ענן של פיקסלים ||| הרהורים דיגיטליים על עולם מלא שרתי-תמונות ועל מגבייטים ללא הגבלה

Servers and Cloudsלפני העידן הדיגיטלי העולם נראה ברור ופשוט. אם היית מסתכל על הנוף דרך חלון המכונית, או סתם יושב מול השדה או מביט בשמיים היית רואה דברים ברורים: עצים ושיחים ושדות, ואור וצל, והרים ואנשים. התמונה הייתה ברורה, הצבעים היו נכונים והצורות היו מוגדרות.
מאז שעברנו לעידן הדיגיטלי הכל נמדד בפיקסלים וברזולוציות, וכיום העולם יכול להיראות ברזולוציות שונות: גבוהה מאוד (סופר-מגה-פיקסל ואולטרה-היי-דפינישן) – למי שיכול להרשות לעצמו, רגילה – לרוב האנשים, ונמוכה ומפוקסלת – לפשוטי העם (וגם לטשטוש הפנים של מי שצריך להסתיר אותו מסיבות של חשד-לפשע או הגנה משפטית).

שדה חיטהשדה חיטה עם שמיים כחולים ועננים – לפני תקופת "הענן הדיגיטלי" הווירטואלי (צילום: IGAL)

sandisk 32000היום הכל נמדד בכמות הפיקסלים והג'יגה-בייטים שמהם מורכבת התמונה: בטלוויזיה, במצלמה הדיגיטלית, בטאבלט ובסמארטפון ובכל מסך אחר. ובעצם החיים הפכו למסך אחד גדול ברזולוציה מדהימה.
וכולם גם מצלמים כל הזמן. את הכל: ילדים ומאכלים, שלג וברד, חגים ופרחים, נופים וטיולים. אפשר לומר שהדימוי הגרפי (הפוטוגרפי ליתר דיוק)
מפריע לפעמים לראות את המקור והרבה פעמים מסתיר את החיים עצמם (אם יש דבר כזה). וכל מי שמצלם תמונה (ומי לא מצלם תמונות היום כל הזמן? הרי זה הדבר העיקרי שאנחנו עושים) צריך גם להבין משהו בענייני רזולוציות ומגה-פיקסלים.

כל גרפיקאי ואיש-דפוס מסוף-המאה-שעברה ידע (או לפחות היה אמור לדעת) שתמונה חייבת להיות לפחות ברזולוציה של 300dpi (כלומר 300 נקודות בכל אינץ'), כדי שתודפס באיכות טובה. ובלי להיכנס לנושאים טכניים ומתמטיים, צריך לדעת שיש כמה דרכים לתיאור של תמונות דיגיטליות שנועדו להדפסה או לצפייה על גבי מסכים: האחת היא בפיקסלים – למשל 2400 לרוחב על 1800 לגובה – כלומר ספירת הפיקסלים מהם מורכבת התמונה לרוחב ולגובה. השנייה – דרך הרזולוציות, למשל (300dpi (dot-per-inch – לתמונה המתאימה לדפוס, או 96dpi – לתמונה שתוצג על מסך דיגיטלי.

היום, כשכל האנשים מצלמים כל הזמן ולכולם יש מצלמות דיגיטליות עתירות-רזולוציות ועשירות באלפי מגה-פיקסלים – רוב התמונות יוצאות פחות או יותר חדות. אבל יש לזכור, מה שלא כל צלם-חובב בעל טכנולוגיה מרובת-פיקסלים יודע, שככל שהתמונה עתירה ברזולוציה כך נפח הזיכרון הממוחשב שהיא תופסת יותר גדול. וכך היא ממלאת מהר יותר את הדיסקים ואת השרתים שממלאים את העולם. השרתים האלה נמצאים לכאורה ב"ענן", אבל כולנו יודעים שזה רק דימוי, ושהענן הדיגיטלי הזה נמצא על הקרקע הצפופה ולא בשמיים התכולים.

ענן שרתים שמיםהשרתים של "הענן" – נמצאים לכאורה באיזה ענן דמיוני (צילום נוף נגבי עם עננים ושרתים, עיבוד: IGAL)

Google Server Farm Iowaחוות השרתים של גוגל באיווה (בצילום למעלה ולמטה), כפי שצולמה באתר של ה-Daily Mail (לסיור סוריאליסטי מצולם, שנערך לפני שנה בחוות-השרתים של גוגל, מומלץ להיכנס לקישור הזה)

google farm

facebook-altoona-illustrati
תכנון חוות השרתים של פייסבוק באיווה (למעלה) וחוות שרתים נוספת של פייסבוק באיזור הקוטב הצפוני (בצילומים למטה). תוכלו לראות את סיפור החוות בקישור לאתר Data Center Knowledge ובקישור נוסף לאתר worldlessTech

Facebook-s-Arctic-Server-Farm-1-640x344 Facebook-s-Arctic-Server-Farm-2

Apple-Farm Chicago-Inside-Container-MS
מימין: חוות השרתים של אפל בצפון קרולינה (מאתר AppleBitch.com). משמאל: מראה פנימי ממרכז השרתים של מיקרוסופט בשיקגו (מאתר Data Center Knowledge)

וכך יוצא היום שכולם מצלמים, את הכל, כל הזמן, ועוד ברזולוציה ההולכת וגדלה ככל שצריך למכור דגמים חדשים של מצלמות וסמארטפונים וטלוויזיות. בהיי-דפינישן או בתלת-מימד, או בקרוב במימדים נוספים של מציאות משוכפלת ורבודה ומהונדסת ובעוד טכנולוגיות עתידיות – ולא ירחק היום שייסתמו כל השרתים והדיסקים המאחסנים את כל ה"קש והגבבה הדיגיטליים" האלה שאנחנו "מעלים לרשת" ול"ענן", כאילו שאינם תופסים מקום של ממש. ו"התוכן הדיגיטלי" הזה ימלא את כל המרחב הציבורי על כדור הארץ.
מסתבר שלעולם הקטן שלנו, שאיננו "וירטואלי" ואיננו מורכב מפיקסלים, אלא מסתם מים ושמיים, אגמים ונהרות, חול ואדמה, יש מגבלות מקום מוחשיות. העולם הזה, על פי החזון האפוקליפטי-הדיגיטלי, יתמלא בקרוב (או קצת מאוחר יותר) עד מלוא אפשרויות הקיבול שלו. לא יישאר מקום לאנשים בין כל הגאדג'טים והשרתים הלכאורה-וירטואליים האלה. בערך כמו שמתואר בצורה כל-כך פלסטית (ברזולוציה מצויינת!) בסרט העתידני המצויר של דיסני ופיקסאר – Wall-E, המספר את סיפורו של רובוט-הגרוטאות שנשאר לבד על כדור הארץ וממשיך לנסות לנקות את הארץ מכל הגרוטאות שהשאיר המין האנושי. רק שכל הג'אנק בחזון הרזולוציות של ההיי-דפינישן והמגה-פיקסל, לא יהיה בהכרח גרוטאות חלודות ומעוכות של אריזות מזון ישנות – אלא שרתים מלאי פיקסלים מיותרים (או פחות מיותרים)!

Screen-Shot-2012-09-10-at-13.29.41  desolateEarthWall-E טרקטורון פינוי הזבל של הסרט המצויר מ-2008 נשאר לבדו על כדור הארץ עם כל ערימות הפסולת שהשאירו לו האנשים. אל תתדאגו – זה קורה רק בשנת 2800, לפי הסרט של פיקסאר

בנאסא, שרבות מהתורות והדתות הדיגיטליות של ימינו התחילו אצלה, הקדימו את התחזית האפוקליפטית שלי ועשו פרויקט מעניין בו אלפי אנשים שלחו את תמונותיהם (שצולמו כמובן בעזרת Facebook, Instagram, Flickr, Google+, Twitter) ושיבצו אותן בתמונת כדור הארץ, כפי שצולמה מכוכב הלכת שבתאי.

cassini-wave-at-earth-zoomהעולם כולו מלא בפיקסלים אנושיים (צילום: NASA ועוד 1,400 אנשים מ-41 ארצות)

כנראה שבעוד 10, 25, או 787 שנה (על פי פיקסאר), נגיע לעולם שיהיו בו רק פיקסלים ולא יישאר מקום לאנשים ולחי ולצומח הישן, ונהיה חייבים להקים את "מושבות-החלל" שכולם מדברים עליהן כבר שנים. אליהן נשלח את המין האנושי, או את מה שיישאר ממנו, או שנגזור על עצמנו "דיאטת פיקסלים" ונחזור לחיות ברזולוציה נמוכה, כמו בראשית העולם הדיגיטלי. או שפשוט נחיה בלי רזולוציות ופיקסלים בכלל, כמו לפני 30 שנה. מה היה רע לנו אז?!

שבת שלום לכל גולשי-השלג, מחפשי-השיטפונות וסתם אנשי-הגשם – ברזולוציה נמוכה, בינונית ובהיי-דפינישן.

_______

לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, עם כל כותרות העמודים וגם את "שיחה ממתינה", ובה נושאים לפוסטים עתידיים, תוכלו למצוא שם.

 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה גרפיקה ממוחשבת, טבע ונוף, מדע וטכנולוגיה, סרטים, עם התגים , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על ענן של פיקסלים ||| הרהורים דיגיטליים על עולם מלא שרתי-תמונות ועל מגבייטים ללא הגבלה

  1. סמדר הגיב:

    מרתק, הענן הקרקעי הזה שאתה מראה פה. ממש יקום מקביל שמעולם לא חשבתי עליו, בטח לא על איך שהוא נראה וכמה מקום פיזי הוא תופס על כדור הארץ הפצפון שלנו. סיור חפוז בחוות השרתים של גוגל חושף את האסתטיקה של "אחורי הקלעים". במיוחד עשו עלי רושם כל "צינורות המידע" האלה, הצבועים בהקפדה בצבעי המותג הגוגלי, גם כשאיש לא רואה: כחול, צהוב, אדום, ירוק…

    ומחשבה מדכאת לשבת: מסתבר שכל החיים שלנו ומה שמרכיב אותם ("מים ושמיים, אגמים ונהרות, חול ואדמה", "עצים ושיחים ושדות, ואור וצל, והרים" וגשם ושלג וכלניות ואנשים והתינוק והחתול/כלב ובעיקר אני-עצמי-סלפי) – למעשה מתגוררים בחוות השרתים המשמימות הללו באיווה ובקוטב הצפוני ובצפון קרולינה. כולנו סגורים שם 24/7, מצטופפים ביט-ליד-ביט, דורכים כל הזמן אחד על הפיקסל של השני ברזולוציה הולכת וגדלה, ויכולים רק להתנחם במחשבה הבנאלית ש"צרת רבים". כל צבר-סיביות-דיגיטליות בדמות "אדם" שמאוחסן שם משלה את עצמו שאי-שם בעולם הפיזי מסתובבת בבואתו האמיתית-כביכול והחופשית-לכאורה, המורכבת מצבר-תאים-חיים – ועושה מה שבא לה.
    כאילו. למעשה היא עושה מה שמצטלם ומתאחסן הכי טוב. כמו כולם.
    אלה "החיים".

    • igalz הגיב:

      באמת גם אני התרשמתי מהאינסטלציה בצבעי הלוגו בחווה של גוגל, אבל בחרתי משום מה לשים דווקא את אולם השרתים הכחולים (שנראים בדיוק כמו השרתים של מיקרוסופט, כי שרתים הם רק שרתים). עכשיו שיניתי לתמונה של הצינורות הצבעוניים – לטובת אלה שמתעצלים להיכנס ללינקים (ולא יודעים מה הם מפסידים).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s