וכיתתו חרבותם לאתים ומכשוליהם למזמרות ||| הסתיים בהצלחה פרויקט המכשול נגד המנהרות בגבול עזה

בימים האחרונים כולם דיברו וכתבו על סיום פרויקט המכשול הביטחוני סביב רצועת עזה:
״שלוש שנים וחצי אחרי תחילת העבודות, ישראל סיימה את פרויקט המכשול נגד מנהרות בגבול עזה. מדובר במכשול עילי ותת-קרקעי שמשתרע על פני 65 ק"מ, מכרם שלום שבדרום הרצועה ועד לקרבת חוף זיקים שבצפונה, ונחשב לאחד מפרויקטי ההנדסה המבצעיים הגדולים ביותר של מערכת הביטחון בעשורים האחרונים״. לאורך גבול הרצועה פעלו בשנות הפרויקט 28 מפעלים קטנים עם 80 ראשי עבודה, שהוציאו מהאדמה חומרים בהיקף של כמיליון קוב שיכולים למלא 330 אלף משאיות. הצוותים השתמשו לטובת הפרויקט במעל ל-1.2 מיליון קוב בטון ו-140 אלף טון ברזל ופלדה. כמות הבטון שהושקעה בפרויקט מספיקה "לסלילת כביש מישראל לבולגריה". כמות הברזל והפלדה, לפי משרד הביטחון, "שוות ערך לאורך של פרופיל פלדה מישראל עד לאוסטרליה". (ynet 7/12/2021)

המכשול הביטחוני (צילום: דובר צה״ל)

השרטוט שפורסם על ידי דובר צה״ל דומה מאוד לשרטוט שהעליתי כאן בבלוג לפני כמה שנים.

תוכנית המכשול המשוערת (קווים ונקודות 2018)

כפי שהוזכר כאן לא פעם, הבלוג הזה נכתב מלב ״עוטף עזה״. פעמים רבות בין ״מבצע״ ל״שריפה״ ובין ״אירוע מתגלגל״ ל״אירוע מתמשך״ העליתי פוסטים בנושא, כולל כמה וריאציות על נושא המכשול הביטחוני שבימים אלה הסתיימה בנייתו. ניסיתי לטעון נגד המונח ״עוטף״ וניסיתי לשרטט וריאציות שונות בנושא המכשול, חלקן סאטיריות בכוונתן, חלקן די פסימיות וכמה מהן שומרות על אופטימיות מדומיינת שעדיין אין לה שום קשר למציאות.

שום וריאציה לא תשנה את תחושת התושבים באיזור ולא את תחושת רוב הישראלים שעזה נשארה אחת הבעיות הקשות של כל ממשלה בישראל, והפיתרון, למרות חנוכת המכשול החגיגית והמשמחת, עדיין רחוק. כמובן שתושבי האיזור הסמוך לגבול (כלומר – אנחנו) יכולים לחוש הקלה והכרת תודה לכוחות הביטחון שממשיכים לשמור עלינו ביום ובלילה וממשיכים לחפש פתרונות לכל מצב ולכל אירוע.

פעם מזמן פירסמתי כאן הצעה דימיונית ומנותקת לחלוטין מהמציאות.

ההצעה הזו חיפשה אפשרויות מדומיינות של שיתופי פעולה עתידיים בין שני העמים, ונשארה בינתיים בגדר פנטזיה שאפילו בתור הלצה נאיבית לא מתחברת כרגע בשום דרך למציאות של ימינו. אבל אולי (והלוואי) שכמו שקרה אחרי המלחמה הקשה ביום כיפור 73 – כשפתאום, משום מקום לכאורה – הגיע סאדאת ו״שלום במקטרתו״, אולי נגיע פעם לימים אחרים. ואז אולי נוכל להשתמש ב-1.2 מיליון קוב הבטון ו-140 אלף טון הברזל והפלדה שנדרשו להקמת המכשול (כמות הבטון שהוגדרה כמספיקה "לסלילת כביש מישראל לבולגריה" וכמויות הברזל והפלדה שתוארו כ"שוות ערך לאורך של פרופיל פלדה מישראל עד לאוסטרליה"). אולי עוד יבואו הימים שיתכתבו עם הפסוק מספר ישעיהו ״וכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת״.
וכשהפסוק האופטימי יתגשם נוכל להקים מאלפי הטון של הברזל והפלדה במקום ״פרופיל מישראל לאוסטרליה״ כפי שהתפרסם בהודעת הדוברות, משהו ברוח תוכנית 10 הנקודות. לו יהי.

המפה האלטרנטיביות לשימוש בחומרי המכשול (המידע על פי פרסומי דובר צה״ל; השרטוט מדומיין)

התכנית ״ממכשול לאתים ומזמרות״ (החלק העליון מפרסומי דובר צה״ל; החלק התחתון מדומיין)

(הערת שוליים אינטרנטית: מאז שחיפשתי בגוגל תמונה של ״מזמרה״ מופיעות לי בדף הפייסבוק כל הזמן הצעות לרכישת מזמרות. גוגל עדיין לא זיהה שיש לנו במחסן הגינה כמה וכמה מזמרות שבינתיים מספיקות לכל הצרכים, אבל אולי הם צופים כבר אל העתיד האופטימי…)

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס.