שנה טובה ומבורכת ||| מה זה? כבר לא מברכים ב"שנת שלום"?

שנה טובה תשמג דפוס באריחברים אמרו לי: "יעקב, אתה חופר (בעניין השלום)". אבל אני לא איכפת לי, לא קוראים לי יעקב ואני ממשיך לחפור גם לקראת השנה החדשה, העומדת להיכנס עוד רגע.
בשנה שעברה הבאתי כאן את אוסף תמונות ה"שנות-טובות" מארכיון הכפר. התמקדתי בפוסט ההוא, כפי שמצופה מבלוג גרפי-טיפוגרפי באיורים, באותיות, בצילומי השחור-לבן החלוציים, בגלויות הטכניקולור של "פלפוט" ובציורי השיבולים, הירקות ואסמי התבואה.

השנה בחרתי להתייחס למילים שהוכנסו לברכות, ומסתבר שגם כאן חלו תמורות גדולות בצוק העיתים: בכל השנים הראשונות (מייד אחרי הקמת הכפר והמדינה) לא נעלמה המילה "שלום" משום ברכה, מלבד בשנה-טובה הראשונה מ-1948, שנת מלחמת העצמאות ("שנת חדווה ויצירה"!).
בשנות החמישים, מייד אחרי המלחמה, השתמשו במילים אופטימיות ורוויות ציטוטים "חקלאיים" מן המקורות ומן הגורן ומן היקב: "מלאו אסמינו בר", "לבנות ולנטוע, לחרוש ולזרוע", "לשלום בר קיימא, לעליה ולהתיישבות", ומייד אחר-כך באו "שנות בניין וביצור הסְפר". ואז, בתחילת שנות ה-60 נעלמה לפתע ברכת ה"שלום" והברכה צומצמה ל"שנה טובה" בלבד (בלי "שלום" ובלי איחולים ל"שלום"). השלום הפך אם לא למילה גסה – לפחות למילה שלא נהוג לומר בציבור.

חריג אחד היה בברכה מ-1968 (תשכ"ט). זה היה מייד אחרי מלחמת ששת הימים, באותה שנה גם נכנסו בני הדור השני לחבורת מעצבי הברכות והברכה הייתה, לרגע חולף: "שנת שלום ובטחון". ומאז אף אחד כבר לא אומר וכותב: "שנת שלום", רק "שנה טובה" (ולפעמים כשנסחפים בברכות, גם "ומבורכת"!).
האם זה אומר משהו על אובדן התקווה והתמימות, אם אפילו בברכה, שאיננה מחייבת שום הסכם, או ויתור או התחייבות, הפסקנו לברך ב"שנת שלום" הראשונית והתמימה?

ברכות שנה טובה_1

ברכות שנה טובה_2

בשנה טובה הצבעונית היחידה שאני מביא כאן משנות השבעים, זו ששלחנו בתשל"ח (1977) – שנים בודדות אחרי מלחמת יום כיפור וקצת לפני הסכם השלום עם מצרים –  ברכנו בצורה מאופקת וקורקטית: "שנה טובה ומבורכת". בתור הגרפיקאי התורן, רגע לפני שסאדאת הגיע ו"שלום במקטרתו" וכמה שנים לפני שהגיע המחשב הגרפי הראשון (המקינטוש), ציירתי בעט רפידוגרף אנכרוניסטי, את חיות הכפר מחייכות חיוך די טפשי, על רקע כל הירוק של הכפר. ירוק שכבר אז צבע את מישורי הלס של הנגב המערבי. מבנה חדר-אוכל הענק ומגדלי הדפוס הגבוהים עדיין לא נבנו בשנה ההיא ומגדל המים היה הסמל העיקרי של הכפר.

השנה אני עושה תיקון והשלמה: לקחתי את הסריקה של השנה-טובה ההיא מתשל"ח, הוספתי את מבנה חדר-אוכל "החדש" (מ-1983) ואת מגדלי הדפוס (2004), המפעל הגדול שהיום בדיוק חוגג – ביחד עם לקוחותיו ועם זמרים ורקדנים ידועי-שם – את "סיום הקיץ המלחמתי" ואת עמידות העורף, באירוע גרנדיוזי שנקרא "פרינטררם" (השמיני!).
וכדי שלא הכל יהיה קיטשי מדי, הפכתי את החיוך הישן והמטופש שלבשו חיות הכפר ב-1977 (שאז אולי עוד הייתה לו סיבה) למבט קצת יותר ספקני ומפוכח. ולמרות ספקנותו של החתול המצויר שבמרכז, ועגמומיותם של החמור, הכלב והפרה – הציפור שמשמאל מרימה את ראשה ומרמזת שאולי, למרות הכל, זאת תהיה שנה טובה ומבורכת, שנת שלום (ובטחון!). לברך תמיד אפשר…

2014שנה-טובה-בארי-תשלח-תשעה

_______

לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, עם כל כותרות העמודים וגם את "שיחה ממתינה", ובה נושאים לפוסטים עתידיים, תוכלו למצוא שם.

 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

Advertisements
פוסט זה פורסם בקטגוריה איורים, בעלי חיים, היסטוריה, חגים ומועדים, קיבוץ, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

9 תגובות על שנה טובה ומבורכת ||| מה זה? כבר לא מברכים ב"שנת שלום"?

  1. סמדר הגיב:

    שלום זה לחלשים… (אבל חלש זה החזק החדש!)

    אני מתחילה לחשוב שכל הדם-ואש-ותמרות-עשן שהיו כאן כל הקיץ – היו בעצם רק פרומו לדבר עצמו: לפרינטררם של דפוס בארי! חודש אחרי כל הבלאגן הארוך ההוא, שהתפרסם בקמפיין ענק חובק מדיות – כעת מסתבר שמדובר פשוט בטיזר מושקע, בהפקת שרון ש' וצוות עוזריו. ואכן – היה אפקטיבי, עובדה: שועים ורוזנים לא יכולים להתעלם מאותו מיצג קיץ אורקולי-פירוטכני-ספקטקולרי (לפעמים בהשתתפותם ובגילומם הם עצמם את דמויות עצמם!) – וחייבים לכבד בנוכחותם גם את הארוע עצמו.
    אז סחתין על כל העושים במלאכה. "חבר'ה, איך עשיתם את זה…???"

    שנה טובה, שנת שלום מפוכח וחיוך מטופש.

    • igalz הגיב:

      הפרינטררם באמת היה ״ענק״ ומרגש. ״אין דברים כאלה!!!״. ועוד ב״עוטף עזה״!
      כפי שנאמר: ״חבר׳ה כאלה לא תמצא בשום מקום!״. ״אל תגיד, אל תגיד״. (כל הציטוטים במקור, זר לא יבין, ואולי כן).

  2. צחי דבורי הגיב:

    אני כל הזמן אומר להם תביאו את השלום. הלכו הביאו את ברי סחרוף. לך תבין אותם.

  3. יהודה הגיב:

    זהו שאם הבטחון הוא בסוגריים, הסיכויים לשלום רק הולכים ומתרחקים.
    אבל זו רק דעתי.
    כל השאר מאד מאד נחמד ומעניין, במיוחד החתול שלא יודע אם לצחוק או לבכות למרות שחתולים קיבוצניקים הם בדרך כלל היצורים הכי אדישים ומפונקים שאני מכיר.
    שנה טובה ובטוחה לכולנו בצפון, במרכז ובדרום.

    • igalz הגיב:

      אין חולקים על דעתם של רבים. שנה טובה, יהודה. עם בטחון ועם חתולים.

      • sari eldan הגיב:

        רשימה-מדויק יותר הבחנה מרתקת. מעניין היה להרחיבה ולראות האם חלו שינויים מקבילים בטכסטים אחרים, באופיים של החגים (המאורגנים אצלינו תמיד למופת) ובמה שנהוג לכנות "רוח הזמן".
        לולא מוראו של ה"גשש" יתכן והייתי מרחיבה.
        בכל-אופן אחד ההישגים של צוק איתן הוא הורדת כמה מציקצוקי הלשון שהעלימו ביטויי לשון קודמים שביטאו תפיסות עולם "ישנות" שנידמו כאילו עבר עליהן הקלח. ויעקוב ימשיך ויחפור ויוסיף וישאל את ברוך: "הבנת את זה,ברוך"?

  4. Shakked הגיב:

    פרינטררם היה מושקע ויפה מאוד. נהננו מאוד מכל חלק בארוע ובמיוחד מהאנרגיה החיובית והאופטימית של חברי הקיבוץ.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s