בתחנה בבאר-שבע עמד קטר ||| אבל השאלה היא: באיזו תחנה? ואיזה קטר?

את הקטר 70414 של חיים חפר, מ"שיר הקטר" "המיתולוגי" ששר אריק לביא, כבר הזכרתי פעמיים בבלוג הזה. לראשונה בפוסט על הצריפים הישנים שהולכים ונמוגים, ובפעם האחרונה זה היה בפוסט על תמרורי הדרום. רמזתי שם שיש מומחים גדולים ממני לקטרים באר-שבעיים. והנה הגיע אלי במייל, מידידי ר"ח, מומחה שימור הזיכרונות הארצישראליים, מסמך מתועד היטב הסוקר את הבעייתיות המסוימת (בלשון המעטה) של סיפור הרקע ההיסטורי שמאחורי "מתחם הקטר" החדש בבירת הנגב. המתחם הזה נחנך (במקרה!), לפני כמה שבועות, כפי שחונכים עכשיו מדי יום פרויקטים ציבוריים מרשימים, בצורה אקראית, בדיוק חודש לפני הבחירות לעיריות ולמועצות המקומיות.


הקטר של אריק לביא וחיים חפר: אם אתם רוצים לדעת מה נגמר איתם – קפצו ישר לדקה ה-10 בסרטון

אין לנו כאן שום עניין להשבית שמחות, וגם אין לנו כוונה לחלוק על חשיבותם של פרויקטים המשחזרים ומשמרים את ההיסטוריה וגם לא על הקמת "עוגן תיירותי ותרבותי", והמתחם עצמו (גילוי נאות: עוד לא ביקרנו בו) ודאי מרשים מאוד. אבל כשמדובר על שימור היסטוריה חשוב לציין – גם כאן בבלוג הדרומי, שההיסטוריה (והפרה-היסטוריה) היא אחד הנרות שלרגליו – שיש אי-דיוקים היסטוריים קטנים בקונצפט של המתחם, שלדעת מומחים הביאו לשגיאה היסטורית גדולה.

מודל מתחם הקטרתכנית "מתחם הקטר": תחנה תורכית, קטר מווילס, מבקרים וסועדים ישראלים (מהאתר News1)

נכון שבמקום שבו נחנך "מתחם הקטר" פעלה תחנת רכבת עות'מאנית בראשית המאה שעברה (החל מ-1915!) ונכון גם שראש העיר הנוכחי הוא איש צעיר ונמרץ שנתן את מלוא הגיבוי ליוזמים, ואפילו סייע (כפי שאפשר לקרוא בכל מיני כתבות נייטראליות) להשלים את המלאכה. הנה אנחנו קוראים ברשת שנעשו חיפושים מקיפים ברחבי אירופה, לאתר "קטר קיטור תשוש" בדיוק מהדגם של הרכבת התורכית. ובאמת נמצא בסוף קטר כזה (בווילס הרחוקה דווקא) ואפילו נשלחה משלחת מכובדת מטעם העירייה לבריטניה הגדולה, במקרה זה קרה בדיוק בימי האולימפיאדה בלונדון ב-2012. ואכן נמצא הקטר שאיפשר את סיום הפרויקט בדיוק בזמן (!). וכשיש סיפור יפה, עם שיר יפה שמצטלם יפה – גם בחדשות 2 לא מחמיצים אותו, ומספרים בהרחבה את הסיפור המעובד (אם לא ממש מוטעה), והכל-כך מרגש על הקטר שחזר הביתה.
וכשם שכל בית צריך מרפסת, הרי כל עיר צריכה מתחם רכבת. שבו אפשר יהיה ללמוד היסטוריה ובעיקר לשבת במסעדה טובה ולקנות עוד הרבה דברים מיותרים, עם תחושה טובה של "בילוי המחובר להיסטוריה המקומית והארצית".

bsckatar2012 (1)    bscttrail
הצבת הקטר מווילס במתחם התחנה, 2012 ותחנת הרכבת העות'מאנית בראשית המאה ה-20 (התמונות מהאתר "באר-שבע סיטי")

אבל ר"ח, ידידי הקפדן, לא כל-כך מרוצה. מכיוון שהוא ידוע ברחבי הדרום, אפשר לגלות את שמו המלא: רמי חרובי (ב-ב' לא דגושה). הוא, שהיה שותף לרעיון שיחזור הרכבת העות'מאנית, כתב מסמך ששלח לאנשי הפיתוח והתיירות בנגב, וכך כתוב בו:

מתחם תחנת הרכבת העות'מאנית (תורכית) שהופעל בארץ משנת 1916 ע"י התורכים והמשיך לזמן מה לשמש את הבריטים בתקופת המנדט… יהפוך לחלק מההיסטוריה של רכבת ישראל.
לא יאומן!!! –  70414 – סרטון הסברה/תעמולה יפהפה של רכבת ישראל החדשה, משנת 1958, שהשתמש בבאר שבע, התחנה הדרומית אז, כתחנת מוצא ל"מסע" קטרי הקיטור אל "בית הקברות" לקטרים בחיפה, והנה, בגלל שורת הפתיחה "בתחנה בבאר שבע עמד קטר" – מקבל אתר היסטורי מהייחודיים והחשובים בבאר שבע, את השם המפוצץ "מתחם הקטר 70414"….. נו, באמת!

70414ברגע אחד הופך [לעובדה "היסטורית"] שיר/סרט, שאין לו ולו קשר קטן שבקטנים להיסטוריה של באר-שבע ומורשתה ובוודאי שאין לו קשר לתחנת הרכבת ה"ישנה" שהוחלפה ב"חדשה" במקום שונה לגמרי וללא קשר אף לתוואי הישן. בהינף יד – הלכה המורשת העות'מאנית, ממש כמו בשיר, "דור הולך ודור בא".
אין לי מושג מי הוא עורך הפרוגרמה של עיריית באר-שבע ורכבת ישראל – אך חובתנו כעמותה וחובתה של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל לעצור רעיון תעתועים זה – זהו אחד המיוחדים במתחמי הרכבת העות'מאנים בא"י ובוודאי סיפור ייחודי לבאר-שבע.

ר"ח גם קרא במסמך שלו ל"פעולה מיידית שתבדוק את כל הפרוגרמה…", דבר שכנראה לא קרה, כי מי זה בודק פרוגרמות רגע לפני גזירת הסרט. ובקשר למספרי הקטרים בסרט ה"היסטורי" של רכבת ישראל מפעיל ר"ח את כישורי הבלשות המפורסמים שלו ומציין כמה סעיפים:

70414b1. נראה כי בתחנה בבאר שבע לא עמד קטר שערך את מסעו האחרון, כי אם שופץ והוכן קטר שהובא מחיפה לבאר שבע לצורך הסרט בלבד.
2. האם בכלל היה מספר כזה ברכבת ישראל? או שזה משהו ששימש לשיר בלבד? "רעיו החלודים… 550 ו-903…" הם בעלי 3 ספרות בלבד.. איך הוא מקבל 5 ספרות?
3. בסרטון רואים בבירור שהדלת עליה נכתב המספר, נצבעה מחדש.
4. רואים בפירוש ש-414 הוא חלק מהסגנון של 550 ו-903 ורואים בפירוש שה-70 נכתב מאוחר יותר. יכול להיות שהיה זה קטר ששימש בשירות שנים מאוחרות יותר וקיבל תוספת גם למספר, אבל אולי לא? – שווה בדיקה.

550   903

עד כאן דברי רמי. הבדיקות הטיפוגרפיות השטחיות שלי (כעד טיפוגרפי שלא הוזמן להשתתף בתחקיר) בקשר למספרי הקטרים, לא מעלות תוצאות מובהקות: מצד אחד יכול להיות שיש צדק בדבריו של ר': המספר 70 נראה אולי קצת מודבק. מצד שני גם המספר 903 מצויר בפונט דומה עם "צל" בולט. והמירכוז של המספרים (גם המספר הארוך 70414) ביחס לסמל הרכבת – מצביע, לכאורה, על אפשרות שהוא אותנטי (או לפחות שהיה יועץ גרפי דקדקן להפקת הסרט).

בכל מקרה טענתו העקרונית של רמי ח' נשמעת הגיונית מאוד, גם להדיוטות-היסטוריים כמוני. יפה שהוקם גם בבאר-שבע מתחם הרכבת, כמו בכל עיר גדולה בישראל. אבל אם היו מקפידים קצת יותר על נאמנות להיסטוריה, ולא מערבבים את החגיגות של שתי הרכבות: זו העות'מאנית, שבאמת עמדה שם במקום בו נחנך המתחם החדש, וזו הישראלית מהקטר "של אריק לביא" – שבכלל הייתה במקום אחר לגמרי בדרום העיר – שתי הרכבות היו יוצאות נשכרות (ואולי גם הציבור שוחר-ההיסטוריה-והבילויים). ומי שירצה לדעת יותר פרטים על הרכבת העות'מאנית (כולל מפת הקווים המלאה שלה בארץ-ישראל) מוזמן לקפוץ לקישור בוויקיפדיה (כמובן אחרי שישתה קפה תורכי במסעדה שבמתחם הקטר החדש).

בפוסט הקודם בנושא, לא קבעתי עמדה ברורה, אבל הסבריו של רמי גורמים לי לחשוב שאולי עוד לא מאוחר, אולי עוד לא איחרנו את הרכבת – אפשר לפתוח שני מתחמים: האחד תורכי בסגנונו, ב"תחנה התורכית הישנה" והשני ישראלי סמוך ל"תחנת הרכבת הישראלית", וככה אולי נוכל לשפר את יחסינו עם התורכים, שהתערערו מאוד בשנים האחרונות, וגם ניתן לציבור הבליינים הדרומי שתי רכבות ושני מתחמים לבחירה.

עיר-הקטריםואת באר-שבע כולה נוכל למתג כ"עיר הקטרים" – דבר שבטוח יביא רבבות ילדים צפוניים לנסוע אליה ברכבת-ישראל, ובהזדמנות גם לבקר בפארק קרסו למדע החדש והמבטיח, שנחנך גם הוא בקיץ הזה. ואולי גם לבקר בגרנד קניון החדש של להב (ואפילו במתחם "הקניון הקבור" שגם עליו סיפר לי, בזמנו, רמי מומחה ההיסטוריה הדרומית הבלתי-נלאה).

בקיצור, בואו אלינו לדרום. אצלנו תוכלו למצוא: פארקי מדע, מוזיאונים, תיאטרונים, קטרים היסטוריים וקניונים פרה-היסטוריים, וגם את הקטר-התשוש-מרוב-משמעויות-וסימליות, שמספרו (כנראה ולכאורה) "70414".

_______

לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, עם כל כותרות העמודים וגם את "שיחה ממתינה", ובה נושאים לפוסטים עתידיים, תוכלו למצוא שם.

 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

Advertisements
פוסט זה פורסם בקטגוריה היסטוריה, ישראל, תחבורה, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

9 תגובות על בתחנה בבאר-שבע עמד קטר ||| אבל השאלה היא: באיזו תחנה? ואיזה קטר?

  1. שרי אלדן הגיב:

    רמי צודק! אבל אולי לא כדאי שנגלה. האם לא מספיק לנו המאבק הימי עם הטורקים (המשט,המשט…),ועכשיו יהייה לנו גם מאבק יבשתי על האדמה של מתחם הרכבת הטורקית? ושוב יתחילו המריבות: מי היה שם קודם – אנחנו עם אברהם אבינו שלנו והאשל שלו,או הם עם האימפריה העות'מנית שלהם.
    אבל מצד שני גם אתה צודק! הבו לנו שני מתחמים – אחד טורקי ואחד ישראלי-יהודי למהדרין.ובנוסף לשפור היחסים עם הטורקים ניתן גם לקדם את המתקשים בחשבון. במקום לחשב בראש מה ומתי קורה כשרכבת א' יוצאת מת"א לב"ש ורכבת ב' מב"ש לת"א יוכלו מתקשינו פשוט ללכת ברגליהם ולספור את מספר הצעדים של היוצא מהתחנה הטורקית לכיוון הישראלית ושל היוצא מהתחנה הישראלית לכיוון הטורקית (וכמובן, לא לשכוח לחשב זמן ומהירות) .ובמקום המיפגש יוקם מיתחם מנגל לציון ההישג המתמתי.הלוגו יכול להיות: תנו לרגליכם לחשוב במקומכם.אפשר גם להעביר לשם את השוק הבדואי,וכך יוכלו הטורקים לפתור את הבעיה הפלסטינית בדרכי שלום.
    אבל ברצינות.זו עוד דוגמה לאופן שתילת סיפור כעובדה הסטורית."דור הולך ודור בא", סיפור בא וסיפור הולך והארץ לעולם עומדת כדי שניתן יהייה להמשיך ולספר סיפורים (גם חסרי שחר),בניסיון לבניית הסטוריה משוחזרת המתאימה עצמה למספריה,כשכוונתה בניית "התודעה המתאימה", במילים אחרות – יצירת דעת-קהל.

    • igalz הגיב:

      שמתי את הקישור הזה בפוסט, מעל תמונת התחנה הישנה, אבל גם אצלי וגם כאן הוא לא עובר את ״חומת התשלום״ של ״הארץ״. נסו דרך הקישור הזה – ללחוץ על תמונת המתחם ברשימה ״אפקט הדומינו של המתחמים ההיסטוריים״. אצלי זה עבד. http://www.themarker.com/misc/tags/1.3475
      כתבה מעניינת – כדאי לנסות.

  2. דווקא בעיני המיזם התיירותי החשוב שבאר שבע צריכה לקדם היא את המורשת האדריכלית המפוארת שלה. באר שבע בעשורים הראשונים של המדינה הייתה שדה ניסויים אדריכליים בעיקר בתחום השיכונים הציבוריים, ובבנייה אקלימית מדברית. סיורים אדריכליים סביב שכונות ושיכונים וכמובן האוניברסיטה יכולים להצליח מאוד ולבסס את השכונות. הנה אני תורמת את הרעיון הזה לבאר שבע חינם אין כסף (כמיטב מורשת הבלוג!), ואם יהיה באמת מישהו שם שיקח את היוזמה הזאת, רצוי שיזהר עם קביעת בניינים לשימור, בתל אביב ההכרזה על בניינים לשימור תקעה מקל בגלגלי העיר.

    • igalz הגיב:

      סיורים אדריכליים זה דבר יפה – לקומץ מתעניינים. לרוב התושבים – מתאימים יותר המתחמים. אבל זה לא אומר שצריך לשבש את ההיסטוריה כשמעצבים אותם. (וחוץ מזה – טוב לשמוע שלבלוג יש מורשת).

      • אין סתירה בין השניים, ככל שירבו כך ירבו הסיבות לבקר בעיר (בשביל אחרים, לי אין ויזה לצאת מתל אביב). והמאמר בהארץ באמת נראה לי מתנשא שלא לצורך.
        דווקא הסיורים של "בתים מבפנים" שיש בערים שונות בארץ הם די פופולרים, נדמה לי.
        אני מודה שהלכתי לאיבוד בנבכי הסיפור ההיסטורי של הרכבת.

      • igalz הגיב:

        הסיפור ההיסטורי על הרכבת הוא מאוד פשוט: התחנה ששופצה היא תורכית (עות׳מאנית), ושם לא עמד אף פעם קטר ישראלי (שמספרו 70414 או כל מספר אחר, אמיתי או ספרותי). אבל אם אין לך ויזה לא תוכלי לראות את הטעות ההיסטורית ותצטרכי להאמין לי ולמומחי השימור.

  3. משה הגיב:

    אכן היה קיים קטר בעל מספר 70414 שפעל בשירות רכבת ישראל. את המידע הוודאי הזה ניתן לקבל בארכיון המורשת של רכבת ישראל שבו נמצאים מברקי תאונות ומסמכים נוספים בתיקי הארכיון המעידים על קיומו של הקטר. אני מציע לכם לא להסיק מסקנות שווא ולומר דברים ללא ביסוס עובדתי.

  4. igalz הגיב:

    תודה לך משה על תגובתך. משמח אותי שגם אחרי תשעה חודשים, הפוסטים עדיין מעוררים תגובות. לעצם העניין, ציטטתי בפוסט את מכתבו של רמי חרובי בקשר להצדקה שיש בהקמת מתחם הרכבת, עם הקטר הסמלי 70414, באתר הרכבת העות׳מאנית. דווקא בניתוח ״הגרפי״ שלי כתבתי שיש סבירות שאכן היה קטר כזה שמספרו 70414. אבל הדיון העיקרי היה, כאמור, האם יש הצדקה להקים אתר של מורשת רכבת ישראל, דווקא בתחנה העות׳מאנית? שאלה זו לא נפתרה, ואולי גם לא כל-כך חשובה כשעוסקים במתחמי בילויים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s