מזמן לא עסקתי כאן בציור מפת ישראל. הקיץ הבוער כבר מסתיים ומפנה מקום לסתיו חם. עוד מעט יבואו הכלניות והטנקים ו״ישראל המגניבה״ ממשיכה להתפתח (למרות חסרונותינו): נבנים מחלפים ומסילות, הרכבות לירושלים נתקעות בנתב״ג, שגרירויות נפתחות ונסגרות, ונראה שנדרש כבר אטלס חדש עבור התקופה הסוערת (והבוערת, למי ששכח או בחר להדחיק).
תערוכת ״המפה – לקרוא בין הקווים״ במוזיאון ארץ ישראל עומדת להיסגר בסוף אוקטובר. בתערוכה הגדולה מוצגות – לצד מיטב אמני ישראל – גם כמה עבודות מהבלוג שאתם קוראים עכשיו. אם עוד לא ביקרתם שם, יש לכם בדיוק שבועיים. ועד שתיפתח תערוכה נוספת בנושא, בעוד עשור או חצי יובל, אני מוסיף כאן שתי מפות אקטואליות.
האחת פורסמה (נדמה לי) כבר בפייסבוק, והחלטתי לשים אותה כאן בשביל התיעוד ההיסטורי. אפילו אני כ״שרטט״־מפות־בלתי־נלאה כמעט שכחתי אותה, אחרי הקיץ הבוער שעברנו כאן בעוטף ישראל.
עיקרה של המפה המושגית הזו הוא ניסיון להמחיש איך היו מתפתחים ה״עניינים״ אם שמות הישובים בדרום היו: קיסריה, תל־אביב, חיפה, ירושלים והרצליה. ואילו הישובים כפר עזה, נחל עוז וכיסופים (ואולי גם בארי) היו מועברים בתהליך הובלה ״מגניב״ לשרון ולצפון.
המפה השנייה שטרם התפרסמה אפילו בפייסבוק, היא מפה סטריאוטיפית, דוגמת מפות העולם של Yanko Tsvetkov שאפשר לראות באינטרנט והצגתי כמה מהן בראשית ימי הבלוג.
מפה סטריאוטיפית של אירופה. עיצוב: Yanko Tsvetkov
נדמה לי שהגיע הזמן לעשות סקיצה גם למפה סטריאוטיפית של ישראל.
זוהי סקיצה ראשונית, ללא התחשבות בשותפים קואליציוניים. הערות, תיקונים ועידכונים יתקבלו בברכה, וכדרכו של האינטרנט הזורם – ניתן יהיה להכניס שיפורים בגירסאות הבאות.
כך נראית הסקיצה הראשונה של המפה לעיונכם ושיפוטכם
(הוספתי אפילו את השעמום האחרון והמעודכן בקרית שמונה):
__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן
קווים ונקודות 