תגית: טנקים

הערה שוּלית שכתבתי בתגובה לפוסט מאתמול, בקשר לפרשת ״שותי הקפה מתל־אביב״ הזכירה לי ביטוי ישן שאולי לא כולם מכירים אותו בימינו. סביר שהמושג הפלמ״חניקי הזה נשכח כבר מזמן. כתבתי שם: ״כולנו שותים מאותו הברז, וכולם אוכלים מאותו המסטינג״. זה היה … להמשיך לקרוא ←

הטנק והקומביין הגיעו לעולם, או לפחות לאיזור שלנו, שלובים זה בזה. לפעמים נדמה שכשמגיעה עת הקציר של צוות החקלאות, מגיעה גם שעתם של אנשי הצוות אפורי הפנים. עם הרוח הנושבת בדרכי אבק, השרשרת מסתובבת, בגרון מחנק, אז אומרים אנשי הצוות … להמשיך לקרוא ←

עוד לא הספקנו למצות את כל השמחה של חגיגות היובל ל״מלחמת הניצחון״ של 67׳ ופתאום מישהו טרח להזכיר שגם מלחמת לבנון הראשונה (מבצע ״שלום הגליל״ למי שלא זוכר) מציינת תאריך חצי-חגיגי – 35 שנה למלחמה ההיא. בניגוד להחמצה האישית של … להמשיך לקרוא ←

לקח לי כמה ימים להחליט באיזה נושא ראוי לעסוק, במעבר החד כל-כך מהקסאמים והפצמ"רים והצבע האדום, בחזרה לשגרה שעוד מעט תהיה ירוקה. השגרה המבורכת הזו שכבר הכרזנו עליה כמה פעמים, ונראה שהיא עוד מתמהמהת קצת. מהססת ובודקת אם כדאי לה … להמשיך לקרוא ←

ב-1948 המערכה באיזור שהיום נקרא עוטף עזה – ואז עוד לא נקרא מועצה אזורית אשכול – הייתה לא פחות סוערת. כפי שניתן לראות במפה המצוירת כאן למטה. זוהי מפת אינפוגרפיקה שצוירה על-ידי גרפיקאי אלמוני לכבוד ועידת הקיבוץ המאוחד ב-1949, והיא שמורה מזה 65 שנה בארכיון הכפר. … להמשיך לקרוא ←

הבטחתי גל שקט, ואשתדל בהמשך לקיים. אבל הבוקר, כשחלפו הטנקים ברעש שרשראות מוכר, ממש כאן מתחת לחלון המרפסת, הבנתי שלא רצוי ש"הבלוג מעוטף עזה", מבקש-שלום ככל שיהיה, לא יופיע ביום כזה. אז רק שתדעו ש"אנחנו כאן", מקווים לסיום מהיר, מאחלים לחיילים … להמשיך לקרוא ←

הלילה לפני ארבעים שנה, בין ה-18 ל-19 באוקטובר 1973 צלחנו את התעלה. הייתי בטנק השלישי שעבר על גשר הרפסודות, בחטיבה שנכנסה לעומק השטח המצרי, למה שקראו אחר-כך "אפריקה". לפניי נסעו הטנקים של נתן המג"ד ואילן המ"פ.  ברגע הראשון אחרי הצליחה … להמשיך לקרוא ←

לפני מספר ימים רשמתי לי שכדאי להביא פעם בבלוג את רשימת עשרת שירי להקת השריון הנבחרים, בהמשך למצעדים השונים שכבר הגשתי. חשבתי לשלב את אהבת המצעדים עם גאוות השריון, לזכר הימים הרחוקים ההם. אתמול הלך לעולמו שאול ביבר והוא בן … להמשיך לקרוא ←

הפעם רציתי לכתוב על משהו החשוב לי במיוחד. וזה לא שהחמורים, הפונטים המשובשים, המפות וספרי הילדים והאדם הקדמון לא חשובים. פשוט לסיפור של היום יש (בסופו) מסקנה עגומה וקריאה (מרומזת) לשינוי גישה שאולי עוד יתקבל. עכשיו, כשאפשר לחפש אותי בגוגל … להמשיך לקרוא ←