איי לייק מק! ||| חצי יובל לחיי עם המקינטוש. זיכרונות ממוחשבים

(הערה לפני הסקירה ה"גרפי-טכנו-היסטורית": כל האירועים שיתוארו בפוסט הזה – מתוארים על פי מיטב זכרוני הקצר. יתכן מאד שקרו קצת אחרת. המבט כאן הוא אישי ומתאר היסטוריה שממשיכה להתגלגל. תיקונים ותוספות – יתקבלו בברכה!).

1988, ארבע שנים אחרי "1984" של אורוול ובעיקר אחרי סרטון הפרסומת "1984" של חברת "אפל" ששינה את עולם המחשבים (שעד אז נשלט על-ידי "הענק הכחול" IBM) ואולי גם את עולם הפירסום.
שום דבר נורא לא קרה אחרי זה. כלומר, העולם המשיך להשתגע. וה"גרפיקה" התחילה להתמחשב.


סרטון הפרסום הקצרצר למקינטוש הראשון, "1984": העולם עומד להשתנות!!!

בגיל שבו רבי עקיבא התחיל ללמוד (וסליחה על ההשוואה. הכוונה לגיל בלבד!!!) גיליתי, או אולי גילו לי, את המחשב. זאת אומרת לא את המחשב, את המקינטוש!
עד אז מחשבים היו המסך השחור הזה, עם האותיות הירוקות המרצדות ש"אנשי מחשבים" ידעו להוציא ממנו, בעזרת מדפסות סיכות מסורבלות, פלט של "ניירות-זברה" עם שורות מחשב הכוללות נתונים. חשובים ככל שיהיו, הנתונים האלה לא גרמו לי שום התפעלות או רצון להיות מעורב בטכנולוגיה המשעממת הזאת.
ואז, ב-1988, הגעתי לחנות-המחשבים הקטנה הזאת ברחוב המלך ג'ורג' בתל-אביב ולמדתי שם להזיז את העכבר (שהיה אז מרובע לגמרי). אחרי שכמה פעמים הוא "ברח" לי לקצה השולחן כשעשיתי את התנועות החובבניות של מתלמד, למדתי איך להפעיל את המק ונפלתי ברשתו (אתרנט קראו לה, נדמה לי).

המקינטוש הראשון  Apple-Logo Old   IBM Computer
מימין – המק הראשון אצלנו (סוף שנת ה-80) וסמל אפל. משמאל – מחשב IBM עם DOS: ירוק ומרובע

מאז – העולם (המקצועי) נראה אחרת. רכשנו לעבודה את המקינטוש הראשון ונשביתי בקסמיו. ואיזה קסמים אלה היו! התוכנות "שרטוטית" (MacDraw) ו"ציורית" (MacPaint) שאיפשרו לשרטט ולצייר קווים וציורים ולבנות טפסים עם אותיות ורשתות – והכול עם מכשיר אחד בגודל של מיקסר קטן!

עד אז, יש לדעת, כל הגרפיקה נעשתה בשלבים מייגעים (וזה כבר אחרי תקופת דפוס-הבלט): קודם שירטטו קווים ברפידוגרף על גבי נייר מילימטרי, אחר-כך גזרו והדביקו שורות טקסט מיריעות של ברומייד (נייר צילום) שהופקו בסדר-צלם, ואז צילמו צילומי ביניים והוסיפו רשתות בתהליך מייגע שהצריך חדרי חושך, שולחנות אור וגלגלי חישוב מיוחדים לקביעת ההגדלה/הקטנה של חלקי הגרפיקה: תמונות, סמלים ואיורים.

גלגלי חישוב 1980
גלגלי חישוב לצילומים מהתקופה הטרום-מקינטושית (שנות ה-70 של המאה ה-20)

פתאום הכול נעשה באמצעות קופסא קטנה אחת. גאון הג'ובס הזה שמיזער את הכל למסך "9 והכניס מחשב בתוך מסך ואפילו הוסיף אייקון של מחשב מחייך בזמן שהסיסטם ((3.1 ?) עולה לאיטו (חייבים לומר). אפילו אייקון של מחשב בוכה הוא הוסיף למקרים (הרבים…) בהם יש error. דבר שקורה, לצערנו, גם היום, אחרי עשרות דגמים ודורות של מקינטושים וסיסטמים (וגם בפי. סי זה קורה! אל תספרו לנו שזה אחרת שם).

Mac happy_sad    fontasia 89
האייקון של המקינטוש צוחק ובוכה לפי מצב הסיסטם, בשנות ה-80 (מימין)
ופרסום של חברת אלטסיס מלפני חצי יובל (משמאל)

רב כתב ופונטוגרפר 1989דיסקטים מקוריים של תוכנות Altsys ורב-כתב, מעבד תמלילים העברי הראשון למק (חדשים מהאריזה)

כל תוכנה הייתה תגלית. אחרי ה"שרטוטית" וה"ציורית" בא ה"רב-כתב". פתאום אפשר היה לכתוב טקסט בעברית(!) בשבעה פונטים שונים שסיפקה חברת "ידע" (נסו ללחוץ על הלינק ותראו איפה החברה הזאת כיום). כל פונט, שהתבסס על הקלאסיקות של הטיפוגרפיה העברית קיבל שם גיאוגרפי: גלבוע = פרנקריהל, רמת-גן = דוד מדיום, רמת-אביב (מה פתאום שכונה?!) = דוד בולד, רמת השרון = אהרוני עבה, סיני (למה?! הרי כבר החזירו אותו בתקופה ההיא, נדמה לי) = אהרוני דק, קיסריה = חיים שמן וחרמון – הפונט הביטמפי המרובע של הסיסטם.

ואז הגיעה ה"פוסטסקריפט" (לצעירי הקוראים: זוהי ה"אמא" של ה-pdf). שפת תיאור הדף שאפשרה את כל מה שהגיע אחר-כך: איורים וקטוריים, צבעים ללא הגבלה, "מתיחת" גופים ואלמנטים לכל הגדלים ולכל הכיוונים והזוויות, ומה לא?
איתה הגיעו עוד לפני ה"אילוסטרייטור" הראשון שלא ממש ידע עברית, והרבה לפני ה"פוטושופ" שערער את סדרי העולם – ה"קריקט דרו" וה"לייזרפיינט". מין תוכנות של "הכל-כלול", שיודעות לצייר ולקשקש (ובתוף מכות הן).

LaserPaint 2  cricket-draw-1_1_1"לייזרפיינט", התוכנה הישראלית שהקדימה את זמנה (מימין ולמטה) ואיור ב"קריקט דרו" (משמאל)

LaserPaint 3

ה"לייזרפיינט" היא סיפור בפני עצמו – תוכנה ישראלית (שאפילו יצא לי לפגוש את מפתחיה ברעננה), שהקדימה את דורה ואת הפוטושופ בכמה שנים טובות וידעה לטפל בתמונה ובצבע, בזמן שהעולם מסביב עוד הסתובב בשחור-לבן בלבד. אבל, כדרכם של דברים המקדימים את זמנם, היא לא התאימה למציאות האפורה של אז שהייתה קצרת-זכרון ומצויידת בהרדיסקים קטנטנים (20 מגה בייט, לא ג'יגה, נחשב דיסק ענק!).

הפרדת צבע לינוטרוניק נפחי 1989
סריקה בלייזרפיינט עם הפרדת צבעים במקינטוש! (מהפכת הדפוס מ-1989)

ועוד נזכור את "אלטסיס", יצרנית תוכנת הפונטים הנהדרת "פונטוגרפר" שרכשנו מיד אחרי ה"שרטוטית" ושאפשרה פתאום להכניס פונטים וצורות משלנו ממש לתוך המערכת. אפשרות שעד אז הייתה טכנולוגיה בלעדית של חברות-ענק כמו ליינוטייפ או מונוטייפ.
פתאום כל אחד יכול היה לייצר פונטים משלו. וככה זה באמת נראה. לא משהו, אבל היה יופי בחופש שהתאפשר פתאום.

Software Had Gadia
חד גדיא של תוכנות: אלטסיס >;;; אלדוס >;;; מקרומדיה >;;; אדובי >;;; ?

את סיפור התגלגלות חברות התוכנה ניתן לספר כסיפור החד-גדיא: אבא אל השוק הלך וקנה את "אלטסיס", ואתא "אלדוס" וטרף את "אלטסיס", ואתא "מקרומדיא" ונשך ל"אלדוס", ואתא "אדובי" ואכל את "מקרומדיא" דזבין אבא בתרי זוזים (וקצת יותר). ועכשיו יבוא "אפל" ויאכל את כולם. חד-גדיא, חד-גדיא.

illustrator 88 Blend 1

illustrator 88 Blend 2"בלנדינג 1988!": מי היה מאמין אז שאפשר להפוך קנגורו לפיל בשמונה שלבים?

וכל זה היה לפני חצי יובל שנים. מי היה מאמין?!
ומאז כבר עברנו עשרות סיסטמים וקוואדרות, ופאואר-פי-סי, ו-G4 ו-G5, וכבר מזמן לא התעניינתי איזה מחשב (שלושה בעצם) עם איזה סיסטם מונחים לי מתחת למכתבה. האייקון של המחשב הצוחק/בוכה הוחלף בכל מיני חתולים צבעוניים ומרוב תוכנות לא רואים את הדסקטופ, אבל אם אמשיך במסורת של רבי עקיבא (שום השוואה חוץ מהגיל, כזכור) שהיה רועה צאן ארבעים שנה (וגם אני רעיתי פעם צאן בקיבוץ אחד שהיה אז נידח ליד הגבול הירדני ומאז הפך לכפר נדל"ני מבוקש מאד), אחרי שגמר עם הצאן, למד רבי עקיבא תורה (לא פוסטסקריפט ולא אינדזיין, אני חושב) ועוד ארבעים שנה לימד את תלמידיו. אם אמשיך ללכת במסלולו, אולי אזכה להגיע, כמוהו, למאה ועשרים עם סיסטם XXXXXXIIII ומחשב G227000, אבל תמיד אזכור שהכול התחיל מ"שרטוטית". ובסופו של דבר מה שחשוב הוא לא איזה מחשב יש לך מתחת לשולחן, אלא איזה פרפרים וציפורים יש לך בראש.

והמקינטוש הראשון (זה המצולם בתמונה למעלה, שלא היה בדיוק הראשון, אבל זה לא חשוב), מה קרה לו? הוא שמור אצלי על שולחן החיתוך במצב טוב מאד, חוץ מזה שנשרפה לו נורת המסך ובגלל זה הוא לא יכול להציג שום דבר. אבל מה זה כבר חשוב, הוא כבר עשה את ההיסטוריה שלו.

____

לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, עם כל כותרות העמודים וגם את "שיחה ממתינה", ובה נושאים לפוסטים עתידיים, תוכלו למצוא שם.

קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

Advertisements
פוסט זה פורסם בקטגוריה גרפיקה ממוחשבת, היסטוריה, טיפוגרפיה, עם התגים , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

9 תגובות על איי לייק מק! ||| חצי יובל לחיי עם המקינטוש. זיכרונות ממוחשבים

  1. סמדר הגיב:

    ונזכור את כולם – את המק הראשון הקטנטן והחייכני, את החדרון הפיצפון שליד החדר של במיק הגדול, שם ישבנו גם בכינו גם צחקנו עם ידידים (MacPlus ו-Mac2?), את כל התוכנות הראשוניות המגויירות כהלכה (?) משרטוטית ועד יד חופשית, את כל הפוסטסקריפט ארורס הארורים… דרך כל הפחדים והעכבות שבדרך ("כשאצטרך להמיר את הרפידוגרף בעכבר – זה הזמן שלי לפרוש", מי אמרה אל מי).
    זכרתי לך חסד נעורינו, לכתי אחריך במדבר הגרפיקה הממוחשבת שבחיתוליה, בארץ לא זרועה, בחברת פונטים שלא מדברים עברית ומתקשים להישמע לציווי מימין > לשמאל…
    כרחלה הזקנה ביותר בעדר שהלך ועדיין הולך אחריך (הגדיים נהיו תיישים) – אין לי אלא לברך על מזלי הטוב ולומר: לא יכולתי לאחל לעצמי רועה ראוי מזה שהיה לי/לנו, רבי עקיבא איש צנוע, היה רועה בין הרועים… ♫
    וסיכום ביניים אישי: נסיבות החיים יכולות לעשות לך לצאת מעולם המקינטוש וללכת לרעות בשדות זרים – אבל נראה שלעולם לא תוכל להוציא ממך את המקינטושאי שבפנים.

    "ובסופו של דבר מה שחשוב הוא לא איזה מחשב יש לך מתחת לשולחן, אלא איזה פרפרים וציפורים יש לך בראש." – WOW, איזה פאנץ' ליין!

    • igalz הגיב:

      ובהקשר ל״ארורס״ זה מזכיר לי ששכחתי לציין את צ׳ שהייתה אחות במקצועה והיא הייתה מודיעה כל בוקר: ״אל תשאלו איזה פוסטסקריפט היה לי הבוקר״, כאילו זה שם של איזו מחלת עור מדבקת.

  2. ארנון אבני הגיב:

    אצלי זה התחיל כסיפור אהבה די דומה לשלך ונגמר בגירושין. ראובן, שותפי לסטודיו הביא מחשב. מק קטן וחביב אחרי שהתחלנו עם קורל דרו בפי סי במזכירות הטכנית של הקיבוץ. המק גדל והתברר לנו שהוא לא עוד כלי עזר אלא הוא הסטודיו עצמו. השתעבדתי לו ול'פריהנד' עד שהבנתי שבאפל לא סופרים אותי בכל מה שקשור בתמיכה עברית (היום אולי זה אחרת) ובכל מה שקשור ביחסי המרה של שקלים ודולרים (מק ופיסי באותה מתכונת עלו אז אותו מחיר – מק בדולרים ופי סי בשקלים). לא עמדתי בזה והתחלתי תהליך גמילה שנמשך שנים. הכל אצלי היה מק. כל העבודות והקבצים שאפשר היה לרענן לשדרג ולעדכן – מתו. הכל הייתי צריך לעשות חדש כולל קנייה של כל הפונטים.
    למרות זאת אפל נחשב לאחד ממייסדי סטודיו עיצובניק. תמסור שם תודה קטנה אם אתה עוד מדבר איתם

    • igalz הגיב:

      הויכוח מק – פי סי הוא ישן כמו ימיה של ההוצאה לאור השולחנית. כיום כבר אין לו משמעות. איש באמונתו ודבקותו יחיה. במילא עוד כמה (עשרות) שנים הכל יבוא בילד-אין בתוך אדם-העל, שעוד מעט עומד להגיע לכאן. הכל כבר יהיה כלול בפנים: תוכנות, פונטים, יכולות סופרמניות וזכרון עם חריצי הרחבה.

  3. יש עדיין יתרון לעבודה גרפית עם מק על פני פיסי, או שזה סתם הרגל (שלך) ופוזה (של מעצבים אחרים)?

    • igalz הגיב:

      ראי את תגובתי לארנון, וגם את משפט הסיום בפוסט (לפני ההערה האחרונה). הסיפור הנוסטלגי שלי היה על ימיו החלוציים והעליזים של המק. הוא היה פורץ הדרך. הפיסי אולי סוגר פערים, אבל אין כמו אהבה ראשונה.

  4. שרי הגיב:

    יום הולדת שמח !
    שרי

    • igalz הגיב:

      לא הייתה שום יומולדת. רק ציינתי שגם חצי יובל (בערך) זה תאריך היסטורי הראוי לציון.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s