דגלי השלום וה"צבע האדום" ||| השלום אולי היסטורי אבל דגלי ישראל עדיין מעוותים והאזעקות כרגיל. זוּטוֹלוגיה בחדשות

טקס השלום עם ה״אויבות המרות״ מהמפרץ היה מרגש (למרות שצפיתי רק בחלק קטנטן ממנו). הטקס סוקר בכל הערוצים, עם מיטב הפרשנים שיודעים לשער או לנחש מה יקרה עכשיו (הפסקה לאזעקת צבע אדום באשקלון ובאשדוד).
לבלוג השוליים הזה, הנכתב מאיזורי הצבע האדום, לא נשאר אלא להיכנס (שוב) לדיון בדגלי ישראל השגויים, אותם מציבים שוב ושוב במדשאות הבית הלבן וגם באתרים רשמיים ולא רשמיים אצלנו.

ככה לא נראה המגן דוד בדגל ישראל! הוא דק מדי! וכבר כתבנו על זה כמה וכמה פוסטים בעבר.

טקס חתימת השלום בין ישראל לאיחוד האמירויות ובחריין, הבית הלבן 15.9.2020 (מגן דוד דקיק)

הנה שוב הדוגמאות, למי שרוצה לראות המחשה ויזואלית.
ראשית, זה שרטוט הדגל התקני עם המידות, הפרופורציות והרווחים הנכונים בין הפסים והמגן דוד:

הסוגיה של עובי המגן דוד טופלה כאן בהרחבה ולמטה אפשר לראות את הגריד שמאפשר לבדוק עם המגן דוד תקין או עבה מדי, או דק מדי (לעניין גוון הכחול של הדגל לא ניכנס הפעם).

פעם, כשראינו שגם בישראל טועים שוב ושוב בהצבת דגלים לא תקניים, כתבנו על זה פוסט והצענו להוציא ספר עם הנחיות מחייבות בדבר צבעי ומידות דגל ישראל. ההצעה לא נתקבלה כי בדיוק פרץ איזה סבב, בדרום או בצפון, ולאף אחד לא היה זמן ל״שטויות״ ולקטנוניוּת כזאת (אצלנו זה נקרא זוּטוֹלוגיה).

 

ולסיום, עוד כמה תמונות של דגלים מהשלום המרגש עם המדינות העשירות שעומדות להפוך לאתרי הבילוי של הישראלים, אחרי שייגמר הסגר השלישי או הרביעי והסבב האינסופי.
ככה בחרו לשים את הדגלים המשולבים בחינמון ״ישראל היום״ – העיתון של המדינה 2020:

לעומתם, "חייזרים סמולנים" החליפו באישון לילה את דגלי האמירויות בדגלי פלסטין (אש״ף) המשוקצים:

הנה עוד דגלים מהאירוע המרגש:

  מימין: ״הדמייה נכונה״ שפורסמה לקראת האירוע. משמאל: הדמיית דגלים שפורסמה באתר של ״שלום עכשיו״ המתעקש לשים גם את דגל פלסטין, איתם לא נחתם אמש הסכם השלום.

ולסיכום תמונת הנשיא האמריקאי, רה״מ הישראלי ושרי החוץ הערביים הנרגשים מציגים את המסמך עם החתימה ההיסטורית (לאחר שאושר, בזוּם מרחוק, על ידי שר החוץ הישראלי, גבי אשכנזי שלא נכח בטקס בשל עיסוקים אחרים). שימו לב בפעם האחרונה למגן דוד הדקיק מעל כתפו האיתנה של הנשיא האמריקאי.

ובינתיים, כצפוי, גם ״האויבים האמיתיים״ – אלה שלא דחוף לחפש איתם הסכם שלום או לפחות הסדרה של נורמליות – שולחים לנו מתנות מיוחדות לאירוע ההיסטורי. השיגור ראשון באמצע הטקס והמשך השיגורים בתחילת הבוקר. ״שלום היסט(ו)רי״ כבר אמרנו?

 ״צבע אדום" באמצע השידור ההיסטורי ואזעקת הבוקר השגרתית בדרום אדום

כולנו (אני מקווה) מקווים שייחתמו הסכמי שלום עם מדינות נוספות, ואם אפשר לבקש, שיהיו ביניהן גם מדינות שיש לנו איתן גבול משותף וגם מלחמות חוזרות ונשנות.

שנה טובה, שנת שלום וסגר שמח – לכל מי שקורא כאן, מגיב, משתף או אפילו מדפדף הלאה.

_____
לנוחיות הקוראים:
 ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן

פורסם בקטגוריה ישראל, מלחמה ושלום | עם התגים , , , , | 5 תגובות

על משמעות ה"צבע אדום" 🛑🔴❤️ ||| ערים אדומות, ארץ אדומה, מנהיגים אדומים, פרחים אדומים, דגלים אדומים ועוד הרבה הרבה דברים אדומים

עבור תושבי העוטף, הצבע האדום הוא לא מושג חדש. התרעת "צבע אדום" (עם כל מיני אפליקציות שנוספו להתראה הטלוויזיונית ולאזעקת רמקולי הכריזה המפוזרים בכל ישוב אדום) היא גורם שיגרתי ב"חיים מסבב לסבב" שנגזרו על תושבי הדרום בעשורים האחרונים.
ל"צבע אדום" המוכר יש כמובן את ההדהודים החיוביים יותר כמו פסטיבל "דרום אדום" עם הכלניות האדומות (הפרח הלאומי!) שמגיע כל חורף אחרי הסבב.

תזכורת קטנה, למי ששכח: עד חודש יוני 2006 נקראה המערכת "שחר אדום", אך שמה שונה ל"צבע אדום" ב-9 ביולי 2006 עקב תלונות רבות של תושבים ששמם או שם ילדיהם הוא שחר (מקור: ויקיפדיה וזיכרון אישי עמום)

בימים אלה, עם התמשכות מגיפת הקורונה, המושג ערים אדומות וארץ אדומה מקבלים משמעויות חדשות ומאיימות על ציבור גדול הרבה יותר. בעצם על כל תושבי ישראל, ועל כל אוכלוסיית העולם!
אולי זו הסיבה שהפוסט האדום שפירסמתי לפני יומיים בפייסבוק זכה לתהודה גדולה הרבה יותר מהפוסטים הרגילים שאני מפזר מדי בוקר. בפוסט האדום הזה הצגתי את ״הזוג המלכותי״ – הנאשם והמורשעת – בבגדים אדומים שהכנתי מזמן בקשר לאירועים אחרים (עם שטיח אדום). הוספתי, כנדרש היום, את תווי האזהרה המקובלים.

בתמונה ממנה נלקח הזוג – שצולמה באנטבה בפברואר השנה, רגע לפני כל הקורונה – נראית ״רעייתי״ לבושה באדום אופנתי לצד רעיית ראש ממשלת אוגנדה בשמלה ססגונית. שתי הרעיות פוסעות לצד המנהיג האפריקאי על שטיח אדום, וראש הממשלה המתחשב, מפנה בצעד ג׳נטלמני, את השטיח לגברות.

בגירסת הצבע האדום הישנה שעשיתי, גם הנאשם הולבש בחליפה אדומה והרקע השתנה לרקע של שטחי העוטף, עם שיגורים ולהבות אש בקו השמיים (אל תדאגו, הכל הדמייה בלבד! הם לא באמת ביקרו בדרום ולא נפרש שום שטיח בין השדות הבוערים).

 

לצבע האדום יש, משחר ההיסטוריה, קסם גדול. בוויקיפדיה מסבירים שיש משמעויות רבות וסותרות לאדום: אהבה, כעס, סכנה, גבורה. האדום מסמל ערך שלילי במאזנים ובמניות, ומצד שני, השטיח האדום מסמל מתן כבוד לפוסעים עליו.

בגלל הדגל האדום המפורסם של 1 במאי, מסמל הצבע האדום את הקומוניזם, הסוציאליזם (והשמאלנים, לא עלינו), אבל אסור להתעלם מכך שגם בדגל ארה״ב, הידידה הגדולה ביותר שלנו וגם בדגל של הידידה החדשה מהאמירויות יש פסים אדומים בולטים.

בכלל, אדום נחשב לצבע בולט במיוחד, וכנראה זו הייתה הסיבה שהפוסט האחרון על "המדינה האדומה" זכה לרייטינג של מעל 70,000 צפיות (לראשונה בדף של קווים ונקודות!), יותר מ-1,200 שיתופים ויותר מ-2,900 לייקים. ואולי הצבע האדום, שתרם לרייטינג הגבוה, הוא שהביא לכמה תגובות תוקפניות של חסידי ״הנאשם האדום״ (ואפילו ל-11 הסתרות פרסום, כמסומן כאן בטבלת הסטטיסטיקה):

תוספת אדומה לסיום: כשהתחילו לדבר בסופ״ש האחרון על ערים ״אדומות־בוהקות־יותר״ וערים ״אדומות־קצת־פחות״, העליתי – בתור מי שחלק מעיסוקיו במקצוע הדפוס היה בחירת גווני צבעים מדויקים – את הפוסט עם ״50 גוונים של אדום״ (טוב, בשביל הזוטולוגים היו שם רק 49 גוונים. אחד שמרתי במגירה). למי שהפסיד, הנה הקטלוג האדום המלא:

עד כאן (בינתיים) על צבע אדום. נאחל לכל תושבי ״הארץ האדומה״ שהצבע־אדום ידהה קצת במשך השבוע הקרוב, ואם מישהו יוכל להוריד איזה עשר מעלות ממדחום מזג האוויר הכל יהיה בסדר (או בסגר).

_____
לנוחיות הקוראים:
 ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן

פורסם בקטגוריה מלחמה ושלום, פוליטיקה, צבא וביטחון, תמונות | עם התגים , , , , | 8 תגובות

ספר אחד שקצת נשכח בצד ||| לזכרו של אבנר כץ האמן, המאייר, המורה הנהדר, החכם והמצחיק

אתמול הלך לעולמו אבנר כץ, המאייר, המורה והאמן הייחודי כל כך.

כך כתב עליו אתמול  שמעון זנדהאוז:
״אבנר כץ היה מורה גדול ואהוב (לא מרצה, מורה במובן האמיתי של המילה). מורה שהעמיד דורות של סוטודנטים במח׳ לעיצוב גרפי בבצלאל, בחוג לאמנות באוניברסיטת חיפה ובמח׳ לתקשורת חזותית במרכז האקדמי לעיצוב ויצו חיפה. סטודנטים שזכו ללמוד אצלו, רכשו השכלה וידע שאין ביכולתם של שמרצים אחרים להעניק. תלמידיו נשאו עיניהם אליו, אהבו והוקירו אותו.
ככל מאייר גדול, אבנר כץ נחן בסיגנון ייחודי ומזוהה, בכישורי כתיבה נפלאים שזורים ביכולות המחשה מופלאות. בעשורים האחרונים, הפך העיסוק באמנות מנותקת מטכסטים בצידה, למרכז יצירתו אותה זכה להציג בתערוכות יחיד מוזיאליות במוזיאון תל אביב, במוזיאון הרצליה ובגלריות לאמנות.
חרף היותן נטולות טכסט, עבודותיו תמיד סיפרו סיפור. סיפור שההומור הדק שציפה אותו, כיסה על אמיתות נוקבות״.

בחרתי להביא לזיכרו של אבנר כץ סריקות של ספר מיוחד: גירסה אנגלית של המפוזר מכפר אז״ר, שפורסם כאן כבר לפני שבע וחצי שנים:
זהו ספר מקסים, שיצא לאור בהוצאת "שרון" ב-1972 עם תרגום של עמוס מיטשל ואיורים של אבנר כץ, אחד המאיירים והציירים הטובים ביותר שאני מכיר. אבנר כץ, שזכור, אולי, לחלק מכם בהופעה בתפקיד עצמו בסדרה "רחוב סומסום" (עבורה עיצב את הדמויות, של קיפי, למשל), הוא מאייר וירטואוזי שזכה לפרסים רבים (כולל על הספר שאני מציג כאן), לימד במקומות רבים והוא אפילו פרופסור, נוסף להיותו צייר מחונן. זכיתי ללמוד אצלו בקורס טרום-בצלאלי ואני יכול להגיד שהוא גם מורה מצוין.
ועכשיו כשמצאתי את הגרסה שלו ל"מפוזר מכפר אז"ר", באנגלית הוא נקרא "The Scatterbrain from Upper Maine", ואחרי שהמפוזר שלנו נסע ללנינגרד, למצרים ולירושלים – הוא נוסע ממקום מושבו Upper Maine – אולי "מיין-עילית" שכזאת – לבוסטון. (זאת אומרת אתם יודעים שהוא לא ממש נוסע, הרי הוא נשאר – ברוסית, בעברית ובאנגלית – בקרון שאיננו מחובר לרכבת). כמובן שאתם יכולים ללחוץ על התמונות ולהגדילן, כדי ראות את כל הפרטים

the scatterbrain from upper maine-Cover
The Scatterbrain from Upper Maine, הוצאת שרון, 1972. 

זהו ספר מקסים, שיצא לאור בהוצאת "שרון" ב-1972 עם תרגום של עמוס מיטשל ואיורים של אבנר כץ, אחד המאיירים והציירים הטובים ביותר שאני מכיר. אבנר כץ, שזכור, אולי, לחלק מכם בהופעה בתפקיד עצמו בסדרה "רחוב סומסום" (עבורה עיצב את הדמויות, של קיפי, למשל), הוא מאייר וירטואוזי שזכה לפרסים רבים (כולל על הספר שאני מציג כאן), לימד במקומות רבים והוא אפילו פרופסור, נוסף להיותו צייר מחונן. זכיתי ללמוד אצלו בקורס טרום-בצלאלי ואני יכול להגיד שהוא גם מורה מצוין.
ועכשיו כשמצאתי את הגרסה שלו ל"מפוזר מכפר אז"ר", באנגלית הוא נקרא "The Scatterbrain from Upper Maine", ואחרי שהמפוזר שלנו נסע ללנינגרד, למצרים ולירושלים – הוא נוסע ממקום מושבו Upper Maine – אולי "מיין-עילית" שכזאת – לבוסטון. (זאת אומרת אתם יודעים שהוא לא ממש נוסע, הרי הוא נשאר – ברוסית, בעברית ובאנגלית – בקרון שאיננו מחובר לרכבת). כמובן שאתם יכולים ללחוץ על התמונות ולהגדילן, כדי ראות את כל הפרטים.

the scatterbrain from upper maine-1

the scatterbrain from upper maine-2

the scatterbrain from upper maine-3

the scatterbrain from upper maine-4

צפו בדפים ואני בטוח שתרצו להשיג ספר כזה. אולי תמצא הדרך להוציא מהדורה חדשה של הספר (ואולי גם תרגום חוזר לעברית)

the scatterbrain from upper maine-5

the scatterbrain from upper maine-6

the scatterbrain from upper maine-7

וכך אפשר לומר על "המפוזר" שנולד ברוסיה ועלה לארץ בעלייה החמישית, דרך היאחזות הנח"ל בהור-ההר, עבר להתיישבות קבע בכפר אז"ר, וסופו שכדרכם של יהודים רבים הגיע לאמריקה והתיישב בבוסטון ומעניין איפה הוא היום.

אולי הוצאת הספרים תוכל להוציא את הגרסה המאוירת הזאת בעברית – ואז תוכלו ליהנות גם אתם מהאיורים המשובחים, כשתיסעו ברכבת מתל-אביב לירושלים או למצרים או ללנינגרד או לבוסטון (או אפילו לפריז, כפי שהצעתי כאן פעם). קריאה ונסיעה נעימה.

the scatterbrain from upper maine-8

the scatterbrain from upper maine-9

_____
לנוחיות הקוראים:
 ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן

פורסם בקטגוריה איורים, ספרי ילדים, ספרים, עיצוב גרפי, תחבורה | עם התגים , , , | תגובה אחת

מפת כל הקיבוצים ||| סתם כדי שתדעו על מה ואיפה מדברים (עם קישורים בלחיצה אחת קטנה 🔍)

זאת מפת הפריסה של הקיבוצים בישראל.
לפני כמה שנים השקעתי כמה שעות כדי לעשות את המפה המורכבת הזאת. במפה סימנתי את כל הקיבוצים בכל האיזורים – מצפון ועד דרום. בלחיצה על שם הקיבוץ תוכלו (באמצעות הקישור שהוספתי)  לקרוא את הפרטים העיקריים על כל קיבוץ בוויקיפדיה.

אני לא מוצא טעם להתייחס כאן לכל ההשמצות: מהבריכה של מנרה ועד האסי בניר דוד. לכל אחד שמורה הזכות לחשוב מה שהוא רוצה. המפה רק מציינת עובדות גיאוגרפיות, שמהן נגזרות גם כמה תובנות היסטוריות וביטחוניות מהעבר ומההווה.
אבל לא ניכנס לזה. פשוט, אם שמעתם בחדשות על שם של קיבוץ  – סתם לדוגמא: מנרה, ניר דוד, מסילות, עלומים, נחל עוז (צבע אדום…  צבע אדום), נירים או רביבים – תלחצו על המפה להגדלה 🔍 ואז – אם תרצו לדעת עוד קצת פרטים – לחצו על שם הקיבוץ כדי לקבל עוד כמה עובדות יבשות (או רטובות).

הערת טל״ח: קיבלתי כמה הערות על חוסרים ותיקנתי אותם. מי שמעיין ומוצא שגיאות או חוסרים נוספים – מוזמן לכתוב לי בתגובות בבלוג או בפייסבוק. תודה לכל המתקנים ומוסיפים.

מפת הקיבוצים

ואם תרצו תוכלו לשתף גם את החברים (ואת התושבים שאינם חברים) כדי שפשוט יקראו קצת עובדות.

תודה ולהתראות בחגים.
אגב, איפה אתם בחגים? נוסעים לקיבוץ? או ליוון? או אומן? הכל פתוח (או סגור).
שיהיה חג שמח לכל עם ישראל, בקיבוץ ובמושב. וגם בערים. זהו זה.

_____
לנוחיות הקוראים:
 ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן

פורסם בקטגוריה בשדה ובניר, היסטוריה, ישראל, צבא וביטחון, קיבוץ | עם התגים , | 2 תגובות

אוי לי מאורלי והגשר שלה 😦 ||| שלטי הבחירות שרמזו על העתיד: ״בני אדם? לפני הכל?״

הסידרה האינסופית של מערכות הבחירות האחרונות הצטיינה באיחודים משונים ומגוונים. שלטי הבחירות שליוו את האיחודים האלה רמזו כבר על מה שיקרה.
רוב הכעס הופנה, באופן טבעי, לצמד הרמטכ״לים שהבטיחו ״בלי ביבי״ ומיהרו להיכנס מתחת לאלונקת תיקי החקירה המתפרקת של הנאשם המתקרבן, כדי להאריך את כהונתו בעוד כמה חודשים.

רק בשולי הבגידה הגדולה הופיעה, כמו מתוך המים של נחל האסי, ״נסיכת בית שאן״ הזוהרת והמתמסכנת, זו שרבים הצביעו למפלגה שצירפה אותה רק כדי שהיא תגנוב את קולותיהם ותתפרק סופית ("בגלל הקיבוצים, בן גוריון, רבין, האשכנזים, הסמולנים וכל הבוגדים האחרים").

הנה מקבץ השלטים שצולמו ליד הכפר בזמן ״אמת״ וכמה וריאציות שעשיתי:

 

השלטים משתי מערכות הבחירות הקודמות הציגו את הנסיכה הגמישה. עכשיו כשה״אמת״ הפכה מזמן לא רק לשקר, אלא הגיעו לשפל (שמולי-פרץ-לוי) חדש הגיע הזמן לפוסט עידכון עם כל השלטים (האמיתיים והמדומיינים) שהובילו אותנו אל הפארסה הגדולה ואל הבגידה הסופית.

נקווה, שככתוב (ואם לא כתוב, אז אולי כדאי לכתוב) מי שעבד על הבוחרים בעיניים ייצא בסופו של דבר בחוץ עם עיניים מושפלות.

_____
לנוחיות הקוראים:
 ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן

פורסם בקטגוריה היסטוריה, פוליטיקה, פוסטרים | עם התגים , , , , , | 5 תגובות

השריפה ב"יער הגמדים" ||| בין סיפור הילדים המדומיין והירוק למעגל המציאות האפורה והשחורה

בימים בוערים אלה – מעבר לכל הפוסטים הפוליטיים אקטואליים-סאטיריים שאני שם בפייסבוק – מה שנשאר לכתוב בבלוג שייך בעיקר לנושא "סבב התבערות" (שאת מספרו הסידורי, בלוח העימותים עם השכנים, כבר לא סופרים).

היום בחרתי ללכת בהליכת הבוקר בחורשה שבצד המזרחי של כביש 232, מקום שיש סיכוי קטן יותר למצוא בו שטחים שרופים, כך חשבתי. נכנסתי למסלול ״היער הקסום״ והתחלתי ללכת במסלול הרגיל.

פעם, לפני כמה שנים, ״צילמתי״ באותו מסלול בדיוק, באחת מקרחות היער, מופע של ״גמדים מדומיינים״ שגילגלו מרכבה אגדתית בהשראה שקיבלתי מספר גמדים קלאסי ונוסטלגי (ראו תמונה משמאל). הסיפור כולו הופיע בפוסט הישן, שהתמקד בעיקר בספר הגמדים האמריקאי הישן ופחות ביער שבנגב המערבי (ובוודאי שלא בתבערות העונתיות באיזור).
את ה-gif עשיתי כדי לנסות להפוך את הדמיון למציאות צבעונית.

היום בבוקר גיליתי למרבה הצער – באותו עיגול ירוק, בין עצי אקליפטוס, קזוארינות וברושים – מעגל שריפות נוסף. למרבה המזל השריפה הזו כובתה מהר יחסית על ידי מתנדבי הכיבוי המקומיים האמיצים והחרוצים, לפני שהבעירה את היער שמשמש כמסלול אופניים של מטיילים ישראלים בכל עונות השנה.

כדי להציג את הקונטרסט של מציאות החיים כאן בנגב המערבי (״הפופיק של המדינה״, ״עוטף עזה״ או ״עוטף ישראל״ – כל אחד יכול לבחור את הכינוי שמתאים לו) בחרתי כמה תמונות שצילמתי הבוקר, ממש באיזור בו משכו ״גמדי שנות החמישים״ את מכבש־בול־העץ שלהם.

ולסיום, כדי להישאר עם טעם טוב, עוד תמונה ירוקה מתוך ספר הגמדים הקסום (אולי בכלל הכל קרה בגלל שהגמדים לא נזהרו עם המדורה והמחבת, וכל השריפה הזאת פרצה באשמתם?).

_____
לנוחיות הקוראים:
 ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן

פורסם בקטגוריה טבע ונוף, מלחמה ושלום, סיפורי הכפר, ספרי ילדים | עם התגים , , | 2 תגובות

"דרום שחור 2020" ||| המראות הסוריאליסטיים של הנחל השרוף חוזרים. כרגיל.

הבלונים חזרו ואיתם גם השריפות. בזמן ש"מחלקת ההסתה" ב"רשתות הבלתי־חברתיות" עוסקות בנחל האסי בעמק בית שאן, כאן בעוטף הולכים ונשרפים נחל סחף המקומי ואיתו ערוצי נחלים נוספים (שמעניינים את התקשורת כשלג דאלף תשע מאות וחמישים) הנחלים המקומיים שזורמים אל הים של עזה.

בימים האחרונים הסתובבתי בכמה מערוצי הנחל (בשמו המקומי: ואדי) וצילמתי כמה צילומים של נופי שריפות.
הנופים הנראיםבתמונות מדברים בעד עצמם, אבל הם לא מפתיעים אף אחד. זה הרי "סבב שריפות הקיץ" הרגיל כאו בנגב המערבי, זה המכונה לפעמים "עוטף עזה" וגם "דרום שחור". אנחנו כבר רגילים לראות את המראות, וגם כאן בבלוג כבר פורסמו אלבומים אפורים דומים.
למרות הבנאליות החלטתי לתעד גם את "סבב תבערות 2020" – כדי שההיסטוריה־על־פי־גוגל תכניס גם את התיעוד הזה להיסטוריה של המין האנושי הדרומי.

פינת חמד שהציבו צעירי המקום בוואדי. למרבה המזל השריפות לא הגיעו עד הסלון

באופן סימבולי וגם מעודד, בדיוק אתמול בלילה התחיל קציר החמניות בשדותינו. הספקתי לצלם את הקומביין שקצר כל הלילה ועשה את השורות האחרונות (כדרכם של ״עושי שורות״ למיניהם) וגם את מיכלי הגרעינים שתוכלו לפצח בקרוב (אם הם לא יישרפו בשטח, לפני שתספיקו לקלות אותם).

אנפות בקר פשטו עם שחר על השדות הקצורים ללקט את הגרעינים שנשארו בשטח

מיכל גרעיני חמניות כתום ורכב כיבוי שחור שנפגע בעת מילוי תפקידו השבוע

וככה נראים הגרעינים הטריים לפני שהם מגיעים למוכר הפיצוחים בשכונה שלכם:

כשחזרתי בעקבות הקומביין, לתוך הכפר ראיתי שבכל פינה עומדים בכוננות רכבי כיבוי מסוגים שונים, מוכנים לקריאה להצטרף לכבאיות הגדולות של כב״א, קק״ל ורט״ג.

 

נאחל שיהיה המשך שבוע עם יותר מים מאש, ושתדעו שכאן יש כמה ״שמאלנים בוגדים״ וגם "ימנים אחים" חובבי חמניות שמצפים לשינוי שעוד יגיע (בקרוב).

_____
לנוחיות הקוראים:
 ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן

פורסם בקטגוריה בשדה ובניר, מלחמה ושלום, סיפורי הכפר, תמונות | עם התגים , , , | 4 תגובות

המסך השחור יורד ||| מאיפה הגיע ״מסך הסיום״ של בלפור ולמה הוא משמש?

בשנים האחרונות – בהיעדר אפשרות לצלם בתוך הבית בבלפור (חוץ מכמה יועצי בינוי ואופנה מזדמנים המגויסים לצילומי תדמית) – הפך המסך השחור שחוסם את הצפייה בבית ראש הממשלה ("הנאשם המכהן") לסמל מצולם המגלם את האטימות והזחיחות שמפגינה ״המשפחה המלכותית״ כלפי התקשורת וכלפי העם.
המסך המגוחך והמצ׳וקמק הזה, שיש בו יותר ביטוי של ניתוק מאשר צורך אבטחתי ממשי, שימש בפייסבוק של ״קווים ונקודות״ להרבה וריאציות. בימים אלה כשאנחנו מתקרבים ל״מסך הסיום״ חשבתי שכדאי ללקט נבחרת של 11 מסכים לפוסט מסכם וחגיגי. אז הנה על קצה המזלג מבחר צילומי מסך:

תחילה הכיתובית של "סיום הסרט"

לדעת רבים, ראוי היה שהטקסט המכונן של "הנאשם המכהן", שנאמר ב-2008 בזמן חקירות ראש הממשלה אולמרט, יזכה להדפסה נאה על המסך, כדי ש״עם הספר וההפגנות״ יקרא וילמד.

המסך השחור מושך אליו חובבי סיסמאות, חלקם בעידוד המשפחה שמאחורי המסך וחלקם של כאלה שפחות מתלהבים מהמשפחה

המסך האטום עורר במשך השנים תהיות רבות של הציבור (שמאלנים, חייזרים, חיידקים וגם צייצנים לאומיים ואחרים): מה מסתתר מאחוריו? עשינו כאן כמה גירסאות עם ניחושים והשערות.

 

 

עוד וריאציה מימי מיליון המובטלים ועשרות מיליוני החזרי המס:

ועוד כמה מסכים מתקופת ההפגנות והבידוד של ימי הקורונה:

ומסך הסיום ההיקפי המתבקש: מסך הנבצרות עם המפגינים והחייזרים שמסביבו:

עד כאן ״המסך השחור הלאומי״. מוזמנים לשלוח לנו הצעות למסכים נוספים, ושיהיה המשך שבוע נאה עם טמפטורות סבירות וכמה שפחות שריפות ב״פופיק של המדינה״ שחוזר לשולי השוליים של הכותרות.

_____
לנוחיות הקוראים:
 ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן

פורסם בקטגוריה ישראל, פוליטיקה | עם התגים , , | 2 תגובות

חום יולי אוגוסט ||| אתם בחרתם: לקט הפוסטים הנבחרים מהפייסבוק בקיץ המטורף שנפל עלינו

את רוב הפוסטים המנסים לתאר בצורה גרפית את הקיץ המיוחד הזה שנפל עלינו משמיים (ומסין… ומקיסריה ובלפור) אני שם כל בוקר בפייסבוק. חלקם זוכים לתשומת לב מאופקת ולחשיפה מסוימת ואחרים – לאו דווקא אלה שהשקעתי בהם הכי הרבה מחשבה ועבודה – זוכים לחשיפה אקספוננציאלית ומגיעים לפעמים לרבבות צפיות ומאות שיתופים. יש לשער שהם יישארו בגוגל (אם הוא ישרוד) גם בעשור הבא, הרבה אחרי שהקורונה תיגמר.

לקראת שבת ליקטתי כאן את חמשת הפוסטים שזכו לתשומת לב הגדולה ביותר. ההיסטוריה (וגוגל… ואתם) ישפטו כמה הם הזיזו בעשירית המילימטר את מצב המדינה המורדמת ומונשמת שלנו.

הנה מצעד 5 הפוסטים הפופולאריים של ״קווים ונקודות״ יולי-אוגוסט 2020:

1.  חייזרים וחזירים – 26,269 צפיות; 625 שיתופים; (9 הסתרות של מי שלא סבל את הפוסט)

2.  פרויקטור-פרופלור-פרוז׳קטור-פרזנטור – 16,992 צפיות; 281 שיתופים; (2 הסתרות)

3.  המדיח הלאומי – 16,365 צפיות; 327 שיתופים; (3 הסתרות)

4.  בחארטה בחרת – 12,606 צפיות; 326 שיתופים; (2 הסתרות)

5.  השר לביטחון הנאשם – 7,780 צפיות; 140 שיתופים; (3 הסתרות)

עד כאן אתם בחרתם. נמשיך ״לעבוד״ ״למען עם ישראל״ ככל שיישאר לנו ״כוח, כסף וכבוד״.

שבת שלום לכל הקוראים, הצוחקים, הכועסים, הבוכים והמגיבים 👍😀❤️😢😡
בתקווה שאוכל בקרוב לעזוב את כל הקורונה והביביומטיזיס שנפלו עלינו ולחזור לעסוק בספרי ילדים, יסודות וכלונסאות, זוּטוֹלוגיה, קרטו-גרפיקה וסיפורי הכפר.

_____
לנוחיות הקוראים:
 ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן

פורסם בקטגוריה ישראל, פוליטיקה | עם התגים , , , , , | 7 תגובות

יום האבטיח הבינלאומי 🍉 ||| חג שמח לכל אוהבי האבטיחים, הגרעינים וגם הקליפות (והערה על ״אבטיחים״ אחרים)

רק היום, אחרי כמעט 1,000 פוסטים וכמעט 8 שנים לקיום הבלוג נודע לי שיש דבר כזה יום האבטיח הבינלאומי. והחג הזה, בדרך מקרה ממש, מתרחש ממש היום. אם לא היו מזכירים לי רגע לפני תחזית מזג האוויר הייתי יכול להחמיץ יום היסטורי כזה. 🍉🍉🍉

האבטיח, הוא ירק אהוב מאוד על הישראלים והתדמית הבריאותית שלו סובלת קצת מחוסר ידע (לפחות שלי): כולם יודעים שהוא אדום ומתוק, אבל מסתבר שיש לו גם ערכים תזונתיים הרבה מעבר למתיקות ולטעם הטוב (B5, B3, B6 ובטא קרוטן ועוד כל מיני). יש אנשים (לא אני) שיודעים להמר ולבחור את האבטיח הנכון והמתוק: בשוק או במרכולית המקומית… או אפילו במיקשה (שם ייחודי לירק העממי).

לא מיותר להזכיר כאן אבטיח שלא ממש מוכר למי שלא עבד מעולם בדפוס שלנו – הדפוס הראשון בנגב. המושג ״אבטיח״ התקבע אצלנו עוד בימי הדפוס הראשונים. הדפוס, שהפך במהלך השנים לאחד הגדולים והמובילים בין בתי הדפוס בישראל, כבר מזמן לא נראה כמו בית דפוס קלאסי, מהסוג שרואים בצילומים ישנים. מדובר על מפעל הייטק מתוחכם ומלא טכנולוגיות שזנחו מזמן את העופרת ומתמקדות בענן ובעוד המצאות ממוחשבות של המאה ה-21.

כך מוגדר המונח ״אבטיח״ בלקסיקון המקומי: אבטיח – שגיאה רצינית בעבודות הדפסה בדפוס, שאין לה תקנה (פאשלה – בלע"ז). את המושג הזה הביא לזר (בסוגריים: אבא שלי) מדפוס "אמנות" בחיפה, בה קיבל את הכשרתו המקצועית הראשונה. כשמישהו בדפוס עושה "אבטיח", אזי כל הנייר המודפס עובר לידיו המיומנות של מנדוש (החבר שהיה ממונה על גריסת ההדפסות השגויות) והוא עושה מהניירות הלבנים פנקסים לכל דורש, או גורס את הכל למיכל של "אמניר".
(משמאל: תמונת אבטיח עם ״אבטיח״ – כחול במקום אדום)

תיקון: כותבים לי בתגובות ש״יום האבטיח״ הוא לא בינלאומי, אלא רק אמריקאי. תיקנתי עד שיוכח שגם זה אולי ״אבטיח״. 🍉

שמתי כאן את האיור שעשיתי בפירסום חגיגות ״מבצע שקל״ שהתקיים בתחילת שנות השמונים. באיור השוויתי את סימן השקל (הישן מ-1980) לפלח אבטיח.
המהפך המוניטרי של ישראל והמעבר מל״י לשקלים – היה אירוע שהפך למבצע אירגוני ענק, שכלל את הדפסת כל השיקים של ישראל עם הסימן החדש. המבצע הזה כבר תואר כאן, כולל האיור מההזמנה לאירוע הסיום של ״מבצע שקל״ (הראשון! לפני ״מבצע השקל החדש״).

   

הפוסט היחידי בבלוג הזה שהתייחס ל״אבטיחים״ (מעולם הדפוס) הייתה רשומה השייכת לתחום ה״זוּטוֹלוגיה״ שעסקה בעיוות שמדי פעם נוהגים לעשות אצלנו לאות ט׳. אז הרגיזה אותי הטעות הקטנטנה עם הצ׳ופצ׳יק העליון של האות ט׳ שהופיע בברכה רשמית מטעם משרד החוץ בצד השמאלי ולא בצד הימני כפי שצריך להיות. את הטעות הזאת הגדרתי כ״כתב אבטיחים״ והבאתי המחשה לשלט שעשיתי עם כתב אבטיחים (הדמייה בלבד. לא צולם בשטח):

אבטיח באות טית בהזמנה של משרד החוץ, 2017; והדגמת ״כתב אבטיחים״ עם טית הפוכה (למטה)

בהזדמנות חגיגית זו הוספתי כמה צילומים ממִקשוֹת האבטיחים שאפשר לראות בשדותינו מדי פעם. את האבטיחים אפשר לפגוש בין ״שבעת המינים״ האחרים שנתברך בהם הנגב המערבי: חיטה, שעורה, חמניות, בוטנים, תפוחי האדמה, בטטות, גזר …ואבטיח.
כל התמונות הן מהקיץ שעבר והן צולמו במתחם התחמושת ההיסטורי בין חומות הבטון שנועדו להסתיר תחמושת מטוסים של הצבא הבריטי בתקופת מלחמת העולם השנייה.

שיהיה חג שמח לכל האבטיחים ולכל מגדלי האבטיחים (חוץ ממגדלי ״אבטיחי״ הדפוס).

_____
לנוחיות הקוראים:
 ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן

פורסם בקטגוריה בשדה ובניר, חגים ומועדים, טבע ונוף | עם התגים , , , | כתיבת תגובה