תגית: תל אביב

עברו כבר תשע שנים מאז הצטרפתי, כמעט בטעות, לבלוגוספרה הישראלית. כמו שכתבתי בפוסט הקודם ה-999 במספרו, לא האמנתי שאגיע כל כך רחוק. לקראת חגיגות האלף חשבתי: ״מה כבר אפשר לשים כאן בפוסט החגיגי שמספרו בדיוק 1,000 והוא עולה לרשת (באופן … להמשיך לקרוא ←

הסיפור של המקף העברי הוא מורכב ומסובך. אני מעלה אותו לסדר היום בנסיבות אקטואליות, אבל צריך לחשוב עליו יום־יום (או יום-יום, או יום_יום, או פשוט יום יום). כפי שראיתם בהדגמה האחרונה יש הרבה אפשרויות להשתמש במקף המחבר העברי, וזה בלי … להמשיך לקרוא ←

הפארסה (ויש שיאמרו הקטסטרופה או השערוריה) סביב כיכר דיזנגוף יכולה לשמש כסמל או תמרור אזהרה למדינת חלם שהקמנו כאן בארץ אבותינו. כשאני כותב ״הקמנו״ אני לא מתכוון אלי באופן אישי, אלא לאבות החלוצים, מייסדי הארץ הזאת. הכיכר הישנה נחשבה עבור בני … להמשיך לקרוא ←

בעקבות הקיטוב וההקצנה, ההסתה וההסטה שהגיעו בימים אלה לשיאים חדשים, אני חוזר להצעות הרילוקיישן שכבר הצעתי כאן לפחות פעמיים. אולי בוריאציה השלישית אצליח להעביר את ההצעה בצינורות המקובלים ובדרגים המתאימים. ההצעה הראשונה הייתה, כזכור (זה רק מין ביטוי כזה – אני בטוח … להמשיך לקרוא ←

התחלתי את מירוץ הבלוג הזה, לפני ארבעה חודשים, כמו פורסט גאמפ. עליתי על הכביש של וורדפרס והתחלתי לרוץ. בלי לדעת לאן וכמה. מתברבר לפעמים, מתעצל לפעמים, מתחרט על מה שהעליתי, מצטער על מה שלא העליתי. לאט לאט הצטרפו אנשים בכביש … להמשיך לקרוא ←

הבלוג היום בן 90 פוסטים. חגיגות המאה יתקיימו כבר בשנה הבאה. המספר הזה מסמל הישג לא מבוטל, לפחות מבחינת ההספקים. ועד לחגיגות ה-100 הגדולות, שעבורן בוודאי יופק סמליל מיוחד עם סלוגן ועם זמריר, הוחלט בישיבת הבוקר של המערכת להציג בפניכם … להמשיך לקרוא ←

את ההדגשות והתוספות באדום – הוספתי היום אחרי ״חרבות ברזל״ או ״השבת השחורה״ או איך שתרצו לקרוא ל״סבב״ שמסתובב כבר חודשיים כמו סביבון שאיבד את הכיוון… "אצלנו אין בתי קולנוע / ואין גם מגרדי שחקים / אבל ישנו מגדל גבוה … להמשיך לקרוא ←

היום אנחנו חוסכים במילים. המבין יבין מה שהוא רוצה. הברויגלים נבהלו ובינתיים אנחנו שומעים ש"עקב התקפת טילים על תל-אביב" מקפל המוזיאון את תערוכת ברויגל ובניו. 500 שנה לקח לברויגלים להגיע לתל-אביב, ועכשיו לא נותנים להם להתבטא. אנחנו יכולים רק להציע … להמשיך לקרוא ←

מלחמה זה לא צחוק. אבל לאדם יש, כנראה, דרכי התגוננות משלו, שפיתח במהלך דורות של קרבות ומבצעים מזהירים ומלחמות מוצדקות ומוטעות. כשישבתי בישיבת המערכת עם עצמי, להחליט על מה נדבר היום, חשבתי על הדברים המשונים, המגוונים וגם המגונים ואפילו מדאיגים, … להמשיך לקרוא ←