ב״שין-קוּף-ריש״ ||| מה מרגיז אותנו כל כך ב״פוסט-אמת״ ו״עוּבדות חלוּפיות״?ֿ

בבת אחת הסתערו עלינו המושגים החדשים של ״פוסט-אמת״ (Post Truth) ולאחרונה גם ״עוּבדוֹת חלוּפיוֹת״ (Alternative Facts) ומילאו את כל המציאות, הממשית או המדומה. ושאלתי את עצמי מה כל-כך מרגיז את התקשורת ה״סמולנית״ (ובעיקר אותי) בתופעה החדשה?
אני בדרך כלל לא עונה לעצמי על שאלות וירטואליות (Virtual Questions) כאלה, אבל הפעם יש לי תשובה. חכו לסוף הפוסט הקצר הזה ותדעו מהי.

פעם, לפני הרבה שנים, בתקופה שהיינו ילדים (הרבה לפני שהילדים התמכרו לסמארטפונים ולרשתות ה״חברתיות״), היה מין משחק חברתי כזה שנקרא ״שין-קוף-ריש״. להפתעתי לא מצאתי ברשת יותר מדי תיעוד למשחק הילדותי הזה, אבל אני בטוח שהוא מוכר לכל מי שהיה ילד בתקופה שישראל עוד הייתה צעירה וקטנה.
בויקיפדיה מצאתי רק איזכור קטן למשחק הקלאסי, בערך של ״לשון נקיה״:
״ויש שהרחיבו מאוד את ההקפדה על לשון נקייה, עד כדי כך שאינם מוציאים מפיהם מילים כמו "שקר" ו"חמור", ובמקומן אומרים "שין קוף ריש" ו"חית מם וו ריש".
וזה ההסבר למשחק הילדים באתר ״נוסטלגיה אונליין״:

שין-קוף-ריש

ב״זירה הלשונית״ של רוביק רוזנטל מצוטט חידוד של שלונסקי (ראו בסוף הקישור): "אם תרצו / אז תאמינו/ לא תרצו / אז שין-קוף-ריש!"

לטובת מי שבמקרה לא שמע על הביטוי המובן-מאליו הזה, אספר שמהות המשחק הייתה שכשמשחקים אותו אפשר להגיד כל שקר או בדותא או צ׳יזבט או בלוף, בתנאי שבסוף מוסיפים את הסיומת: ״הכל בשין-קוף-ריש״ כלומר הכל בשקר. מה שהיום אומרים: ״סתאאאאאאאם…״.
להמחשת המשחק, כפי שהוא משוחק היום בעידן החדש של הפוסט-אמת, עשיתי את ההדגמה הזאת, עם קטלוג הצבעים האלטרנטיבי (שאולי רק אנשי דפוס ומעצבים גרפיים יבינו) של חברת פנטון. על פי המשחק – שחור הוא לבן, ירוק הוא כחול, וצהוב בהחלט יכול להיות סגול, אם רק תרצו.

משחק ה״ש-ק-ר״ הזה שיעשע מאוד את הילדים בזמנו (כלומר בזמננו), אבל מאז חלפו לפחות שישים שנה והנה בראש העולם החופשי (סתאאאאאאם, אני יודע שהוא לא ממש חופשי) עומד ״ילד״ ורדרד ומגודל, עם בלורית כתומה ומטופחת, והופך את המשחק הילדותי למציאות של כולנו. שלא לדבר על הילד שעומד לשמאלו, והופך את משחק ה-ש-ק-ר, או הפוסט-אמת, לעובדות בשטח.

והילד הזה הוא ממש
אבל ממש
ממש
לא אני.

זה מה שמרגיז אותי כל-כך. הילד האמריקאי הזה הוא לא איזה ״תינוק״ (לפחות לא מבחינת הגיל). הוא בן 70, יותר גדול אפילו מביבי ואובמה (וממני). במושגים שלנו הוא מכיתת ״שלהבת״, אפילו לא מכיתת ״דרור״ שלי. ובעוד ש״ילד ה-ש-ק-ר״ ״שלנו״ החזיק בנאומו ה״היסטורי״ באו״ם בסך הכל איזו פצצה מצוירת על בריסטול – הרי ״הילד מאמריקה״ מחזיק את ארסנל הנשק הגדול והמסוכן בעולם.

  

זה לא רק עידן חדש של עובדות אלטרנטיביות, יתכן שזה מקרב אותנו לעידן האחרון שלנו.
הנה עוד הדמייה קטנה לנושא הראשון שהעסיק את מנהיג העולם החדש עם תחילת כהונתו: ״התקשורת מביאה עובדות שקריות״ הוא אמר, ושלח את דוברו לחזור על הסיפור המופרך בקשר לכמה אנשים היו בטקס ההשבעה של נשיא פוסט-האמת החדש. זה מה שמעסיק אותו ביום הראשון לשלטונו!
הנה הדמייה של ה״עובדות״ בשחור-לבן, או לבן-שחור:

וכל מה שכתבתי כאן – ממש ממש לא התכוונתי ב״שין-קוף-ריש״.
מעניין מה תגידו אתם, או לפחות אלה שהתרגלו שיש הבדל קטן בין אמת לשקר, ושמי שהופך את האמת בהבל פה לשקר – הוא לא וירטואוז של מילים ו״עובדות אלטרנטיביות״, אלא הוא פשוט שקרן.

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.