עונת הבחירות היא זמן נהדר עבור יצרני סלוגנים, לוגואים נטויים, סטיקרים ושלטי חוצות. אפילו בפריימריס של "העבודה" שנערכו אצלנו לא היו חסרים כל אלה ברחבה הכפרית שבדרך כלל מלאה באופניים, קלנועיות וקלאב-קרים של החשמליה והבניין.
עשרות מועמדים רצו אותנו מאד, עד כדי כך שהם שלחו צעירים עם חולצות מודפסות שפרסו פוסטרים וכרזות ענק עם תמונות המועמדים-שאוהבים-אותנו-כל-כך, וחלקם אפילו נעזרו בדוכנים ומתקני תלייה משוכללים ושאר אביזרי פרסום ניידים.
בחירות בכפר: המגדל, התרנים ואפילו חדר-אוכל כוסו במועמדים חייכנים שרק רוצים לייק.
עמיר פרץ: "זמן לשלב ידיים" ולרוץ להתחבק עם ציפי לבני. (צילומים: ציפי זורע)
ומה באתרי המפלגות? חיפוש זריז באתרים אלה, שנועד בתחילה עבור פוסט השוואתי של הלוגואים ה"שונים" של המפלגות (שאולי עוד יפורסם בהמשך, עם ניתוח סוגי הפונטים וזווית ההטייה שבכל לוגו ומפלגה) מצא שהדמיון בין המפלגות – לפחות על פי הבאנר-הכותרת שבראש האתר – הוא רב, ואילו היינו בוחרים לפי באנר זה, ניתן היה לאחד את רוב המפלגות למפלגה אחת או שתיים-שלוש, אילו רק יכלו להסכים על הדמות המחייכת אלינו, מאופרת ומפתה (או לפעמים גם קצת מפחידה) בראש עמוד הפתיחה של האתר.
מורי-דרך ורבנים כמובילי אתרי מפלגות "מסורתיות"
יש מפלגות ("העבודה" ו"שס", למשל) הניתלות באילנות זקנים (בן גוריון והרב עובדיה) ויש מפלגות שמועמדיהן, כנראה, נאים יותר (לפחות בעיני מעצבי האתרים) המביאות את דמות המנהיגים בראש האתר, בדרך כלל בצד שמאל שלו, משום מה. למשל – "יש עתיד", "ישראל ביתנו" (הם לא בליכוד?) ו"עוצמה לישראל". דווקא ביבי וטיבי – שניהם ביחד בצד ימין (לפחות של הבאנר).
מפלגות עם מנהיג ב"שמאל": "יש עתיד", "ישראל ביתנו" ו"עוצמה לישראל"
מפלגות עם מנהיג ב"ימין": "הליכוד" ו"רע"ם-תע"ל"
ב"מרצ" וב"דור – מפלגת הגימלאים" מביאים שני קצוות גילאים של דורות המצביעים. ב"דור" – תמונות ממאגר-תמונות-לרכישה של גימלאים אירופאיים או אמריקאים מחייכים, וב"מרצ" – שני פעילים צעירים (שנראים אותנטיים) – עם הסלוגן "הלב שלנו בשמאל". אפשר להאמין להם. אם כל מי שהלב שלו בשמאל בישראל יצביע עבורם – מובטחים להם לפחות 119 מנדטים!
צעירים וצעירים-פחות ב"מרצ" וב"דור" מפלגת הגמלאים ו"עם שלם" ו"האיחוד הלאומי" עם הרבה מגני-דוד
וב"חד"ש" בונים שמאל חדש באדום ובירוק
סיפור בולט נוסף הוא המגן-דוד והדגל. רוב המפלגות הציוניות אינן מוותרות על השימוש בהם, וחלקן עושה עליהם וריאציות ומניפולציות מעניינות (שלא לומר משעשעות). ליקטנו עבורכם מאתרי המפלגות מקבץ של מגיני-דוד. נסו לנחש למי שייך כל סמל.
המפלגות ה"פיקנטיות" ("עלה ירוק", "הירוקים", "ארץ חדשה") מבטאות את הייחודיות שלהן בבאנרים ולוגואים שובבניים. למה נדמה לי שהסמל של "עלה ירוק" קרוב בקו העיצובי שלו לסמל המגן-דוד הפאזלי של "עם שלם", אולי אני מתרכז בקומפוזיציה, זווית ומעברי-צבעים במקום במהות.
והמפלגות הערבית לא פונות בכלל למצביע היהודי – האתרים שלהם נשארו בלתי מפוענחים עבורי, אני מאמין שלמצביעים של מפלגות אלה, הם אומרים את מה שמתאים להם (כולל עזמי בשארה – באתר בל"ד – שכבר מזמן לא עונה לטלפונים).
והמנצח הגדול – לפחות מבחינת ניראות האתרים – הוא (פרסומות וחזרנו, מינה כבר עובדת על המדגם) – מרק צוקרברג ו"פייסבוק". ברוב האתרים, ההפנייה החשובה באמת היא לא למצע המפלגה או לתוכנית העבודה שלה, אלא לדף הפייסבוק שלה (טוב, גם לטוויטר ויוטיוב), ובמפלגת "קדימה" עוד לא התארגנו על אתר של ממש – ההפנייה היחידה (לפחות מוויקיפדיה וגוגל) היא לקבוצת הפייסבוק של המפלגה. ול"התנועה" של ציפי לבני, נכון להבוקר, בכלל אין אתר ולא דף פייסבוק רק הדף של לבני. אבל בלוגו שכבר עוצב, ברוח הלוגואים כולם, יש נקודה אדומה המסמלת (מה?).
עשיתם כבר לייק? אם לא – יש מספיק קבלני-לייקים שיעשו את זה בשבילכם בתשלום, כפי שראיתי ב"ידיעות אחרונות" של סוף השבוע.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.
קווים ונקודות 
"קמפיין נגטיבי טוב"… "קמפיין פוזיטיבי גרוע"…
אהבתי (Like)
וגם שנאתי (Unlike)
טעמתי מזה ומזה
קברו אותי בחלקה של עפר
ומר לי, מר לי בפה…
כמו עץ השדה. (נקודה).
המפלגה עם הסלוגן החסר.