טיפוגרפיה של בחירות ||| מה אומרים הפונטים בלוגואים של המפלגות על כוונותיהן אחרי הבחירות

בפוסט קודם שפורסם בתחילת החודש עסקתי בבאנרים המופיעים באתרי המפלגות ובסלוגנים שלהן, לקראת הבחירות הבאות עלינו לטובה(?) בעוד חודש. הבטחתי לעסוק גם בלוגואים עצמם ובסוגי הפונטים ואופן השימוש בהם, ועכשיו הגיע הזמן למלא את ההבטחה. זה כבר נשמע לי סלוגן מצוין למפלגה שהייתי מקים אם היה לי זמן, כסף וכוח. מה דעתכם על:
קווים – המפלגה שמחברת את כל הנקודות. "כי הגיע הזמן למלא את ההבטחה".

נשמע סביר? טוב, לא ממש. חכו לסוף הפוסט יש לי עוד הצעות מופרכות-אבל-מתקבלות-על-הדעת. ובואו נעבור למפלגות היותר סבירות, כאלה שיש להן כבר לוגו, שבחרו כבר פונט ואפילו יודעות באיזו זווית להטות אותו.

 
לנושא ההטייה יש כנראה משמעות רבה בפוליטיקה הישראלית. נדמה לי שמאז חדרו יועצי הבחירות האמריקאיים לישראל (הפינקלשטיינים והגרינברגים למיניהם) התקבלה הוראה חד-משמעית וברורה: כדי להמחיש תנופה ודינמיות יש להטות את הפונט, ורצוי קדימה! (ממש כמו אצל "קדימה", אבל גם "הליכוד" יכול וגם רוב המפלגות האחרות). כל המטה הרי זה משובח, וככל שהאותיות מוטות יותר – כך גדולה התמיכה שהמפלגה זוכה בה (כך סבורים היועצים, והסקרים מאששים את הסברה: זווית ההטייה בלוגו הליכוד היא הגדולה ביותר, ואילו זווית ההטייה קדימה של יהדות התורה, ראו למטה, היא מינורית ביותר, כמעט בלתי מורגשת, כאילו כדי לצאת ידי חובת-ההטייה ולא מתוך אמונה מלאה בצדקת ההטייה).

    

כאן המקום להערה טיפוגרפית קצרה: מקור האותיות הנטויות (italic בלועזית) הוא הצורך בהבחנה בין סוגי טקסטים ברצף הקריאה, והטקסט הנטוי מסמן בדרך כלל ציטוט, או טקסט ממקור אחר, השונה מרצף הטקסט השוטף. בלועזית ההטייה היא קדימה, ובעברית – ההטייה הרגילה היא אחורה. כך נשמרת בטקסט משולב, של עברית ואנגלית, זווית דומה וקצב ומירקם הדף נראה הומוגני. ברוב המפלגות אצלנו ההטייה היא קדימה.

נראה שהטיית הפונט בלוגו מסמלת דינמיות והחלטיות של המפלגות. זה הרבה יותר קל (בעיקר עם התוכנות הגרפיות המודרניות) להטות קצת, או הרבה, את האותיות מאשר לכתוב מצע מסודר שאף אחד במילא לא קורא אותו.

        

בניתוח קצר שעשיתי (ובגלל מגבלות הידע וחוסר ההבנה המצער של הפונט בערבית – לא נכללו ב"מחקר" המפלגות הערביות) נמצא שרוב המפלגות הגדולות (שמונה!) נוטות להטות את הלוגו שלהן, שבע מהן הטייה קדמית, ורק אחת (העבודה) הטייה אחורה (רק של הטקסט, כמובן).
מפלגות מסורתיות (שס, עם שלם) אוהבות, באופן לא מפתיע, פונטים מסורתיים, ומפלגות לאומיות (האיחוד הלאומי) אוהבות להטות וגם לסובב (את הלוגו), וכך להשיג תנופה כפולה ומכופלת, לפחות לדעת המאמינים והיועצים.

מפלגות אזוטריות וקוריוזיות אוהבות פונטים קוריוזיים: למשל "עלה ירוק" ובעיקר "ארץ חדשה", הכוללים גם סולמית אופנתית סלולרית אינסטגרמית בלוגו #).

 

רוב המפלגות מעדיפות פונט בולד מסיבי שביכולתו לשכנע את הקול הצף ולהביע, בהיעדר מצע או תוכניות של ממש, את עוצמת עתיד התנועה! (סימן קריאה זה-כל-כך-2006, מזמן עברנו לסיים בנקודה, רצוי אדומה.)

     

   

כאן המקום לציין ששם המפלגה, שלרוב ניתן לה רגע לפני סגירת הרשימות לכנסת, מתמצה לרוב (שוב בעצת היועצים הכל יכולים) במילה אחת פוזיטיבית, רצוי עם ה' הידיעה – או שתי מילים אם זה לא מצלצל מספיק טוב – שקל להתחבר אליהן (וגם להתנתק מהן): "הליכוד", "העבודה", "התנועה" "קדימה" או "עוצמה לישראל", "האיחוד הלאומי", "יש עתיד", "עם שלם", "עלה ירוק", "ארץ חדשה" (שלושת האחרונות נשמעות כמו סיסמאות גיוס, כנראה היועצים לא היו בין ממציאיהן).

ואם הייתי יועץ אמריקאי (או אפילו ישראלי) והייתי נדרש להקים מפלגה חדשה ולתת לה שם. הייתי ממליץ על מפלגה שתכלול את רוב המפלגות הציוניות, שכולן בסך הכל הרי רוצות את טובת העם והמדינה. השם והלוגו שהייתי מציע למפלגה המדומיינת הזו (לא רשמתי אותם ואין לי עליהם זכויות יוצרים, תוכלו לקחת אותם בחינם בבחירות הבאות ב-2015) נראים כך:

ומכיוון ש"הארץ" כבר תפוס על ידי הסמולנים מהעיתונות ו"היהודים" תפוס על ידי להקת רוק, הייתי מציע כמפלגה בעלת שם קליט עם מילה אחת את:

ולא שכחנו, כמובן את הנקודה האדומה ואפילו הוספנו, ליתר ביטחון סימן V – המרמז שהמפלגה אושרה כחוק על ידי ועדת-הבחירות-המרכזית והיועצים-מאמריקה, ואולי הסימבול הזה מרמז גם על נצחון המכבים ונצחון מפלגת "אנחנו" – התנועה של כל הישראלים. נקודה.

הערה: עקב קוצר הזמן לא הספקתי עדיין להכניס את תיעוד כל הפונטים בכל הלוגואים ואת זווית ההטייה, הסקרנים שאינם יכולים בלי זה מוזמנים להציץ בפוסט בהמשך על מנת לעיין בתיעוד המלא.

קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.