִּי הוֹמָה, צַמַּרְתִּי הוֹמָה הוֹ-הוֹ… בֵּין בַּדַּי צִפּוֹר תָּשִׁיר בְּצִלִּי עָיֵף יָנוּחַ אִישׁ הָאֲדָמָה, אִישׁ הָאֲדָמָה הוֹ-הוֹ…    ט״ו בשבט הגיע חג לאילנות. וחשבתי – אחרי … להמשיך לקרוא

תמונה | פורסם ב- מאת | עם התגים , , | כתיבת תגובה

משק יגור (טיוטה) ||| יורם טהרלב חוגג שמונים, וכל ״בני המשק״ חוגגים איתו

היום ימלאו שמונים ליורם טהרלב, משורר, פזמונאי, סופר וסטנדאפיסט (כך הוא מוגדר בוויקיפדיה וכך הוא גם מגדיר את עצמו באתר שלו). תקצר היריעה לסכם ולתמצת את כל יצירתו של המשורר־פזמונאי הישראלי הנהדר הזה. אליהו הכהן, חוקר הזמר העברי, כתב: ״כזה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה סיפורי הכפר, ספרים | עם התגים , | 2 תגובות