המקף המחבר והקו המפריד ||| ראשון_לציון, י-ם או י־ם, תל אביב-יפו או תל־אביב-יפו

אנו נושאים מקפים

הסיפור של המקף העברי הוא מורכב ומסובך. אני מעלה אותו לסדר היום בנסיבות אקטואליות, אבל צריך לחשוב עליו יום־יום (או יום-יום, או יום_יום, או פשוט יום יום).

כפי שראיתם בהדגמה האחרונה יש הרבה אפשרויות להשתמש במקף המחבר העברי, וזה בלי להתייחס לקו המפריד.
האירועים האקטואליים הקשורים לערי ישראל מחזירים אותי לנושא הזה של חיבור (מקף מחבר) לעומת פלגנות (קו מפריד) ולחזור לעסוק בשפה העברית. הנושא הזה די מבלבל ולכן אתרכז רק בשלוש דוגמאות אקטואליות. את המתעניינים בגורלו של ״המקף העברי״ אני מפנה למקומות מוסמכים ממני: המקום הראשון הוא קבוצת הפייסבוק ״התנועה לשימור המקף־העברי״, קבוצה של אנשים שלא מסכימים שהמקלדות המודרניות של המחשבים והסמארטפונים, יכתיבו את העברית הכתובה של המאה ה־21 (או ה-21 למתקשי־מקלדת).
רשומה נוספת ומלאת מידע תוכלו לקרוא במגזין ״אנטיטלד״ ברשימתו של ניר טובר: ״על חודו של קו״.

טשטוש ההבדלים בין מקף מחבר (או מקף עליון), קו מפריד (או מקף בינוני) ומקף ארוך, ואפשר גם להוסיף גם קו תחתון (_) – הוא תוצאה של הזנחה ובילבול רבי שנים. הוא הוחרף בשל סדרי המקשים המבלבלים במחשבים ונטרף לגמרי כשהגיעו הסמארטפונים. וזה קרה דווקא לשפה העברית שהמציאה את המקף המחבר (העליון). וכמובן שצריך לדעת להבדיל בין המקפים השונים (המחברים) לקו המפריד. באתר האקדמיה ללשון עברית נותנים הסבר מקיף לסוגיית המקף.

שלוש ערים מרכזיות שרויות כיום בהתלבטויות בנושא המיקוף:

הראשונה היא ראשון לציון (או ראשון־לציון). העיר, כידוע, עלתה לכותרות בשבוע האחרון עקב פרשיות שונות הקשורות לנעשה בעירייה. את כותרות השחיתות־לכאורה ליוו תמונות של בנין העירייה. ושם, אוי לעיניים שכך רואות, בחרו לכתוב את שם העיר עם מקף שאיננו מחבר, איננו מפריד, ואפילו הוא לא מקף תחתון! מה יש לומר – השחיתות מתחילה במקפים. מי שלא יודע איזה מקף מתאים לעירו – איך יטפל במכרזים של בניית מגדלים וכריית חול?

העיר שזכתה לכותרות עולמיות, בעזרתו של ידיד המדינה נשיא ארצות־הברית דונלד ג'ון טראמפ, היא בירת ישראל הנצחית – ירושלים. כאן העניין עוד יותר מוזר מבחינה מקפית.
יש הרבה מקומות בהם נהוג לכתוב את הקיצור י-ם במקום ירושלים. יש הרבה מאוד ערים ששמם ארוך או מורכב משתי מילים שזוכות לקיצור שהוא ראשי תיבות – תל־אביב היא ת״א, פתח־תקווה – פ״ת, באר־שבע – ב״ש, רמת גן היא ר״ג, קרית־שמונה – ק״ש ואפילו ראשון־לציון (מהסיפור הראשון) היא ראשל״צ. אבל אין עוד ערים עם שם שהוא בסך הכל שבע אותיות שזוכות לקיצור נוסח י־ם. מודיעין היא לא מ־ן וגבעתיים היא לא ג־ם ואפילו קלנסווה היא לא ק״ה. אז למה ירושלים (שאין לא כידוע ים משלה) היא י-ם? שאלה פתוחה.

והעיר האחרונה היא תל־אביב או בשמה המלא (והבעייתי) כפי שהוא נכתב היום ברוב המקומות הרשמיים – תל אביב-יפו. כאן הבעיה הופכת לפארסה של ממש: הרי תל אביב חוברה לה יחדיו עם יפו. והבעיות של החיבור בשטח משתקפות גם בשם.
מצד אחד – פעם היה נהוג לכתוב כך את שם העיר העברית הראשונה: תל־אביב (עם מקף מחבר). כשנוספה לה מבחינה מוניצפלית יפו, היה נהוג לכתוב תל־אביב-יפו. עכשיו כשברוב המקומות כותבים ״תל אביב-יפו״ נוצר בלבול מביך: האם זהו ה״תל״ ששמו ״אביב-יפו״? ואם כותבים (מתוך עצלנות מקלדתית) תל-אביב-יפו, האם אלה שלושה חלקי־עיר שווים בחשיבותם המוניציפלית: ״תל״, ״אביב״ ו״יפו״? וכמובן אם מישהו טועה לכתוב ״תל-אביב – יפו״ האם הוא מרחיק בכך את יפו משאר חלקי העיר? אלה סוגיות קשות החורגות מהתחום הלשוני או הטיפוגרפי ורצוי שעיריית ת״א (או תל־אביב-יפו) תיתן עליהן את הדעת.

מה דעתכם? תקנו אותי אם אני טועה. האם המקפים הם ששיבשו את שיגרת החיים בארץ־ישראל (או בארץ-ישראל)?

שיבוא עלינו שבוע טוב, עם או בלי מקפים, ולא פחות חשוב – רצוי גם בלי טילי-קסאם וכיפות־מגן.

__________
לנוחיות הקוראים:
 ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

פוסט זה פורסם בקטגוריה ישראל, לשון, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על המקף המחבר והקו המפריד ||| ראשון_לציון, י-ם או י־ם, תל אביב-יפו או תל־אביב-יפו

  1. שלומית הגיב:

    אז מה בסוף? תל־אביב־יפו?
    אהבתי את הפוסט.

    • igalz הגיב:

      שבת שלום, שלומית
      לדעתי הלא מקצועית יש לכתוב: תל־אביב-יפו.
      אבל כרגיל: תקנו אותי אם אני טועה ומטעה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.