שירי כאב, געגוע ותקווה 2023 ||| אוסף שירי כאב וזיכרון ממעמקי הזיכרון האישי והקולקטיבי

״השבת השחורה״, ״שבת 7.10״, ״חרבות ברזל״ – לא חשוב איך יקראו בסוף לאירוע הבלתי־ניתן־עדיין־להבנה – גרמה להרבה אנשים לעבור שינוי עמוק בהשקפתם על החיים ועל סוף החיים.
כל אחד מ״הניצולים״ (או ״המפונים״ או ״המחולצים״) מוצא דרכים משלו כיצד לשרוד ולהעביר את הזמן בין הלוויה לאזכרה, ובין צפייה ב״ערוצים החרוצים״, שמפציצים באינפורמציה חסרת התחשבות ובסיפורי חיים קורעי לב, לבין עלעול בדפי העיתונים המחולקים חינם באתרי המחולצים.

באופן אישי, אחד הדברים שעוזרים לי לנסות לחזור ל״שיגרה יצירתית״ מסוימת הוא למצוא ביוטיוב את השירים הישנים מלפני חמישים (1973 – המלחמה ההיא) ואולי אפילו שבעים וחמש־שש שנים (המלחמה ההיא־ההיא) ולהשמיע אותם בעת כתיבת הפוסטים של פוסט־המלחמה.

בימים האחרונים העליתי חלק מהשירים בפייסבוק ועכשיו חזרתי – כאן בעין גדי, במקום הנהדר והמחבק הזה שקראתי לו באופן אירוני: ״בארי 2ב״ – אל השולחן הקטן עם המקינטוש הנייד שהיה בין האביזרים שחילצנו מהבית בבארי בבוקר שאחרי הלילה ההוא.

אז הנה השירים, כולם יפים וכולם, כמה כואב, מזכירים את מלחמות העבר ואת העצב שנלווה אליהם. מצאתי שבהאזנה להם יש מידה מסוימת של הרגעה. נחמה, קשה עדיין למצוא בהם. בעיקר לאנשי ״העוטף״ ובנות ובני בארי – המקום אליו הובאתי מיד עם תום מלחמת העצמאות על ידי ההורים שנלחמו עליו כבר ב-1948 שנת הולדתי.

ראשונה, כמובן, הזמרת הכי אהובה עליי ואולי על רבים מבני דורי – חוה אלברשטיין.

בתי את בוכה או צוחקת | חוה אלברשטיין
מילים: יובב כץ
לחן: דוד קריבושי

הנסיך קטן מפלוגה ב׳ | נינט טייב
מילים: יהונתן גפן
לחן: שם טוב לוי

אחי הצעיר יהודה | להקת גייסות שיריון
מילים: אהוד מנור
לחן: יוחנן זראי

שיר כאב; טרמינל לומינלט
מילים ולחן: מאיר אריאל

אנחנו שנינו מאותו הכפר | להקת פיקוד מרכז
מילים ולחן: נעמי שמר

הייתי נער | להקת הנח״ל
מילים: דוד עתיד
לחן: יאיר רוזנבלום

בתי את בוכה או צוחקת 2 | רן אלירן
מילים מקוריות: יובב כץ; (גירסת הנגב המערבי, 2018: יגאל זורע)
לחן: דוד קריבושי

מוכרחים להמשיך לנגן | להקת חיל האוויר
מילים: עודד פלדמן
לחן: יאיר רוזנבלום

בנימה אישית: מילות השיר הזה שכתב עודד פלדמן מתנגנות לי בראש מאז הלילה השחור ההוא.
השורות של תחילת השיר כל כך דומות למילים שמתנגנות לנו עכשיו:
מי מכיתת ״צבר״ הלך; ומי מכיתת ״אלה״ הלך ומי מכיתת הכוננות הלך… העצב אין לו סוף 💔

את המנגינה הזאת
אי אפשר להפסיק,
את המנגינה הזאת
אי אפשר להפסיק,
מוכרחים להמשיך לנגן
מוכרחים להמשיך לנגן,
מפני שאת המנגינה הזאת
אי אפשר להפסיק

שניים ממבנה חרדל – הלך
ארבע ממבנה אגוז – הלך
כמו נבל גדול בעל אלף מיתרים
שמנגן ומנגן ומנגן,
וכפעם בפעם פוקע מיתר
וממשיכים לנגן על מיתר אחד פחות,
ועוד מיתר אחד פחות
ומיתרים פקעו ולא חזרו
חלקם חזרו וימשיכו לנגן
מפני שאת המנגינה הזאת
אי אפשר להפסיק,
מוכרחים להמשיך לנגן

הילדים של חורף שנת 73 | להקת חינוך מיוחד עם הסולנית רוני אבני בהופעה חיה חורף 73
מילים: שמוליק הספרי
לחן: אורי וידיסלבסקי

שיר של אחרי מלחמה | אריק איינשטיין
מילים: אריק איינשטיין
לחן: שם טוב לוי

הרעות | להקת הנח״ל
מילים: חיים גורי
לחן: סשה ארגוב

הימים האחרים | חנן יובל ושלומית אהרון
מילים: חיים חפר
לחן: דובי זלצר

לקראת סיום: השיר ״לילה טוב״ ששר רומן שרון, הזמר הצעיר ויפה התואר  שנהרג בתאונה בסיני בתקופה שלאחר מלחמת יום כיפור.

מי שחלם | להקת גייסות השריון (עם הסולנית הצעירה תיקי דיין)
מילים: דידי מנוסי
לחן: יוחנן זראי

לסיום שיר עצוב אבל עם שביב של תקווה שכתבה נעמי שמר. לקריאה על סיפורו של השיר כנסו כאן.

לו יהי | גשש החיוור
מילים ולחן: נעמי שמר

עד כאן. יש עוד הרבה שירים יפים (שבגללם רציתי לחבק שם את כולם. אבל אין זמן לחיבוקים עכשיו).
אני יודע שהשירים שבחרתי מייצגים דור אחר – הילדים של חורף ואביב וקיץ וסתיו שנת 1948, מי שחלם על שירים אחרים יכול בקלות לגלוש ליוטיוב או ספוטיפיי (או לשים תקליט כמו זה שחילצנו באופן מדגמי מהבית בבארי) ולשמוע מה שאוזניו רוצות. היו שלום, בינתיים. עוד נחזור בקרוב (כנראה…)

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן (כאן חל ״אירוע״ והדף של הבלוג שובש, בינתיים נתכתב דרך דף חדש ״קווים 23״) – המעוניינים יכולים לנסות להיכנס כאן – ״קווים 23״