קיצור תולדות הפיקסלים והגרידים ||| מלוחות החימר השוּמריים דרך צלבי הגובלנים עד השטרות הביטחוניים והפיקסלים של פוטושופ

זה יהיה פוסט היסטוריוגרפי מסוג אחר. לא עוד סיפורי ילדים על צעצועים ובובות ודובונים. הפעם אנחנו הולכים בעקבות גוּרוּ קיצור-ההיסטוריה האופנתי, ד"ר יובל נח הררי ומנסים כפי שהוא עשה בספרו המרתק שסיכם את "קיצור תולדות האנושות" ב-448 עמודים, להביא לכם את קיצור תולדות הפיקסלים, מלוחות החימר של שוּמר (זה התחיל עוד לפני כן, אולי עוד בציורי המערות, אבל לא מצאנו תיעוד לכך) ועד התמונות הדיגיטליות של פוטושופ וכל תוכנות המחשב הגרפיות של ימינו. וכל זה ב-800 מילים.

מהפכת הגריד, משמאל לימין: אוסטרלופיתקוס ללא גריד, הומו הביליס עם גריד פשוט, הומו ארקטוס עם גריד 12", הומו ניאנדרתלוס עם גריד מ"מ והומו סאפיינס עם גריד מתוחכם

ובכן כך, בקיצור מירבי כמו שלימדונו רבותינו: לפני 2.5 מיליון שנה נוצר גזע ההומינידים שירדו מהעצים ונעמדו על שתיים, בסופו של דבר הם הולידו לפני 300,000 שנה את ההומו סאפיינס (האדם הנבון, שזה אנחנו!) שגילו את האש פתאום לפני 200,000 שנה ולמדו לעשות צ'יפס (על דברים צלויים אחרים לא נספר כאן) ואז התחילו לדבר לפני 70,000 שנה, במסגרת המהפכה הלשונית. לפני 10,000 שנה הם גילו במהפכה החקלאית את החיטה, נהיו חקלאים ועברו לגור בישובים ומחנות (כמו זה שלנו, למשל), אחרי זה הם התחילו לדמיין דתות ואומות וממלכות ואימפריות והמציאו את הכתב לפני 5,000 שנה ואת המטבע לפני 2,500 שנה. ואז לפני 500 שנה גילו את המדע ואחר כך את הדפוס (את לה מדווש בנו יותר מאוחר) ואז הגיעה המהפכה התעשייתית, שתביא בסופו של דבר לשידרוג של אדם-על עם שאיפה לחיי נצח או שנביא על עצמנו כלייה, יחד עם כל הכדור שלנו. (הקורא-התגובן ה"י, היועץ לענייני הומו-סאפיינס וחבריו – מוזמן להציע תיקונים).


לוח עם כתב יתדות מותאם לגריד של 5 טורים, הממלכה השוּמרית, 3,000 לפנה"ס

זהו, עד כאן תימצתתי לכם ל-6 משפטים, את מה שהררי אומר ב-448 עמודים. אבל מה שחסר בסיפור הזה הוא קיצור תולדות הפיקסלים. את זה אני לוקח על עצמי, ואל תתנו לעובדות ההיסטוריות לבלבל אותי. מאז שהזדקף ועמד על דעתו ניסה ההומו סאפיינס (שזה אנחנו, למי ששכח) לחשוב בתבניות מאורגנות (והניאנדרתלים ודאי יאמרו: בתבניות מרובעות), וכך, מאז שהתחיל במהפכה הלשונית ניסה לארגן את החומר בקווים ונקודות, ואחר כך במשבצות (דוגמא מעניינת אפשר לראות באחד הפוסטים הראשונים בבלוג עם משבצות הצוללות).

את כל מה שניתן מיזער האדם לתבניות עם משבצות של גריד נתון. ככה היה לו יותר קל להבין את העולם שהתגלה לו, ומי שלא התאים למשבצת נדחה מהקבוצה, או נאכל על ידי חיות טרף או שפשוט הלך לגלות יבשות אחרות.


רקמת צלבי-פיקסלים מקורית של מפת שולחן לילדים, מוזיאון הנוסטלגיה 1975 לסה"נ (לחצו להגדלה)

5,000 שנה אחרי הלוחות של ממלכת שוּמר עם הכתב המיושר לגריד, הומצאה ריקמת הצלבים והגובלן. עד כמה שבדקתי במחקרי בתחום הבגד והמחט, איפשרה ריקמה זו גם לציידות-לקטיות-רוקמות שאינן מיומנות במלאכת המחט להעתיק ציורים מורכבים מאד של נופים, בעלי חיים ודמויות אנוש על פי תבניות מוכנות. ניתן לראות את הדוגמאות למלאכת מחשבת זו במפות הרקומות היפהפיות שצילמתי במוזיאון הנוסטלגיה המקומי וגם בחולצות המחזור הרקומות שנהגו ללבוש בכפרנו מסיימי בית הספר המקומי בטקס הבגרות הקדום ("צרפונו אליכם"). לקוראי שאינם מבני הכפר אסביר שחולצות אלה שימשו בחגי מחזור, שהם מין הילולת-סיום-לימודים-נגבית-אותנטית שהייתה נהוגה בכפרי הדרום עד לפני 20 שנה בקירוב.

     
רקמת צלבים על חולצת המחזור של המחבר, עיצוב ורקמה של אמא שלו, משמאל: הקבוצה כולה בחולצות מחזור. המחבר ראשון מימין (לצפייה בפרטי הצלבים – לחצו להגדלה)

דוגמאות לא פחות יפות של שימוש בתבניות מתמטיות ריבועיות (פיקסלים) הם משחקי ההרכבה הנפלאים המוכרים במשפחתנו משנות ה-60. הנה למשל במסגרת מסעותי אל תוך הבוידעם, מצאתי את משחק הרכבת הפיקסלים הצבעוני הזה של דיסני, ששיחקו בו בני המשפחה, הרבה לפני שביל גייטס וסטיב ג'ובס ופיקסר ודרימוורקס חשבו על דיגיטציה ופיקסליזציה של התמונות שהביאו לנו את סרטי האנימציה הממוחשבים המופתיים (באג לייף, צעצוע של סיפור ושרק וכל היתר). כבר אז ידע וולט דיסני המקורי למכור לנו דונאלד דאק של פיקסלים מפלסטיק, וילדים-חנונים עמלנים עבדו שעות לתקוע את פיקסלי הפלסטיק לתוך מגרעות הגריד הלבן, המחולק לתבניות מדויקות של משבצות שתי וערב.

   משחק הרכבת פיקסלים מפלסטיק, וולט דיסני, שנות ה-50 של המאה ה-20, מוזיאון הבוידעם של המחבר

קפיצה נוספת בזמן, מביאה אותנו לאימג'ים של ההדפסות הביטחוניות: שטרות, תווי קנייה ושאר מסמכים בעלי חשיבות, המקנים ערך מדומיין לנייר סתמי מקושט בצבעים וגרפיקה מסולסלת ומסובכת, שהמאמינים בדת הקפיטליסטית בטוחים שהוא שווה זהב (שגם הוא בעצם לא שווה יותר מסתם אלומיניום, אם ממשיכים לחשוב לעומק).

בשטרות הכסף של ישראל מצוירות דמויות המנהיגים בפיקסלים של ראשי תיבות. (לחצו להגדלה)

נחזור לפיקסלים, בעזרת תוכנות מתוחכמות עוצבו שטרות הכסף של ישראל בגרפיקה ביטחונית המקשה על זיופם. הדמויות המופיעות עליהם – נשיאי ישראל ואישים אחרים – ושנמצאות בארנק של כל אחד (אם עדיין לא הצטרף טוטלית למהפכת הקניה המקוונת) בנויות מריבוע פיקסלים שהם בעצם אותיות ראשי התיבות של שם המנהיג (למשל תמונת הנשיא בן צבי בנויה מ"ב" ו"צ"). ודאי הבחנתם בכך, ומי שלא שם לב שייקח זכוכית מגדלת (לוּפה) ויבדוק. מענין איך היינו מסתדרים עם מנהיג בשם ישראל ישראלי.


שמעון פרס בנוי ממגני-דוד (משמאל) וממספרים יפים (מימין) – לחצו להגדלה לצפייה בפרטים

נסיונות דומים נעשו אצלנו במחלקת הגרפיקה הביטחונית לצייר את נשיא המדינה הנוכחי, טרם הגיע לתפקידו הרם, מ"פיקסלים" של מגיני-דוד בגדלים שונים. יש לנו את הכלים החכמים האלה ואנו שומרים אותם ליום המתאים, כשנצטרך לתת פתרונות לבעיות אזוריות שאיש עדיין לא מסוגל לדמיין אותן.

זהו זה, אני יודע שדילגתי על עשרות דוגמאות מאלפות נוספות, אבל זה טיבו של תקציר. אתם יכולים להוסיף בתגובות את כל הדוגמאות שלכם: מריבועי קסם ומשבצות של סולמות וחבלים ועד תשבצים ותשחצים ואפילו את התמונות המפוקסלות של א' או ב'. העולם הוא הרי מרובע ועכשיו גם מפוקסל!
וככה הדגמתי ב-800 מילים את קיצור תולדות הפיקסלים. ועכשיו שאתם בתמונה – זיכרו לשמור תמיד על גריד קבוע, ואל תצאו אף פעם מהקווים והנקודות שהותוו לכם על ידי המערכות השונות (מערכת החינוך, מערכת הביטחון ומערכת השעות) והעיקר זיכרו כפי ששינן לנו פוּ הדוֹב: בכל אשר תלכו, אף פעם אל תיצאו מהריבועים. דרך צלחה.

_____
לנוחיות הקוראים:
 ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן

פוסט זה פורסם בקטגוריה איורים, בית ומשפחה, גרפיקה ממוחשבת, שעשועים, תרשימים, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

14 תגובות על קיצור תולדות הפיקסלים והגרידים ||| מלוחות החימר השוּמריים דרך צלבי הגובלנים עד השטרות הביטחוניים והפיקסלים של פוטושופ

  1. ravivg הגיב:

    אם אפשר לצאת מגדרי אז המאמר מְאַלֵּף (תואר) ואף מחכים לא מעט

  2. ארנון אבני הגיב:

    סיפור יפה ומפאת קיצורו החמצת, לדעתי, את המעבר מצורות בנויות קוים ושטחים לאלה שבנויות מנקודות או שטחים זעירים שרק הריחוק ומגבלות העין הופכים אותם לצורה בעלת משמעות. יש הקבלה בין האות המצויירת כאן בכתב השומרי אל מול הגובלן ומשחקי הנקודות של דיסני, לבין אות שיוצרת תוכנת וורד אל מול אותה אות שנוצרת בפוטושופ (או קיי – אחרי 'רסטרייז').
    דווקא באשלייה שנוצרת מהריחוק שמחבר בין נקודות והופך אותן לצורות, ולהיפך – החדירה למבנה הפנימי שמגלה אמיתות ניסתרות (האותיות של בן צבי), יש מקום רב להסקת מסקנות על המסלול שעשינו מאז שירדנו מהעץ (או אם תרצה במונחים מקומיים – מאז שהעלו הורינו ב-1946 את 11 הנקודות – לא הפיקסלים). פעם קראו לזה "ממעוף הציפר" היום אומרים "זום אאוט".

    • סמדר הגיב:

      לייק!

    • igalz הגיב:

      ארנון, אני משתדל בבלוג שלי לא להיות "מקצועי" וספציפי מדי ולפנות לכל הציבור – מעצבים ושאינם-מעצבים, בני כפר ובני עיר. גם כך חלק מהמושגים טכניים. וחוץ מזה, כמו שאמרת – זה תקציר. בקיצור, גם כך הארכתי מדי. תודה על ההערות, גם התגובות הן חלק חשוב מהבלוג, ונודע לי שמקפידים לקרוא אותן.

  3. סמדר הגיב:

    *קווים* לדמותו של פיקסל, יחידת מידע גרפית בסיסית, המתארת *נקודה* בתמונה – פשוט גאוני!
    נראה לי שטוב יעשה י"נ הררי אם יצרף תקציר מחכים זה כנספח, במהדורה הבאה של "קיצור" (בקיצור). ועוד יותר טוב יעשה אם יכניס את מהפכת הגריד הנדונה כפרק מהפכני נוסף בתולדות האנושות (מה זה כבר עוד 800 מילים בתוך 448 עמודים קיימים), שימוקם איפשהו בין המהפכה החקלאית למהפכת הצבע, רגע אחד (במונחים היסטוריים) אחרי מהפכת הדפוס של יוהאנס גוטנברג.

    ולאנרכיסטים אידיאולוגיים ניאנדרתלים מזרם האוונגרד, מקומיים וזרים, שאינם מאמינים במסגרות ובגדרות, ובזים לכל גריד גרפי – אוסיף רק את אשר אמר [[קולומבוס]], שמסר ל[[קופרניקוס]], שהעביר ל[[גלילאו]], שכידרר ובישל ל[[ניוטון]], שראה למרחוק ומחוץ לקופסה, כי עמד על כתפי ענקים:
    "אינך יכול לחרוג מהמסגרת ולגלות/להמציא משהו חדש, אם אינך מכיר בקיומה, יודע את טיבה ומבין את תכולתה." (אין עדויות ממשיות שהוא אמר את זה, אבל בטוח הוא התכוון).

    ואמא לי סיפרה, על המקרים המרובים
    שת'ילדים שצעדו על הקווים – אכלו דובים.
    כשהם באים, אני אומר להם:
    דובים מדובאים, ראו כיצד אני צועד לי רק בריבועים!

    • צביה מאיר הגיב:

      איני מבינה הרבה בפיקסלים ולא בתולדות האנושות., אך שמחתי לגלות את ריקמת הצלבים שהכנסת כדוגמא ., אותה אני רקמתי לאחת מבנותי ,לתליה מעל מיטתה בלינה המשותפת. לפי זכרוני התבקשנו כהורים להיות מעורבים בחינוך הילדים.

      • igalz הגיב:

        צביה, שמח שהגבת פה. את רואה שלכל רקמה יש כמה שלבי חיים.
        בהתחלה – בלינה משותפת, אח"כ – בנוסטלגיה, ועכשיו בבלוג, ובעקבותיו – בטח גם בגוגל עוד רגע.

    • igalz הגיב:

      י"נ הררי מסתדר יפה גם בלעדי, קולומבוס ופו הדוב, לעומתו – אולי עוד יצטרכו לשירותי ולתיווכי.

  4. מיכאל הגיב:

    והנה, בדיוק כאשר חשבנו שאת הפיקסל הבלתי ניתן לחלוקה אין לחלק, מגיעים סטיב וחבריו ומחליטים שיש לחלקו, ואז ממציאים את ה-sub pixel, והכל בשביל שדברים יראו חלקים למשעי בעודם מפוקסלים למהדרין (ותנו רבנן: "אענטי אעליעסינג):
    http://alienryderflex.com/sub_pixel/
    כך ששוב ההסטוריה חוזרת, ואחרי שהיה לנו אטום ("אינו ניתן לחלוקה", ביוונית) הסתבר שאף הוא מורכב מחלקים רבים, קסומים ומוזרים. האם המחבר שומר גם אי אילו אטומים במוזיאון עליית הגג שלו?

    אגב, מחנות פוליטיים מסויימים בארצנו מכריזים שהיא בלתי ניתנת לחלוקה. האם ההסטוריה תחזור שוב?

    • igalz הגיב:

      אענטי אעליעסינג – זה לעצטע נייעס?
      יש לי כמה אטומים בחדר האטום, הבעיה שאני לא יודע איך הם נראים.
      יש לך מושג? אולי אצלכם, האמריקאים האלה מבינים בזה?

  5. הלל ניו הגיב:

    אוסטרלופיתקוס לא היה הומו (כמה מחבריו הטובים אולי כן). בקשר לאש – אני לא בטוח מתי גילו אותה אבל השריפה במתבן בהחלט לא הייתה מציאות מדומיינת (יודעים כבר מי עשה את זה?)

    • igalz הגיב:

      סליחה, חשבתי שכולם שם היו הומואים, ולא הבחנתי שהאוסטרלי בכלל רובוסטוס. אתקן כדי לא להטעות את הציבור שסוגיה זו היא בראש מעיניו.

כתיבת תגובה

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.