קטגוריה: סיפורי הכפר

נשרף עוד שבוע והכדור הוא עגול ||| מתחילים מבראשית: העצים, העשבים, החיטה, הים והשמיים

סיכום השבוע שעבר: זה היה שבוע שהתחיל בשחור, המשיך בתכול לבן עם כרטיס אדום ונגמר באקורד סיום משולב של עפיפוני תבערה בשחור־לבן־אדום־ירוק מעל גדר ומכשול אפורים מעשן. ובמרחק 101 קילומטר מכל זה – מצעד בכל צבעי הקשת של רבע מיליון … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בשדה ובניר, טבע ונוף, מלחמה ושלום, סיפורי הכפר, פוליטיקה, תמונות | עם התגים , , , , , , , | 2 תגובות

הן אפשר ||| ״מסביב יהום הסער / רב הקושי והצער / אבל יש על מה לשמוח / יש עוד אומץ, יש עוד כוח״

״החבר במיק״ עם כובע גרב על רכב משורין במלחמת העצמאות (לידו לילי ומוטקה זכרונם לברכה) במוסף השבת האחרון של ״ידיעות״ הופיעה רשימה קצרה וקצת יוצאת דופן, בין שלל הניתוחים והטורים הקבועים המתארים את המתחולל בארץ ישראל בימים הסוערים האלה. סופר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה היסטוריה, מלחמה ושלום, סיפורי הכפר | עם התגים , , , | 3 תגובות

״היער עולה בלהבות״ ||| על עפיפוני־התבערה ועפיפונים־של־תקווה

הסיפור על יד אנז״ק הוא סיפור מתמשך. סיפרתי אותו כבר בפוסט די מקיף לפני כמעט שנה. בסוף השבוע הזה שוב עלתה יד אנז״ק לכותרות עם תבהלת ״השריפה ביער בארי״ ב-1967 מלאו 50 שנה לקרב ההיסטורי לכיבוש עזה במלחמת העולם הראשונה בו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בשדה ובניר, מלחמה ושלום, סיפורי הכפר | עם התגים , , , , , | 4 תגובות

״פגז אחרון(?) התפוצץ ושתק״ ||| מהמקלט של שנות החמישים למיגוּני 2000 פלוס

יוני 1967 פגז אחרון התפוצץ ושתק, עטפה הדממה את העמק. ילדה בגדות יצאה ממקלט, ואין בתים עוד במשק. אמא, היה לנו בית ירוק עם אבא ובובה ושסק. הבית איננו, ואבא רחוק, אימי את בוכה או צוחקת… …יהיה לנו בית ירוק, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה היסטוריה, מלחמה ושלום, סיפורי הכפר, תמונות | עם התגים , , , , | 8 תגובות

״אני חייב לזוז״ ||| על ההוא שאין לו זמן בשביל השטויות שלך

״אני חייב לזוז״ הוא קרוב של ״העברתי את זה כבר״. ברוח כתיבתו של אלון עידן, מנתח הביטויים של העברית החדשה במוסף ״הארץ״. ואולי יותר בהשראתו של עלי מוהר זכרונו לברכה – שיש רבים שמתגעגעים לכתיבה הישראלית העשירה ומלאת ההומור שלו,  … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה היסטוריה, לשון, סיפורי הכפר | עם התגים , , , | 2 תגובות

תִרְבָחוּ ותִסְעָדוּ? ||| תודה, אני כבר רבחתי בבית, אבל חג שמח לכל היהודים (וגם למוסלמים)

זהו פוסט שישתדל ללכת בין המוקשים ובין המופלטות, בין אלומות השיבולים ובין מאכלי החג ומנהגי הפוליטיקאים המקומיים. ותחילה קטע קצר מהויקיפדיה: ״חג המימונה הוא חג של מעבר מן הפסח ומגבלות דיני החמץ לחיי השגרה. במרוקו הוא שימש לחידוש יחסי האינטראקציה בין הקהילה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה חגים ומועדים, סיפורי הכפר, פוליטיקה | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

כך כתוב (ומצויר) בהגדה ||| כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה מסובך

לפני חמש שנים, הייתי עוד חדש בעולם הבלוגים וחשבתי שכל פוסט צריך להיות ״הגדה״ שלמה. בין היתר סרקתי מהארכיון כמה מהגדות פסח של הכפר והצגתי אותן כאן. פסח השנה מוצא את עם ישראל בטוח מאוד בארצו – מצד אחד, אבל … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה חגים ומועדים, סיפורי הכפר | עם התגים , , | כתיבת תגובה

בחזרה ל״עצים הבודדים״ ||| ביקור חוזר בבוסתן בדרך אל הכפר של ילדותנו

זהו דף ממחברת ה״יומן״ שלי מכיתה ג׳ (בשנות החמישים). המחברות המצהיבות האלה נשמרו אצלי בקלסר באחת המגירות וכל פעם שאני מדפדף בהן אני נזכר עד כמה השתנו הזמנים. וגם עד כמה הם לא השתנו. כדי שלא תתאמצו יותר מדי לפענח … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בשדה ובניר, טבע ונוף, סיפורי הכפר | עם התגים , | תגובה אחת

הזמן הצהוב 2018 ||| השאלה הגדולה של היום: כמה עלי כותרת יש לחרצית?

הזמן הצהוב הגיע. כבכל שנה אחרי כל הטררם של הצבע האדום – כולל פסטיבל ״דרום אדום״ והתראות ״צבע אדום״ שרובן (בינתיים) התראות שווא – מגיע זמן הפריחה הצהובה. המרבדים האדומים של הכלניות (עם עזרה מינורית של הפרגים והנוריות והצבעונים) מתייבשים, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בשדה ובניר, טבע ונוף, סיפורי הכפר | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

פוטו פוּרים בשחור־לבן ||| רגע של נוסטלגיה: מחזירים את הצבע לחג הכי צבעוני שיש לנו

פורים זה לא צחוק. כלומר פעם הוא היה חג רציני מאוד. אמהות (ואולי גם אבות) השקיעו שבועות בבניית (ולא בקניית) תחפושת לצאצאים. ילדי שנות החמישים והשישים, שלא כמו דור המילניום הנוכחי, לא זכו להיות מצולמים, מפוּנפנים ומסמוּרטפאנים ברבבות תמונות צבעוניות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה חגים ומועדים, סיפורי הכפר, תמונות | עם התגים , , , | 4 תגובות