קווים (ונקודות) של ספורטאים ||| הפיקטוגרמות של האולימפיאדות מטוקיו 1964 ועד טוקיו 2020 (2021)

פיקטוגרמה או פִּיקְטוֹגְרָף או פיקטוגרם (כתב פיקטוגרפי, הֶלְחֵם מילים של picto מהמילה הלטינית pictus שמשמעותה ציור והמוספית graph שמשמעותה כתיבה, תרגום מילולי – רישום תמונה) הוא צורת ייצוג של אובייקטים באמצעות ציורים (המקור: ויקיפדיה).

בכל אירוע ובכל אתר בינלאומי שמשתתפים בו דוברי שפות רבות (משחקים אולימפיים, שדות תעופה, כבישים, שירותים) השפה הפיקטוגרמית מאפשרת לדוברי הלשונות השונות את ההתמצאות במרחב מבלי להסתבך בשילוט רב־לשוני עם עשרות תרגומים.
ברור שבאירוע בינלאומי כל כך חשוב כמו האולימפיאדה ישתמשו בפיקטוגרמות לתיאור מקצועות התחרות השונים. דוגמת הפיקטוגרמה של הטאקוונדו למעלה משמאל מסמלת את ההישג המפתיע של אבישג סמברג, שהביאה מדליה ראשונה כבר ביום הראשון של המשחקים בטוקיו והביאה כבוד גדול לעם שעד אתמול לא ידע אפילו להגיד טאקוונדו בלי להתבלבל.

מטוקיו עד טוקיו: שמתי כאן להמחשה את לוח הפיקטוגרמות של ענפי הספורט האולימפיים שמצאתי ברשת – מאולימפיאדת טוקיו 1964 ועד ריו 2016, אליהן צירפתי את הסמלים המעודכנים של אולימפיאדת טוקיו 2020 שנפתחה בשבוע שעבר.

לוח הפיקטוגרמות האולימפיאדות מטוקיו 1964 ועד טוקיו 2020 (מהאתר Wired עם עידכון)

והנה הפיקטוגרמות בהגדלה, למי שרוצה לראות יותר מקרוב את פרטי העיצוב:

אם תתבוננו היטב בלוח ההיסטורי שמוצג כאן תוכלו לראות שהיו תזוזות ושינויים רבים בעיצובי הפיקטוגרמות של האולימפיאדות. למשל, אולימפיאדת מונטריאול 1976 ״העתיקה״ את הסגנון של מינכן 1972 ורק צבעה אותו באדום והפכה את חלק מהכיוונים של דמויות הספורטאים. עיצובים בשנים אחרות היו ציוריים יותר (תראו למשל את סמל האיגרוף בלונדון 2012).
הפיקטוגרמות של אולימפיאדת מכסיקו 1968 היו יוצאות דופן במיוחד, כשכל אחת מהן זכתה לצבע משלה וגם בגלל היעדר דמות האדם והסתפקות ביד או רגל, גלים או כדור.

   
פיקטוגרמת האיגרוף, לונדון 2012 והפיקטוגרמות ללא הגוף האנושי של מכסיקו 1968

התבניות לתוכן עוצבו הפיקטוגרמות של האולימפיאדה בריו 2016 היו יוצאת דופן בצורתן המעוגלת שהעניקה לסמלי המקצועות ״תנופה מרוככת״. ברוב השנים שובצו הדמויות הסימבוליות לתוך ריבוע חד זוויות או עם פינות מעוגלות. והנה דווקא בטוקיו 2020 באולימפיאדה הכי מוזרה בהיסטוריה – עם כל מגבלות הקורונה, שמירת הרווחים והיעדר הקהל – הפיקטוגרמות עוצבו משוחררות ממסגרת, אולי כדי לשמח את הקהל שנמצא מול המסכים ולא באיצטדיונים האולימפיים.

הפיקטוגרמות של אולימפיאדת ריו 2016

הסמלים של ״אולימפיאדת הקורונה״ של טוקיו 2020 (שמתרחשת בחצי השני של 2021) הם מסוגננים ושומרים על צבע כחול כהה, כשדמויות הספורטאים קצת פחות קשוחות מאלה של מינכן. עם זאת הן הרבה פחות ציוריות מאלה של לונדון ואטלנטה, ובאופן סמלי, אינן סגורות בריבוע או במסגרת מעוגלת כמו רוב הדוגמאות האחרות.

פיקטוגרמות אולימפיאדת טוקיו 2020 (לצפייה בפרטים ניתן ללחוץ להגדלה)

מעצב ידען הפנה את תשומת לבי לכך שהיפנים הציגו גירסה מונפשת של הפיקטוגרמות שמוסיפה תנועה יפה לסמלים המתומצתים, ובאמת כשרואים את הספורטאים הסימבוליים זזים הם עולים עוד ליגה:

הברון פייר דה קוברטן שהוביל את הרעיון של חידוש המשחקים האולימפיים וטבע את הסיסמה "לא הניצחון חשוב אלא ההשתתפות", קבע גם את הסיסמה שהפכה לסיסמת הספורט בכללותו: "מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר!". היום היא עודכנה ל"מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר ומוגן יותר!". עשינו לסלוגן המעודכן  הזה פיקטוגרמה מתאימה עם מסכה (שלא התקבלה על ידי הועד האולימפי).

המין האנושי השתנה מאוד מאז ימי האולימפיאדה הראשונה ב-1896 (שהתקיימה באתונה בהשתתפות 245 מתחרים (לא כולל נשים!) מ-14 מדינות בלבד ב-43 תחרויות.
אולי באולימפיאדה הבאה שתתקיים, אם ירצה הנגיף, ב-2024 בפריז (בפעם השלישית!), כל מערך הפיקטוגרמות ישתנה, כמו שהמין האנושי משתנה לנגד עינינו. אולי כבר לא יהיה צורך במשחקי כדור, במשקולות ובאופניים והכל יתקיים בצורה וירטואלית על מסכים בלבד, ללא חשש הדבקה.

ולסיום הפוסט נאחל המשך הצלחה לספורטאיות המוכשרות שלנו שכבר הביאו מדליה ראשונה והגיעו לגמר בשחייה והיו קרובות למדליות נוספות (וכמובן איחולים גם לספורטאים שעוד יגיעו רחוק או גבוה).

פוסט קודם על פיקטוגרמות אולימפיאדת ריו מ-2016

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס.

פורסם בקטגוריה היסטוריה, עיצוב גרפי, שעשועים | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

מ״מר שמח״ ועד ל״תו השמח״ 😀 ||| קיצור תולדות סמלי השמחה בישראל ובעולם

 ״התו השמח״ שנכנס אתמול לתוקף ומנסה לצרף ״שמחה״ למגבלות הקורונה, גם אחרי שהממשלות שמנהלות אותה התחלפו – הפך מיד עם המצאתו נושא להתבדחויות מכל הסוגים. ממשחקי מילים על בסיס השורש שמ״ח ועד משחקים גרפיים שמנסים להקנות לתו סימול מתאים המחבר את סימן הקורונה עם כל מיני סמיילים שמחים.
ומה יותר מתאים כשמחפשים משהו שקשור לשמחה פשוט ללכת ללוח האמוג׳ים, שכבר מזמן הפך לשפה המובילה של הדור הנוכחי, ובעקבות כך גם של הוריו וסבא־סבתא שלו, אלה שהולכים ומוותרים על המצאת הכתב (שכידוע נחשבה עד המצאת האמוג׳י להמצאה התרבותית הגדולה ביותר של ההומו סאפיינס).

הקדים את הסמיילי ואת האמוג׳יז השונים המסמלים אדם שמח, הספר ״מר שמח״ של רוג׳ר הרגריבס שיצא לאור בדיוק לפני חמישים שנה, וכמה שנים אחר כך תורגם לעברית ע״י יורם טהרלב והיה חלק מסידרת ה״מרים״ שעברה מאז עידכון תרגומי ועיצובי ועדיין נמכרת גם לילדי דור האמוג׳יז.
בתמונה למטה האוסף החלקי שלנו השחוק מרוב דפדוף כש״מר שמח״ בולט בצחוקו הצהוב מעל מר אפצ׳י, מר יואף ואפילו ״מר בוּם״.

מר שמח ביחד עם חבריו הישנים שאולי יצורפו למתווה החדש: מר בוּם, מר אפצ׳י, מר בעננים ועוד

כשמחפשים ״שמחה״ במאגר האמוג׳ים, יש לכאורה, עשרות אפשרויות למי שמנסה לתאר את הרגשתו. הבעייה הגדולה היא שכשיש יותר מדי אפשרויות, מי שבוחר לצרף לתגובתו אמוג׳י שגוי, או לא מדויק, יכול להיחשב על ידי אלה שכבר שוחים במעגלי האמוג׳ים לאנאלפבית או אפילו ל״מר מגוחך״.

אמוג׳יז שמחים ועצובים וכל מה שביניהם בעזרת האמוג׳יפדיה תלמדו לבחור את הפרצוף הנכון לכל מצב

ניסיתי, בעזרת הרשת היודעת כל (וגם מערבבת הכל) לעשות לעצמי קצת סדר בין כל הפרצופים המחייכים הצהובים האלה. וכראוי לנושא אקטואלי חשוב כל כךֿ, ברור שאני לא החוקר הראשון בתחום. הרי כבר מזמן הוקמה ה-Emojipedia הלועזית (וגם הבלוג שלה), ויש לה גם גירסה בעברית – האמוג׳יפדיה.

אז הנה קצת מהאמוג׳ים של ״מר שמח״ לטובת מפעילי ״התו השמח״.
המעונינים להעמיק בתחום החשוב הזה יכולים ללחוץ על הקישורים ולקבל מידע מקיף. וכך בפעם הבאה שתצרפו אמוג׳י שמח תוכלו ״לדייק״ את הרגשתכם, כפי שמקובל היום, וגם לא לטעות ולפרסם קריצה שובבנית במקום תמיכה חברית.

😀 חיוך רחב

🙃 פרצוף הפוך

😉 פרצוף קורץ

😄 פרצוף מחייך עם פה פתוח ועיניים מחייכות

😁 פרצוף זורח עם עיניים מחייכות

😆 פרצוף מחייך עם פה פתוח ועיניים עצומות בחוזקה

😅 פרצוף מחייך עם טיפת זיעה

🤣 מתגלגל על הרצפה מרוב צחוק

😂 פרצוף עם דמעות שמחה

🙂 פרצוף עם חיוך קטן

🙃 פרצוף הפוך

😉 פרצוף קורץ

😊 פרצוף מחייך עם עיניים מחייכות

😇 פרצוף מחייך עם הילת מלאך

נסתפק בינתיים בתקציר הזה ונאחל לכל עמישראל, וגם לעמים אחרים, שפחות מצליחים (בינתיים) להתמודד עם שגעונות המגפה, בריאות מלאה וקיץ שמח (אם אפשר קצת פחות חם ויותר מחויך).

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס.

 

פורסם בקטגוריה איורים, ספרי ילדים, שעשועים | עם התגים , , | כתיבת תגובה

״הומו נשר רמלה״ 😜🙈 ||| על האדם הקדמון שעצר בחניון ״דור אלון״ בכביש 6 דרום ולא תיאר לעצמו שנכתוב עליו אחרי 130 אלף שנים

​מה יותר מתאים, כשחוזרים לכתוב בבלוג אחרי הפסקה של כמה שבועות – מלחזור אחורה מאה אלף שנה ויותר, אל אחד מאבותינו הקדומים: האדם הישראלי הקדמון שנחשף לפני זמן קצר והוגדר על ידי החוקרים הישראלים בשם המפתיע: "הומו נשר רמלה" (ראו בכותרת שפורסמה בחודש שעבר ולא זכתה לתשומת לב מספיקה לטעמי):

חוקרים ישראלים הכריזו כי גילו טיפוס אדם קדמון חדש: "הומו נשר רמלה"
לפי החוקרים, הטיפוס מייצג קבוצה שממנה התפצלו קבוצות אדם רבות – ובהן הניאנדרטלים. הממצאים – שיכולים לתרום לשרטוט מחדש של עץ האדם – מתפרסמים הערב בכתב העת היוקרתי Science.

הפוסט הזה לא מתחבר לתגובות הקנטרניות וה״הומוריסטיות״ שהופיעו מתחת לסיפור המרגש. אני מעדיף להתחבר להדמיות הגרפיות היפות שיודעים אנשי המדע והעיצוב לעשות, על פי שבר של לסת עם כמה שיניים או חלק מעצם הגולגולת של הקרוב־הרחוק שלנו. בכמה פוסטים ישנים כאן בבלוג הבאתי ציורים כאלה מתוך אטלס מצויר בהוצאת Life שהרשימו אותי בילדותי. יכולתי לראות בציורי ההדמייה הנהדרים איך נראו הקרובים־הרחוקים של משפחת סאפיינס, ביחד עם בני הדודים הרחוקים ממשפחת הקופים.

מהקופים אל קופי האדם ועד הסאפיינס: מתוך "Epic of Man" בהוצאת Life

שושלת ההומנידים עם מיקומו של ״הומו נשר רמלה״ בין הניאנדרטלי להומו סאפיינס (המקור: הארץ)

אתר החפירות במחצבה במתחם נשר (המקור: הארץ)

כלים של ״הומו נשר רמלה״ שנמצאו במתחם: לפי החוקרים נשר־רמלה וההומו סאפיינס החליפו ביניהם מידע על אופן הסיתות של אבני הצור (המקור: הארץ)

אבותינו הקדמונים העסיקו את הבלוג הזה הרבה לפני שפורסם המחקר על ה״הומו נשר רמלה״. הממצאים המרתקים שלפיהם, ממש כאן אצלנו – ליד הסיבוב שאנחנו עושים בכביש 6, קרוב לחניון בו עוצרים לשתות כוס קפה במתחם דור אלון נען (מערב או מזרח) – הסתובבו לפני כ-130 אלף שנים יצורים דומים לנו אפילו יותר מהניאנדרטלים, והם אפילו לא תיארו לעצמם שעל שמם יוקם מפעל מלט ענקי, עם שלל אורות ותמרות עשן, ובטח לא תיארו לעצמם את מסעדת ״אלונית״ שתוקם לזיכרם בצד כביש 6 שעליו הם אפילו לא חשבו.

מפעל המלט נשר רמלה (מתוך אתר חברת נשר)

מתוך הכתבה המרתקת ב״הארץ״:
עד עתה הסתפקו המדענים בהגדרת אותם שרידים כשייכים לזנים ארכאיים של קבוצות אדם. החוקרים מציעים כי כולם משתייכים לקבוצת "נשר רמלה". כך, ד"ר שריג, המתמחה בחקר שיניים אנושיות עתיקות, מצאה דמיון בין השיניים של המאובן מנשר לבין שן שנמצאה במערת קסם. המשמעות היא שהקבוצה האנושית החדשה חיה באזורנו לפני 400 אלף שנה עד לפני 130 אלף שנה, לכל הפחות.
המחקר אף מציע שקבוצות שונות של בני אדם באזור התקיימו במקביל במשך תקופות ארוכות, ומבלי שקבוצה אחת דחקה את השנייה. להיפך – מניתוח כלי הצור שהתגלו בחפירה התברר כי "נשר רמלה" וההומו ספיינס החליפו ביניהן מידע על אופן הסיתות של אבני הצור.
ד"ר זיידנר, שחקר את כלי הצור, סבור ששתי הקבוצות קיימו קשרים תרבותיים הדוקים. "זה לא רק שהם חיו באותו אזור באותו הזמן, הכלים שלהם נראים אותו הדבר", הוא מבאר. "ההסבר שלי היא שהיתה ביניהם אינטרקציה קרובה, הם ישבו אחד ליד השני ולמדו. אחרת אי אפשר להגיע לאותו דמיון"

מתחם דור אלון בכביש 6: בחזית – ״האדם הדרקון״ שנתגלה בסין והוא דומה ל״הומו נשר רמלה״. לידו ה״הומו־סלפיס״ של ימינו שקומתו קצת יותר גבוהה אבל תנועת היד נשארה כמו לפני 140 אלף שנים

ממש במקביל לידיעה מרמלה הופיעה ידיעה דומה מסין:
מדענים בסין חשפו אתמול (שישי) מאובן גדול של גולגולת בת יותר מ-140 אלף שנים, ששייכת לפי ההערכות למין חדש של אדם קדמון שקרוב יותר להומו סאפיינס מאשר לאדם הניאנדרטלי. התגלית עשויה לשנות את התפיסות המקובלות לגבי המקום שבו התפתח ההומו סאפיינס, האדם המודרני, ולגבי האופן שבו הדבר אירע. המין החדש מכונה הומו לונגי – או "אדם דרקון", על שם אזור נהר הדרקון שבו נמצאה הגולגולת.
בידיעה מה״ניו יורק טיימס״ פורסמה גם הדמייה יפה של האדם דרקון ״בן דודנו״, ומכיוון של״הומו נשר רמלה״ שלנו עוד לא עשו הדמייה, העליתי את דמותו במתחם ״דור אלון״ הקרוב למחצבת נשר רמלה.

ולסיום הפוסט הפסבדו-גרפי-מדעי שמתי כאן את ״שושלת האדם המעודכנת״ עם שתי התגליות החדשות שנתבשרנו עליהן בקיץ החם הזה (אם ״הומו נשר רמלה״ היה שומע את תחזית מזג האוויר לקיץ 2021, הוא בטוח היה מחפש מקום קצת יותר צונן מרמלה ומהאלונית של כביש 6)

אילן היוחסין המעודכן של משפחת סאפיינס (שפינוזס) 😜

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס.

פורסם בקטגוריה היסטוריה, טבע ונוף, ישראל, מדע וטכנולוגיה, שעשועים | עם התגים , , , , , | 2 תגובות

המגרסה: גירסת הנאשם ||| אוסף הגריסה הלאומית מקבל תיעוד גם אצלנו

פרשת גריסת המסמכים ב״אקווריום״ של משרד ראש הממשלה היוצא מסעירה את הרשת בימים האחרונים מאז שנחשפה.
בתור מפעיל בלוג שנגרר בעל כורחו לתיעוד האירועים החשובים והסמליים, החלטתי להקדיש פוסט־לקט גם לנושא המשונה הזה, שנגרס כבר לעייפה בכל הרשתות.

יש כנראה משהו בפעולת הגריסה שמעורר אנשים רבים לייצר אמירות גרפיות וגם מילוליות (עם כל ההטיות של הפועל ג-ר-ס) שמתקשרות לפעולה הזו.
אולי זה צורת החיתוך של התמונה לפסי אורך שנאספים לתוך מיכל כלשהו. אולי זו הפעולה ההרסנית שמפרקת תמונות וסמלים לפסים צרים שלוקחים מהדימוי החזק את העוצמה שלו.

מגרסת הנייר היא המצאה חדשה יחסית. פטנט ראשון למגרסת נייר נרשם בשנת 1909 בארצות הברית, על שמו של הממציא אבוט אוגוסטוס לו (ויקיפדיה). רק בשנת 1935 ייצר אדולף אהינגר בגרמניה מגרסת נייר שמבוססת על מכונה לייצור פסטה(!) המופעלת ידנית.
בימינו – בכל משרד קטן או גדול, חשוב או שוּלי (וגם בהרבה בתים פרטיים) יש מגרסה מדגם כלשהו, ומדי פעם מכניסים לתוכה מסמכים שאין יותר צורך לתייק ולשמור אותם. ולמרות שהמסמכים נגרסים לפסים קטנים ומקומטים, יודע כל גורס שגם חוקרים לא במיוחד מתוחכמים יכולים לצרף ולהדביק את החלקים הגרוּסים ולפענח את תוכנם של המסמכים המושמדים, בניגוד למסמכים שנשרפו או הושמדו בצורה יותר קיצונית מגריסה, כפי שהיה נהוג פעם.

פילגתי. שיסעתי. חילקתי. פוסטר המגרסה שהקדים את הפרשה. פברואר 2020

כאן בבלוג ״קווים ונקודות״ הופיעה הגרפיקה עם מפת ישראל הנגרסת הרבה לפני ״פרשת הגריסה״ של חילופי השלטון ב-2021. השתמשתי במגרסה המאוירת כדי להמחיש את הפיצול והפילוג ש״הנאשם הגורס״ יצר בעמישראל במהלך השנים האחרונות של הקדנציה הארוכה שלו, ככל שהוא הסתבך יותר ויותר עם התהליכים המשפטיים שלו. מאוחר יותר עשיתי עוד כמה וריאציות על פוסטר הגריסה:

   

והנה גירסה של לפני ואחרי התיקון:

 

וגירסה כמעט אחרונה, רגע לפני הפינוי מהבית המלכותי:

עם התפוצצות ״פרשת הגריסה״ הוספתי עוד כמה וריאנטים עם גירסאות גרוסות נוספות:

 

ברשת מצאתי עוד עבודות מעניינות רבות של מעצבים נוספים, ומכיוון שלא ביקשתי את רשותם להכניס את העבודות האלה לפוסט שלי – אולי אוסיף כמה קישורי פייסבוק לחלק מהן בתגובות, כדי שתוכלו לראות רעיונות מעניינים אפילו יותר מאלה ששמתי כאן.

עד כאן גירסאות הגריסה המעודכנות. יתכן מאוד שנידרש לחזור על כמה מהגריסות בקרוב.

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס.

 

פורסם בקטגוריה ישראל, פוליטיקה, פוסטרים | עם התגים , , , | 4 תגובות

האבוקדו ניצח את הרקטות! ||| הסיפור של החלקה החדשה שנשתלה בשטח ההפקר של ״הסיבוב ההיסטורי״ בכביש 232

זה סיפור היסטורי תחבורתי־חקלאי שחיכה להיכתב כבר זמן רב. מאז שהתחלתי לאסוף צילומים בנושא עברו כבר כמה מערכות בחירות, ״מבצעים״ ו״סבבים״ והסיפור המעניין הזה, שיש לו נגיעה לחיים עצמם התעכב והתעכב.
והנה דווקא בעצם המלחמה האחרונה – כשהרקטות של החמאס והמטוסים והתותחים שלנו מרעישים מלמעלה ומלמטה – נשתלה חלקת האבוקדו החדשה ב״שטח ההפקר ההיסטורי״ במובלעת מיוחדת שנוצרה כתוצאה משינוי התוואי הראשוני של כביש 232.

כביש 232 זוכה במשך השנים והסבבים המתמשכים לתזכורות לא מעטות, בשל היותו הציר המרכזי של המועצה האזורית שלנו ״אשכול״. בימים כתיקונם נעים עליו רכבים אזרחיים רבים, מכוניות פרטיות של אנשים שנוסעים לעבודותיהם, משאיות עם תוצרת חקלאית ותעשייתית, טרקטורים וכלים חקלאיים בדרכם אל השדות וגם משאיות ענק עם נגררים שמסיעות למעבר כרם שלום ציוד רב עבור הנהגת החמאס בעזה (יש אומרים שהציוד הזה סייע להם לבניית מערך המנהרות המסועף שזכה במבצע האחרון לכינוי ״מטרו״).

אבל לא בסיפורי תחבורה ומלחמות אמור לעסוק הפוסט הזה. זהו סיפור היסטורי על חלקה של 22 דונם שנוצרה בעיקול שליד ״הכפר״ בגלל אירוע שנוסח ככה על ידי ההיסטוריון המקומי סב״א:

הסיבוב של ו׳ -הוא  עיקול חד בכביש הנגב המערבי, מצפון לפרדס. הכביש נסלל בראשית שנות ה־50 ואמור היה לחצות את שטחי המספוא. אך כתוצאה מלחץ שהפעילו מרכז המספוא (זאב ו׳) ונציגי הקיבוץ על מע"צ, הועתק התוואי של הכביש מזרחה. הסיבוב החד שנוצר כתוצאה מכך, נקרא "הסיבוב של ו׳". במשך השנים נגרמו תאונות רבות במקום זה וב־1993 נסלל הכביש מחדש והעיקול תוקן (מתוך הספר ״דברי ערך״ ואתר ״ויקיבוץ״).

שרידי כביש 232 הישן שנהרס כשנבנה התוואי החדש ב-1993, כולל מעבירי המים מהבטון

כלניות שפרחו במובלעת ״עיקול 232״ בחורף לפני שהחלו בהכנות לשתילת חלקת האבוקדו החדשה

במשך כמעט שלושים שנה היה השטח שנוצר נטוש, הכביש הישן הכתוש שנתיבו שוּנה נערם בערימות של אספלט מרוסק ומעבירי המים והגשרונים עשויי הבטון נשארו כעדות אילמת לאירוע ההיסטורי. אף אחד לא עשה שימוש בחלקה הנטושה וצמחים רבים, כולל כלניות של ״דרום אדום״ צמחו בין ומעל ערימות האספלט והבטון, ציפורים נודדות חנו שם מדי פעם ורוב ״מטיילי הכלניות״ לא התעניינו בחלקה הנטושה.

הכשרת הקרקע במובלעת ״עיקול 232״ לקראת שתילת עצי האבוקדו

ופתאום, בהליכות הבוקר הקבועות שלי, הגעתי בדרכי אל הפרדס לחלקה וראיתי שמתחילים ליישר אותה ולהכשיר אותה כחלקה חקלאית לכל דבר. ביררתי אצל מנהל החקלאות והוא סיפר לי שהתוכנית היא לנטוע שם חלקת אבוקדו בהמשך למטעי האבוקדו הרבים שכבר ניטעו מכל צדי הפרדס. שאלתי אותו אם מיצבור האבנים וחלקי הכביש ההרוס עם גשרי הבטון לא יפריעו לעצים החדשים והוא אמר לי שמנקים את השטח ככל שניתן ושהעצים החדשים כבר יידעו איך להסתדר. אלה ״עצי העוטף״ שלא עושים עניין.

שרידי הבטון של מעבירי המים שהוזזו מהחלקה החדשה

בכל פעם שעברתי שם בבוקר צילמתי את מצב החלקה ודווקא בעצם ימי המערכה האחרונה, שנקראה, משום מה, ״שומר החומות״ ולא ״נוטע האבוקדו״, גיליתי שכבר הוכנו הבורות לנטיעה. בורות שנראו די דומים לבורות הקסאמים המוכרים לנו באיזור. ליד הבורות הונחו מוטות לתמיכה בשתילים הצעירים ונבנו שיברים (ברזי השקייה) ונמתחו צינורות כדי להשקות את השתילים.

 מבצע ״נוטע האבוקדו״: בור לעץ אבוקדו | בור קסאם בדשא | חור רקטה בגג דפוס בארי. מאי 2021

ובביקור הבא השתילים כבר נשתלו וזכו למנת המים הראשונה, וכנראה בעוד כמה שנים (ואולי עוד שניים שלושה סבבים) גם בחלקה ההיסטורית אפשר יהיה לקטוף אבוקדו טרי וטעים (מזן ריד עגול, אם אני זוכר מה שסיפרו לי).

חלקת האבוקדו החדשה: עוד כמה שנים אפשר יהיה לאכול מפריה

בתיאבון כבר אמרתי לכם?

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס.

פורסם בקטגוריה היסטוריה, מלחמה ושלום, סיפורי הכפר, תמונות | עם התגים , , , | 5 תגובות

עידכוני בחירות 24 ||| רגע לפני(?!) הקמת הממשלה החדשה או היציאה למערכת הבחירות הישנה

מרוב מערכות בחירות וממשלות חלופיות ופריטטיות שכחתי לעדכן את לוח הבחירות הפופולארי של כל ״אותיות הבחירות״. הייתי בטוח שכבר שמתי כאן את הלוח המעודכן עם תוצאות הבחירות לכנסת ה-24, אבל כנראה שהאירועים הרבים, הספינים והמנדטים לא איפשרו לי לעדכן את הלוח הזה שמסתובב בגוגל ובוויקיפדיה (מוזמנים לעדכן את ההפנייה שם) כבר כמה שנים.

המוטיביציה להכנת הלוח הזה הייתה הרצון להבין איך האות מ׳ נמצאת באותיות הבחירות של שתי המפלגות המובילות ברוב מערכות הבחירות: הליכוד (מחל) והמערך-העבודה (אמת) וגם במפלגת השמאל הציוני מרצ (השם שלה זהה לאותיות שלה). עוד בטבלה: מעקב אחרי האות ב׳ מימי המזרחי, המפד״ל, הבית היהודי ועד ימינה והדגשות על אותיות שעברו ממפלגה למפלגה ללא קשר ביניהן (ט, כן).
בארבע מערכות הבחירות הרצופות האחרונות מה שהכי חשוב הוא לנסות לעשות חיבורים מתמטיים: איזו ממשלה אפשר להקים והטבלה המעודכנת הזאת יכולה לסייע למי שמנסה ליצור קומבינציה מנצחת.

לגירסת ה-pdf > אותיות בחירות 2021 הכנסת ה-24

כככתוב בטבלה, היא הוכנה בצורה ידנית מיושנת, לא ע״י איזה תוכנת ענן אוטומטית, לכן יתכן שנפלו בה כמה טעויות. מי שיימצא כאלה מוזמן לכתוב לבלוג ונשתדל לתקן בגירסה הבאה (עם בחירות ובלי שטיקים).

שימו לב לצירוף שיכול לכונן כאן בקרוב ממשלה ללא הנאשם:
פה כן באמת לתמרצ (ואולי גם עם ודעם) יחד 68!

שיהיה סופ״ש מוצלח וגמר ממשלה טובה. לו יהי.

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס.

פורסם בקטגוריה היסטוריה, ישראל, פוליטיקה | עם התגים , , , , , , | 4 תגובות

אין סימטריה גם בקווי הרקטות והטילים ||| התמונה שהציתה אש בשדה הרשתות ה״חברתיות״

בשבוע האחרון פורסמה ברשת תמונה מעניינת בה מופיעים מצד אחד שיגורים של רקטות חמאס ומצד שני שיגורי טילי כיפת ברזל. היופי בתמונה הוא בשוני הבולט בין אופי המסלולים: הרקטות החמאסיות מותירות שובל בהיר כתום־צהבהב בקו ישר לחלוטין. לעומתו שובלי טילי כיפת ברזל מגששים בצורה לוליינית כדי לנסות ללכוד את הרקטות של החמאס (גילוי נאות, למי שעוד לא הבין: הבלוג הזה נכתב, מזה שמונה וחצי שנים, מאחד מישובי העוטף ולא מעט פוסטים עסקו בנושא).

מערכת כיפת ברזל מול רקטות חמאס, השבוע | צילום: ANAS BABA – AFP

התמונה המיוחדת הזו שקיבלה שיתופים רבים עם וריאציות היתוליות, זכתה גם לממים והתבדחויות.
בזמן שאני מנסה לחפש, בין האזעקות, את הזווית הגרפית להתייחסות לתמונה המיוחדת הזו, ״קפטן אינטרנט״ ב״הארץ״ כבר הקדים אותי עם רשימתו של יאיר בריל (המוכר לי מביקוריו בשכונה מסוימת בעוטף). ברשימה ב״הארץ״ אספו ממים ייצוגיים שמתבדחים על הצורה השונה של שובלי הרקטות החמאסיות הישירות מול הנתיבים המתעקלים והמגששים של שובלי טילי היירוט  של ״כיפת ברזל״. מהאוסף הזה לקחתי רק מם אחד שסגנונו מתאים לדור המילניום:

מם של Amir Barkol

אם לא מתייחסים ל״מצב המורכב״ (״לילה לא פשוט״ כדברי הפרשנים בשטח)  בישובי ״הצבע האדום״, יש בתמונה המקורית של נתיבי הטילים/רקטות שהופצה בתפוצה רחבה, איזשהו ״יופי גרפי״ הראוי לפירוט נוסף.
לפני שאחבוש את כובע ״הפרשן הגרפי״ ואחרי שתעיינו בממים הכלל־ישראליים בלקט של ״הארץ״, שמתי כאן כמה וריאציות הומוריסטיות שנלקחו מדף הפייסבוק ״ממים של קיבוצניקים״, שגם כותביו עלו על הקונטרסט בין שני סוגי הקווים ומשתמשים בניגוד הזה כבסיס לממים עם בדיחות שרק קיבוצניקים יכולים להבין.
הנה כמה דוגמאות שליקטתי מדף ה״ממים של קיבוצניקים״. המם הראשון ממחיש את הקלאסיקה הישנה של ״איחוד-מאוחד״ – רק מעטים עוד זוכרים על מה מדובר וכנציג הקיבוץ המאוחד לשעבר, שמחתי שהקווים של כיפת ברזל זוהו עם המאוחד דווקא – והיתר משקפים מין הומור קיבוצניקי שמתכתב עם הבדיחות של ״מבצע סבתא״.

מם של yohay cohen

מם של ozzy geng

מם של omer galily

מם של lior galily

מם של eran ohel

לי, כמעצב גרפי וסטודנט בבצלאל לפני אלפיים סבבים וככותב הבלוג ״קווים ונקודות״, הקווים השונים של נתיבי הרקטות הזכירו דווקא את המורה המיתולוגית לרישום פרידל שטרן שלימדה אותנו, באמצעות כל מיני תירגולים של רישום ביד שמאל או ציור בעיניים עצומות, איך לחפש את הקו הרגיש (ראו בפוסט הישן שדיבר על קווי רישום, בלי קשר למלחמות).
ואם מתעלמים מהסכנות שכרוכות בקווים הרגישים האלה ברור שהרישומים שכיפת ברזל משאירה בשמיים הרבה יותר ״רגישים״ מהקווים הישירים והשבלוניים של החמאס.

״כיפת ברזל״ משרטטת את ״שבעת המינים״ בשבועות תשפ״א 2011 | ״קווים ונקודות״

נאחל לכולנו שעוד כמה שעות ייגמר הסבב הנוכחי, וכאופטימיסט חסר תקנה (מארגון אח״ת, כזכור) אוסיף תקווה שכל הקווים בכל הסגנונות ישארו בארכיון ולא יחזרו לשמיים. לו יהי.
לסיום, הכנסתי גם את וריאציית ״שבעת המינים״ שעשיתי בחג השבועות ושזכתה לרייטינג נאה ואת הווריאציות הסימטריות, ברוח מילת החודש שהומצאה על ידי הפרשן הסימטרי.

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס.

פורסם בקטגוריה ישראל, מלחמה ושלום, עיצוב גרפי | עם התגים , , , , , , | 3 תגובות

״הארץ העוטפת״ ||| הארץ היחידה שעוטפת את כל סביבותיה ב״שמיכות של אהבה אינסופית״

בכל סבב או מערכה שמתחוללים בעשורים האחרונים באיזור הנגב המערבי – וגם בזמנים יותר ״נורמליים״ של תבערות קיץ רגילות שהפכו מזמן לעוד אחת מעונות השנה – עולה מחדש הדיון על המונח המגוחך ״עוטף עזה״.
גם כאן בבלוג של ״קווים ונקודות״, שנכתב מלב ״העוטף״ (אצלנו 15 שניות מסתכמות לפעמים ב-1.5 שניות מאזעקת ״צבע אדום״ ועד הפיצוץ) עסקתי לא מעט במינוח המשונה הזה.

יתכן שממציאי השם התכוונו לרכך ולהנעים קצת את ההרגשה לתושבים בדרום, או אולי אפילו לתושבי עזה, אבל המונח עוטף עזה מרגיז תושבים רבים באיזור שלפעמים מקצרים את שמו ל״העוטף״.
יש אצלנו כאלה שטוענים שהנגב המערבי והצפוני לא עוטף אף אחד וגם לא מבקש שיעטפו אותו. זהו חלק בלתי נפרד מישראל עוד מימי המדינה הראשונים. לכן הרגשתי שנחוצה מפה חדשה של כל הארץ העוטפת. אם הנגב המערבי עוטף את רצועת עזה, אז אולי הגליל העליון בקו הגבול הצפוני הוא ״עוטף לבנון״ והחלק המזרחי של רמת הגולן הוא ״עוטף סוריה״. אלה הם שני איזורים שעוטפים ארצות שהן עדיין ארצות אויב, אבל גם מול ארצות שכנות שניהלנו איתן מלחמות מרות וכבר חתמנו איתן על הסכמי שלום אפשר לייסד איזורים עוטפים: ״עוטף מצרים״ ו״עוטף ירדן״. ואפילו הים התיכון מזמין עיטוף משלו.

ואחרון אחרון, לא ממש חביב, גם את ״מבצר בלפור״ שמתבצרים בו מספר אנשים שנבצר מהם לצאת לנבצרות, ראוי להקיף בחגורת עוטפת חמימה ומפנקת. פעולה כזו כנראה כבר מתקיימת ממילא בעזרת ״משטרת הנאשם״ הממהרת לעטוף אותו במסכים שחורים ובגדרות הגנה. חסר רק המכשול התת־קרקעי בנוסח זה מהעוטף הדרומי (פורסם במאי 2021).

והיום, אחרי לילה של ״צבע אדום״ בכל הארץ במסגרת מבצע ״שומר החומות״, שוב הוכח כמה המונח ״עוטף עזה״ הוא מופרך וישראל כולה הפכה לארץ העוטפת. הבוקר פרסמתי בדף הפייסבוק של הבלוג את הפוסט עם ״מפת עוטף עזה החדש״ ואני מצרף אותו גם כאן כדי לתייק אותו באוסף הסבבים, בשביל ההיסטוריה החוזרת על עצמה.

עידכון יולי 2021: אחרי ה״צבע אדום״ שהופעל ב״עוטף לבנון״ בארבע בבוקר ב-20.72021 עידכנתי את מפת ״הארץ העוטפת״ (וליתר ביטחון הוספתי גם את משבר הגלידה של בן אנד ג׳ריז, שוודאי ייפתר בהגברת הייצור במפעלי שטראוס שבאחד מאיזורי הארץ העוטפת.
שוב מתברר שהצעות היפותטיות־סאטיריות הופכות באיזורנו למציאות כואבת כמעט בכל עונה.

 

אולי הגיע הזמן להפסיק לעטוף (ולחטוף ולהחטיף). אולי הגיע הזמן לנסות את מה שהצליח ב״עוטף מצרים״ ו״עוטף ירדן״. באירועים ההם, האויבים עם קו הגבול הארוך ביותר חתמו הסכמי שלום שנשמרים עד היום, בזכות יוזמה נועזת של מנהיגי העבר ובעידוד של הדוד מאמריקה.

בוקר טוב ישראל העוטפת ונעטפת. עוד נדע ימים טובים מאלה.

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס.

פורסם בקטגוריה ישראל, מלחמה ושלום, מפות | עם התגים , , , , , | 7 תגובות

גלגל הצבעים של חילופי העונות ||| צבעי תמונות הנושא של קווים ונקודות: לקט 2021

לא פרסמתי פוסט בבלוג כבר יותר משבועיים. זהו פסק זמן שהוכתב מהאירועים השוטפים שנפלו עלינו: ספירת העומר, ספירת החיסונים וספירת המנדט. אל כל אלה אני מתייחס בהתמדה אובסביבית בפייסבוק של הבלוג, שכידוע סובל כמעט הכל. ומה שמופיע שם נשטף עם הגשם (או השרב) הראשון.
היום כשנגמר המנדט (נכון לעכשיו) וכדי לצאת לרגע להפוגה מכל הסמטוחה הפוליטית ההזויה שמסביב החלטתי לפרסם מקבץ של תמונות הנושא שהופיעו בדף הפייסבוק של ״קווים ונקודות״ ומחזירות אותי לרגעים של שפיות זמנית.

מחזור חילופי העונות והצבעים שמשתקף בתמונות האלה, שאת חלקן הגדול אני מצלם בהליכת הבוקר, ואחרות בסיבוב השקיעה, משקפות את היופי של נופי ״העוטף״ עם רמזים קלים למה שפחות יפה – השריפות שהיו ומתחילות לחזור יחד עם יתר צבעי הקיץ.
אפשר לראות באוסף תמונות הנושא האלה גם את האמירה הבנאלית על הטבע והכוחות שלו ועל הצבעים האופטימיים שיבואו תמיד עם הפריחה של עונת החורף.

סדר התמונות הולך אחורה – מהימים האלה ועד ראשית ינואר 2021 – ימי חורף הקורונה, בו הצבע האדום של האזעקות והצבע האדום של כלניות ״דרום אדום״ ירדו לשוליים מול אזהרות הקורונה (מי זוכר?). ואם נלך בסדר הכרונולוגי נראה את שדות החיטה של הנגב הצפוני (״הנגב העליון״) עוברים מירוק כהה לירקרק־צהוב ולצהוב־חום (בינתיים בלי חום־שחור כמו בשנים הקודמות… אבל יש כבר רמזים ראשונים).

2 במאי 2021:‏ שתילי ט״ו בשבט מהשנה שעברה (שעברו שתילה מחדש) על רקע העשן של עזה אתמול

28 באפריל 2021:‏ ״זמן החבילות״ בשדה מול עזה

19 באפריל 2021: גם כשהכל מסביב מתייבש וכאילו מייאש, תמיד יש את החבלבלים הוורודים האלה שממחישים לנו שלא הכל צהוב ושחור. צולם בבוקר השרב הגדול באחד הערוצונים של נחל סחף

12 באפריל 2021: צהוב אפור עם נגיעות של תכלת וירוק. היום בבוקר

9 באפריל 2021: גלגל הזמן. בין תפוחי האדמה לחמניות

3 באפריל 2021: השיבולים שמסביב… היום נחגוג בשדה הזה את קציר העומר

26 במרץ 2021: השדה מול עזה, שנקצר בקציר־של־לפני־חג־העומר, כבר הצהיב למרות גשמי ערב פסח

23 במרץ 2021: יום אובך סמלי, כמה שעות לפני סגירת הקלפיות

15 במרץ 2021: לא רק חיטה. שלהי החורף, ראשית האביב

7 במרץ 2021: ״דרום לבן״ בנחל סחף עם פריחת הרתמים והשקדיות (וכלנית אחת בודדה)

28 בפברואר: והדרך עודנה נמשכת: אותו עץ יבש ואותו שדה ירוק. מזווית אחרת

23 בפברואר: חמישים גוונים של צהוב (וקצת סגול של צינור השפד״ן)

18 בפברואר: שדה חיטה וחלקת פרדס, ארבע אחרי הצהריים אחרי 50 מ״מ גשם

15 בפברואר: תעלת הנ״ט (נגד טרקטורונים ורכבי שטח אחרים) שנחרצה בין דרך העפר לשדה החיטה לקראת אירועי ״דרום אדום״ הוכחה כהצלחה המבצעית הגדולה של השנה

9 בפברואר: שמים כחול־לבן, דרורים על הגדר, פרחי חרדל צהובים – בבוקר של קיץ חורפי

31 בינואר: גבעה קטנה בוואדי. דרום אדום זה לא רק בשוקדה. פחות מקילומטר מהבית (בימי סגר)

24 בינואר: זמן העיריות (וגם הכלניות), ביתרונות בארי

14 בינואר: חורף בנגב הצפוני: עננים מעניינים מעל הפרדס ושדה החיטה

5 בינואר: אל הדרך הקסומה של ילדותי / אני שבה בחסות הערפל / ונוגעת בכולם בפניהם ובקולם / כמו נוגעת בארץ ישראל (בדרך אל הכפר/יורם טהרלב)

1 בינואר: מעדכנים גם את תמונת הנושא למשהו עם אור של תקווה בין הצללים

עד כאן תמונות הנושא של 2021. נמשיך ללכת ולצלם, ככל שיותיר הזמן והכוח.
שיהיה מנדט נעים לכל עמישראל – לקראת הקיץ החם שמבטיחים לנו, ושנוכל להתרכז בתמונות של נופי ארצנו בלי הרבה טריקים ושטיקים.

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס.

פורסם בקטגוריה בשדה ובניר, טבע ונוף, תמונות | עם התגים , , , , , , , , | 6 תגובות

סמל אחווה כזה עוד לא היה לנו ||| בחגיגות ה-73 לעצמאות חזרנו לסמל המגן דוד עם תוספות וקישוטים

עברו כבר כמה ימים מהחגיגות הגדולות של עצמאות 73 אבל אף פעם לא מאוחר לעסוק בסמלים לאומיים חשובים. הרבה דובר על האופי ה״מלכותי״ של טקסי העצמאות, בהם השליט העליון הזמני (לכאורה) כופף את כל הטקסים לטובת משפחת המלוכה היוצאת. הפוסט הזה לא יעסוק באירועים הטקסיים השוליים האלה, שנשכחו עם החגיגות החדשות של ״הוועדה המסדרת״. כאן נחזור לעסוק בסמל החגיגות עצמו שליווה את הטקסים השונים ובהתייחסות כללית לעיצובי סמלי אירועים ממלכתיים.

לצערי לא הצלחתי למצוא את הגרפיקה של סמל עצמאות 73 במרחבי האינטרנט, גם לא באתרי הממשלה הרשמיים (משרד התרבות, מרכז ההסברה ועוד כל מיני מקומות שלכאורה מתאימים לנושא). בפייסבוק של מרכז ההסברה, למשל – שיש לו מספר עוקבים ואוהבים די מצומצם – מופיעה ידיעה על טקס פרס ישראל 2021, אבל תמונת הנושא עדיין מציינת את יום העצמאות ה-72. טוב, כשאף אחד כמעט לא נכנס לדף, אז באמת זה לא ממש משנה.

דף הפייסבוק של מרכז ההסברה, צילום מסך 20.4.2021 

כזכור, למי שמתעניין בנושא, כרזת יום העצמאות שהייתה פעם נושא גרפי מרכזי בחגיגות, לא מודפסת יותר ולא מחולקת לבתי הספר ולמוסדות המדינה מאז חגיגות ה-70. המעקב שעשיתי כאן בזמנו (שמצוטט גם בוויקיפדיה)  גילה שיש ספק גדול אם בכלל הודפסו הכרזות שחלקן פורסמו כמה ימים אחרי יום העצמאות, רק כדי לצאת ידי חובה.

השנה, כנראה שלא הייתה כרזה ולא היה סמל רשמי מחייב, חוץ מזה שנראה על במת החגיגות המרכזית. חיפוש קטן בגוגל מצא עשרות וריאציות (או וריאנטים ברוח התקופה) שהעיריות השונות עשו כל אחת לעצמה. הנה כמה דוגמאות:

בחיפה ובחולון, לדוגמא, עיצבו סמלים משלהם שנראו ככה:

וכך נראה סמל ה-73 ״אחווה ישראלית״ הרשמי מעל במת החגיגות:

חיפשתי את הסמל הרשמי הזה כדי לעשות כמה וריאנטים הומוריסטיים סאטיריים (ספפ״ה). מכוון שלא מצאתי קובץ רשמי השתמשתי בסמל שהופיע בסרטוני החגיגות בערוצי הטלוויזיה. עכשיו כשהוריאציות על הסמל יופיעו כאן סביר שבאיזשהו שלב, אולי בעוד עשור, הן יצוטטו כסמל הרשמי. מה שאירוני בסמל הזה, עוד לפני הווריאציות הסאטיריות שעשיתי היא הסיסמה: ״אחווה ישראלית״. כמה חוסר מודעות עצמית היתה למארגני הטקס לתת סלוגן כזה כשהמצב האמיתי הוא משהו קצת אחר.

למעלה מופיע הסמל המקורי כפי שהופיע בשידורים מהטקס הרשמי.
וכאן למטה צירפתי כמה וריאציות על ״סמל האחווה״ (שהופיעו כבר בפייסבוק של הבלוג):

   

ועוד כמה הערות גרפיות על הסמל הרשמי הנסתר מהעין:
1. המספר 73 לא מסתדר כל כך מבחינה גרפית עם המגן דוד וחבל שניסו בכוח לדחוף את ה-3 לתוך המגן דוד. נתנחם בכך שבשנת ה-77 זה יהיה יותר קל.
2. ״73״ הוא מספר שעדיין מעורר אצל הרבה ישראלים בני דורי משמעות קשה וזכרונות בלתי חגיגיים של מלחמה אחת קשה וממושכת.
2. על ה״אחווה ישראלית״ של שלטון הנאשם כבר נאמר הכל. אולי היה עדיף להשתמש בסיסמה האלטרנטיבית ״פארסה ישראלית״
3. צבעי המגן דוד, לפחות כפי שהם נראים בצילום מסך מסמלים מדינת צבא עם נגיעות הכרחיות של כתום מתנחלים (או מדי אסירים?).
4. והנה ספוילר: הפונט שנבחר לטקסט האחווה נקרא (באמת! ראו בקישור זה) ספוילר מבית פונטביט. איזו אירוניה, שלא לומר שוב פארסה.

ונסיים בציטוט מדברי הנואם המוּכר בעיקר בזכות האחווה שהביא בין כל אזרחי ישראל: ״חג עצמאות שמח לכל הישראלים, דתיים וחילוניים, יהודים וערבים, מוסלמים ונוצרים, דרוזים, צ׳רקסים ובדואים… יצאנו ממגפה לגאולה, בזכות אחמד ממרכז החיסונים, ובזכות החיסונים שהבאתי. חג עצמאות שמח, מדינת ישראל״.

אז שיהיה אחרי־עצמאות שמח לכל הישראלים. הסמלים לא ממש חשובים, העיקר האחווה!

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס.

פורסם בקטגוריה ישראל, עיצוב גרפי, פוליטיקה, שעשועים | עם התגים , , , | 2 תגובות