הכפר ישן ||| תנו כבוד לישראל יצחקי ששר על ״משמר הגבול״ של הכפר ועל ״סימונה מדימונה״ ו״סבא פיקולינו״

בואו נמשיך עוד פוסט אחד בקו הנוסטלגי־הכפרי ונזיז קצת הצידה את השערוריה היומית ואת העיסוק חסר הטעם במעללי המשפחה המלכותית שלנו.

אתמול נחשפתי לסיפור שהביא דודי פטימר, חוקר המוסיקה הישראלית הישנה, מייסד ״דודיפדיה, פרויקט שימור המוסיקה הישראלית״ ואדם צעיר שלא רוצה לוותר על הזמר והזמרים הישראליים הוותיקים של פעם. וככה הוא כתב לפני יומיים על זמר העבר הישראלי ישראל יצחקי:
״הוא כבר בקושי מתקשר, מדבר או מגיב בצלילות. כמעט שאינו זוכר מי הוא או יותר נכון מי הוא היה וכי מדינה שלמה חבה לו תודה על עיצוב פניה של המוזיקה הישראלית. אותה מדינה שבערוב ימיו כמו "ירקה" בפרצופו, הפנתה לו גב, שכחה לו "חסד נעוריו" ומיעטה לתת לו להופיע כשעוד היה מסוגל והתחנן לכך…
"סימונה מדימונה", "אבאל'ה בוא ללונה פארק", "השוק השחור", "לחתונה הלכתי", "משמר הגבול", "סבא פיקולינו", "אנו ניפגש", "בת הדרום", "שיר המזג", "אל תשכחיני" ועוד שירים שהקליט לראשונה ובצורה מהפכנית הרקידו, הלהיבו וריגשו מיליוני לבבות בישראל במשך שנים רבות.
אבל היום, ישראל יצחקי, בן 92, מי שנחשב לאחד מאלילי הנוער הראשונים בישראל ולאחד הכוכבים הגדולים ביותר בשנות ה-50 וה-60, אינו זוכר את העבר שלו. האם הוא שכח את העבר שלו, זה אומר שאנחנו גם צריכים לשכוח?״ (הציטוט מהפייסבוק של דודי פטימר)

אנחנו לא שוכחים. עברתי בשירונט על השירים בביצועו של ישראל יצחקי, ומתוך השירים הרבים שהכרתי בחרתי את ״שיר משמר הגבול״ (המוכר יותר כ״הַכְּפָר יָשֵׁן״) שכתב יחיאל מוהר והלחין גד מן. השיר הוא משנות החמישים וכל שורה בו מתחברת אל ילדי שנות החמישים בכל כפרי ישראל וגם בכפר שלנו.

הנה הביצוע הישן של ישראל יצחקי, עם הקול המוכר והאהוב:

וכדי להיזכר בימי הילדות שלנו, החלטתי להביא את מילות השיר ולהוסיף זיכרון אישי וכפרי לכל שורה במילים של יחיאל מוהר (סימנתי את ה״פרשנות״ באותיות ״ירוקות־נוסטלגיות״). נדמה שדי הרבה השתנה מבחינת החקלאות ומעט מאוד מבחינת החוויה של ישוב ספר בפריפריה.

משמר הגבול
ישראל יצחקי / מילים: יחיאל מוהר / לחן: גד מן

הכפר ישן הרים צופים מנגד (אולי הכוונה לתל ג׳מה שנשרף בשבוע שעבר עם נחל הבשור. ראו למטה)
וכרם הזיתים מכסיף סודות (על הזיתים של ילדותנו הוקמה ״שכונת הזיתים״ והעצים נדדו לפינות אחרות)
ילל התן עולה בהד השקט (תנים רבים התקרבו אל גדר הכפר בילדותנו. נדמה לי שכמה עוד נשארו)
ובשדה השיבולים חולמות (דווקא השיבולים, אלה שלא נשרפו, עדיין חולמות. גם בשדה שמול חלוננו)

הטף ישן בבית הרוגע (״הטף״ זה אנחנו ונדמה לכם שישנו. לפעמים היינו משגעים את שומרת הלילה) 
כי משמרות הוצבו על חלומו (שומר לילה באיזור הגנים, שומר בשכונת ״משמר הגבול״ ושומר שער)
הברוש מעל נוגע לא נוגע (רק עכשיו סיפרתי על הברוש הזה שבימים אלה מכוון את הכבאיות)
כמפלל על בית ושלומו (והוא ממשיך להתפלל גם בימים אלה על הבית ועל שלום הילדים, דור 4.0)

בלילה, בלילה, בנום כל הכפר (רוב הכפר אולי נם. חוץ מהנערים שעשו צ׳יפס אצל השומרת. והאוהבים)
אנחנו עומדים על המשמר (עברו כמה שנים מהקלטת השיר, וגם אנחנו זכינו לעמוד על אותו משמר)
על גן ועל פרי, על צאן ומכונה (הצאן של יצחק דוד כבר מזמן לא כאן. בדיר יש מחסן צינורות. ותאילנדים)
חולית השומרים נכונה (השומרים תמיד נכונים. רובם מחברות שמירה חיצוניות ומדברים ברוסית רהוטה)

וכי תבוא שעה ויעל עיט (אצלנו לא היו עיטים. נסתפק בתחליף של דיות שעוברות מעזה לכאן ובחזרה)
ויד אויב אל היקר תושט (עדיין היא מוּשטת. ויש מי שעדיין משתדל ״להפוך אויב לאוהב״)
חומה אנחנו על חומת הבית (מה זה חומה? ארבעים מטר עומק! ו״חומת הבית״ היא גדר התראה חכמה)
וכל אשר יגע בה ויאבד (תיזהרו, תנים ומסתננים! הגדר יודעת הכל)

הכל ישן, בשיבולים הקמח (לא כולם תמיד ישנים. לפעמים בפאב המקומי חוגגים מונדיאל עד הבוקר).
בענפים הפרי בלאט מבשיל (את האגסים והתפוחים החליפו חוחובה ותפו״א. אבל גם הם הבשילו כבר).
אנחנו שזרענו כאן בדמע (״אנחנו״ באופן אישי זורעים יותר בשם המשפחה. בלי הרבה דמע, אם אפשר)
רוצים לקצור ברנן ובגיל (את השדה של העומר שמולנו כבר קצרו רגע לפני העפיפונים והבלונים)

בלילה, בלילה, בנום כל הכפר… (ששש… עוד מוקדם. תקראו בשקט…)

ואם ביום מן השדה נביאה (האסם ששמו בו את גרעיני החיטה עדיין מתנוסס מעל הפאב ועתידו לא ברור)
ברכת תנובה לאוסם ואמבר (תנובה נמכרה לסינים, יש אוסם ואמבר, ובכלבו יש גם טרה ובייגל־בייגל)
הנה בליל, עת חשכה תגיח (החשיכה כבר לא ממש ״מגיחה״. היא פשוט יורדת. אחרי שמונה בערב)
וחמושים נצא אל המשמר (אנחנו כבר החזרנו את הנשק האישי. עכשיו יש ״כיתת כוננות דור 3.0״)

לבל האש תאחז שולי שדנו (האש עדיין אוחזת ולוחמי האש והמתנדבים רצים בכל רגע לכבות אותה)
למען עץ גידלנו בכאב (שלא תישרף חלילה החוחובה, או הפרדס שנטענו ב-1958)
למען נהרת פני ילדינו (ויש אומרים – גם ״נכדינו״, ואפילו יש כאלה שסופרים נינים ועוד רגע בני נינים)
למען כל שהרה ילבלב (לא בדיוק הבנתי מה זה שֶׁהָרָה)

בלילה, בלילה, בנום כל הכפר… (זהו… אפשר לקום. כבר שש בבוקר! זמן השכמה למאחרים. בכפר.)

עד כאן השיר והאסוציאציות. נדמה לי שלא הרבה השתנה. או שהרבה מאוד השתנה. תחליטו אתם.
צירפתי כמה תמונות מייצגות מהימים ההם, מתוך אלבום הכפר ומספריית הבלוג והוספתי כמה תמונות מהימים האלה.

הכפר ישן הרים צופים מנגד

וכרם הזיתים מכסיף סודו

ובשדה השיבולים חולמות

הטף ישן בבית הרוגע

בענפים הפרי בלאט מבשיל

הברוש מעל נוגע לא נוגע כמפלל על בית ושלומו

לבל האש תאחז שולי שדנו

בלילה בלילה בנום כל הכפר / אנחנו עומדים על המשמר

תודה גדולה לדודי פטימר ששומר ומשמר את ההיסטוריה המוזיקלית שלנו ויודע להוקיר את זמריה הוותיקים שהולכים ומתמעטים. וכמובן, תודה לישראל יצחקי, שיהיה בריא, וגם לסימונה מדימונה (״שם ניצבת היא נוגה״) שלו ולסבא פיקולינו (״ידוע הוא בכל העיר״).

המשך שבוע טוב, רוב הכפר עדיין ישן, ואני כאן כדי להעיר אותו ואתכם.

__________
לנוחיות הקוראים:
 ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה היסטוריה, מוזיקה, סיפורי הכפר, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על הכפר ישן ||| תנו כבוד לישראל יצחקי ששר על ״משמר הגבול״ של הכפר ועל ״סימונה מדימונה״ ו״סבא פיקולינו״

  1. אסתר הגיב:

    למדנו את השיר הזה בבית הספר היסודי בתור המנון משמר הגבול. לגבי השורה האחרונה, אולי שהרה הכוונה שכל מה שנמצא במצב עוברי. אפשרות נוספת וזו כבר פרשנות, שכל חלום/רעיון יגיע ללבלוב. אמן.

  2. משה הגיב:

    הסבר לגבי "שהרה":
    הרה זה אל ההר. שהרה זה אשר אל ההר. כמו בפסוק "והנשארים הרה נסו" (בראשית) – הנותרים ברחו אל ההר.
    וגם בשיר הורה האחזות: "יש נחל שיודע הרה, לזרום כדי לתת יבול" – יש נחל שזורם אל ההר.

    • igalz הגיב:

      משה, תודה על ההרחבה. משמח אותי שלפוסטים האינטואיטיביים שלי מוסיפים הערות מחכימות (כמו התוספת שלך).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s