האבוקדו ניצח את הרקטות! ||| הסיפור של החלקה החדשה שנשתלה בשטח ההפקר של ״הסיבוב ההיסטורי״ בכביש 232

זה סיפור היסטורי תחבורתי־חקלאי שחיכה להיכתב כבר זמן רב. מאז שהתחלתי לאסוף צילומים בנושא עברו כבר כמה מערכות בחירות, ״מבצעים״ ו״סבבים״ והסיפור המעניין הזה, שיש לו נגיעה לחיים עצמם התעכב והתעכב.
והנה דווקא בעצם המלחמה האחרונה – כשהרקטות של החמאס והמטוסים והתותחים שלנו מרעישים מלמעלה ומלמטה – נשתלה חלקת האבוקדו החדשה ב״שטח ההפקר ההיסטורי״ במובלעת מיוחדת שנוצרה כתוצאה משינוי התוואי הראשוני של כביש 232.

כביש 232 זוכה במשך השנים והסבבים המתמשכים לתזכורות לא מעטות, בשל היותו הציר המרכזי של המועצה האזורית שלנו ״אשכול״. בימים כתיקונם נעים עליו רכבים אזרחיים רבים, מכוניות פרטיות של אנשים שנוסעים לעבודותיהם, משאיות עם תוצרת חקלאית ותעשייתית, טרקטורים וכלים חקלאיים בדרכם אל השדות וגם משאיות ענק עם נגררים שמסיעות למעבר כרם שלום ציוד רב עבור הנהגת החמאס בעזה (יש אומרים שהציוד הזה סייע להם לבניית מערך המנהרות המסועף שזכה במבצע האחרון לכינוי ״מטרו״).

אבל לא בסיפורי תחבורה ומלחמות אמור לעסוק הפוסט הזה. זהו סיפור היסטורי על חלקה של 22 דונם שנוצרה בעיקול שליד ״הכפר״ בגלל אירוע שנוסח ככה על ידי ההיסטוריון המקומי סב״א:

הסיבוב של ו׳ -הוא  עיקול חד בכביש הנגב המערבי, מצפון לפרדס. הכביש נסלל בראשית שנות ה־50 ואמור היה לחצות את שטחי המספוא. אך כתוצאה מלחץ שהפעילו מרכז המספוא (זאב ו׳) ונציגי הקיבוץ על מע"צ, הועתק התוואי של הכביש מזרחה. הסיבוב החד שנוצר כתוצאה מכך, נקרא "הסיבוב של ו׳". במשך השנים נגרמו תאונות רבות במקום זה וב־1993 נסלל הכביש מחדש והעיקול תוקן (מתוך הספר ״דברי ערך״ ואתר ״ויקיבוץ״).

שרידי כביש 232 הישן שנהרס כשנבנה התוואי החדש ב-1993, כולל מעבירי המים מהבטון

כלניות שפרחו במובלעת ״עיקול 232״ בחורף לפני שהחלו בהכנות לשתילת חלקת האבוקדו החדשה

במשך כמעט שלושים שנה היה השטח שנוצר נטוש, הכביש הישן הכתוש שנתיבו שוּנה נערם בערימות של אספלט מרוסק ומעבירי המים והגשרונים עשויי הבטון נשארו כעדות אילמת לאירוע ההיסטורי. אף אחד לא עשה שימוש בחלקה הנטושה וצמחים רבים, כולל כלניות של ״דרום אדום״ צמחו בין ומעל ערימות האספלט והבטון, ציפורים נודדות חנו שם מדי פעם ורוב ״מטיילי הכלניות״ לא התעניינו בחלקה הנטושה.

הכשרת הקרקע במובלעת ״עיקול 232״ לקראת שתילת עצי האבוקדו

ופתאום, בהליכות הבוקר הקבועות שלי, הגעתי בדרכי אל הפרדס לחלקה וראיתי שמתחילים ליישר אותה ולהכשיר אותה כחלקה חקלאית לכל דבר. ביררתי אצל מנהל החקלאות והוא סיפר לי שהתוכנית היא לנטוע שם חלקת אבוקדו בהמשך למטעי האבוקדו הרבים שכבר ניטעו מכל צדי הפרדס. שאלתי אותו אם מיצבור האבנים וחלקי הכביש ההרוס עם גשרי הבטון לא יפריעו לעצים החדשים והוא אמר לי שמנקים את השטח ככל שניתן ושהעצים החדשים כבר יידעו איך להסתדר. אלה ״עצי העוטף״ שלא עושים עניין.

שרידי הבטון של מעבירי המים שהוזזו מהחלקה החדשה

בכל פעם שעברתי שם בבוקר צילמתי את מצב החלקה ודווקא בעצם ימי המערכה האחרונה, שנקראה, משום מה, ״שומר החומות״ ולא ״נוטע האבוקדו״, גיליתי שכבר הוכנו הבורות לנטיעה. בורות שנראו די דומים לבורות הקסאמים המוכרים לנו באיזור. ליד הבורות הונחו מוטות לתמיכה בשתילים הצעירים ונבנו שיברים (ברזי השקייה) ונמתחו צינורות כדי להשקות את השתילים.

 מבצע ״נוטע האבוקדו״: בור לעץ אבוקדו | בור קסאם בדשא | חור רקטה בגג דפוס בארי. מאי 2021

ובביקור הבא השתילים כבר נשתלו וזכו למנת המים הראשונ,ה וכנראה בעוד כמה שנים (ואולי עוד שניים שלושה סבבים) גם בחלקה ההיסטורית אפשר יהיה לקטוף אבוקדו טרי וטעים (מזן ריד עגול, אם אני זוכר מה שסיפרו לי).

חלקת האבוקדו החדשה: עוד כמה שנים אפשר יהיה לאכול מפריה

בתיאבון כבר אמרתי לכם?

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס.

פורסם בקטגוריה היסטוריה, מלחמה ושלום, סיפורי הכפר, תמונות | עם התגים , , , | 5 תגובות

עידכוני בחירות 24 ||| רגע לפני(?!) הקמת הממשלה החדשה או היציאה למערכת הבחירות הישנה

מרוב מערכות בחירות וממשלות חלופיות ופריטטיות שכחתי לעדכן את לוח הבחירות הפופולארי של כל ״אותיות הבחירות״. הייתי בטוח שכבר שמתי כאן את הלוח המעודכן עם תוצאות הבחירות לכנסת ה-24, אבל כנראה שהאירועים הרבים, הספינים והמנדטים לא איפשרו לי לעדכן את הלוח הזה שמסתובב בגוגל ובוויקיפדיה (מוזמנים לעדכן את ההפנייה שם) כבר כמה שנים.

המוטיביציה להכנת הלוח הזה הייתה הרצון להבין איך האות מ׳ נמצאת באותיות הבחירות של שתי המפלגות המובילות ברוב מערכות הבחירות: הליכוד (מחל) והמערך-העבודה (אמת) וגם במפלגת השמאל הציוני מרצ (השם שלה זהה לאותיות שלה). עוד בטבלה: מעקב אחרי האות ב׳ מימי המזרחי, המפד״ל, הבית היהודי ועד ימינה והדגשות על אותיות שעברו ממפלגה למפלגה ללא קשר ביניהן (ט, כן).
בארבע מערכות הבחירות הרצופות האחרונות מה שהכי חשוב הוא לנסות לעשות חיבורים מתמטיים: איזו ממשלה אפשר להקים והטבלה המעודכנת הזאת יכולה לסייע למי שמנסה ליצור קומבינציה מנצחת.

לגירסת ה-pdf > אותיות בחירות 2021 הכנסת ה-24

כככתוב בטבלה, היא הוכנה בצורה ידנית מיושנת, לא ע״י איזה תוכנת ענן אוטומטית, לכן יתכן שנפלו בה כמה טעויות. מי שיימצא כאלה מוזמן לכתוב לבלוג ונשתדל לתקן בגירסה הבאה (עם בחירות ובלי שטיקים).

שימו לב לצירוף שיכול לכונן כאן בקרוב ממשלה ללא הנאשם:
פה כן באמת לתמרצ (ואולי גם עם ודעם) יחד 68!

שיהיה סופ״ש מוצלח וגמר ממשלה טובה. לו יהי.

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס.

פורסם בקטגוריה היסטוריה, ישראל, פוליטיקה | עם התגים , , , , , , | 4 תגובות

אין סימטריה גם בקווי הרקטות והטילים ||| התמונה שהציתה אש בשדה הרשתות ה״חברתיות״

בשבוע האחרון פורסמה ברשת תמונה מעניינת בה מופיעים מצד אחד שיגורים של רקטות חמאס ומצד שני שיגורי טילי כיפת ברזל. היופי בתמונה הוא בשוני הבולט בין אופי המסלולים: הרקטות החמאסיות מותירות שובל בהיר כתום־צהבהב בקו ישר לחלוטין. לעומתו שובלי טילי כיפת ברזל מגששים בצורה לוליינית כדי לנסות ללכוד את הרקטות של החמאס (גילוי נאות, למי שעוד לא הבין: הבלוג הזה נכתב, מזה שמונה וחצי שנים, מאחד מישובי העוטף ולא מעט פוסטים עסקו בנושא).

מערכת כיפת ברזל מול רקטות חמאס, השבוע | צילום: ANAS BABA – AFP

התמונה המיוחדת הזו שקיבלה שיתופים רבים עם וריאציות היתוליות, זכתה גם לממים והתבדחויות.
בזמן שאני מנסה לחפש, בין האזעקות, את הזווית הגרפית להתייחסות לתמונה המיוחדת הזו, ״קפטן אינטרנט״ ב״הארץ״ כבר הקדים אותי עם רשימתו של יאיר בריל (המוכר לי מביקוריו בשכונה מסוימת בעוטף). ברשימה ב״הארץ״ אספו ממים ייצוגיים שמתבדחים על הצורה השונה של שובלי הרקטות החמאסיות הישירות מול הנתיבים המתעקלים והמגששים של שובלי טילי היירוט  של ״כיפת ברזל״. מהאוסף הזה לקחתי רק מם אחד שסגנונו מתאים לדור המילניום:

מם של Amir Barkol

אם לא מתייחסים ל״מצב המורכב״ (״לילה לא פשוט״ כדברי הפרשנים בשטח)  בישובי ״הצבע האדום״, יש בתמונה המקורית של נתיבי הטילים/רקטות שהופצה בתפוצה רחבה, איזשהו ״יופי גרפי״ הראוי לפירוט נוסף.
לפני שאחבוש את כובע ״הפרשן הגרפי״ ואחרי שתעיינו בממים הכלל־ישראליים בלקט של ״הארץ״, שמתי כאן כמה וריאציות הומוריסטיות שנלקחו מדף הפייסבוק ״ממים של קיבוצניקים״, שגם כותביו עלו על הקונטרסט בין שני סוגי הקווים ומשתמשים בניגוד הזה כבסיס לממים עם בדיחות שרק קיבוצניקים יכולים להבין.
הנה כמה דוגמאות שליקטתי מדף ה״ממים של קיבוצניקים״. המם הראשון ממחיש את הקלאסיקה הישנה של ״איחוד-מאוחד״ – רק מעטים עוד זוכרים על מה מדובר וכנציג הקיבוץ המאוחד לשעבר, שמחתי שהקווים של כיפת ברזל זוהו עם המאוחד דווקא – והיתר משקפים מין הומור קיבוצניקי שמתכתב עם הבדיחות של ״מבצע סבתא״.

מם של yohay cohen

מם של ozzy geng

מם של omer galily

מם של lior galily

מם של eran ohel

לי, כמעצב גרפי וסטודנט בבצלאל לפני אלפיים סבבים וככותב הבלוג ״קווים ונקודות״, הקווים השונים של נתיבי הרקטות הזכירו דווקא את המורה המיתולוגית לרישום פרידל שטרן שלימדה אותנו, באמצעות כל מיני תירגולים של רישום ביד שמאל או ציור בעיניים עצומות, איך לחפש את הקו הרגיש (ראו בפוסט הישן שדיבר על קווי רישום, בלי קשר למלחמות).
ואם מתעלמים מהסכנות שכרוכות בקווים הרגישים האלה ברור שהרישומים שכיפת ברזל משאירה בשמיים הרבה יותר ״רגישים״ מהקווים הישירים והשבלוניים של החמאס.

״כיפת ברזל״ משרטטת את ״שבעת המינים״ בשבועות תשפ״א 2011 | ״קווים ונקודות״

נאחל לכולנו שעוד כמה שעות ייגמר הסבב הנוכחי, וכאופטימיסט חסר תקנה (מארגון אח״ת, כזכור) אוסיף תקווה שכל הקווים בכל הסגנונות ישארו בארכיון ולא יחזרו לשמיים. לו יהי.
לסיום, הכנסתי גם את וריאציית ״שבעת המינים״ שעשיתי בחג השבועות ושזכתה לרייטינג נאה ואת הווריאציות הסימטריות, ברוח מילת החודש שהומצאה על ידי הפרשן הסימטרי.

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס.

פורסם בקטגוריה ישראל, מלחמה ושלום, עיצוב גרפי | עם התגים , , , , , , | 3 תגובות

״הארץ העוטפת״ ||| הארץ היחידה שעוטפת את כל סביבותיה ב״שמיכות של אהבה אינסופית״

בכל סבב או מערכה שמתחוללים בעשורים האחרונים באיזור הנגב המערבי – וגם בזמנים יותר ״נורמליים״ של תבערות קיץ רגילות שהפכו מזמן לעוד אחת מעונות השנה – עולה מחדש הדיון על המונח המגוחך ״עוטף עזה״.
גם כאן בבלוג של ״קווים ונקודות״, שנכתב מלב ״העוטף״ (אצלנו 15 שניות מסתכמות לפעמים ב-1.5 שניות מאזעקת ״צבע אדום״ ועד הפיצוץ) עסקתי לא מעט במינוח המשונה הזה.

יתכן שממציאי השם התכוונו לרכך ולהנעים קצת את ההרגשה לתושבים בדרום, או אולי אפילו לתושבי עזה, אבל המונח עוטף עזה מרגיז תושבים רבים באיזור שלפעמים מקצרים את שמו ל״העוטף״.
יש אצלנו כאלה שטוענים שהנגב המערבי והצפוני לא עוטף אף אחד וגם לא מבקש שיעטפו אותו. זהו חלק בלתי נפרד מישראל עוד מימי המדינה הראשונים. לכן הרגשתי שנחוצה מפה חדשה של כל הארץ העוטפת. אם הנגב המערבי עוטף את רצועת עזה, אז אולי הגליל העליון בקו הגבול הצפוני הוא ״עוטף לבנון״ והחלק המזרחי של רמת הגולן הוא ״עוטף סוריה״. אלה הם שני איזורים שעוטפים ארצות שהן עדיין ארצות אויב, אבל גם מול ארצות שכנות שניהלנו איתן מלחמות מרות וכבר חתמנו איתן על הסכמי שלום אפשר לייסד איזורים עוטפים: ״עוטף מצרים״ ו״עוטף ירדן״. ואפילו הים התיכון מזמין עיטוף משלו.

ואחרון אחרון, לא ממש חביב, גם את ״מבצר בלפור״ שמתבצרים בו מספר אנשים שנבצר מהם לצאת לנבצרות, ראוי להקיף בחגורת עוטפת חמימה ומפנקת. פעולה כזו כנראה כבר מתקיימת ממילא בעזרת ״משטרת הנאשם״ הממהרת לעטוף אותו במסכים שחורים ובגדרות הגנה. חסר רק המכשול התת־קרקעי בנוסח זה מהעוטף הדרומי.

והיום, אחרי לילה של ״צבע אדום״ בכל הארץ במסגרת מבצע ״שומר החומות״, שוב הוכח כמה המונח ״עוטף עזה״ הוא מופרך וישראל כולה הפכה לארץ העוטפת. הבוקר פרסמתי בדף הפייסבוק של הבלוג את הפוסט עם ״מפת עוטף עזה החדש״ ואני מצרף אותו גם כאן כדי לתייק אותו באוסף הסבבים, בשביל ההיסטוריה החוזרת על עצמה.

אולי הגיע הזמן להפסיק לעטוף (ולחטוף ולהחטיף). אולי הגיע הזמן לנסות את מה שהצליח ב״עוטף מצרים״ ו״עוטף ירדן״. באירועים ההם, האויבים עם קו הגבול הארוך ביותר חתמו הסכמי שלום שנשמרים עד היום, בזכות יוזמה נועזת של מנהיגי העבר ובעידוד של הדוד מאמריקה.

בוקר טוב ישראל העוטפת ונעטפת. עוד נדע ימים טובים מאלה.

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס.

פורסם בקטגוריה ישראל, מלחמה ושלום, מפות | עם התגים , , , , , | 7 תגובות

גלגל הצבעים של חילופי העונות ||| צבעי תמונות הנושא של קווים ונקודות: לקט 2021

לא פרסמתי פוסט בבלוג כבר יותר משבועיים. זהו פסק זמן שהוכתב מהאירועים השוטפים שנפלו עלינו: ספירת העומר, ספירת החיסונים וספירת המנדט. אל כל אלה אני מתייחס בהתמדה אובסביבית בפייסבוק של הבלוג, שכידוע סובל כמעט הכל. ומה שמופיע שם נשטף עם הגשם (או השרב) הראשון.
היום כשנגמר המנדט (נכון לעכשיו) וכדי לצאת לרגע להפוגה מכל הסמטוחה הפוליטית ההזויה שמסביב החלטתי לפרסם מקבץ של תמונות הנושא שהופיעו בדף הפייסבוק של ״קווים ונקודות״ ומחזירות אותי לרגעים של שפיות זמנית.

מחזור חילופי העונות והצבעים שמשתקף בתמונות האלה, שאת חלקן הגדול אני מצלם בהליכת הבוקר, ואחרות בסיבוב השקיעה, משקפות את היופי של נופי ״העוטף״ עם רמזים קלים למה שפחות יפה – השריפות שהיו ומתחילות לחזור יחד עם יתר צבעי הקיץ.
אפשר לראות באוסף תמונות הנושא האלה גם את האמירה הבנאלית על הטבע והכוחות שלו ועל הצבעים האופטימיים שיבואו תמיד עם הפריחה של עונת החורף.

סדר התמונות הולך אחורה – מהימים האלה ועד ראשית ינואר 2021 – ימי חורף הקורונה, בו הצבע האדום של האזעקות והצבע האדום של כלניות ״דרום אדום״ ירדו לשוליים מול אזהרות הקורונה (מי זוכר?). ואם נלך בסדר הכרונולוגי נראה את שדות החיטה של הנגב הצפוני (״הנגב העליון״) עוברים מירוק כהה לירקרק־צהוב ולצהוב־חום (בינתיים בלי חום־שחור כמו בשנים הקודמות… אבל יש כבר רמזים ראשונים).

2 במאי 2021:‏ שתילי ט״ו בשבט מהשנה שעברה (שעברו שתילה מחדש) על רקע העשן של עזה אתמול

28 באפריל 2021:‏ ״זמן החבילות״ בשדה מול עזה

19 באפריל 2021: גם כשהכל מסביב מתייבש וכאילו מייאש, תמיד יש את החבלבלים הוורודים האלה שממחישים לנו שלא הכל צהוב ושחור. צולם בבוקר השרב הגדול באחד הערוצונים של נחל סחף

12 באפריל 2021: צהוב אפור עם נגיעות של תכלת וירוק. היום בבוקר

9 באפריל 2021: גלגל הזמן. בין תפוחי האדמה לחמניות

3 באפריל 2021: השיבולים שמסביב… היום נחגוג בשדה הזה את קציר העומר

26 במרץ 2021: השדה מול עזה, שנקצר בקציר־של־לפני־חג־העומר, כבר הצהיב למרות גשמי ערב פסח

23 במרץ 2021: יום אובך סמלי, כמה שעות לפני סגירת הקלפיות

15 במרץ 2021: לא רק חיטה. שלהי החורף, ראשית האביב

7 במרץ 2021: ״דרום לבן״ בנחל סחף עם פריחת הרתמים והשקדיות (וכלנית אחת בודדה)

28 בפברואר: והדרך עודנה נמשכת: אותו עץ יבש ואותו שדה ירוק. מזווית אחרת

23 בפברואר: חמישים גוונים של צהוב (וקצת סגול של צינור השפד״ן)

18 בפברואר: שדה חיטה וחלקת פרדס, ארבע אחרי הצהריים אחרי 50 מ״מ גשם

15 בפברואר: תעלת הנ״ט (נגד טרקטורונים ורכבי שטח אחרים) שנחרצה בין דרך העפר לשדה החיטה לקראת אירועי ״דרום אדום״ הוכחה כהצלחה המבצעית הגדולה של השנה

9 בפברואר: שמים כחול־לבן, דרורים על הגדר, פרחי חרדל צהובים – בבוקר של קיץ חורפי

31 בינואר: גבעה קטנה בוואדי. דרום אדום זה לא רק בשוקדה. פחות מקילומטר מהבית (בימי סגר)

24 בינואר: זמן העיריות (וגם הכלניות), ביתרונות בארי

14 בינואר: חורף בנגב הצפוני: עננים מעניינים מעל הפרדס ושדה החיטה

5 בינואר: אל הדרך הקסומה של ילדותי / אני שבה בחסות הערפל / ונוגעת בכולם בפניהם ובקולם / כמו נוגעת בארץ ישראל (בדרך אל הכפר/יורם טהרלב)

1 בינואר: מעדכנים גם את תמונת הנושא למשהו עם אור של תקווה בין הצללים

עד כאן תמונות הנושא של 2021. נמשיך ללכת ולצלם, ככל שיותיר הזמן והכוח.
שיהיה מנדט נעים לכל עמישראל – לקראת הקיץ החם שמבטיחים לנו, ושנוכל להתרכז בתמונות של נופי ארצנו בלי הרבה טריקים ושטיקים.

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס.

פורסם בקטגוריה בשדה ובניר, טבע ונוף, תמונות | עם התגים , , , , , , , , | 6 תגובות

סמל אחווה כזה עוד לא היה לנו ||| בחגיגות ה-73 לעצמאות חזרנו לסמל המגן דוד עם תוספות וקישוטים

עברו כבר כמה ימים מהחגיגות הגדולות של עצמאות 73 אבל אף פעם לא מאוחר לעסוק בסמלים לאומיים חשובים. הרבה דובר על האופי ה״מלכותי״ של טקסי העצמאות, בהם השליט העליון הזמני (לכאורה) כופף את כל הטקסים לטובת משפחת המלוכה היוצאת. הפוסט הזה לא יעסוק באירועים הטקסיים השוליים האלה, שנשכחו עם החגיגות החדשות של ״הוועדה המסדרת״. כאן נחזור לעסוק בסמל החגיגות עצמו שליווה את הטקסים השונים ובהתייחסות כללית לעיצובי סמלי אירועים ממלכתיים.

לצערי לא הצלחתי למצוא את הגרפיקה של סמל עצמאות 73 במרחבי האינטרנט, גם לא באתרי הממשלה הרשמיים (משרד התרבות, מרכז ההסברה ועוד כל מיני מקומות שלכאורה מתאימים לנושא). בפייסבוק של מרכז ההסברה, למשל – שיש לו מספר עוקבים ואוהבים די מצומצם – מופיעה ידיעה על טקס פרס ישראל 2021, אבל תמונת הנושא עדיין מציינת את יום העצמאות ה-72. טוב, כשאף אחד כמעט לא נכנס לדף, אז באמת זה לא ממש משנה.

דף הפייסבוק של מרכז ההסברה, צילום מסך 20.4.2021 

כזכור, למי שמתעניין בנושא, כרזת יום העצמאות שהייתה פעם נושא גרפי מרכזי בחגיגות, לא מודפסת יותר ולא מחולקת לבתי הספר ולמוסדות המדינה מאז חגיגות ה-70. המעקב שעשיתי כאן בזמנו (שמצוטט גם בוויקיפדיה)  גילה שיש ספק גדול אם בכלל הודפסו הכרזות שחלקן פורסמו כמה ימים אחרי יום העצמאות, רק כדי לצאת ידי חובה.

השנה, כנראה שלא הייתה כרזה ולא היה סמל רשמי מחייב, חוץ מזה שנראה על במת החגיגות המרכזית. חיפוש קטן בגוגל מצא עשרות וריאציות (או וריאנטים ברוח התקופה) שהעיריות השונות עשו כל אחת לעצמה. הנה כמה דוגמאות:

בחיפה ובחולון, לדוגמא, עיצבו סמלים משלהם שנראו ככה:

וכך נראה סמל ה-73 ״אחווה ישראלית״ הרשמי מעל במת החגיגות:

חיפשתי את הסמל הרשמי הזה כדי לעשות כמה וריאנטים הומוריסטיים סאטיריים (ספפ״ה). מכוון שלא מצאתי קובץ רשמי השתמשתי בסמל שהופיע בסרטוני החגיגות בערוצי הטלוויזיה. עכשיו כשהוריאציות על הסמל יופיעו כאן סביר שבאיזשהו שלב, אולי בעוד עשור, הן יצוטטו כסמל הרשמי. מה שאירוני בסמל הזה, עוד לפני הווריאציות הסאטיריות שעשיתי היא הסיסמה: ״אחווה ישראלית״. כמה חוסר מודעות עצמית היתה למארגני הטקס לתת סלוגן כזה כשהמצב האמיתי הוא משהו קצת אחר.

למעלה מופיע הסמל המקורי כפי שהופיע בשידורים מהטקס הרשמי.
וכאן למטה צירפתי כמה וריאציות על ״סמל האחווה״ (שהופיעו כבר בפייסבוק של הבלוג):

   

ועוד כמה הערות גרפיות על הסמל הרשמי הנסתר מהעין:
1. המספר 73 לא מסתדר כל כך מבחינה גרפית עם המגן דוד וחבל שניסו בכוח לדחוף את ה-3 לתוך המגן דוד. נתנחם בכך שבשנת ה-77 זה יהיה יותר קל.
2. ״73״ הוא מספר שעדיין מעורר אצל הרבה ישראלים בני דורי משמעות קשה וזכרונות בלתי חגיגיים של מלחמה אחת קשה וממושכת.
2. על ה״אחווה ישראלית״ של שלטון הנאשם כבר נאמר הכל. אולי היה עדיף להשתמש בסיסמה האלטרנטיבית ״פארסה ישראלית״
3. צבעי המגן דוד, לפחות כפי שהם נראים בצילום מסך מסמלים מדינת צבא עם נגיעות הכרחיות של כתום מתנחלים (או מדי אסירים?).
4. והנה ספוילר: הפונט שנבחר לטקסט האחווה נקרא (באמת! ראו בקישור זה) ספוילר מבית פונטביט. איזו אירוניה, שלא לומר שוב פארסה.

ונסיים בציטוט מדברי הנואם המוּכר בעיקר בזכות האחווה שהביא בין כל אזרחי ישראל: ״חג עצמאות שמח לכל הישראלים, דתיים וחילוניים, יהודים וערבים, מוסלמים ונוצרים, דרוזים, צ׳רקסים ובדואים… יצאנו ממגפה לגאולה, בזכות אחמד ממרכז החיסונים, ובזכות החיסונים שהבאתי. חג עצמאות שמח, מדינת ישראל״.

אז שיהיה אחרי־עצמאות שמח לכל הישראלים. הסמלים לא ממש חשובים, העיקר האחווה!

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס.

פורסם בקטגוריה ישראל, עיצוב גרפי, פוליטיקה, שעשועים | עם התגים , , , | 2 תגובות

מפגן המזרק הלאומי 😜 ||| חוק פוֹ חזר: עוד נס גדול היה פוֹ בחג העצמאות ה-73 של מדינת הנאשם

גם אני ראיתי ברשתות ה״חברתיות״ את צילום החזרות למפגן יום העצמאות ה-73 של ישראל, וביניהם את תצוגת מזרק הקורונה. ״המזרק הלאומי״ הומחש על מגרש המסדרים באמצעות חיילים שגויסו להופיע בתהלוכות הדגלנים המסורתיות והתקשיתי להאמין שלא מדובר בסאטירה בנאלית.
מי היה יכול לחשוב שהמארגנים עד כדי כך חסרי הומור עצמי וחסרי מעצורים שיאלצו חיילים בשירות סדיר לצייר בגופם פארסה כזאת.

אבל כשצפיתי המום אבל לא לגמרי מופתע בטקס העצמאות ששודר בערוץ אלג׳זירה 12 (לא בשידור ישיר בגלל טקס מקומי קצת יותר חשוב שנערך אצלנו בכפר) חזרו אליי התובנות של חוק פוֹ (ראו למטה את ההסבר לחוק החשוב הזה כפי שמופיע בויקיפדיה):
חוק פוֹ, הקרוי על שם ממציאו נייתן פוֹ (Nathan Poe), הוא מימרה בתרבות האינטרנט המשקפת את העובדה שבאינטרנט, בהיעדר בהירות בנוגע לכוונת הכותב (בעזרת הבעות פנים או טון קול האדם), לא ניתן ליצור פרודיה על דעות קיצוניות שתהיה מוגזמת מספיק שלא יהיה ניתן לטעות ולחשוב שמדובר בהבעה אמיתית של הדעות עליהן נעשתה הפרודיה.
חוק פוֹ קובע: "ללא סמיילי קורץ או סימן בולט אחר של הומור, לא ניתן ליצור פרודיה על קיצוניות מבלי שמישהו יטעה ויחשוב שמדובר בדבר אמיתי"

לפני כמה שנים נחשפתי לראשונה לחוק פוֹ. זה היה בעקבות פירסום פוסט סאטירי (שאצלי מוגדר מאז כספפ״הסאטירה, פרודיה, פארסה, הומור) כדי לסמן, למי שלא מצליח להבחין, שמדובר בפוסט הומוריסטי, לא מעשה שהיה באמת. הפוסט ההוא היה על הצעה לבנות סביב ומעל רצועת עזה כלוב ציפורים במקום המכשול הקרקעי היקר שממשיך להיבנות גם בימינו.

והנה, מדינה שהגיעה כבר לבשלוּת, שלא לומר קשישוּת, של גיל 73 עדיין מציגה מיצגים מגוחכים שלא היו מתקבלים בתוכנית הסאטירה ״ארץ נהדרת״ בגלל הגיחוך האבסורדי של התמונות. ליקטתי מההקלטה ב-N12 כמה מהפנינים אמיתיים:

תחילה כמה מסמלי המדינה הקלאסיים, כולל המגן־דוד, המנורה וסמל צה״ל (הכל אמיתי ישר מהמסך):

ועכשיו כמה סימנים אוניברסליים, הלב הפועם של העם בתקופת הנאשם – בארבעה שלבים:

 

 

והנה היונה שהביאה שלום עם ארבעה אויבים רחוקים, ורקטה אחת במוצאי החג, מאויב קצת קרוב יותר״

ועכשיו לעיקר – תצוגת ״המזרק הלאומי״ במצבי כוננות 1 + 2

וכדי להוכיח שחוק פוֹ עוד פה שמתי בפייסבוק את הגירסאות שכנראה יהפכו מהר מאוד לאמיתיות, אם לא בחג הנוכחי אז אולי אחרי הבחירות הבאות עלינו לטובה:

לסיום המסדר נערכו החיילים, חלקם בשכיבה על רחבת המסדרים, בצורת הפרופיל המפורסם של הנאשם מס׳ 1. שימו לב שהחיילים השכובים למעלה לבשו כאות מחווה את המדים הסגולים של חיל הנאשם.

עד כמה שזה היה אמור להיראות מופרך, כנראה שבמגרשי האימונים של תרגילי הסדר יש כבר דגלנים שמבצעים את התרגילים האלה (כולל מפגן נוסף בצורת ״רעייתי״, כמובן).

עד כאן המופרכוּת של המציאות הישראלית, להתראות בחגי האבסורד הבאים.

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס.

פורסם בקטגוריה ישראל, צבא וביטחון, שעשועים | עם התגים , , , , , | 3 תגובות

לא רוצים גליל תחתון! ||| מה קרה שאף אחד לא רוצה להיות בתחתונים וכולם רוצים להיות למעלה?

״תושבי הגליל התחתון לא אוהבים את שמם. לא כיף להם להיות למטה. מסתבר שהמילה 'תחתון' אינה נושאת חן בעיניהם. אולי נמאס להם מהשכנים העילאיים והמתנשאים שקוראים לעצמם גליל עליון. אפשר לחשוב. אולי זה מזכיר להם את העולם התחתון, שאיש כמובן אינו רוצה להשתייך אליו; אולי נזכרו לפתע ברשת חנויות ההלבשה התחתונה 'ויקטוריה'ס סיקרט', וכיוון שאינם אוהבים סודות החליטו להיפרד מיד מן האסוציאציה המטרידה. בנחישות יצאו תושבי הגליל־שאינו־עליון למבצע החלפת שמם. לא עוד גליל תחתון! הודעתו של דובר המועצה האזורית נפתחה במילים 'נשארים עם הגליל, נפרדים מהתחתון'. אפשר היה גם לכתוב – יום כביסה!״ (משה גלעד, הארץ 5.4.2021)

מה קורה לנו כאן ב״ארץ הנהדרת״ של ״העם הנבחר״? אחרי פרשת נצרת עילית שהפכה לנופי הגליל, גם הגליל התחתון לא מרוצה מהשם ההיסטורי שלו. ברשימה ב״הארץ״ חולק משה גלעד על האופנה של החלפת שמות וטוען שלא כל כך נורא להיקרא ״גליל תחתון״, אבל אנחנו החיים כאן באיזור שעוד לא החליטו איך לקרוא לו: הנגב הצפוני, או הנגב המערבי, או המונח המרגיז ״עוטף עזה״ השנוי במחלוקת שנקרא לפעמים גם ״עוטף ישראל״ (או הפופיק של המדינה), מבינים לליבם של אנשי הגליל ״התחתונים״. אף אחד לא רוצה להרגיש שהוא מתחת למישהו אחר. במקרה של הגליל זה בולט במיוחד כשמעליך מתנוסס בהתנשאות הגליל העליון, הסנוב הזה.
והפתרון הסמנטי הוא ממש פשוט, וכבר מזמן מיושם בחלק הדרומי (לא התחתון!) של המדינה. בואו נקרא לשני חלקי הגליל: הגליל הצפוני והגליל הדרומי.

במפה ששרטטתי כאן בבלוג לפני כמה שנים המחשתי, בהשראת מפות עולמיות באותה רוח, שאף אחד לא קבע שהצפון נמצא דווקא למעלה (עליון, עלאק…) והדרום למטה (תחתון, נעבעך…) זה הכל עניין של הרגל ושל נוהגים. קנדה וגרינלנד הן לא בצפון ולא למעלה ואוסטרליה ודרום אפריקה הן לא למטה. הכל עניין של זווית ההסתכלות, תשאלו את האסטרונאוטים שמסתכלים על כדור הארץ באופן אוביקטיבי מהחלל (העליון? או החיצון?). ראו את המפות כאן משמאל ולמטה >v

מפת העולם ״הפוכה״: אוסטרליה, דרום אפריקה ואמריקה הדרומית למעלה!

אז הנה ההצעות שיביאו קצת שקט וסדר וימנעו את האובססיה של חילופי השמות במפת ישראל, ובהזדמנות גם יראו (שוב) שהדרום לא בהכרח נמצא למטה:

 

ובינתיים, כשהסגר כבר הסתיים, תמשיכו לטייל ברחבי ישראל – בצפון ובדרום, במזרח ובמערב, למעלה ולמטה, בעליונים ובתחתונים. ותזכרו, יש לנו ארץ נהדרת, אל תתנו לקלקל אותה בהגדרות שרירותיות.

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס.

פורסם בקטגוריה היסטוריה, ישראל, מפות, שעשועים | עם התגים , , , , , | 9 תגובות

מרכבה 4.0 ||| משחק המרכבה של הממשלה ה-24 הולך ומסתבך למרות הפתרון הפשוט (לכאורה) המבוסס על משחק נוסטלגי ישן

לפני כמה ימים פרסמתי בפייסבוק של ״קווים ונקודות״ כמה תמונות של משחק הרכבה נוסטלגי ישן שמצאתי בין צעצועי המאה שעברה בקופסאות האוצרות המשפחתיות. לא הצלחתי להיזכר איך הגיע הצעצוע הזה לידינו ומי עיצב אותו.
זהו משחק קצת משונה אם הוא נוצר עבור ילדי המאה שעברה. הילדים האלה, כמו ילדים נורמליים כיום, לא ממש מתעניינים בדמויות פוליטיות. גיבורים מצוירים כמו פו הדוב, מיקי מאוס, דונלד דאק האמריקאים, וגם קישקשתא המקומי ואפילו עליקמא של ילדותי עניינו אותם הרבה יותר מהדמויות הפוליטיות של התקופה ההיא.

המשחקים במתקן היו אמורים לסובב כל רצועה עד שכל דמות תסתדר נכון עם החלקים השונים: בלורית ומצח, עיניים וגבות (מרכיב משמעותי אצל חלק מהדמויות) אף ושפם (אם היה), פה ולחיים וסנטר וצוואר. בגלל העיצוב הקריקטוריסטי המודגש כשניסיתי היום לסדר את הרצועות לאישים המוכרים היה לי קושי מסוים: האף תמיד היו אדום והעיניים של כולם נראו קצת חשדניות.הצגתי בפייסבוק את המשחק ההיסטורי (המקורי והאמיתי! אני חייב להדגיש שוב) והתמונות לא משכו יותר מדי תשומת לב. אף אחד לא הגיב ואמר שגם הוא זוכר משחק מעניין כזה. יתכן וזהו עותק נדיר שוודאי שווה היום כסף רב. אז אמשיך לשמור אותו עבור ההיסטוריה.

 

המשחק שימש אולי כמתקן לעפרונות, למרות שהעומק המוגבל שלו מתאים יותר למחקים או מחדדים. מופיעות בו דמויות של ארבעה מנהיגים פוליטיים מהמאה הקודמת. הקריקטורות קצת מוגזמות, אולי כדי לדמות אותם לגיבורי הסרטים המצוירים מהקלטות של אותם ימים (זוכרים שאז לא היה נטפליקס ויוטיוב ואפילו האינטרנט עוד לא הומצא).
הצלחתי לזהות בין הדמויות (בקושי מסוים בגלל ההגזמות) את יצחק רבין, שמעון פרס, יצחק שמיר זכרונם לברכה ודוד לוי יבדל״א. כל דמות הודפסה על צלע אחת של המתקן והמשחק כולו חולק לחמש רצועות שניתן לערבב אותן (אולי כרמז למעשי המרכבה הפוליטיים של הימים ההם).

 

 

כדי לסגור את המעגל (או המלבן, או מה שנראה הכי מתאים למצב היום – ״הבלוק״) ניסיתי ליצור גירסת 2021 של המשחק המוזר. יכולות ציור הקריקטורה שלי קצת מוגבלות, אז הסתפקתי בתמונות מקוריות שהדבקתי על המתקן הישן. תוכלו לראות שבאמת יש הבדלים די גדולים בין חלקי הפנים של האנשים שמנסים ליצור היום ממשלה אלטרנטיבית במקום ״הנאשם״. את דמותו של זה האחרון לא נציג היום (יש לו מספיק שעות שידור בערוצים עתירי הרייטינג).

זהו אם כן, ה״משחק״ בווריאציית 2021. נסו למצוא של מי האף ושל מי הבלורית, וחשוב יותר: נסו להרכיב ממשלה מכל הדמויות שבתמונה.
שיהיה בהצלחה לכולנו. וגם אם לא נצליח – תמיד אפשר יהיה ללכת לבחירות 5.0 עם פרצופים ישנים ועם כמה חדשים. שבוע טוב וגמר חתימה טובה (על הממשלה).

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס.

פורסם בקטגוריה ישראל, פוליטיקה, שעשועים | עם התגים , | כתיבת תגובה

״פייז ניוּק״ האוסף האחרון ||| דקה אחרי בחירות 4 ורגע לפני 5: עשרת הגיליונות האחרונים של החינמון הוירטואלי

המדור ״פייז ניוּק״ מופיע בפייסבוק של הבלוג הזה כבר יותר משלוש שנים, מאז שמגפת הבּיבּיומטיזיס השתלטה על התודעה הישראלית. בהתחלה הוא נקרא בשמו הרגיל ״פייק ניוּז״ עם עיצוב לוגו בהשראת החינמון הנפוץ במדינה ואפילו ייחדתי לו (בטעות, לכאורה) דף עם אוסף כל הגיליונות בשורת הנושאים בראש הבלוג. מי שיש לו קצת זמן מוזמן לעיין באוסף הזה ולראות עד כמה כל הגיבורים הישנים־חדשים – בנט, סער, ליברמן, כחלון, אורן חזן, איוב קרא ואחרים – זזו או הוזזו מאז הימים העליזים של 2018.

כשעיינתי באוסף גיליתי שכבר בגיליון 34 מאוגוסט 2018 הופיע בכותרת המונח הלכאורה הזוי ״אבו יאיר״. בבחירות האחרונות אימצה גם התקשורת המרכזית המושג ההיתולי הזה כסלוגן המבטא את ״תמיכתו״ הבלתי נלאית של הנאשם במיגזר הערבי.

 

אחרי שלוש חסימות בפייסבוק שנבעו, לפי הערכת מומחי המדיה, מצירוף המילים המסוכן כל כך ״פייק ניוּז״ החלטתי לשנות את שם ה״עיתון״ לשם הנוכחי ״פייז ניוֹק״ ומאז באמת לא היו חסימות, אבל לך תבין את נפלאות מנגנון האבטחה של הרשת ה״חברתית״ (לכאורה).

לקראת סיום המגפה הפוליטית והבריאותית (עם אלף סימני שאלה???? ואזהרות מפני רגיעה מוקדמת מדי) החלטתי לאסוף כמה מהגיליונות האחרונים לפוסט מסכם – בשביל ההיסטוריה של הבחירות בישראל ובשביל מחפשי הגוגל העתידיים שיתהו מה קרה כאן בסוף ימי אימפריית הפייק.

מי שעקב אחרי הופעת ה״גיליונות״ האלה בפייסבוק זוכר אולי שבתחתית כל ״עיתון״ מופיעים כמה מהשופרות הקבועים עם תגובה ״צינית־הומוריסטית״ על נושא כותרת העיתון. לפעמים מופיע בתחתית הדף גם מיקבץ של האוהדים הוותיקים עם הערות בנוסח הדברים ששמענו בתוכניות האקטואליה השונות. בשבועות האחרונים של קמפיין הבחירות הם הושתקו לפי הנחיות היועצים, כדי שלא יביאו נזקים ויעשו בושות למנהיג הגדול. זה שכל מה שבראשו הוא אחדות העם הזה (ורעייתו).

נקווה שבקרוב מאוד אוכל לסגור את המדור הזה ולחזור לפרסם פוסטים בנושאים האחרים הנמצאים בראש הבלוג: טבע וציורים, מפות וגרפיקות וכיו״ב, אפילו אם חלק מהקוראים ינטשו את המועדון.

אז הנה האוסף הייצוגי.

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס.

פורסם בקטגוריה ישראל, פוליטיקה, שעשועים | עם התגים , , , | 2 תגובות