קטגוריה: צבא וביטחון

😉 אזהרה בפתח (עבור כבדי־הראש והמתקשים בהבנת רמזים עבים): מדובר על מפה רגשית־פיקטיבית, לא מפה מדינית ולא מפה פיזית. לא ״מפת דרכים״ ולא ״מפת קרבות״ – מפה של ״תחושת ניתוק והתנתקות״, שניתן לשנות אותה ברגע (או אולי ב־15 שניות). היה לי … להמשיך לקרוא ←

גילוי נאות: למרות שאני חי ונושם וכותב מתוך מה שאני קורא ״הכפר״, ברוב שנות חיי לא הייתי חקלאי, אלא איש דפוס. אבל בתור מי שמתגורר ממש מול הפרדס והשדות (הבוערים לפעמים) והחממות – נושא החקלאות קרוב מאוד לליבי. אפילו סיפרתי … להמשיך לקרוא ←

שחמט הוא שיר אנטי-מלחמתי עברי מאת חנוך לוין. השיר הולחן בידי אלכס כגן ונכלל בקברט הסאטירי "את ואני והמלחמה הבאה", שהוצג לראשונה באוגוסט 1968, כשנה לאחר מלחמת ששת הימים. השיר התפרסם בביצועה של חוה אלברשטיין, ולאחר מכן זכה לביצועים נוספים … להמשיך לקרוא ←

בסוף החלטתי לפרסם הבוקר דווקא את הפוסט הזה. היו לי תוכניות להמשיך בנושא של ״הכחשת האש״, כי הנושא מרגיז במיוחד. למי שיושב כאן כבר ארבעה חודשים – בין שדות ויערות בוערים לוואדי ונחל שרופים ומשחירים – הניסיונות האוויליים והציניים של … להמשיך לקרוא ←

הנה עוד שיר ״מותאם״ לימינו. אל תחשבו ש"צבא הדתה לישראל" לא דואג לסדר נופש לחייליו וחיילותיו הקרביים והקרביות. מתקן הנופש הפופולארי באשקלון ממשיך לארח חיילים וחיילות לפזב״ן – פסק זמן של בילוי ונופש. הבעיה מתחילה כשהרב הפיקודי תופס פיקוד ומתחיל … להמשיך לקרוא ←

ה״סבב״ שלא היה, או  ״טרור העפיפונים״ (שהיה או לא היה) הנה מסתיים, למרות שיש הטוענים שהסיום הוא רק בדיווחי התקשורת. נקווה (גם אם לא ממש נאמין על פי התקדימים) שסיום הסבב יפנה מקום לניסיונות פיתרון קצת יותר חכמים מעוד חזרה … להמשיך לקרוא ←

זה יהיה פוסט grayscale (עם נגיעות של ירוק). כל התמונות כאן צולמו במצלמת אייפון צבעונית ומוצגות בקובץ של מיליוני צבעים, שרובם הסתתרו לאחרונה. הימים הם ימי עימותים שפעם קראו להם ״עימותים בעצימוּת נמוכה״. אנחנו, כידוע, טובים מאוד בהמצאת מינוחים ביטחוניים … להמשיך לקרוא ←

לא כיף להיות ראש ממשלה בקיץ. זה התחיל עם ״משחקי העפיפונים״ בעוטף הנודניק הזה. התקשורת הסתערה עליהם במשך שלוש דקות אבל הצלחנו להדוף אותה – בפייסבוק, בטוויטר ובכל המדיות שהחברים של יאיר סיפרו לי עליהם. העוטף ממשיך להישרף, אבל לפחות … להמשיך לקרוא ←

אין לי ארץ אחרת  גם אם אדמתי בוערת  רק מילה בעברית חודרת  אל עורקיי, אל נשמתי  בגוף כואב, בלב רעב  כאן הוא ביתי (מילים: אהוד מנור) חשבתי הרבה מה אפשר עוד לכתוב על הזמנים האלה שעוברים עלינו כאן בפינה המערבית־תיכונית … להמשיך לקרוא ←