תגית: חיטה

וְחַג שָׁבֻעוֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים הַזּוֹרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְּבָשׁ. מילים: מן המקורות; לחן: ידידיה אדמון עיבוד: גיל אלדמע חג שמח לקוצרים בדמעה, למכבי האש בשדות החיטה ולמפריחי עפיפוני השלום (ראו בסוף … להמשיך לקרוא ←

עוד רגע מגיע חג השבועות, וזה זמן מתאים לאוורר עוד כמה תמונות מארכיון הכפר. אצלנו העדיפו לקרוא לשבועות "חג הביכורים". זה היה חג מרכזי ביותר לאנשי הכפר עובדי-האדמה, הרבה יותר מפסח, חנוכה או פורים, בהם הקשר של האדם לאדמה הוא … להמשיך לקרוא ←

התחלתי את מירוץ הבלוג הזה, לפני ארבעה חודשים, כמו פורסט גאמפ. עליתי על הכביש של וורדפרס והתחלתי לרוץ. בלי לדעת לאן וכמה. מתברבר לפעמים, מתעצל לפעמים, מתחרט על מה שהעליתי, מצטער על מה שלא העליתי. לאט לאט הצטרפו אנשים בכביש … להמשיך לקרוא ←

תמצית הפרקים הקודמים: לפני שפרץ כל ה"עמוד-ענן" הזה, היינו בעניין הציפורים והעצים. סיפרתי שאני מתגעגע אל הספר שהיה זכור לי מילדותי ולא הצלחתי למצוא עותק שלו, שיזכיר לי למה אני מתגעגע. אני מתכוון ל"יפה את, ארצנו" מאת אליעזר שמאלי בהוצאת … להמשיך לקרוא ←

לא הכל צבע אדום אצלנו. לא במובן של אזעקות וממ"דים ולא במובן של כלניות ו"דרום אדום". וגם לא הכל תלמים, שדות צהובים ו-וואדיות חומים, כפי שאפשר היה להתרשם מהרשומה על האסם והממגורות והחקלאות הנגבית. יש לנו גם ירוק! והרבה. ועוד … להמשיך לקרוא ←

רוזה מרציפן, המגיבה הוותיקה (והשנונה) שאלה אותי שאלה בנושא שאף פעם לא חשבתי עליו: "איזו אות הכי אהובה עליך?" (זה הציטוט המדויק, בכותרת עשיתי שינוי קל). בהתחלה חשבתי שהיא מתכוונת לאיזה פונט (גופן) וכבר התחלתי לנסות לדלות מקרקעית זכרוני את … להמשיך לקרוא ←

הספרון המקסים של מירה לוֹבֶּה "עוגה, עוגה, עוגה" (שירי פעוטות) נמצא בידי זמן רב. זהו ספרון דקיק המכיל כמה משירי הילדים המוּכרים והמוּשרים ביותר בהיסטוריה של הילדוּת הישראלית. גדלו עליו דורות של יונתנים קטנים (שטיפסו על העץ), חובבי גינה (לי … להמשיך לקרוא ←

כפעיל אקטיבי חדש בשדה הבלוגוספירה (50 פוסטים בפחות מחודשיים!) אני חייב להתוודות שלא הכרתי את ההיקף העצום של הפעילות האנושית בתחום זה, עד לפני חודשיים. כלומר, קראתי מדי פעם כמה בלוגים, בעיקר בנושאים מקצועיים, אבל לא שיערתי את מלוא ההיקף. … להמשיך לקרוא ←

זהו פוסט היובל. 50 פוסטים כבר יש כאן וכאן. והפעם פוסט ציוני חקלאי (לא פוסט-ציוני). לפני כמה שבועות הלכתי עם הנכדה לסככות שפעם היו הרפת והיום יש בהן חבילות קש ענקיות ומיכלים עוד יותר גדולים עם גרעיני חיטה שנקצרו בקציר … להמשיך לקרוא ←