"איש אחד היה בעיר / כל תינוק אותו הכיר / זה האיש המפוזר / המפוזר מכפר אז"ר".
אלה השורות הפותחות את ספר הילדים הפופולארי "המפוזר מכפר אז"ר" שעיבדה/תרגמה/איירה לאה גולדברג על פי המקור הרוסי של סמואיל מהרשק, ובאמת כל תינוק מכיר את הספר הזה.
לא הייתי מטריח אתכם לעסוק שוב בסיפורו של המפוזר הפופולארי והחביב אם לא היו לי חדשות מסוימות בקשר אליו. סיפורו ידוע לכל (או לפחות לרוב אלה שיעיינו בפוסט הזה). המפוזר מכפר אז"ר עבר גלגולים רבים, עליהם תוכלו לקרוא בתקציר שכתב איתמר לוי באתר הספריה הלאומית. ולמי שלא ממהר להיכנס לקישורים, אספר שהספר נכתב במקור על ידי הסופר הרוסי סמואיל מהרשק ב-1932, עובד לעברית כבר ב-1938 על ידי לאה גולדברג ופורסם ב"דבר לילדים" עם איורים של נחום גוטמן.
עטיפת הספר עם איורי לאה גולדברג, הוצאת "עם עובד", מהדורת 1973
וכאן מתחיל הסיפור על גלגוליו של הספר. הוא נקרא ברוסית "המפוזר מרחוב הברֵכה". הגרסה העברית שלו נדפסה לראשונה בדבר לילדים בפברואר 1939 עם איוריו של נחום גוטמן ונקראה אז "המפוזר מֵהֹר הָהָר". בשנת 1943 ראה אור הסיפור בספר עם ציוריה של לאה גרונדיג בהוצאת הקיבוץ המאוחד. סיפור זה, שעוּבד על פי יצירתו של הסופר הרוסי סמואיל מהרשק, מספר כידוע על תלאותיו של המפוזר מכפר אז"ר… גולדברג שינתה הרבה במהדורתו השנייה של הספר (1967): החליפה את איוריה של גרונדיג באיורים פרי עטה, האריכה את פירוט תלאותיו של המפוזר ובעיקר שינתה את יעד נסיעתו. מסתבר שהנוסח המוכר כל כך כיום, "בֹּקֶר, עֶרֶב, צָהֳרַיִם – / רְחוֹקָה יְרוּשָׁלַיִם" היה במקור: "בֹּקֶר, עֶרֶב, צָהֳרַיִם – / הוּא נוֹסֵעַ לְמִצְרַיִם". (מתוך אתר הפנקס לספרות ותרבות ילדים).
המפוזר מהור ההר עם איוריו של נחום גוטמן מתוך "דבר לילדים", (מקור: אתר הספריה הלאומית)
המעבר לכפר אז"ר היה, מן הסתם, בגלל החרוז, אבל אנשי המושב לא אהבו את הדימוי שעשוי להיווצר לכפר – כמו הדימוי שדבק ב"חכמי חלם" וביקשו (או דרשו) מהמתרגמת לשנות את השם. מספר מהדורות של הספר חזרו ל"הֹר הָהָר" ולבסוף התיישב המפוזר סופית בכפר אז"ר, ואנשי המושב הסימפטי שליד אפעל (וכיום חלק מהעיר רמת-גן) השלימו איתו ואפילו הציבו אבן עם סיפורו של המפוזר במקום מרכזי בכפר.
ניתוח ספרותי מעמיק ומחכים, העומד על צורת התרגום/עיבוד של לאה גולדברג, תוכלו למצוא במאמר של מאיה ערד באתר "טקסט". כדאי לכם לקרוא, יש שם ניתוח מעניין מאד של אופי וסגנון העיבוד וגם של דמותו של "המפוזר" ואפילו של דמות המתרגמת.
"אך כאן סיפורנו עוד לא תם, לא נשלם", אני לא בטוח שמצאתי איור נכון של המקור הרוסי, בשל מוגבלות שליטתי ברוסית (יא פאנימיוּ פא-רוּסקי נימנוֹשקה) אבל הנה מה שנראה לי כ"מפוזר הרוסי" ודוברי הרוסית מוזמנים להעמיד אותי על טעותי – אם יש כזאת. ואפשר לראות שגם בשפת המקור יצאו גירסאות רבות של הספר.
Вот какой рассеянный – המפוזר מלנינגרד, עטיפה של גירסת המקור הרוסית
כפולת עמודים מתוך גירסה רוסית (כנראה) מגוגל. דוברי הרוסית מוזמנים לתרגם. יא ני פאנימאיוּ.
עמודים מתוך הגירסה בהוצאת "עם עובד" עם איורי המתרגמת לאה גולדברג
לגבי האיורים הקלאסיים של לאה גולדברג בגרסה הישנה המוכרת – אומר בעדינות שהם אינם צבעוניים ועליזים ומושכים את העין, עבור דור הילדים הנוכחי שהורגל בדמויות וצבעוניוּת דיסניוֹת ופיקסאריות, ובאמת לפני שנה וחצי יצאה מהדורה חדשה עם איורים יפים של נטלי וקסמן-שנקר, שיתכן ויתקבלו בשמחה גדולה יותר על ידי דור הילדים 3.0.
המפוזר מכפר אז"ר בגירסת האיורים של נטלי וקסמן-שנקר, הוצאת "עם עובד", 2011
ועכשיו אחרי שנסע המפוזר מלנינגרד למוסקבה (או להפך) ואחר-כך מהֹר הָהָר למצרים ("כי רצה בצהריים, להגיע למצרים" – שאז בשנות השלושים עוד לא הייתה מסוכנת ליהודים מפוזרים), וחזר לכפר אז"ר ונסע לירושלים, הנה מצאתי באחד מארגזי את התרגום מהעברית-שעובדה-מהרוסית – לאנגלית!
המהדורה באנגלית "המפוזר ממיין-עילית" (התרגום-של-התרגום על אחריותי), הוצאת שרון, 1972. איורים של אבנר כץ
זהו ספר מקסים, שיצא לאור בהוצאת "שרון" ב-1972 עם תרגום של עמוס מיטשל ואיורים של אבנר כץ, אחד המאיירים והציירים הטובים ביותר שאני מכיר. אבנר כץ, שזכור, אולי, לחלק מכם בהופעה בתפקיד עצמו בסדרה "רחוב סומסום" (עבורה עיצב את הדמויות, של קיפי, למשל), הוא מאייר וירטואוזי שזכה לפרסים רבים (כולל על הספר שאני מציג כאן), לימד במקומות רבים והוא אפילו פרופסור, נוסף להיותו צייר מחונן. זכיתי ללמוד אצלו בקורס טרום-בצלאלי ואני יכול להגיד שהוא גם מורה מצוין.
ועכשיו כשמצאתי את הגרסה שלו ל"מפוזר מכפר אז"ר", באנגלית הוא נקרא "The Scatterbrain from Upper Maine", ואחרי שהמפוזר שלנו נסע ללנינגרד, למצרים ולירושלים – הוא נוסע ממקום מושבו Upper Maine – אולי "מיין-עילית" שכזאת – לבוסטון. (זאת אומרת אתם יודעים שהוא לא ממש נוסע, הרי הוא נשאר – ברוסית, בעברית ובאנגלית – בקרון שאיננו מחובר לרכבת). כמובן שאתם יכולים ללחוץ על התמונות ולהגדילן, כדי ראות את כל הפרטים.
צפו בדפים ואני בטוח שתרצו להשיג ספר כזה. האם אפשר למצוא אותו בחנויות? אני לא בטוח, זו כבר שאלה שאפילו למפוזר מהֹר הָהָר וכפר אז"ר (ואפילו לגוגל) אין עליה תשובה מסודרת.
"הנה כך הוא המפוזר / המפוזר מכפר אז"ר".
וכך אפשר לומר על "המפוזר" שנולד ברוסיה ועלה לארץ בעלייה החמישית, דרך היאחזות הנח"ל בהור-ההר, עבר להתיישבות קבע בכפר אז"ר, וסופו שכדרכם של יהודים רבים הגיע לאמריקה והתיישב בבוסטון ומעניין איפה הוא היום.
אולי הוצאת הספרים תוכל להוציא את הגרסה המאוירת הזאת בעברית – ואז תוכלו ליהנות גם אתם מהאיורים המשובחים, כשתיסעו ברכבת מתל-אביב לירושלים או למצרים או ללנינגרד או לבוסטון (או אפילו לפריז, כפי שהצעתי כאן פעם). קריאה ונסיעה נעימה.
ולקראת סוף הפוסט – עמודי הסיום של שלוש גירסאות של "המפוזר", כולן יפות, כולן טובות.
איורים: לאה גולדברג, נטלי וקסמן-שנקר ואבנר כץ
____
לנוחיות הקוראים: מעכשיו ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, עם כל כותרות העמודים וגם את "שיחה ממתינה", ובה נושאים לפוסטים עתידיים, תוכלו למצוא שם.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.
קווים ונקודות 
אבנר כץ הוא צייר מעולה. חבל שהתחום הזה סובל מתקציבים נמוכים שמחייבים כמעט כל מי שמצייר לעשות ציור בשעתיים אחרת אין פרנסה. גם בלי זה מעטים מוכשרים כמותו ויותר מזה מעטים חרוצים וקפדנים כמותו. ציוריו הם מלאכת מחשבת שאין לי ספק שכל אחד בהם הוא תולדה של סקיצות רבות. איפה הוא נעלם?
אני לא חושב שהוא נעלם. לפני שלוש שנים יצא ספר ילדים שהוא כתב ואייר ״חמור-עף״. יפהפה.
"ישנו עולם, שאינו עולם של צער ושל רחמים, אלא הוא עולם של אושר מוזר: עולם של חירות הבדידות." – כך מסיימת מאיה ערד את מאמרה המחכים שהבאת בקישור.
כן, פעם היו נותנים כבוד למפוזר, אפילו אם הוא מהמגזר (הרוסי, ישראלי, אמריקאי – לא חשוב), אפילו אם הוא מוזר.
ואילו היום, אני מניחה שהיו מאבחנים אותו איפשהו על הספקטרום האוטיסטי, עם הפרעת קשב וריכוז ברמה גבוהה – נותנים לו טיפול תרופתי, ובזאת סוגרים את הסיפור עוד בטרם סופר (ברוסית/עברית/אנגלית, עם איורים של מאייר מוכשר זה או אחר). לו זה אולי היה עוזר ברמה האישית – אבל אנחנו היינו מאבדים נכס צאן ברזל. וחבל.
תודה על ההנגשה.
(מזמינה שתכתוב פעם פוסט על הרוסית השגורה בפיך. מותר להיעזר במתורגמנים מהמגזר)
קיבלתי את ההזמנה לפוסט הרוסית, ומייד ביצעתי. שגיאות לא חסרות שם, אבל העיקר הכוונה.
והמפוזר עוד ימשיך להסתובב בינינו, בכל השפות ובכל הערים. מלנינגרד ועד בוסטון.