״הארץ העוטפת״ ||| הארץ היחידה שעוטפת את כל סביבותיה ב״שמיכות של אהבה אינסופית״

בכל סבב או מערכה שמתחוללים בעשורים האחרונים באיזור הנגב המערבי – וגם בזמנים יותר ״נורמליים״ של תבערות קיץ רגילות שהפכו מזמן לעוד אחת מעונות השנה – עולה מחדש הדיון על המונח המגוחך ״עוטף עזה״.
גם כאן בבלוג של ״קווים ונקודות״, שנכתב מלב ״העוטף״ (אצלנו 15 שניות מסתכמות לפעמים ב-1.5 שניות מאזעקת ״צבע אדום״ ועד הפיצוץ) עסקתי לא מעט במינוח המשונה הזה.

יתכן שממציאי השם התכוונו לרכך ולהנעים קצת את ההרגשה לתושבים בדרום, או אולי אפילו לתושבי עזה, אבל המונח עוטף עזה מרגיז תושבים רבים באיזור שלפעמים מקצרים את שמו ל״העוטף״.
יש אצלנו כאלה שטוענים שהנגב המערבי והצפוני לא עוטף אף אחד וגם לא מבקש שיעטפו אותו. זהו חלק בלתי נפרד מישראל עוד מימי המדינה הראשונים. לכן הרגשתי שנחוצה מפה חדשה של כל הארץ העוטפת. אם הנגב המערבי עוטף את רצועת עזה, אז אולי הגליל העליון בקו הגבול הצפוני הוא ״עוטף לבנון״ והחלק המזרחי של רמת הגולן הוא ״עוטף סוריה״. אלה הם שני איזורים שעוטפים ארצות שהן עדיין ארצות אויב, אבל גם מול ארצות שכנות שניהלנו איתן מלחמות מרות וכבר חתמנו איתן על הסכמי שלום אפשר לייסד איזורים עוטפים: ״עוטף מצרים״ ו״עוטף ירדן״. ואפילו הים התיכון מזמין עיטוף משלו.

ואחרון אחרון, לא ממש חביב, גם את ״מבצר בלפור״ שמתבצרים בו מספר אנשים שנבצר מהם לצאת לנבצרות, ראוי להקיף בחגורת עוטפת חמימה ומפנקת. פעולה כזו כנראה כבר מתקיימת ממילא בעזרת ״משטרת הנאשם״ הממהרת לעטוף אותו במסכים שחורים ובגדרות הגנה. חסר רק המכשול התת־קרקעי בנוסח זה מהעוטף הדרומי.

והיום, אחרי לילה של ״צבע אדום״ בכל הארץ במסגרת מבצע ״שומר החומות״, שוב הוכח כמה המונח ״עוטף עזה״ הוא מופרך וישראל כולה הפכה לארץ העוטפת. הבוקר פרסמתי בדף הפייסבוק של הבלוג את הפוסט עם ״מפת עוטף עזה החדש״ ואני מצרף אותו גם כאן כדי לתייק אותו באוסף הסבבים, בשביל ההיסטוריה החוזרת על עצמה.

אולי הגיע הזמן להפסיק לעטוף (ולחטוף ולהחטיף). אולי הגיע הזמן לנסות את מה שהצליח ב״עוטף מצרים״ ו״עוטף ירדן״. באירועים ההם, האויבים עם קו הגבול הארוך ביותר חתמו הסכמי שלום שנשמרים עד היום, בזכות יוזמה נועזת של מנהיגי העבר ובעידוד של הדוד מאמריקה.

בוקר טוב ישראל העוטפת ונעטפת. עוד נדע ימים טובים מאלה.

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס.

פורסם בקטגוריה ישראל, מלחמה ושלום, מפות | עם התגים , , , , , | 7 תגובות

גלגל הצבעים של חילופי העונות ||| צבעי תמונות הנושא של קווים ונקודות: לקט 2021

לא פרסמתי פוסט בבלוג כבר יותר משבועיים. זהו פסק זמן שהוכתב מהאירועים השוטפים שנפלו עלינו: ספירת העומר, ספירת החיסונים וספירת המנדט. אל כל אלה אני מתייחס בהתמדה אובסביבית בפייסבוק של הבלוג, שכידוע סובל כמעט הכל. ומה שמופיע שם נשטף עם הגשם (או השרב) הראשון.
היום כשנגמר המנדט (נכון לעכשיו) וכדי לצאת לרגע להפוגה מכל הסמטוחה הפוליטית ההזויה שמסביב החלטתי לפרסם מקבץ של תמונות הנושא שהופיעו בדף הפייסבוק של ״קווים ונקודות״ ומחזירות אותי לרגעים של שפיות זמנית.

מחזור חילופי העונות והצבעים שמשתקף בתמונות האלה, שאת חלקן הגדול אני מצלם בהליכת הבוקר, ואחרות בסיבוב השקיעה, משקפות את היופי של נופי ״העוטף״ עם רמזים קלים למה שפחות יפה – השריפות שהיו ומתחילות לחזור יחד עם יתר צבעי הקיץ.
אפשר לראות באוסף תמונות הנושא האלה גם את האמירה הבנאלית על הטבע והכוחות שלו ועל הצבעים האופטימיים שיבואו תמיד עם הפריחה של עונת החורף.

סדר התמונות הולך אחורה – מהימים האלה ועד ראשית ינואר 2021 – ימי חורף הקורונה, בו הצבע האדום של האזעקות והצבע האדום של כלניות ״דרום אדום״ ירדו לשוליים מול אזהרות הקורונה (מי זוכר?). ואם נלך בסדר הכרונולוגי נראה את שדות החיטה של הנגב הצפוני (״הנגב העליון״) עוברים מירוק כהה לירקרק־צהוב ולצהוב־חום (בינתיים בלי חום־שחור כמו בשנים הקודמות… אבל יש כבר רמזים ראשונים).

2 במאי 2021:‏ שתילי ט״ו בשבט מהשנה שעברה (שעברו שתילה מחדש) על רקע העשן של עזה אתמול

28 באפריל 2021:‏ ״זמן החבילות״ בשדה מול עזה

19 באפריל 2021: גם כשהכל מסביב מתייבש וכאילו מייאש, תמיד יש את החבלבלים הוורודים האלה שממחישים לנו שלא הכל צהוב ושחור. צולם בבוקר השרב הגדול באחד הערוצונים של נחל סחף

12 באפריל 2021: צהוב אפור עם נגיעות של תכלת וירוק. היום בבוקר

9 באפריל 2021: גלגל הזמן. בין תפוחי האדמה לחמניות

3 באפריל 2021: השיבולים שמסביב… היום נחגוג בשדה הזה את קציר העומר

26 במרץ 2021: השדה מול עזה, שנקצר בקציר־של־לפני־חג־העומר, כבר הצהיב למרות גשמי ערב פסח

23 במרץ 2021: יום אובך סמלי, כמה שעות לפני סגירת הקלפיות

15 במרץ 2021: לא רק חיטה. שלהי החורף, ראשית האביב

7 במרץ 2021: ״דרום לבן״ בנחל סחף עם פריחת הרתמים והשקדיות (וכלנית אחת בודדה)

28 בפברואר: והדרך עודנה נמשכת: אותו עץ יבש ואותו שדה ירוק. מזווית אחרת

23 בפברואר: חמישים גוונים של צהוב (וקצת סגול של צינור השפד״ן)

18 בפברואר: שדה חיטה וחלקת פרדס, ארבע אחרי הצהריים אחרי 50 מ״מ גשם

15 בפברואר: תעלת הנ״ט (נגד טרקטורונים ורכבי שטח אחרים) שנחרצה בין דרך העפר לשדה החיטה לקראת אירועי ״דרום אדום״ הוכחה כהצלחה המבצעית הגדולה של השנה

9 בפברואר: שמים כחול־לבן, דרורים על הגדר, פרחי חרדל צהובים – בבוקר של קיץ חורפי

31 בינואר: גבעה קטנה בוואדי. דרום אדום זה לא רק בשוקדה. פחות מקילומטר מהבית (בימי סגר)

24 בינואר: זמן העיריות (וגם הכלניות), ביתרונות בארי

14 בינואר: חורף בנגב הצפוני: עננים מעניינים מעל הפרדס ושדה החיטה

5 בינואר: אל הדרך הקסומה של ילדותי / אני שבה בחסות הערפל / ונוגעת בכולם בפניהם ובקולם / כמו נוגעת בארץ ישראל (בדרך אל הכפר/יורם טהרלב)

1 בינואר: מעדכנים גם את תמונת הנושא למשהו עם אור של תקווה בין הצללים

עד כאן תמונות הנושא של 2021. נמשיך ללכת ולצלם, ככל שיותיר הזמן והכוח.
שיהיה מנדט נעים לכל עמישראל – לקראת הקיץ החם שמבטיחים לנו, ושנוכל להתרכז בתמונות של נופי ארצנו בלי הרבה טריקים ושטיקים.

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס.

פורסם בקטגוריה בשדה ובניר, טבע ונוף, תמונות | עם התגים , , , , , , , , | 6 תגובות

סמל אחווה כזה עוד לא היה לנו ||| בחגיגות ה-73 לעצמאות חזרנו לסמל המגן דוד עם תוספות וקישוטים

עברו כבר כמה ימים מהחגיגות הגדולות של עצמאות 73 אבל אף פעם לא מאוחר לעסוק בסמלים לאומיים חשובים. הרבה דובר על האופי ה״מלכותי״ של טקסי העצמאות, בהם השליט העליון הזמני (לכאורה) כופף את כל הטקסים לטובת משפחת המלוכה היוצאת. הפוסט הזה לא יעסוק באירועים הטקסיים השוליים האלה, שנשכחו עם החגיגות החדשות של ״הוועדה המסדרת״. כאן נחזור לעסוק בסמל החגיגות עצמו שליווה את הטקסים השונים ובהתייחסות כללית לעיצובי סמלי אירועים ממלכתיים.

לצערי לא הצלחתי למצוא את הגרפיקה של סמל עצמאות 73 במרחבי האינטרנט, גם לא באתרי הממשלה הרשמיים (משרד התרבות, מרכז ההסברה ועוד כל מיני מקומות שלכאורה מתאימים לנושא). בפייסבוק של מרכז ההסברה, למשל – שיש לו מספר עוקבים ואוהבים די מצומצם – מופיעה ידיעה על טקס פרס ישראל 2021, אבל תמונת הנושא עדיין מציינת את יום העצמאות ה-72. טוב, כשאף אחד כמעט לא נכנס לדף, אז באמת זה לא ממש משנה.

דף הפייסבוק של מרכז ההסברה, צילום מסך 20.4.2021 

כזכור, למי שמתעניין בנושא, כרזת יום העצמאות שהייתה פעם נושא גרפי מרכזי בחגיגות, לא מודפסת יותר ולא מחולקת לבתי הספר ולמוסדות המדינה מאז חגיגות ה-70. המעקב שעשיתי כאן בזמנו (שמצוטט גם בוויקיפדיה)  גילה שיש ספק גדול אם בכלל הודפסו הכרזות שחלקן פורסמו כמה ימים אחרי יום העצמאות, רק כדי לצאת ידי חובה.

השנה, כנראה שלא הייתה כרזה ולא היה סמל רשמי מחייב, חוץ מזה שנראה על במת החגיגות המרכזית. חיפוש קטן בגוגל מצא עשרות וריאציות (או וריאנטים ברוח התקופה) שהעיריות השונות עשו כל אחת לעצמה. הנה כמה דוגמאות:

בחיפה ובחולון, לדוגמא, עיצבו סמלים משלהם שנראו ככה:

וכך נראה סמל ה-73 ״אחווה ישראלית״ הרשמי מעל במת החגיגות:

חיפשתי את הסמל הרשמי הזה כדי לעשות כמה וריאנטים הומוריסטיים סאטיריים (ספפ״ה). מכוון שלא מצאתי קובץ רשמי השתמשתי בסמל שהופיע בסרטוני החגיגות בערוצי הטלוויזיה. עכשיו כשהוריאציות על הסמל יופיעו כאן סביר שבאיזשהו שלב, אולי בעוד עשור, הן יצוטטו כסמל הרשמי. מה שאירוני בסמל הזה, עוד לפני הווריאציות הסאטיריות שעשיתי היא הסיסמה: ״אחווה ישראלית״. כמה חוסר מודעות עצמית היתה למארגני הטקס לתת סלוגן כזה כשהמצב האמיתי הוא משהו קצת אחר.

למעלה מופיע הסמל המקורי כפי שהופיע בשידורים מהטקס הרשמי.
וכאן למטה צירפתי כמה וריאציות על ״סמל האחווה״ (שהופיעו כבר בפייסבוק של הבלוג):

   

ועוד כמה הערות גרפיות על הסמל הרשמי הנסתר מהעין:
1. המספר 73 לא מסתדר כל כך מבחינה גרפית עם המגן דוד וחבל שניסו בכוח לדחוף את ה-3 לתוך המגן דוד. נתנחם בכך שבשנת ה-77 זה יהיה יותר קל.
2. ״73״ הוא מספר שעדיין מעורר אצל הרבה ישראלים בני דורי משמעות קשה וזכרונות בלתי חגיגיים של מלחמה אחת קשה וממושכת.
2. על ה״אחווה ישראלית״ של שלטון הנאשם כבר נאמר הכל. אולי היה עדיף להשתמש בסיסמה האלטרנטיבית ״פארסה ישראלית״
3. צבעי המגן דוד, לפחות כפי שהם נראים בצילום מסך מסמלים מדינת צבא עם נגיעות הכרחיות של כתום מתנחלים (או מדי אסירים?).
4. והנה ספוילר: הפונט שנבחר לטקסט האחווה נקרא (באמת! ראו בקישור זה) ספוילר מבית פונטביט. איזו אירוניה, שלא לומר שוב פארסה.

ונסיים בציטוט מדברי הנואם המוּכר בעיקר בזכות האחווה שהביא בין כל אזרחי ישראל: ״חג עצמאות שמח לכל הישראלים, דתיים וחילוניים, יהודים וערבים, מוסלמים ונוצרים, דרוזים, צ׳רקסים ובדואים… יצאנו ממגפה לגאולה, בזכות אחמד ממרכז החיסונים, ובזכות החיסונים שהבאתי. חג עצמאות שמח, מדינת ישראל״.

אז שיהיה אחרי־עצמאות שמח לכל הישראלים. הסמלים לא ממש חשובים, העיקר האחווה!

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס.

פורסם בקטגוריה ישראל, עיצוב גרפי, פוליטיקה, שעשועים | עם התגים , , , | 2 תגובות

מפגן המזרק הלאומי 😜 ||| חוק פוֹ חזר: עוד נס גדול היה פוֹ בחג העצמאות ה-73 של מדינת הנאשם

גם אני ראיתי ברשתות ה״חברתיות״ את צילום החזרות למפגן יום העצמאות ה-73 של ישראל, וביניהם את תצוגת מזרק הקורונה. ״המזרק הלאומי״ הומחש על מגרש המסדרים באמצעות חיילים שגויסו להופיע בתהלוכות הדגלנים המסורתיות והתקשיתי להאמין שלא מדובר בסאטירה בנאלית.
מי היה יכול לחשוב שהמארגנים עד כדי כך חסרי הומור עצמי וחסרי מעצורים שיאלצו חיילים בשירות סדיר לצייר בגופם פארסה כזאת.

אבל כשצפיתי המום אבל לא לגמרי מופתע בטקס העצמאות ששודר בערוץ אלג׳זירה 12 (לא בשידור ישיר בגלל טקס מקומי קצת יותר חשוב שנערך אצלנו בכפר) חזרו אליי התובנות של חוק פוֹ (ראו למטה את ההסבר לחוק החשוב הזה כפי שמופיע בויקיפדיה):
חוק פוֹ, הקרוי על שם ממציאו נייתן פוֹ (Nathan Poe), הוא מימרה בתרבות האינטרנט המשקפת את העובדה שבאינטרנט, בהיעדר בהירות בנוגע לכוונת הכותב (בעזרת הבעות פנים או טון קול האדם), לא ניתן ליצור פרודיה על דעות קיצוניות שתהיה מוגזמת מספיק שלא יהיה ניתן לטעות ולחשוב שמדובר בהבעה אמיתית של הדעות עליהן נעשתה הפרודיה.
חוק פוֹ קובע: "ללא סמיילי קורץ או סימן בולט אחר של הומור, לא ניתן ליצור פרודיה על קיצוניות מבלי שמישהו יטעה ויחשוב שמדובר בדבר אמיתי"

לפני כמה שנים נחשפתי לראשונה לחוק פוֹ. זה היה בעקבות פירסום פוסט סאטירי (שאצלי מוגדר מאז כספפ״הסאטירה, פרודיה, פארסה, הומור) כדי לסמן, למי שלא מצליח להבחין, שמדובר בפוסט הומוריסטי, לא מעשה שהיה באמת. הפוסט ההוא היה על הצעה לבנות סביב ומעל רצועת עזה כלוב ציפורים במקום המכשול הקרקעי היקר שממשיך להיבנות גם בימינו.

והנה, מדינה שהגיעה כבר לבשלוּת, שלא לומר קשישוּת, של גיל 73 עדיין מציגה מיצגים מגוחכים שלא היו מתקבלים בתוכנית הסאטירה ״ארץ נהדרת״ בגלל הגיחוך האבסורדי של התמונות. ליקטתי מההקלטה ב-N12 כמה מהפנינים אמיתיים:

תחילה כמה מסמלי המדינה הקלאסיים, כולל המגן־דוד, המנורה וסמל צה״ל (הכל אמיתי ישר מהמסך):

ועכשיו כמה סימנים אוניברסליים, הלב הפועם של העם בתקופת הנאשם – בארבעה שלבים:

 

 

והנה היונה שהביאה שלום עם ארבעה אויבים רחוקים, ורקטה אחת במוצאי החג, מאויב קצת קרוב יותר״

ועכשיו לעיקר – תצוגת ״המזרק הלאומי״ במצבי כוננות 1 + 2

וכדי להוכיח שחוק פוֹ עוד פה שמתי בפייסבוק את הגירסאות שכנראה יהפכו מהר מאוד לאמיתיות, אם לא בחג הנוכחי אז אולי אחרי הבחירות הבאות עלינו לטובה:

לסיום המסדר נערכו החיילים, חלקם בשכיבה על רחבת המסדרים, בצורת הפרופיל המפורסם של הנאשם מס׳ 1. שימו לב שהחיילים השכובים למעלה לבשו כאות מחווה את המדים הסגולים של חיל הנאשם.

עד כמה שזה היה אמור להיראות מופרך, כנראה שבמגרשי האימונים של תרגילי הסדר יש כבר דגלנים שמבצעים את התרגילים האלה (כולל מפגן נוסף בצורת ״רעייתי״, כמובן).

עד כאן המופרכוּת של המציאות הישראלית, להתראות בחגי האבסורד הבאים.

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס.

פורסם בקטגוריה ישראל, צבא וביטחון, שעשועים | עם התגים , , , , , | 3 תגובות

לא רוצים גליל תחתון! ||| מה קרה שאף אחד לא רוצה להיות בתחתונים וכולם רוצים להיות למעלה?

״תושבי הגליל התחתון לא אוהבים את שמם. לא כיף להם להיות למטה. מסתבר שהמילה 'תחתון' אינה נושאת חן בעיניהם. אולי נמאס להם מהשכנים העילאיים והמתנשאים שקוראים לעצמם גליל עליון. אפשר לחשוב. אולי זה מזכיר להם את העולם התחתון, שאיש כמובן אינו רוצה להשתייך אליו; אולי נזכרו לפתע ברשת חנויות ההלבשה התחתונה 'ויקטוריה'ס סיקרט', וכיוון שאינם אוהבים סודות החליטו להיפרד מיד מן האסוציאציה המטרידה. בנחישות יצאו תושבי הגליל־שאינו־עליון למבצע החלפת שמם. לא עוד גליל תחתון! הודעתו של דובר המועצה האזורית נפתחה במילים 'נשארים עם הגליל, נפרדים מהתחתון'. אפשר היה גם לכתוב – יום כביסה!״ (משה גלעד, הארץ 5.4.2021)

מה קורה לנו כאן ב״ארץ הנהדרת״ של ״העם הנבחר״? אחרי פרשת נצרת עילית שהפכה לנופי הגליל, גם הגליל התחתון לא מרוצה מהשם ההיסטורי שלו. ברשימה ב״הארץ״ חולק משה גלעד על האופנה של החלפת שמות וטוען שלא כל כך נורא להיקרא ״גליל תחתון״, אבל אנחנו החיים כאן באיזור שעוד לא החליטו איך לקרוא לו: הנגב הצפוני, או הנגב המערבי, או המונח המרגיז ״עוטף עזה״ השנוי במחלוקת שנקרא לפעמים גם ״עוטף ישראל״ (או הפופיק של המדינה), מבינים לליבם של אנשי הגליל ״התחתונים״. אף אחד לא רוצה להרגיש שהוא מתחת למישהו אחר. במקרה של הגליל זה בולט במיוחד כשמעליך מתנוסס בהתנשאות הגליל העליון, הסנוב הזה.
והפתרון הסמנטי הוא ממש פשוט, וכבר מזמן מיושם בחלק הדרומי (לא התחתון!) של המדינה. בואו נקרא לשני חלקי הגליל: הגליל הצפוני והגליל הדרומי.

במפה ששרטטתי כאן בבלוג לפני כמה שנים המחשתי, בהשראת מפות עולמיות באותה רוח, שאף אחד לא קבע שהצפון נמצא דווקא למעלה (עליון, עלאק…) והדרום למטה (תחתון, נעבעך…) זה הכל עניין של הרגל ושל נוהגים. קנדה וגרינלנד הן לא בצפון ולא למעלה ואוסטרליה ודרום אפריקה הן לא למטה. הכל עניין של זווית ההסתכלות, תשאלו את האסטרונאוטים שמסתכלים על כדור הארץ באופן אוביקטיבי מהחלל (העליון? או החיצון?). ראו את המפות כאן משמאל ולמטה >v

מפת העולם ״הפוכה״: אוסטרליה, דרום אפריקה ואמריקה הדרומית למעלה!

אז הנה ההצעות שיביאו קצת שקט וסדר וימנעו את האובססיה של חילופי השמות במפת ישראל, ובהזדמנות גם יראו (שוב) שהדרום לא בהכרח נמצא למטה:

 

ובינתיים, כשהסגר כבר הסתיים, תמשיכו לטייל ברחבי ישראל – בצפון ובדרום, במזרח ובמערב, למעלה ולמטה, בעליונים ובתחתונים. ותזכרו, יש לנו ארץ נהדרת, אל תתנו לקלקל אותה בהגדרות שרירותיות.

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס.

פורסם בקטגוריה היסטוריה, ישראל, מפות, שעשועים | עם התגים , , , , , | 9 תגובות

מרכבה 4.0 ||| משחק המרכבה של הממשלה ה-24 הולך ומסתבך למרות הפתרון הפשוט (לכאורה) המבוסס על משחק נוסטלגי ישן

לפני כמה ימים פרסמתי בפייסבוק של ״קווים ונקודות״ כמה תמונות של משחק הרכבה נוסטלגי ישן שמצאתי בין צעצועי המאה שעברה בקופסאות האוצרות המשפחתיות. לא הצלחתי להיזכר איך הגיע הצעצוע הזה לידינו ומי עיצב אותו.
זהו משחק קצת משונה אם הוא נוצר עבור ילדי המאה שעברה. הילדים האלה, כמו ילדים נורמליים כיום, לא ממש מתעניינים בדמויות פוליטיות. גיבורים מצוירים כמו פו הדוב, מיקי מאוס, דונלד דאק האמריקאים, וגם קישקשתא המקומי ואפילו עליקמא של ילדותי עניינו אותם הרבה יותר מהדמויות הפוליטיות של התקופה ההיא.

המשחקים במתקן היו אמורים לסובב כל רצועה עד שכל דמות תסתדר נכון עם החלקים השונים: בלורית ומצח, עיניים וגבות (מרכיב משמעותי אצל חלק מהדמויות) אף ושפם (אם היה), פה ולחיים וסנטר וצוואר. בגלל העיצוב הקריקטוריסטי המודגש כשניסיתי היום לסדר את הרצועות לאישים המוכרים היה לי קושי מסוים: האף תמיד היו אדום והעיניים של כולם נראו קצת חשדניות.הצגתי בפייסבוק את המשחק ההיסטורי (המקורי והאמיתי! אני חייב להדגיש שוב) והתמונות לא משכו יותר מדי תשומת לב. אף אחד לא הגיב ואמר שגם הוא זוכר משחק מעניין כזה. יתכן וזהו עותק נדיר שוודאי שווה היום כסף רב. אז אמשיך לשמור אותו עבור ההיסטוריה.

 

המשחק שימש אולי כמתקן לעפרונות, למרות שהעומק המוגבל שלו מתאים יותר למחקים או מחדדים. מופיעות בו דמויות של ארבעה מנהיגים פוליטיים מהמאה הקודמת. הקריקטורות קצת מוגזמות, אולי כדי לדמות אותם לגיבורי הסרטים המצוירים מהקלטות של אותם ימים (זוכרים שאז לא היה נטפליקס ויוטיוב ואפילו האינטרנט עוד לא הומצא).
הצלחתי לזהות בין הדמויות (בקושי מסוים בגלל ההגזמות) את יצחק רבין, שמעון פרס, יצחק שמיר זכרונם לברכה ודוד לוי יבדל״א. כל דמות הודפסה על צלע אחת של המתקן והמשחק כולו חולק לחמש רצועות שניתן לערבב אותן (אולי כרמז למעשי המרכבה הפוליטיים של הימים ההם).

 

 

כדי לסגור את המעגל (או המלבן, או מה שנראה הכי מתאים למצב היום – ״הבלוק״) ניסיתי ליצור גירסת 2021 של המשחק המוזר. יכולות ציור הקריקטורה שלי קצת מוגבלות, אז הסתפקתי בתמונות מקוריות שהדבקתי על המתקן הישן. תוכלו לראות שבאמת יש הבדלים די גדולים בין חלקי הפנים של האנשים שמנסים ליצור היום ממשלה אלטרנטיבית במקום ״הנאשם״. את דמותו של זה האחרון לא נציג היום (יש לו מספיק שעות שידור בערוצים עתירי הרייטינג).

זהו אם כן, ה״משחק״ בווריאציית 2021. נסו למצוא של מי האף ושל מי הבלורית, וחשוב יותר: נסו להרכיב ממשלה מכל הדמויות שבתמונה.
שיהיה בהצלחה לכולנו. וגם אם לא נצליח – תמיד אפשר יהיה ללכת לבחירות 5.0 עם פרצופים ישנים ועם כמה חדשים. שבוע טוב וגמר חתימה טובה (על הממשלה).

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס.

פורסם בקטגוריה ישראל, פוליטיקה, שעשועים | עם התגים , | כתיבת תגובה

״פייז ניוּק״ האוסף האחרון ||| דקה אחרי בחירות 4 ורגע לפני 5: עשרת הגיליונות האחרונים של החינמון הוירטואלי

המדור ״פייז ניוּק״ מופיע בפייסבוק של הבלוג הזה כבר יותר משלוש שנים, מאז שמגפת הבּיבּיומטיזיס השתלטה על התודעה הישראלית. בהתחלה הוא נקרא בשמו הרגיל ״פייק ניוּז״ עם עיצוב לוגו בהשראת החינמון הנפוץ במדינה ואפילו ייחדתי לו (בטעות, לכאורה) דף עם אוסף כל הגיליונות בשורת הנושאים בראש הבלוג. מי שיש לו קצת זמן מוזמן לעיין באוסף הזה ולראות עד כמה כל הגיבורים הישנים־חדשים – בנט, סער, ליברמן, כחלון, אורן חזן, איוב קרא ואחרים – זזו או הוזזו מאז הימים העליזים של 2018.

כשעיינתי באוסף גיליתי שכבר בגיליון 34 מאוגוסט 2018 הופיע בכותרת המונח הלכאורה הזוי ״אבו יאיר״. בבחירות האחרונות אימצה גם התקשורת המרכזית המושג ההיתולי הזה כסלוגן המבטא את ״תמיכתו״ הבלתי נלאית של הנאשם במיגזר הערבי.

 

אחרי שלוש חסימות בפייסבוק שנבעו, לפי הערכת מומחי המדיה, מצירוף המילים המסוכן כל כך ״פייק ניוּז״ החלטתי לשנות את שם ה״עיתון״ לשם הנוכחי ״פייז ניוֹק״ ומאז באמת לא היו חסימות, אבל לך תבין את נפלאות מנגנון האבטחה של הרשת ה״חברתית״ (לכאורה).

לקראת סיום המגפה הפוליטית והבריאותית (עם אלף סימני שאלה???? ואזהרות מפני רגיעה מוקדמת מדי) החלטתי לאסוף כמה מהגיליונות האחרונים לפוסט מסכם – בשביל ההיסטוריה של הבחירות בישראל ובשביל מחפשי הגוגל העתידיים שיתהו מה קרה כאן בסוף ימי אימפריית הפייק.

מי שעקב אחרי הופעת ה״גיליונות״ האלה בפייסבוק זוכר אולי שבתחתית כל ״עיתון״ מופיעים כמה מהשופרות הקבועים עם תגובה ״צינית־הומוריסטית״ על נושא כותרת העיתון. לפעמים מופיע בתחתית הדף גם מיקבץ של האוהדים הוותיקים עם הערות בנוסח הדברים ששמענו בתוכניות האקטואליה השונות. בשבועות האחרונים של קמפיין הבחירות הם הושתקו לפי הנחיות היועצים, כדי שלא יביאו נזקים ויעשו בושות למנהיג הגדול. זה שכל מה שבראשו הוא אחדות העם הזה (ורעייתו).

נקווה שבקרוב מאוד אוכל לסגור את המדור הזה ולחזור לפרסם פוסטים בנושאים האחרים הנמצאים בראש הבלוג: טבע וציורים, מפות וגרפיקות וכיו״ב, אפילו אם חלק מהקוראים ינטשו את המועדון.

אז הנה האוסף הייצוגי.

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס.

פורסם בקטגוריה ישראל, פוליטיקה, שעשועים | עם התגים , , , | 2 תגובות

אוסף הנאשם 2021 ||| מצעד הפוסטים שזכו לפופלאריות הכי גדולה

שלושה ימים לפני יום הבחירות 4.0 הגיע הזמן ללקט את הפוסטים הפופולאריים ביותר שפורסמו בפייסבוק של ״קווים ונקודות״.
מאז השתלט הנאשם על התודעה הישראלית הוא הפך (לצערי) ל״גיבור״ ראשי גם בבלוג הזה. הבלוג נפתח ב-2012 בלי שום כוונה להתייחס לאירועי תחמנות של ״שוחד, מרמה והפרת אמונים״. כפי שמעידים הנושאים בראש דף הבלוג, דברים אחרים לגמרי היו בראש שלי: עבודות גרפיות וקרטוגרפיות, טיפוגרפיה עברית, זוּטולגיה (הקפדה על פרטים קטנים), ספרי ילדים וסיפורי הכפר, צילומי נופים ישראליים ועוד.
אבל, כפי שמספרים כל הבּיבּיופובים והבּיבּיופילים, ה״כשרון״ הגדול שלו להשתלט על התודעה פגע גם בי. זה מאוד מצער, אני לא מרגיש חלק מאלה שמתלהבים כל כך מאיכות ההופעה המלאכותית ומה״הומור״ העצי של הנאשם הסגול. ולמרות זאת כנראה שקשה להתעלם מהקומפרסור הזה שקודח לישראלים (ובמידה מסוימת גם לעולם כולו) במוח כבר חצי יובל.

רגע לפני שהוא יורד מבמת ההיסטוריה ומתיישב שוב על ספסל בית המשפט (המחוזי) החלטתי לפרסם את עשרת פוסטי הנאשם המובילים של 2021 – בשביל התיעוד ההיסטורי וכדי שאפשר יהיה למצוא עוד כמה חומרים ויזואליים בעתיד, כשיילמדו את התקופה הזו בשיעורי ההיסטוריה של המזה״ת והמז״פ.
זהו מיקבץ חלקי רק מהחודשיים וחצי הראשונים של השנה הזו – אבל גם אותו ראו כבר אלפי גולשים (לפי מנגנון המעקב של פייסבוק) וחלק מהפוסטים נחשפו אפילו ליותר מרבבה.

אז הנה מצעד הפוסטים שזכו להכי הרבה צפיות ברבע הראשון של 2021.
(הפוסטים מדורגים מהפופולארי־מאוד ועד הפופולארי ביותר).

🔟

9️⃣

8️⃣

7️⃣

6️⃣

5️⃣

4️⃣

3️⃣

2️⃣

והפוסט שזכה להכי הרבה צפיות, לא ברור למה (או אולי כן) הוא זה:
1️⃣

כאמור, אלה היו עשרת הגדולים רק בשנת 2021. אחרי הבחירות ולקראת פסח כנראה שיתווספו לרשימה עוד כמה להיטים. עד שנאמר דיינו.

שתהיה לכולם שבת יפה של טיולים והפגנות ואל תשכחו:
לכו להצביע.
גם כדי שנוכל כבר להשתחרר.

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס.

פורסם בקטגוריה היסטוריה, ישראל, פוליטיקה | עם התגים , , , , | 6 תגובות

בחירות 2021א׳ ||| כל המפלגות (בסביבות אחוז החסימה) כל תמונות הנושא וכל הפרופילים

״עוד שישה ימים מגיע (שוב) הרגע המכריע  – מדינת הבחירות הכרוניות (בְּחִירוֹתִיס כרוֹנית – Chronic Bhirotisֿ, או אלקשנשוּס – Electionshus בעמוד השדרה) הולכת למערכת בחירות 4.0. בסקרים האחרונים מפלגת ״הנאשם בשוחד מרמה והפרת אמונים״ מובילה ויש פרשנים שטוענים שאפילו ״פותחת פער״ ושהמצב הוא ״בסך הכל טוב״ (או פחות גרוע מהסקר הקודם).

ועכשיו פרשנות גרפית של ״קווים ונקודות״: מתברר בסקר שאיש המפתח בסבב הנוכחי הוא מנסור עבאס מרע״מ שיקבע לאיזה גוש יש 61 מנדטים כדי להקים ממשלה זמנית (שתוקם ותתפרק לקראת בחירות 5.0).

כאן ב״קווים ונקודות״ לא כל כך מאמינים לכל הסקרים האלה ומנסיוננו הקצר – הבלוג קיים מאז ספטמבר 2012 וכבר סיקר (מהזווית הגרפית) חמש מערכות בחירות מאז הבחירות לכנסת ה-20 בינואר 2013 (עם בוז׳י וציפי לבני ואפילו עאזמי בשארה)- זה לא נגמר עד שזה לא נגמר… וגם אז זה לא מסתיים אלא מוביל לבלגן ומהומה עד הבחירות הבאות. כמו שאמרנו: ״ארץ הבחירות הכרוניות״.

הבטחנו – והבטחות בחירות צריך לקיים כידוע(?) – שלקראת מועד הבחירות נפרסם את כל הלוגואים של המפלגות שנשארו בתמונה עם פרשנות גרפית מקצועית וסאטירית (במסגרת המדור ספפ״ה – סאטירה, פרודיה, פארסה, הומור).

אספנו את כל הלוגואים ותמונות הנושא מדפי הפייסבוק הרשמיים של המפלגות שעוברות אחוז החסימה על פי הסקר האחרון של מנו גבע מ-N12. הנה התמונות לשיפוטכם, עם כמה הערות ותובנות הכרחיות:

 

מפלגת ״הליכוד״ שומרת על הלוגו הוותיק עם הלָמֶדֶּגֶל שכבר סוקר רבות כאן ובמקומות אחרים. הוא לא נראה במיוחד מודרני, אבל אם עובדות קשה להתווכח ואפילו סמלי ה״לֵך״ שמשתמשים בלמד הליכודית הישנה לא שינו בינתיים את התמונה. שימו לב כמה אהבה בשלוש שפות, עם שלום ואחדות יש בתמונת הנושא הכחולה של המפלגה המאוהבת (מעניין במי?).

 

בלוגו הבחירות של ״יש עתיד״ מנצלים את החרוז ״המסוים״ שנותן שמו של ראש הרשימה עם שם המפלגה והחידוש הוא העיגול הכתום (סמל השמש העולה?) במקום הספרה 0 בשנת הבחירות 21🟠2. הבעייה שלא לקחו בחשבון את איכות ההדפסה המוגבלת של שלטי השמשונית שפוזרו בשטח, ובחלק מהם ה״שמש״ נראית כמו כתם בוץ. לא שיש כאן רמז למשהו. סביר שבבחירות 2021ב׳ ה״שמש״ תוחלף למשהו קצת יותר בטוח.

 

המפלגה החדשה של ״תקווה חדשה״ היא הראשונה כאן (ולא האחרונה) שמציגה את תמונת היו״ר שלה בתמונת הנושא. דבר מתבקש כשרצים בפעם הראשונה (והאחרונה?). הלוגו החדש משתמש בכל הסממנים השבלוניים המקובלים במערכות הבחירות של ימינו: גווני כחול עם ניחוח ירקרק מסוים, אותיות מוטות קדימה וליתר ביטחון שם המפלגה גם מסובב 5 מעלות כלפי מעלה. האות ת׳ שקיבלה המפלגה מתכתבת עם מפלגת התחייה מנוחתה עדן, אבל גם, באופן קצת מוזר, עם אחדות העבודה (תו) ז״ל.

 

מפלגת ״ימינה״ מציגה גם היא את תמונת המנהיג שלה המסמן את עצמו כראש הממשלה הבא. בתמונה המוזרה במקצת הוא נראה מתאפק לא לצחוק ולחשוף את שיניו המפורסמות. בלוגו המפלגה יש בלבול מסוים עם האות יוד הפותחת – המעצבים ניסו לחבר אליה את פסי הדגל הפונים לכאורה ״ימינה״, הבעייה שבשפה העברית הנכתבת מימין לשמאל זה יוצא כאילו הלוגו מופנה אחורה. נראה שגם נקודה זו תיפתר בקרוב, במערכת הבחירות הבאה.

״הרשימה המשותפת״ מתאפיינת בצבע טורקיז ייחודי בתוספת לשחור־לבן ולא מתקשטת ביותר מדי קישוטים ויזואליים. אפילו את הפתק הייחודי עם ארבע האותיות ״ודעם״ מוצנע בגודל מיקרוסקופי. השימוש באותיות עבריות נוסטלגיות מימי דפוס הבלט, בתוספת לערבית הקישוטית, נותן בידול נוסף מהמפלגות האחרות המעודכנות לכאורה.

 

במפלגת ״שס״ לא משקיעים יותר מדי בעיצוב גרפי. בתמונת הנושא שמו צילום מכנס בחירות כלשהו, עם הרבה תומכי המצטופפים לפי מגבלות הקורונה ועם סיסמה מסורתית אופטימית: ״ושמחת בחגך…״ שמונת המנדטים מובטחים למפלגה בכל מקרה, לפי כל הסקרים.

מפלגת ״ישראל ביתנו״ נחשבת במושגים של ימינו למפלגה ותיקה והזיהוי הברור שלה עם אביגדור ליברמן לא מחייב את הצבת תמונתו בתמונת הנושא. אבל ליתר ביטחון הוסיפו סימן קריאה ו״הברשת מכחול״ עם סלוגן באדום: ״ממשלה בלי חרדים!״. גם הלוגו בתמונת הפרופיל כבר ותיק עם רמז לגג של הבית. הכל בגווני כחול, כמובן.

 

נראה שמפלגת ״יהדות התורה״ (והשבת! על פי פתק הבחירות) מתכתבת עם ישראל ביתנו: בפונט אדום דומה (וגדול יותר), עם סימן קריאה כמובן, הם מכריזים: ״קודם כל יהודים!״

 

למפלגת העבודה יש בעיות מיתוג ישנות: באופן סמלי היא לא החליטה/החליט על מקומה/ו ואיך להטות את הלוגו – קדימה או אחורה, וכיום מעדיפות.ים שם לוגו ישר שלא מוטה לשום כיוון.
בולטת עוד יותר הנטישה בפירסומים ובשלטים של המותג ״העבודה״ והתמקדות באותיות הקלפי ״אמת״. ובאמת – אם חושבים על זה בצורה אובייקטיבית – המותג ״אמת״ המורכב כזכור מה-א׳ של מפא״י, ה-מ׳ של מפ״ם וה-ת׳ של אחדות העבודה (תו בקלפי) הוא צירוף בהחלט חיובי, לעומת צירופים מקריים כמו ״מחל״ (מזוהה עם ״מויחעל א טויבעס״ או ״מחלות רקע״ כלשהן), ״פה״  – המזוהה עם ״נס גדול היה (או יהיה) פה, או ״ודעם״ (״ודע עם מי אתה הולך״).

 

ועכשיו למפלגות שעל גבול אחוז החסימה (לפי הסקר האחרון כולן עוברות)

 

את הלוגו הגנרי הסתמי של ״הציונות הדתית״ תיאר באופן מדויק עודד בן יהודה בסקירת מיתוגי מפלגות 2021 ב״הארץ״: ״במבט ראשון, ׳הציונות הדתית׳ מציגה לוגו שנראה כמו חיקוי מרושל של ׳זהות׳ של פייגלין, עם קו גלי שמזכיר דגל מתנפנף, וגם כאן הלוגו סובל מכיוון קריאה כפול, ושאר הקלישאות העיצוביות המקומיות״.

מפלגת ״כחול לבן״ משתמשת באופן טבעי בצבעי כחול לבן (אם כי במסגרת העיסוק ב״פיספוסים של גנץ״ היה צפוי למצוא בלוגו גם ירוק כתום). תמונת הנושא שלה היא יוצאת דופן וקצת מוזרה: שילוב, עם קרע מתחייב, בין פניהם של ״ראש הממשלה הנאשם״ שתמונתו נוטה כלפי מטה וראש הממשלה החליפי המתרומם כלפי מעלה. גנץ מופיע בצבעים טבעיים פחות או יותר, וגם קצת מלוטש בפוטושופ ונתניהו בצבעי דואוטון חומים עכורים. המיתוג ״זה בני בכנסת״ מול  ״או ביבי לתמיד״ מנסה לנגן על הסלידה במחנה לא קטן מראש הממשלה הנאשם הכרוני. זו המפלגה היחידה שבתמונת הנושא שלה מפרסמת (בחינם) יריב פוליטי.

 

מרצ, שנוקטת ב״קמפיין הגעוואלד״ המפורסם, לא מתביישת להשתמש בצבע ירוק בוהק בתמונת הפרופיל שלה וגם בשלטים בשטח. בתמונת הנושא הסיסמא ״אסור לאבד את מרצ״ מופיעה עם רקע ספק שחור ספק כחול כהה.

____
הערה קטנה: כבר כמה שנים טובות שכסמולני גאה, מרצ היא המפלגה שאני מצביע עבורה. וגילוי נאות קטן נוסף: הלוגו של ״מרצ״ מעוצב כבר כמה שנים בפונט שעיצבתי כסטודנט בתרגיל בבצלאל, הרבה לפני הקמת המפלגה. הגופן הפך זמין בלטרסט בשנות ה-80 ומאוחר יותר נמכר כגופן מחשב. זהו גופן ששאב את השראתו מהאות הישנה ״מרים״ שעיצב רפאל פרנק, עם ריכוך ברדיוסים וכך רציתי בזמנו ליצור משקל מודגש של האות עם כוח מרוכך בקצוות. מתאים או לא מתאים למפלגה – ימים יגידו (וגם אתם).

 

״הרשימה הערבית המאוחדת״ של מנסור עבאס ממותגת גם היא בירוק, עם כמה גוונים. האות הערבית מעוצבת באופן מודרני בסגנון שגם הגופנים המודרניים בעברית עוצבו כשבוטלו התגים והקישוטים של הסגנון הקליגרפי הקלאסי .א
כאמור, פרשנים (מכל הצבעים) גורסים שרשימה זו, אם תעבור את אחוז החסימה, היא שתקבע את עתיד ממשלת ה-61 הבאה. ימים יגידו.

ובינתיים – לכו להצביע, לא חשוב הלוגו, הצבע ותמונת הפרופיל. אתם תקבעו איזו מדינה תהיה כאן ואם יהיו בחירות נוספות ונוספות.

המעוניינים להציץ בהיסטוריה של אותיות הקלפי מוזמנים להיכנס לטבלה שפירסמתי ועדכנתי כמה פעמים (ואעדכן בקרוב סופית לבחירות לכנסת ה-24)

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס.

 

פורסם בקטגוריה ישראל, מיתוג, פוליטיקה | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

״האדום החדש״ ||| אפליקציית ™RedMe מאריכה את אירועי ״דרום אדום״ בחודש נוסף

בסוף פברואר וראשית חודש מרץ הצבע האדום של הכלניות המפורסמות מפסטיבל ״דרום אדום״ דועך קצת. גם בגלל הקצב הטבעי של הטבע וגם בעקבות רמיסתן על ידי רבבות מטיילים שמבקשים להשיג את הצילום האולטימטיבי הסטנדרטי על רקע מרבדי הכלניות של הנגב הצפוני־מערבי (״צלם צלם עכשיו, שיראו את כל הפרחים מסביב ואת החיוך השמח שלנו…״).

אבל אף פעם אסור להתייאש. כל מי שביקר, גם בשנה מיוחדת כמו השנה, בריכוזי המטיילים והמבלים בדרום נוכח לדעת שהאיזור של ״דרום־אדום״ נהיה בימי אמצע החורף האלה יותר צהוב נהדר מאשר אדום חגיגי, כשפרחי החרציות היפים והתוספות העדינות של פרחי חרדל, סביונים ועוד צהובים אחרים משתלטים על השטח. הבעייה היא שלהצטלם על רקע מרבד צהוב לא נחשב מספיק ״קוּל״ ולא עונה על הצורך – שמתוקשר ומיוחצן על ידי חובבי ה״אדום־אדום״ – לפרסם ברשתות ה״חברתיות״ את הטיול למרבדים האדומים.

וכאן באה ״האפליקציה״ החדשה שפיתחנו בחורף הקורונה האחרון. אירועי השנה המיוחדת שעברה על העולם עיכבו קצת את פתיחת ״דרום אדום״ בתחילת פברואר וכך הורגש צורך בוער ב״אפליקציה״ החדשה ההופכת צהוב לאדום בקליק אחד. ה״אפליקציה״ החינמית מתכתבת עם תוכנות דומות שיודעות לעבד תמונה ישנה לצבעים חדשים (למשל התוסף החדש הנהדר של חברת MyHeritage, תוכנת אילנות היוחסין שהייתה השבוע בכל הכותרות של מדורי הכלכלה).

היום לא חסרות אפליקציות שיודעות לשים רקע לפי בחירה, או כל מיני טריקים ושטיקים אחרים. אבל האפליקציה החדשה המוצגת כאן ™RedMe היא הרבה יותר מתוחכמת. היא לוקחת את מרבדי החרציות, פרחים שהם הרבה יותר גדולים וגבוהים מהכלניות, וגם יותר צפופים ונמצאים בהרבה יותר מקומות והופכת אותם לאדומים!

החסרון של החרציות, למרות היופין שלהן, הוא הצבע הצהוב. ליתר דיוק: היעדר הצבע האדום. דבר שמוריד את הפופולאריות שלהן בכמה דרגות. וכאן באה ™RedMe ועושה את העבודה בקליק אחד פשוט. החרציות הצהובות בשטח הופכות לאדומות בתמונה שמתאימה לפירסום מיידי בפייסבוק, באינסטגרם, בטוויטר ואפילו בטיקטוק. וכולם יכולים להמשיך ליהנות מהתארכותו של פסטיבל ״דרום אדום״ עד פסח (ואולי אפילו עד אחד במאי).

מרבד חרציות צהוב, ״דרום צהוב״ מרץ 2021

מרבד חרציות אדום, ״דרום אדום״ מרץ 2021 (עיבוד אפליקציית ™RedMe)

הנה הדגמה פשוטה איך פועלת האפליקציה:

וכדי לתת לחרציות המקוריות בגוון הצהוב את הכבוד המגיע להן, מצורפות עוד כמה תמונות המראות שכל הצבעים הם יפים ולא חייבים, עם כל הכבוד לצבע האדום, לדבוק רק בצבע אחד מסקלת הצבעים המגוונת של הטבע.

שיהיה שבוע טוב לכל המטיילים והמצטלמים – באדום, צהוב, ירוק, כחול ואפילו סגול.

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס.

פורסם בקטגוריה בשדה ובניר, טבע ונוף, שעשועים, תמונות | עם התגים , , , , | 2 תגובות