מדליית ארד יותר טובה מכסף 😃🥉☹🥈 ||| על האלגוריתם שגילה שמקום שלישי יותר טוב ממקום שני

כתבה מעניינת פורסמה בסופ״ש ב״הארץ״ עם הכותרת המסקרנת ״האם אפשר לדעת באיזו מדליה זכה ספורטאי רק על סמך החיוך?״. הכתבה מגלה עובדה שכולם (אולי) יודעים אותה מזמן:
״כשאלגוריתם סורק את הבעות הפנים של מאות ספורטאים בחמש אולימפיאדות מגלים שהזוכים במדליית כסף שמחים פחות מהזוכים בארד״.
כך כתוב בכותרת המשנה של המאמר שעוסק בעובדות מעניינות ומפתיעות (לכאורה) ומביא נתונים מדעיים בנושא החשוב הזה (כולל אלגוריתם מודרני לניתוח הבעות פנים!).

כשנכנסים להסבר מגלים – כמו שכולם יודעים מזמן – שהכל יחסי בחיים, תמיד חשוב למי ולמה אנחנו משווים את הישגינו ואת מצבנו.

הנה המשך הציטוט מהמחקר המדעי:
״ליחסיות מתברר יש חוקים משלה. לואנגרת, וובסטר והג'קוק (החוקרים) גילו שלא זו בלבד שזוכי מדליות כסף מאושרים פחות מאלה שזכו בזהב, אלא שהם מאושרים פחות גם מאלה שזכו רק במדליית הארד. הם הגיעו למסקנה המפתיעה הזאת לאחר שניתחו את הבעות פניהם של 413 ספורטאים זוכי מדליות מ–67 מדינות שונות שהשתתפו ב־142 תחרויות ספורט שהתפרסו על פני חמש אולימפיאדות בין השנים 2000 ל־2016. לצורך כך נעזרו השלושה בתוכנת מחשב שיודעת לזהות 20 תנועות שרירים ייחודיות בהבעות הפנים״. (צח יוקד, הארץ 13.8.2021)

ב״הארץ״ בחרו גם הבעות פנים של ספורטאים באולימפיאדה האחרונה ורצו שננחש מי זכה באיזו מדליה? ודווקא כאן, כמעט בטוח שהיינו נכשלים. בגירסה הדיגיטלית של הכתבה שמו את הקונץ של מסך גלילה (בצילום מסך כאן זה לא יעבוד) – טריק שחושף על ידי הזזה את פניהם המלאות/המלאים של הספורטאי/ת, אבל בהיעדר אלגוריתם כמעט בלתי אפשרי לזהות איזו מדליה הם קיבלו, בוודאי שלא ניתן לזהות כשהן עוטות מסכות כנדרש בימינו.

 הזוכות במדליות בקרב־רב התעמלות אמנותית באולימפיאדת טוקיו 2020 (ב-2021)

בחידון שצורף לכתבה שהופיעה בגיליון המודפס לא הצלחתי לפענח אפילו חיוך אחד ולזהות מי זכה באיזו מדליה. סרקתי עבורכם את החידון ושמתי (כמו בעיתון) את הפתרון באותיות קטנות למטה. נסו בעצמכם ותראו שבלי אלגוריתם לא תצליחו לפתור את החידה ולהגיע לגמר.

ואלה התשובות הנכונות שכנראה לא הצלחתם לנחש:

אולי זו הסיבה שהזכיות של ספורטאי ישראל במשחקי טוקיו 2020 בשתי מדליות ארד ושתיים זהב (בלי מדליית כסף) שימחו את עמישראל יותר מעשר המדליות בעבר – כולל אחת כסף (של יעל ארד).

באופן אישי, כמי שלא זכה אף פעם בזהב (בטח לא בספורט כלשהו) ולא בטוח אפילו שהגעתי במשהו למקום השלישי (אלא אם היו שלושה מתחרים בלבד) נעים לדעת שלפעמים גם אלה שלא מגיעים לפודיום יכולים לחייך חיוך רחב, לפעמים אפילו גדול יותר מזה של המתחרים שמקדישים את כל זמנם ואת כל ימי נעוריהם למאבקים על ״חתיכת מתכת״ מסוג כלשהו, שמאשרת שהם ״הכי טובים״, או ״כמעט הכי טובים״, או ״כמעט־כמעט הכי טובים״.

ובאותו הקשר (בערך): זהו הפוסט מס׳ 998 בבלוג ״קווים ונקודות״ שראשיתו לפני כמעט 9 שנים בניסיון מוזר לרכז כל מיני ״קווים גרפיים ונקודות ויזואליות״ בפורמט של בלוג. מערכת הסטטיסטיקות של מנגנון הבלוגים המקבילה (בערך) לאולימפיאדת המתמטיקה או הכימיה, או הכי מדויק למוקדמות האולימפיאדה לזוּטוֹלוגיה אמנותית, אף פעם לא דירגה את הפוסטים שלי בראש הרשימה, אם כי לפעמים היינו קרובים לשם. ולכן הפרשנות החדשה שמהללת את המקום השלישי ומזהה אצלו חיוכים טובים יותר מאלה של המנצחים מעודדת אותי. רגע לפני שנחגוג כאן את פוסט ה-1,000 ומשם אולי נמשיך במרתון המוזר הזה שראשיתו ב-2012 ושצבר בסך הכל 308 עוקבים בבלוג ו-3,543 עוקבים בפייסבוק של הבלוג (וגם הם עולים מדי פעם בשני עוקבים ואז מיד יורדים בשלושה) וזה בערך אחוז אחד (1%) מעוקבי האינסטגרם של מחזיקת מדליית הארד הישראלית בטאקוואנדו. תמשיכו לעקוב אחרינו גם לאולימפיאדת פריז, אולי נמשיך לרוץ ולחרוק שיניים. או לזחול ולחייך.

להתראות בפוסט ה-999 ואחריו בפוסט ה-1,000 החגיגי 😃 🥉

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס.

הטבעות האולימפיות של טוקיו ||| פוסט משולב לסיכום האולימפיאדה מהזווית הגרפית הזוּטוֹלוגית

אחרי שנגמרו המשחקים האולימפיים בטוקיו, עם ההצלחה הישראלית שמעבר למצופה, נזכרתי שלא התעמקתי מספיק (בניגוד לאולימפיאדה של ריו 2016) בחקר הלוגו האולימפי.
באולימפיאדת ריו, בזמן אמת, העליתי כמה פוסטים שעסקו בסמלי האולימפיאדות ובפיקטוגרמות (סמלי ענפי הספורט השונים) ועסקתי בו גם באולימפיאדת הקורונה של טוקיו שזה עתה הסתיימה.

היום זו המועד האחרון לעסוק בסמל האולימפיאדה עצמו. הסמל שהוכנס לראשונה באולימפיאדת אנטוורפן ב-1920 – בדיוק מאה שנה לפני המועד שנקבע לאולימפיאדת טוקיו 2020, מועד ששובש על ידי נגיף מסתורי שעדיין מהתל במין האנושי, שליט העולם וממציא הספורט האולימפי.

וככה מתארים בוויקיפדיה את ההיסטוריה של סמל האולימפיאדה:
״סמל המשחקים האולימפיים מורכב מחמש טבעות בצבעים כחול, אדום, שחור, ירוק וצהוב על רקע לבן. הטבעת השחורה עשויה להתחלף בטבעת לבנה במקרה שהסמל מונח על רקע כהה. הדגל עוצב לראשונה בשנת 1912 על ידי הברון פייר דה קוברטן, מייסד המשחקים האולימפיים בעת החדשה (בתמונה משמאל). חמש הטבעות מייצגות תשוקה, מוסר עבודה, ניצחון, אמונה ורוח ספורטיבית. (הצבעים כאן להמחשה בלבד).
…ההיסטוריון האמריקאי רוברט ברני הסביר כי את הרעיון של טבעות משולבות שאב דה קוברטן כאשר היה אחראי על איגוד המתעמלים הצרפתים… סמל האיחוד היה שתי טבעות משולבות. הרעיון המקורי, לטענתו של ברני, היה של הפסיכיאטר השווייצרי קרל יונג, שעבורו סימלה הטבעת המשכיות ואת האדם. לפי דה קוברטן, הצבעים נבחרו כיוון שבאותה עת, לפחות אחד מהם היה בכל דגלי מדינות העולם״.

לימים הוועד האולימפי בחר לתת משמעות נוספת לסמל הטבעות המשולבות:
״כיום גורס הוועד האולימפי הבינלאומי כי הסמל מחזק את גישתו של הוועד כי המשחקים האולמפיים הם בינלאומיים וכל מדינה מוזמנת להשתתף בהם. לפי האמור במניפסט האולימפי, הסמל מסמן את חמש היבשות המיושבות (אסיה, אירופה, אפריקה, אוקיאניה ואמריקה) ואת המפגש של ספורטאים ואתלטים מכל העולם במשחקים האולימפיים. בניגוד לאמונה העממית, אין התאמה כלשהי בין יבשת לטבעת מסוימת״.

למרות ההסבר המלומד (הלקוח מוויקיפדיה כמובן) שאין לייחס צבע קבוע לכל יבשת, מצאתי ברשת גרפיקה עם החלוקה הצבעונית המודגמת למעלה:
אפריקה (היבשת השחורה) – כמובן בשחור, אסיה (עם הסינים והמזרח־תיכוניים האלה) – בצהוב שמתאים להם (ולנו), אוקיאניה (האוסטרלים והניו־זילנדים עם היערות שלהם) – ירוקה, אירופה (הסנובית עם הדם בצבע המתאים) – בכחול ואמריקה (עם אזהרת המסע) – אדומה.

היפנים שהצטיינו באירוח האולימפיאדה לפני כמעט 60 שנה (1964)​ זכו לקבל משחקים אולימפיים חלומיים עם השנה העגולה 2020 שהבטיחה הישגים ספורטיביים וגם גרפיקה סימטרית ויפה. ואז באה הקורונה, שהתחילה, כזכור, בסין שתי אצבעות מטוקיו, וטרפה את כל הסמלים.
בתחילת המשחקים חשבתי ״לעצב״ גירסה עם סמל משחקי קורונה, אבל ידעתי מיד שאין שום מקוריות ברעיון להלביש את סמל הקורונה על הטבעות האולימפיות וחיפוש קצר בגוגל הוכיח לי שצדקתי: ״חוכמולוגים״ רבים הקדימו אותי ופירסמו את הווריאציה האולימפית-קורונית, כולל גירסה ששומרת מרחק בין הטבעות (ראו משמאל) וגירסה עם סמל הנגיף בצבעי האולימפיאדה:

״וריאציות קורונה״ עם סמל המשחקים האולימפיים (מתוך חיפוש בגוגל)

וקוריוז אחרון בקשר לסמל הטבעות האולימפיות:
אם תבקשו מכל ילד או בוגר לצייר את סמל האולימפיאדה בעל פה, בלי לחפש במסכים או בעיתון, הם ודאי יידעו לשרטט חמש טבעות משולבות. אבל את הצבעים ובעיקר את אופן השילוב בין הטבעות, לא רבים יזכרו (גם אני לא). דוגמא טובה לזיכרון המטושטש יכולתם לראות כבר באולימפיאדה הקודמת כשראש הממשלה בתקופה ההיא (מי זוכר מי זה היה?) שלח ברכה יפה ששירטט בעצמו (ביום חול, כמובן) ובה טעות מעניינת בשילוב הטבעות. חדי עין יכולים לראות שיש יותר שילובים מאשר בסמל המקורי המוצג למעלה.
והנה היום קריקטוריסט הצמרת עמוס בידרמן מ״הארץ״, ששווה ללא ספק מדליית זהב בקריקטורה פוליטית, חזר על אותה גירסה ״משודרגת״ של טבעות משולבות בשילוב יתר, מעל דמויותיהם של מנהיגי המפלגות החרדיות, אלה שנזעקו בגלל ״הטעות הטכנית״ בברכתו של ח״כ נתניהו ללינוי האלופה שעה לפני צאת השבת (הערה בסוגריים: סביר להניח שבידרמן התכוון ל״מחווה״ לאיור היפה של ה״לשעבר״ מאולימפיאדת ריו 2016).

עמוס בידרמן, ״הארץ״ 9.8.2021

בינתיים כבר התחלנו להתכונן לאולימפיאדת פריז. נשארו רק עוד שלוש שנים, נקווה שהנגיף המטורלל ישחרר אותנו עד אז ונזכה לאולימפיאדה נורמלית.

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס.

״והצנע לכת?״ ||| מעדכנים סיסמאות אחרי ההישגים באולימפיאדת טוקיו 🥇

זכייתו של המתעמל הישראלי ארטיום דולגופיאט במדליית זהב(!) במשחקים האולימפיים בטוקיו 2020 (2021) כפתה על המתעמל המחונן והצנוע הרבה ראיונות בערוצי הטלוויזיה בניגוד לאופיו המופנם. בראיונות האלה וגם בצילומים של טקס המדליות השתקף דולגופיאט כספורטאי צנוע שהקפיד להודות לכל מי שבסביבתו, מאחוריו ומצדדיו, ולא הירבה להתגאות ולשבח את עצמו.

רבים התעסקו השבוע בשמו המורכב של ארטיום דולגופיאט, התבדחו והמציאו כל מיני וריאציות ״משעשעות״ על בסיס השם שהיה קשה לביטוי עבור הישראלים חובבי השמות העבריים הקלים כמו: גְדַלְיָהוּ בֶּן-פַּשְׁחוּר או יִרְמְיָהוּ בן חלקיהו.

הדיונים סביב מצבו המשפחתי של המתעמל האולימפי התאימו לו עוד פחות והוא ניסה להדוף את המחטטים ברגשותיו האישיים. כל זה אולי לא היה צריך לעניין אותנו יותר מדי אם זה לא היה כל כך מנוגד לתרבות השחצנות של ה״אני־אני־אני!!!״ שהשתרשה כאן בעשורים האחרונים ובעיקר בעשור האחרון (עם ה״עשיתי־עשיתי־עשיתי״, ״הבאתי־הבאתי־חיסונים״, ״דיברתי־דיברתי עם דונאלד ובורלא״ ועוד ועוד…).

משום מה כל הרעש וההוּ-הָה של סגנון הריאליטי העכשווי הזה, בו נוטים המשתתפים להלל את עצמם בניגוד חריף לרוח הפסוק "יְהַלֶּלְךָ זָר וְלֹא פִיךָ" (משלי כ״ז, ב׳), הביא אותי להיזכר בסיסמת בית הספר הריאלי בחיפה: ״והצנע לכת״.

בשנת תרפ"ט (1929) הוחלט לקבוע סמל שיבטא ברמז את עקרונות בית הספר. הסיסמה שנבחרה מתבססת על פסוק תנ״כי: ״הִגִּ֥יד לְךָ֛ אָדָ֖ם מַה־טּ֑וֹב וּמָֽה־יְהֹוָ֞ה דּוֹרֵ֣שׁ מִמְּךָ֗ כִּ֣י אִם־עֲשׂ֤וֹת מִשְׁפָּט֙ וְאַ֣הֲבַת חֶ֔סֶד וְהַצְנֵ֥עַ לֶ֖כֶת עִם־אֱלֹהֶֽיךָ״ (ספר מיכה, ו', 8). ההתייחסות לאלוהים הושמטה על ידי מייסד הריאלי ארתור בירם כדי לייחס משמעות רבה יותר לייסוד האנושי (מתוך ויקיפדיה).

קשה להאמין שסיסמה כזו הייתה יכולה להתקבל היום במדינה שחרטה על דגלה את השחצנוּת הלאומ(נ)ית.
ניסיתי למצוא סמל חלופי ל״והצנע לכת״ של הריאלי, עם ביטוי גרפי שיתאים יותר לימים האלה ואני־אני־אני גאה, שמח ובטוח שזהו הסמל והסיסמה המתאימים ביותר לרוח הדברים החדשה.
את הסיסמה לקחתי, איך לא, מספר דברי הימים ״וּכְחֶזְקָתוֹ גָּבַהּ לִבּוֹ עַד לְהַשְׁחִית״ (דברי הימים ב׳ כ״ו ט״ז)ֿ ואת האצבע המשולשת המתריסה כלפי הגויים לקחתי מספר דברי האמוג׳יז ג3.

אולי צניעותו של ארטיום דולגופיאט תיתן כוח מחודש לסיסמה שטבע המחנך בירם וממשיכה ללוות עד היום את בית הספר הריאלי בחיפה. שהוקם לפני 108 שנים והצמיח מדענים, לוחמים, מומחים בעלי שם ועשרות זוכים בפרס ישראל בתחומים שונים ומגוונים (ביניהם אישים ידועי שם כמו אהוד מנור, עזריה אלון, דורון אלמוג, זאב וילנאי ועוד רבים וטובים).

ממחר כולנו מצניעים לכת ואולי כך גם נגיע "מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר!", כפי שקבע הברון פייר דה קוברטן, שהוביל לחידוש המשחקים האולימפיים בעת החדשה (אתונה 1896 האולימפיאדה הראשונה, שבע עשרה שנים לפני הקמת בית הספר הריאלי בחיפה ב-1913).

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס.

קווים (ונקודות) של ספורטאים ||| הפיקטוגרמות של האולימפיאדות מטוקיו 1964 ועד טוקיו 2020 (2021)

פיקטוגרמה או פִּיקְטוֹגְרָף או פיקטוגרם (כתב פיקטוגרפי, הֶלְחֵם מילים של picto מהמילה הלטינית pictus שמשמעותה ציור והמוספית graph שמשמעותה כתיבה, תרגום מילולי – רישום תמונה) הוא צורת ייצוג של אובייקטים באמצעות ציורים (המקור: ויקיפדיה).

בכל אירוע ובכל אתר בינלאומי שמשתתפים בו דוברי שפות רבות (משחקים אולימפיים, שדות תעופה, כבישים, שירותים) השפה הפיקטוגרמית מאפשרת לדוברי הלשונות השונות את ההתמצאות במרחב מבלי להסתבך בשילוט רב־לשוני עם עשרות תרגומים.
ברור שבאירוע בינלאומי כל כך חשוב כמו האולימפיאדה ישתמשו בפיקטוגרמות לתיאור מקצועות התחרות השונים. דוגמת הפיקטוגרמה של הטאקוונדו למעלה משמאל מסמלת את ההישג המפתיע של אבישג סמברג, שהביאה מדליה ראשונה כבר ביום הראשון של המשחקים בטוקיו והביאה כבוד גדול לעם שעד אתמול לא ידע אפילו להגיד טאקוונדו בלי להתבלבל.

מטוקיו עד טוקיו: שמתי כאן להמחשה את לוח הפיקטוגרמות של ענפי הספורט האולימפיים שמצאתי ברשת – מאולימפיאדת טוקיו 1964 ועד ריו 2016, אליהן צירפתי את הסמלים המעודכנים של אולימפיאדת טוקיו 2020 שנפתחה בשבוע שעבר.

לוח הפיקטוגרמות האולימפיאדות מטוקיו 1964 ועד טוקיו 2020 (מהאתר Wired עם עידכון)

והנה הפיקטוגרמות בהגדלה, למי שרוצה לראות יותר מקרוב את פרטי העיצוב:

אם תתבוננו היטב בלוח ההיסטורי שמוצג כאן תוכלו לראות שהיו תזוזות ושינויים רבים בעיצובי הפיקטוגרמות של האולימפיאדות. למשל, אולימפיאדת מונטריאול 1976 ״העתיקה״ את הסגנון של מינכן 1972 ורק צבעה אותו באדום והפכה את חלק מהכיוונים של דמויות הספורטאים. עיצובים בשנים אחרות היו ציוריים יותר (תראו למשל את סמל האיגרוף בלונדון 2012).
הפיקטוגרמות של אולימפיאדת מכסיקו 1968 היו יוצאות דופן במיוחד, כשכל אחת מהן זכתה לצבע משלה וגם בגלל היעדר דמות האדם והסתפקות ביד או רגל, גלים או כדור.

   
פיקטוגרמת האיגרוף, לונדון 2012 והפיקטוגרמות ללא הגוף האנושי של מכסיקו 1968

התבניות לתוכן עוצבו הפיקטוגרמות של האולימפיאדה בריו 2016 היו יוצאת דופן בצורתן המעוגלת שהעניקה לסמלי המקצועות ״תנופה מרוככת״. ברוב השנים שובצו הדמויות הסימבוליות לתוך ריבוע חד זוויות או עם פינות מעוגלות. והנה דווקא בטוקיו 2020 באולימפיאדה הכי מוזרה בהיסטוריה – עם כל מגבלות הקורונה, שמירת הרווחים והיעדר הקהל – הפיקטוגרמות עוצבו משוחררות ממסגרת, אולי כדי לשמח את הקהל שנמצא מול המסכים ולא באיצטדיונים האולימפיים.

הפיקטוגרמות של אולימפיאדת ריו 2016

הסמלים של ״אולימפיאדת הקורונה״ של טוקיו 2020 (שמתרחשת בחצי השני של 2021) הם מסוגננים ושומרים על צבע כחול כהה, כשדמויות הספורטאים קצת פחות קשוחות מאלה של מינכן. עם זאת הן הרבה פחות ציוריות מאלה של לונדון ואטלנטה, ובאופן סמלי, אינן סגורות בריבוע או במסגרת מעוגלת כמו רוב הדוגמאות האחרות.

פיקטוגרמות אולימפיאדת טוקיו 2020 (לצפייה בפרטים ניתן ללחוץ להגדלה)

מעצב ידען הפנה את תשומת לבי לכך שהיפנים הציגו גירסה מונפשת של הפיקטוגרמות שמוסיפה תנועה יפה לסמלים המתומצתים, ובאמת כשרואים את הספורטאים הסימבוליים זזים הם עולים עוד ליגה:

הברון פייר דה קוברטן שהוביל את הרעיון של חידוש המשחקים האולימפיים וטבע את הסיסמה "לא הניצחון חשוב אלא ההשתתפות", קבע גם את הסיסמה שהפכה לסיסמת הספורט בכללותו: "מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר!". היום היא עודכנה ל"מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר ומוגן יותר!". עשינו לסלוגן המעודכן  הזה פיקטוגרמה מתאימה עם מסכה (שלא התקבלה על ידי הועד האולימפי).

המין האנושי השתנה מאוד מאז ימי האולימפיאדה הראשונה ב-1896 (שהתקיימה באתונה בהשתתפות 245 מתחרים (לא כולל נשים!) מ-14 מדינות בלבד ב-43 תחרויות.
אולי באולימפיאדה הבאה שתתקיים, אם ירצה הנגיף, ב-2024 בפריז (בפעם השלישית!), כל מערך הפיקטוגרמות ישתנה, כמו שהמין האנושי משתנה לנגד עינינו. אולי כבר לא יהיה צורך במשחקי כדור, במשקולות ובאופניים והכל יתקיים בצורה וירטואלית על מסכים בלבד, ללא חשש הדבקה.

ולסיום הפוסט נאחל המשך הצלחה לספורטאיות המוכשרות שלנו שכבר הביאו מדליה ראשונה והגיעו לגמר בשחייה והיו קרובות למדליות נוספות (וכמובן איחולים גם לספורטאים שעוד יגיעו רחוק או גבוה).

פוסט קודם על פיקטוגרמות אולימפיאדת ריו מ-2016

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס.

מ״מר שמח״ ועד ל״תו השמח״ 😀 ||| קיצור תולדות סמלי השמחה בישראל ובעולם

 ״התו השמח״ שנכנס אתמול לתוקף ומנסה לצרף ״שמחה״ למגבלות הקורונה, גם אחרי שהממשלות שמנהלות אותה התחלפו – הפך מיד עם המצאתו נושא להתבדחויות מכל הסוגים. ממשחקי מילים על בסיס השורש שמ״ח ועד משחקים גרפיים שמנסים להקנות לתו סימול מתאים המחבר את סימן הקורונה עם כל מיני סמיילים שמחים.
ומה יותר מתאים כשמחפשים משהו שקשור לשמחה פשוט ללכת ללוח האמוג׳ים, שכבר מזמן הפך לשפה המובילה של הדור הנוכחי, ובעקבות כך גם של הוריו וסבא־סבתא שלו, אלה שהולכים ומוותרים על המצאת הכתב (שכידוע נחשבה עד המצאת האמוג׳י להמצאה התרבותית הגדולה ביותר של ההומו סאפיינס).

הקדים את הסמיילי ואת האמוג׳יז השונים המסמלים אדם שמח, הספר ״מר שמח״ של רוג׳ר הרגריבס שיצא לאור בדיוק לפני חמישים שנה, וכמה שנים אחר כך תורגם לעברית ע״י יורם טהרלב והיה חלק מסידרת ה״מרים״ שעברה מאז עידכון תרגומי ועיצובי ועדיין נמכרת גם לילדי דור האמוג׳יז.
בתמונה למטה האוסף החלקי שלנו השחוק מרוב דפדוף כש״מר שמח״ בולט בצחוקו הצהוב מעל מר אפצ׳י, מר יואף ואפילו ״מר בוּם״.

מר שמח ביחד עם חבריו הישנים שאולי יצורפו למתווה החדש: מר בוּם, מר אפצ׳י, מר בעננים ועוד

כשמחפשים ״שמחה״ במאגר האמוג׳ים, יש לכאורה, עשרות אפשרויות למי שמנסה לתאר את הרגשתו. הבעייה הגדולה היא שכשיש יותר מדי אפשרויות, מי שבוחר לצרף לתגובתו אמוג׳י שגוי, או לא מדויק, יכול להיחשב על ידי אלה שכבר שוחים במעגלי האמוג׳ים לאנאלפבית או אפילו ל״מר מגוחך״.

אמוג׳יז שמחים ועצובים וכל מה שביניהם בעזרת האמוג׳יפדיה תלמדו לבחור את הפרצוף הנכון לכל מצב

ניסיתי, בעזרת הרשת היודעת כל (וגם מערבבת הכל) לעשות לעצמי קצת סדר בין כל הפרצופים המחייכים הצהובים האלה. וכראוי לנושא אקטואלי חשוב כל כךֿ, ברור שאני לא החוקר הראשון בתחום. הרי כבר מזמן הוקמה ה-Emojipedia הלועזית (וגם הבלוג שלה), ויש לה גם גירסה בעברית – האמוג׳יפדיה.

אז הנה קצת מהאמוג׳ים של ״מר שמח״ לטובת מפעילי ״התו השמח״.
המעונינים להעמיק בתחום החשוב הזה יכולים ללחוץ על הקישורים ולקבל מידע מקיף. וכך בפעם הבאה שתצרפו אמוג׳י שמח תוכלו ״לדייק״ את הרגשתכם, כפי שמקובל היום, וגם לא לטעות ולפרסם קריצה שובבנית במקום תמיכה חברית.

😀 חיוך רחב

🙂 פרצוף עם חיוך קטן

🙃 פרצוף הפוך

😉 פרצוף קורץ

😄 פרצוף מחייך עם פה פתוח ועיניים מחייכות

😁 פרצוף זורח עם עיניים מחייכות

😆 פרצוף מחייך עם פה פתוח ועיניים עצומות בחוזקה

😅 פרצוף מחייך עם טיפת זיעה

🤣 מתגלגל על הרצפה מרוב צחוק

😂 פרצוף עם דמעות שמחה

🙂 פרצוף עם חיוך קטן

🙃 פרצוף הפוך

😉 פרצוף קורץ

😊 פרצוף מחייך עם עיניים מחייכות

😇 פרצוף מחייך עם הילת מלאך

נסתפק בינתיים בתקציר הזה ונאחל לכל עמישראל, וגם לעמים אחרים, שפחות מצליחים (בינתיים) להתמודד עם שגעונות המגפה, בריאות מלאה וקיץ שמח (אם אפשר קצת פחות חם ויותר מחויך).

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס.

 

״הומו נשר רמלה״ 😜🙈 ||| על האדם הקדמון שעצר בחניון ״דור אלון״ בכביש 6 דרום ולא תיאר לעצמו שנכתוב עליו אחרי 130 אלף שנים

​מה יותר מתאים, כשחוזרים לכתוב בבלוג אחרי הפסקה של כמה שבועות – מלחזור אחורה מאה אלף שנה ויותר, אל אחד מאבותינו הקדומים: האדם הישראלי הקדמון שנחשף לפני זמן קצר והוגדר על ידי החוקרים הישראלים בשם המפתיע: "הומו נשר רמלה" (ראו בכותרת שפורסמה בחודש שעבר ולא זכתה לתשומת לב מספיקה לטעמי):

חוקרים ישראלים הכריזו כי גילו טיפוס אדם קדמון חדש: "הומו נשר רמלה"
לפי החוקרים, הטיפוס מייצג קבוצה שממנה התפצלו קבוצות אדם רבות – ובהן הניאנדרטלים. הממצאים – שיכולים לתרום לשרטוט מחדש של עץ האדם – מתפרסמים הערב בכתב העת היוקרתי Science.

הפוסט הזה לא מתחבר לתגובות הקנטרניות וה״הומוריסטיות״ שהופיעו מתחת לסיפור המרגש. אני מעדיף להתחבר להדמיות הגרפיות היפות שיודעים אנשי המדע והעיצוב לעשות, על פי שבר של לסת עם כמה שיניים או חלק מעצם הגולגולת של הקרוב־הרחוק שלנו. בכמה פוסטים ישנים כאן בבלוג הבאתי ציורים כאלה מתוך אטלס מצויר בהוצאת Life שהרשימו אותי בילדותי. יכולתי לראות בציורי ההדמייה הנהדרים איך נראו הקרובים־הרחוקים של משפחת סאפיינס, ביחד עם בני הדודים הרחוקים ממשפחת הקופים.

מהקופים אל קופי האדם ועד הסאפיינס: מתוך "Epic of Man" בהוצאת Life

שושלת ההומנידים עם מיקומו של ״הומו נשר רמלה״ בין הניאנדרטלי להומו סאפיינס (המקור: הארץ)

אתר החפירות במחצבה במתחם נשר (המקור: הארץ)

כלים של ״הומו נשר רמלה״ שנמצאו במתחם: לפי החוקרים נשר־רמלה וההומו סאפיינס החליפו ביניהם מידע על אופן הסיתות של אבני הצור (המקור: הארץ)

אבותינו הקדמונים העסיקו את הבלוג הזה הרבה לפני שפורסם המחקר על ה״הומו נשר רמלה״. הממצאים המרתקים שלפיהם, ממש כאן אצלנו – ליד הסיבוב שאנחנו עושים בכביש 6, קרוב לחניון בו עוצרים לשתות כוס קפה במתחם דור אלון נען (מערב או מזרח) – הסתובבו לפני כ-130 אלף שנים יצורים דומים לנו אפילו יותר מהניאנדרטלים, והם אפילו לא תיארו לעצמם שעל שמם יוקם מפעל מלט ענקי, עם שלל אורות ותמרות עשן, ובטח לא תיארו לעצמם את מסעדת ״אלונית״ שתוקם לזיכרם בצד כביש 6 שעליו הם אפילו לא חשבו.

מפעל המלט נשר רמלה (מתוך אתר חברת נשר)

מתוך הכתבה המרתקת ב״הארץ״:
עד עתה הסתפקו המדענים בהגדרת אותם שרידים כשייכים לזנים ארכאיים של קבוצות אדם. החוקרים מציעים כי כולם משתייכים לקבוצת "נשר רמלה". כך, ד"ר שריג, המתמחה בחקר שיניים אנושיות עתיקות, מצאה דמיון בין השיניים של המאובן מנשר לבין שן שנמצאה במערת קסם. המשמעות היא שהקבוצה האנושית החדשה חיה באזורנו לפני 400 אלף שנה עד לפני 130 אלף שנה, לכל הפחות.
המחקר אף מציע שקבוצות שונות של בני אדם באזור התקיימו במקביל במשך תקופות ארוכות, ומבלי שקבוצה אחת דחקה את השנייה. להיפך – מניתוח כלי הצור שהתגלו בחפירה התברר כי "נשר רמלה" וההומו ספיינס החליפו ביניהן מידע על אופן הסיתות של אבני הצור.
ד"ר זיידנר, שחקר את כלי הצור, סבור ששתי הקבוצות קיימו קשרים תרבותיים הדוקים. "זה לא רק שהם חיו באותו אזור באותו הזמן, הכלים שלהם נראים אותו הדבר", הוא מבאר. "ההסבר שלי היא שהיתה ביניהם אינטרקציה קרובה, הם ישבו אחד ליד השני ולמדו. אחרת אי אפשר להגיע לאותו דמיון"

מתחם דור אלון בכביש 6: בחזית – ״האדם הדרקון״ שנתגלה בסין והוא דומה ל״הומו נשר רמלה״. לידו ה״הומו־סלפיס״ של ימינו שקומתו קצת יותר גבוהה אבל תנועת היד נשארה כמו לפני 140 אלף שנים

ממש במקביל לידיעה מרמלה הופיעה ידיעה דומה מסין:
מדענים בסין חשפו אתמול (שישי) מאובן גדול של גולגולת בת יותר מ-140 אלף שנים, ששייכת לפי ההערכות למין חדש של אדם קדמון שקרוב יותר להומו סאפיינס מאשר לאדם הניאנדרטלי. התגלית עשויה לשנות את התפיסות המקובלות לגבי המקום שבו התפתח ההומו סאפיינס, האדם המודרני, ולגבי האופן שבו הדבר אירע. המין החדש מכונה הומו לונגי – או "אדם דרקון", על שם אזור נהר הדרקון שבו נמצאה הגולגולת.
בידיעה מה״ניו יורק טיימס״ פורסמה גם הדמייה יפה של האדם דרקון ״בן דודנו״, ומכיוון של״הומו נשר רמלה״ שלנו עוד לא עשו הדמייה, העליתי את דמותו במתחם ״דור אלון״ הקרוב למחצבת נשר רמלה.

ולסיום הפוסט הפסבדו-גרפי-מדעי שמתי כאן את ״שושלת האדם המעודכנת״ עם שתי התגליות החדשות שנתבשרנו עליהן בקיץ החם הזה (אם ״הומו נשר רמלה״ היה שומע את תחזית מזג האוויר לקיץ 2021, הוא בטוח היה מחפש מקום קצת יותר צונן מרמלה ומהאלונית של כביש 6)

אילן היוחסין המעודכן של משפחת סאפיינס (שפינוזס) 😜

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס.

המגרסה: גירסת הנאשם ||| אוסף הגריסה הלאומית מקבל תיעוד גם אצלנו

פרשת גריסת המסמכים ב״אקווריום״ של משרד ראש הממשלה היוצא מסעירה את הרשת בימים האחרונים מאז שנחשפה.
בתור מפעיל בלוג שנגרר בעל כורחו לתיעוד האירועים החשובים והסמליים, החלטתי להקדיש פוסט־לקט גם לנושא המשונה הזה, שנגרס כבר לעייפה בכל הרשתות.

יש כנראה משהו בפעולת הגריסה שמעורר אנשים רבים לייצר אמירות גרפיות וגם מילוליות (עם כל ההטיות של הפועל ג-ר-ס) שמתקשרות לפעולה הזו.
אולי זה צורת החיתוך של התמונה לפסי אורך שנאספים לתוך מיכל כלשהו. אולי זו הפעולה ההרסנית שמפרקת תמונות וסמלים לפסים צרים שלוקחים מהדימוי החזק את העוצמה שלו.

מגרסת הנייר היא המצאה חדשה יחסית. פטנט ראשון למגרסת נייר נרשם בשנת 1909 בארצות הברית, על שמו של הממציא אבוט אוגוסטוס לו (ויקיפדיה). רק בשנת 1935 ייצר אדולף אהינגר בגרמניה מגרסת נייר שמבוססת על מכונה לייצור פסטה(!) המופעלת ידנית.
בימינו – בכל משרד קטן או גדול, חשוב או שוּלי (וגם בהרבה בתים פרטיים) יש מגרסה מדגם כלשהו, ומדי פעם מכניסים לתוכה מסמכים שאין יותר צורך לתייק ולשמור אותם. ולמרות שהמסמכים נגרסים לפסים קטנים ומקומטים, יודע כל גורס שגם חוקרים לא במיוחד מתוחכמים יכולים לצרף ולהדביק את החלקים הגרוּסים ולפענח את תוכנם של המסמכים המושמדים, בניגוד למסמכים שנשרפו או הושמדו בצורה יותר קיצונית מגריסה, כפי שהיה נהוג פעם.

פילגתי. שיסעתי. חילקתי. פוסטר המגרסה שהקדים את הפרשה. פברואר 2020

כאן בבלוג ״קווים ונקודות״ הופיעה הגרפיקה עם מפת ישראל הנגרסת הרבה לפני ״פרשת הגריסה״ של חילופי השלטון ב-2021. השתמשתי במגרסה המאוירת כדי להמחיש את הפיצול והפילוג ש״הנאשם הגורס״ יצר בעמישראל במהלך השנים האחרונות של הקדנציה הארוכה שלו, ככל שהוא הסתבך יותר ויותר עם התהליכים המשפטיים שלו. מאוחר יותר עשיתי עוד כמה וריאציות על פוסטר הגריסה:

   

והנה גירסה של לפני ואחרי התיקון:

 

וגירסה כמעט אחרונה, רגע לפני הפינוי מהבית המלכותי:

עם התפוצצות ״פרשת הגריסה״ הוספתי עוד כמה וריאנטים עם גירסאות גרוסות נוספות:

 

ברשת מצאתי עוד עבודות מעניינות רבות של מעצבים נוספים, ומכיוון שלא ביקשתי את רשותם להכניס את העבודות האלה לפוסט שלי – אולי אוסיף כמה קישורי פייסבוק לחלק מהן בתגובות, כדי שתוכלו לראות רעיונות מעניינים אפילו יותר מאלה ששמתי כאן.

עד כאן גירסאות הגריסה המעודכנות. יתכן מאוד שנידרש לחזור על כמה מהגריסות בקרוב.

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס.

 

האבוקדו ניצח את הרקטות! ||| הסיפור של החלקה החדשה שנשתלה בשטח ההפקר של ״הסיבוב ההיסטורי״ בכביש 232

זה סיפור היסטורי תחבורתי־חקלאי שחיכה להיכתב כבר זמן רב. מאז שהתחלתי לאסוף צילומים בנושא עברו כבר כמה מערכות בחירות, ״מבצעים״ ו״סבבים״ והסיפור המעניין הזה, שיש לו נגיעה לחיים עצמם התעכב והתעכב.
והנה דווקא בעצם המלחמה האחרונה – כשהרקטות של החמאס והמטוסים והתותחים שלנו מרעישים מלמעלה ומלמטה – נשתלה חלקת האבוקדו החדשה ב״שטח ההפקר ההיסטורי״ במובלעת מיוחדת שנוצרה כתוצאה משינוי התוואי הראשוני של כביש 232.

כביש 232 זוכה במשך השנים והסבבים המתמשכים לתזכורות לא מעטות, בשל היותו הציר המרכזי של המועצה האזורית שלנו ״אשכול״. בימים כתיקונם נעים עליו רכבים אזרחיים רבים, מכוניות פרטיות של אנשים שנוסעים לעבודותיהם, משאיות עם תוצרת חקלאית ותעשייתית, טרקטורים וכלים חקלאיים בדרכם אל השדות וגם משאיות ענק עם נגררים שמסיעות למעבר כרם שלום ציוד רב עבור הנהגת החמאס בעזה (יש אומרים שהציוד הזה סייע להם לבניית מערך המנהרות המסועף שזכה במבצע האחרון לכינוי ״מטרו״).

אבל לא בסיפורי תחבורה ומלחמות אמור לעסוק הפוסט הזה. זהו סיפור היסטורי על חלקה של 22 דונם שנוצרה בעיקול שליד ״הכפר״ בגלל אירוע שנוסח ככה על ידי ההיסטוריון המקומי סב״א:

הסיבוב של ו׳ -הוא  עיקול חד בכביש הנגב המערבי, מצפון לפרדס. הכביש נסלל בראשית שנות ה־50 ואמור היה לחצות את שטחי המספוא. אך כתוצאה מלחץ שהפעילו מרכז המספוא (זאב ו׳) ונציגי הקיבוץ על מע"צ, הועתק התוואי של הכביש מזרחה. הסיבוב החד שנוצר כתוצאה מכך, נקרא "הסיבוב של ו׳". במשך השנים נגרמו תאונות רבות במקום זה וב־1993 נסלל הכביש מחדש והעיקול תוקן (מתוך הספר ״דברי ערך״ ואתר ״ויקיבוץ״).

שרידי כביש 232 הישן שנהרס כשנבנה התוואי החדש ב-1993, כולל מעבירי המים מהבטון

כלניות שפרחו במובלעת ״עיקול 232״ בחורף לפני שהחלו בהכנות לשתילת חלקת האבוקדו החדשה

במשך כמעט שלושים שנה היה השטח שנוצר נטוש, הכביש הישן הכתוש שנתיבו שוּנה נערם בערימות של אספלט מרוסק ומעבירי המים והגשרונים עשויי הבטון נשארו כעדות אילמת לאירוע ההיסטורי. אף אחד לא עשה שימוש בחלקה הנטושה וצמחים רבים, כולל כלניות של ״דרום אדום״ צמחו בין ומעל ערימות האספלט והבטון, ציפורים נודדות חנו שם מדי פעם ורוב ״מטיילי הכלניות״ לא התעניינו בחלקה הנטושה.

הכשרת הקרקע במובלעת ״עיקול 232״ לקראת שתילת עצי האבוקדו

ופתאום, בהליכות הבוקר הקבועות שלי, הגעתי בדרכי אל הפרדס לחלקה וראיתי שמתחילים ליישר אותה ולהכשיר אותה כחלקה חקלאית לכל דבר. ביררתי אצל מנהל החקלאות והוא סיפר לי שהתוכנית היא לנטוע שם חלקת אבוקדו בהמשך למטעי האבוקדו הרבים שכבר ניטעו מכל צדי הפרדס. שאלתי אותו אם מיצבור האבנים וחלקי הכביש ההרוס עם גשרי הבטון לא יפריעו לעצים החדשים והוא אמר לי שמנקים את השטח ככל שניתן ושהעצים החדשים כבר יידעו איך להסתדר. אלה ״עצי העוטף״ שלא עושים עניין.

שרידי הבטון של מעבירי המים שהוזזו מהחלקה החדשה

בכל פעם שעברתי שם בבוקר צילמתי את מצב החלקה ודווקא בעצם ימי המערכה האחרונה, שנקראה, משום מה, ״שומר החומות״ ולא ״נוטע האבוקדו״, גיליתי שכבר הוכנו הבורות לנטיעה. בורות שנראו די דומים לבורות הקסאמים המוכרים לנו באיזור. ליד הבורות הונחו מוטות לתמיכה בשתילים הצעירים ונבנו שיברים (ברזי השקייה) ונמתחו צינורות כדי להשקות את השתילים.

 מבצע ״נוטע האבוקדו״: בור לעץ אבוקדו | בור קסאם בדשא | חור רקטה בגג דפוס בארי. מאי 2021

ובביקור הבא השתילים כבר נשתלו וזכו למנת המים הראשונה, וכנראה בעוד כמה שנים (ואולי עוד שניים שלושה סבבים) גם בחלקה ההיסטורית אפשר יהיה לקטוף אבוקדו טרי וטעים (מזן ריד עגול, אם אני זוכר מה שסיפרו לי).

חלקת האבוקדו החדשה: עוד כמה שנים אפשר יהיה לאכול מפריה

בתיאבון כבר אמרתי לכם?

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס.

עידכוני בחירות 24 ||| רגע לפני(?!) הקמת הממשלה החדשה או היציאה למערכת הבחירות הישנה

מרוב מערכות בחירות וממשלות חלופיות ופריטטיות שכחתי לעדכן את לוח הבחירות הפופולארי של כל ״אותיות הבחירות״. הייתי בטוח שכבר שמתי כאן את הלוח המעודכן עם תוצאות הבחירות לכנסת ה-24, אבל כנראה שהאירועים הרבים, הספינים והמנדטים לא איפשרו לי לעדכן את הלוח הזה שמסתובב בגוגל ובוויקיפדיה (מוזמנים לעדכן את ההפנייה שם) כבר כמה שנים.

המוטיביציה להכנת הלוח הזה הייתה הרצון להבין איך האות מ׳ נמצאת באותיות הבחירות של שתי המפלגות המובילות ברוב מערכות הבחירות: הליכוד (מחל) והמערך-העבודה (אמת) וגם במפלגת השמאל הציוני מרצ (השם שלה זהה לאותיות שלה). עוד בטבלה: מעקב אחרי האות ב׳ מימי המזרחי, המפד״ל, הבית היהודי ועד ימינה והדגשות על אותיות שעברו ממפלגה למפלגה ללא קשר ביניהן (ט, כן).
בארבע מערכות הבחירות הרצופות האחרונות מה שהכי חשוב הוא לנסות לעשות חיבורים מתמטיים: איזו ממשלה אפשר להקים והטבלה המעודכנת הזאת יכולה לסייע למי שמנסה ליצור קומבינציה מנצחת.

לגירסת ה-pdf > אותיות בחירות 2021 הכנסת ה-24

כככתוב בטבלה, היא הוכנה בצורה ידנית מיושנת, לא ע״י איזה תוכנת ענן אוטומטית, לכן יתכן שנפלו בה כמה טעויות. מי שיימצא כאלה מוזמן לכתוב לבלוג ונשתדל לתקן בגירסה הבאה (עם בחירות ובלי שטיקים).

שימו לב לצירוף שיכול לכונן כאן בקרוב ממשלה ללא הנאשם:
פה כן באמת לתמרצ (ואולי גם עם ודעם) יחד 68!

שיהיה סופ״ש מוצלח וגמר ממשלה טובה. לו יהי.

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס.

אין סימטריה גם בקווי הרקטות והטילים ||| התמונה שהציתה אש בשדה הרשתות ה״חברתיות״

בשבוע האחרון פורסמה ברשת תמונה מעניינת בה מופיעים מצד אחד שיגורים של רקטות חמאס ומצד שני שיגורי טילי כיפת ברזל. היופי בתמונה הוא בשוני הבולט בין אופי המסלולים: הרקטות החמאסיות מותירות שובל בהיר כתום־צהבהב בקו ישר לחלוטין. לעומתו שובלי טילי כיפת ברזל מגששים בצורה לוליינית כדי לנסות ללכוד את הרקטות של החמאס (גילוי נאות, למי שעוד לא הבין: הבלוג הזה נכתב, מזה שמונה וחצי שנים, מאחד מישובי העוטף ולא מעט פוסטים עסקו בנושא).

מערכת כיפת ברזל מול רקטות חמאס, השבוע | צילום: ANAS BABA – AFP

התמונה המיוחדת הזו שקיבלה שיתופים רבים עם וריאציות היתוליות, זכתה גם לממים והתבדחויות.
בזמן שאני מנסה לחפש, בין האזעקות, את הזווית הגרפית להתייחסות לתמונה המיוחדת הזו, ״קפטן אינטרנט״ ב״הארץ״ כבר הקדים אותי עם רשימתו של יאיר בריל (המוכר לי מביקוריו בשכונה מסוימת בעוטף). ברשימה ב״הארץ״ אספו ממים ייצוגיים שמתבדחים על הצורה השונה של שובלי הרקטות החמאסיות הישירות מול הנתיבים המתעקלים והמגששים של שובלי טילי היירוט  של ״כיפת ברזל״. מהאוסף הזה לקחתי רק מם אחד שסגנונו מתאים לדור המילניום:

מם של Amir Barkol

אם לא מתייחסים ל״מצב המורכב״ (״לילה לא פשוט״ כדברי הפרשנים בשטח)  בישובי ״הצבע האדום״, יש בתמונה המקורית של נתיבי הטילים/רקטות שהופצה בתפוצה רחבה, איזשהו ״יופי גרפי״ הראוי לפירוט נוסף.
לפני שאחבוש את כובע ״הפרשן הגרפי״ ואחרי שתעיינו בממים הכלל־ישראליים בלקט של ״הארץ״, שמתי כאן כמה וריאציות הומוריסטיות שנלקחו מדף הפייסבוק ״ממים של קיבוצניקים״, שגם כותביו עלו על הקונטרסט בין שני סוגי הקווים ומשתמשים בניגוד הזה כבסיס לממים עם בדיחות שרק קיבוצניקים יכולים להבין.
הנה כמה דוגמאות שליקטתי מדף ה״ממים של קיבוצניקים״. המם הראשון ממחיש את הקלאסיקה הישנה של ״איחוד-מאוחד״ – רק מעטים עוד זוכרים על מה מדובר וכנציג הקיבוץ המאוחד לשעבר, שמחתי שהקווים של כיפת ברזל זוהו עם המאוחד דווקא – והיתר משקפים מין הומור קיבוצניקי שמתכתב עם הבדיחות של ״מבצע סבתא״.

מם של yohay cohen

מם של ozzy geng

מם של omer galily

מם של lior galily

מם של eran ohel

לי, כמעצב גרפי וסטודנט בבצלאל לפני אלפיים סבבים וככותב הבלוג ״קווים ונקודות״, הקווים השונים של נתיבי הרקטות הזכירו דווקא את המורה המיתולוגית לרישום פרידל שטרן שלימדה אותנו, באמצעות כל מיני תירגולים של רישום ביד שמאל או ציור בעיניים עצומות, איך לחפש את הקו הרגיש (ראו בפוסט הישן שדיבר על קווי רישום, בלי קשר למלחמות).
ואם מתעלמים מהסכנות שכרוכות בקווים הרגישים האלה ברור שהרישומים שכיפת ברזל משאירה בשמיים הרבה יותר ״רגישים״ מהקווים הישירים והשבלוניים של החמאס.

״כיפת ברזל״ משרטטת את ״שבעת המינים״ בשבועות תשפ״א 2011 | ״קווים ונקודות״

נאחל לכולנו שעוד כמה שעות ייגמר הסבב הנוכחי, וכאופטימיסט חסר תקנה (מארגון אח״ת, כזכור) אוסיף תקווה שכל הקווים בכל הסגנונות ישארו בארכיון ולא יחזרו לשמיים. לו יהי.
לסיום, הכנסתי גם את וריאציית ״שבעת המינים״ שעשיתי בחג השבועות ושזכתה לרייטינג נאה ואת הווריאציות הסימטריות, ברוח מילת החודש שהומצאה על ידי הפרשן הסימטרי.

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס.