הוראות פיקוד העורף ||| מה עושות האיילות (והתקשורת והרשתות החברתיות) כשנופלים טילים בלילות בתל-אביב ובשדרות?

מלחמה זה לא צחוק.
אבל לאדם יש, כנראה, דרכי התגוננות משלו, שפיתח במהלך דורות של קרבות ומבצעים מזהירים ומלחמות מוצדקות ומוטעות.
כשישבתי בישיבת המערכת עם עצמי, להחליט על מה נדבר היום, חשבתי על הדברים המשונים, המגוונים וגם המגונים ואפילו מדאיגים, שאני נחשף אליהם בכל הרשתות החברתיות שמסביבי (טוב, נו, נקרא לילד המופרע והמפריע בשמו – בפייסבוק).
אנשים (שלא לומר "חברים" ל"קבוצה" או ל"דף") כותבים שם דברים איומים. מימין ומשמאל. אמנם אין לשפוט אדם וגו', אבל גם בלי לשפוט, העיניים רואות והלב נחמץ ומסרב להאמין: איורים שנונים-בעיני-עצמם של הפיכת עזה ללונה-פארק, לעג לתושבי שדרות וצחוקים ודחקות על חשבון "התל-אביבים" עם האספרסו-בטעם-טילים שלהם. היפסטרים וסחים, ערסים ולפלפים, כולם חוטאים באותה דרך, למרות שכל אחד יורה לכיוון אחר.

כשרואים את התופעות האלה, הלב מתגעגע אל עלי מוהר. כמה הוא חסר לנו, לתת קצת פרופורציות, לזכור לא רק את מה שהיה לפני דקה בפייסבוק ובערוץ 2, אלא את כל דברי-ימי-ישראל. ברוח שנונה אך אוהבת. עוד שבועיים ימלאו שש שנים למותו טרם זמנו, טרם זמננו, מלחמה אחת כבר עשינו בלעדיו וזאת כבר השנייה, ואיבדנו את הקשר למציאות ואת הזווית המכילה, האוהבת, המנסה למצוא את המשותף ואת היפה במציאות שהולכת ומתכערת.
כדאי לכם לנסות לקרוא את הרשימה, האחרונה כנראה, שכתב עלי מוהר ב"העיר" 24.11.2006. אני יודע שהסריקה הזו היא לא הדרך הנוחה ביותר לקרוא – אבל אם תצליחו, לא תצטערו.
ובאותו הקשר בדיוק, תוכלו לשמוע את אריק איינשטיין בתפקיד בן גוריון, משוחח עם עלי מוהר על המצב בצפון דווקא: איך עשיתם זה בן גוריון.


הרשימה האחרונה של עלי מוהר. "העיר" 24.11.2006 – כדאי להגדיל ולקרוא

כותב הפוסט היומי יכול לבחור: להיאלם, להתעלם או להתלהם. אלה אמנם משחקי מילים, אבל עדיף משחקים כאלה ממשחקי מלחמה. תמיד אפשר למצוא את המפריד והנלעג בכל קבוצה ובכל מצב. הרבה יותר קל לפרוק את המתח ואת הכעס בצחוקים על קבוצה זו או אחרת.
אבל אני לא אתכם, לעגני-כל-הפייסבוק. אנשי שדרות הם אחיי, בדיוק כמו התל-אביבים, וכדאי להזכיר למי שנולד עם הפייסבוק ביד, שהגלגל כבר התהפך כמה פעמים. היו כמה מלחמות לפני הרשת ה"חברתית" והיו ימים שבעת חירום ניסינו למצוא את המשותף ולא להלעיג או להתעלק איש על רעהו.
אתם יכולים לקרוא לי יפה-נפש, אבל מה עדיף? מכוער-נפש?


אולי חבל שגילינו את האש לפני 300,000 שנים, איור מתוך The Epic of Man

כשאני מנסה לחשוב יותר רחוק משאון התותחים (שנשמע ממש ברגע כתיבת שורות אלה) ומקירקושי הטלוויזיה המתלהמים ומקדמי-הפאניקה, אני אפילו עשוי לחשוב, שוב, שהכל כאן זו "מציאות מדומיינת" (אמנם מדומיינת עם הרבה תמרות עשן ואש, בים, ביבשה, באוויר… ובטלוויזיה), ובכל זאת מישהו המציא את המציאות המדומיינת הזאת! יש לי סימפטיה (או לפחות הייתי רוצה שתהיה לי) לכל ההומו-סאפיינסים באשר הם, הרי כולנו, יהודים וערבים, דרומיים וצפוניים, תל-אביבים ואשקלונים, בנים של אותה חוה המיטוכונדרית (או של אברהם אבינו, אם תרצו את הגרסה המאמינה, דווקא), ואז אני חושב: "חבל שגילינו את האש!" הרי אם היינו נשארים בלעדיה, כל התבערות שהצלחנו להבעיר בעזרתה (ואני מתכוון לכל המין האנושי, לא רק לביבי או לג'עברי), לא היו קורות והיינו ממשיכים ללקט גרגרים בשדה-שליד-הפרדס שבדיוק נזרע השבוע וכוסה ביריעות לבנות.

מבצע "עמוד ענן" של ערוץ 2: כתבינו פרושים בשטח, ואני מוכרח לקטוע אותך כי יש אזעקה באשדוד

אז אני פותח את הטלוויזיה ורואה שהיא דווקא ערוכה היטב לכל הסמטוחה הזאת. "כתבינו פרושים בכל מוקדי האירועים, נעבור אליך אהוד באולפן, משה אתה תחזור אלינו כשתיגמר האזעקה, יונית נדמה לי שיש נפילה בראשון-לציון, מיד נעלה לשידור את ראש העיר, דני, ובכן איתן מה הצבא חושב שאפשר לעשות? אני חייב לקטוע אותך כי יש אזעקה כרגע באשדוד ובבאר-שבע, רוני מה חושבים במטכ"ל? כמה זמן עוד יש לנו בזירה המדינית אודי?"
וכל הטירטור הזה, שאם היה מתרחש ב-48, ב-56, ב-67, ב-73, ב-82 ובכל הטור המתמטי הזה – היינו יוצאים מדעתנו.
ואולי באמת יצאנו? אני הולך רגע לממ"ד לבדוק במחשב המרכזי.

וזה מה שמצאתי במחשב בממ"ד: גלויה פטריוטית מ"עופרת יצוקה", 2009

ולכל התושבים באיזורי האזעקה השונים ובמרחבים המוגנים, אומר את המילים השחוקות: "תשמרו על עצמכם, תהיו חזקים, תחזיקו מעמד" או תיאלמו, תתעלמו, אבל בבקשה, אל תתלהמו. לפחות לא בשבת אחרי הצהריים.

Advertisements
פוסט זה פורסם בקטגוריה ישראל, פוליטיקה, צבא וביטחון, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

9 תגובות על הוראות פיקוד העורף ||| מה עושות האיילות (והתקשורת והרשתות החברתיות) כשנופלים טילים בלילות בתל-אביב ובשדרות?

  1. Amichay Alon הגיב:

    יגאל,
    "החצוי נפש" מהולנד מיזדהה עם כל מילה במילה שלך,עד מתי "רשעים יעלוזו……….? שולח לכם -עמי,קיבוצי,ביתי,מישפחתי,שולח לכם את כל האהבה והחיזוקים שקימים וגם ברגעים קשים אלו,על תישכחו לרגע את הפיתגם
    שחרוט בבית הקברות של קיבוץ בארי על המצבה של ויקטור אלון-"גם דרך קוף המחט,ניתן ליראות את זוהר השמיים"וכמובן הבסיס הוא בפיתגם שחרוט על המצבה של שושנה אלון-"בני,היו מלוכדים.זהו סוד חוסנה של המישפחה"
    אוהב אותכם

    עמ(ישראל)חי

    • igalz הגיב:

      עמיחי ״ההולנדי״, תודה על התמיכה. אנחנו רואים את זוהר השמיים, דרך עמוד הענן ומגלים כוח עמידה וגם כוח ישיבה.

  2. ארנון אבני הגיב:

    האמת, הדבר הכי טפשי שקורה בתקשורת לאורך האירועים האחרונים הוא השמחה לאיד וההקנטות האויליות שמנסים להקניט כל מיני טוקבקיסטים ומתראיינים דפוקים את תושבי המרכז. בעיקר עם הביטוי הזה שמסגיר יותר מכל רגשי נחיתות: 'הבועה התל אביבית'. כי מה רוצים – שירעדו מפחד כאשר אנחנו בממ"ד, מה זה יעזור לנו?
    אני לא דואג שמא יתחילו התל אביבים לקנות בגדים במחסן עמיר, יזעיפו פנים כשאין גשם, או שיבקשו מנוי לאסמסים של מוקד אשכול. זה לא יקרה. אני רק מרגיש קצת מבוכה כאשר קולות כאלה עולים, אולי מפה. כי האמת היא שתל אביב החוגגת והנהנתנית היא העורף הכי טוב שיש לנו. הבטחה יציבה וקבועה שיש לאן לברוח כדי להתאורר, וגם תזכורת קטנה לסקאלה כלשהי של נורמאליות, שאותה אסור לאבד.

    • igalz הגיב:

      הפייסבוק סובל הכל. הבעייה שגם קוראי הפייסבוק סובלים. ויש גם כאלה שסובלים מחוסר תשומת לב.

  3. סמדר הגיב:

    תחילה בחרתי להיאלם, אבל אז קראתי את טורו של עלי מוהר שהבאת, ובא לי פרץ עז של נוסטלגיה ו"געגוע למה שאסור", כדבריו.
    נעים לקרוא את ה"זווית המכילה, האוהבת, המנסה למצוא את המשותף ואת היפה במציאות שהולכת ומתכערת" של מוהר, נעים להיזכר שאפשר אחרת, כשרוצים. גם אם מצידו של מוהר זה כבר לא אפשרי.
    אז מאמצת את המלצתך "להיאלם, להתעלם, אך לא להתלהם". האלמתי את הטלוויזיה, על כל הראשים המדברים המתלהמים בתוכה, מתעלמת מהפייסבוק ברגיעה, ובטח בחירום, נשארתי רק עם הודעות אסמס חיוניות ממוקד אשכול ומוקד צח"י, ועם בלוג אחד, אמצעי תקשורת קטן ומכיל מטבעו, שלא התאלם לגל שקט, ולא התעלם לי מהצג, למזלי.
    מבטיחה לחזור לשאוף פה מדי פעם שאיפה של שפיות.
    שבת שלוםםםםםםםםםם.

  4. igalz הגיב:

    ומה זה בכלל ״עמוד ענן״? אפילו שמות למבצעים כבר לא יודעים לתת. מוהר היה עושה מהענן הזה מטעמים.
    חבל על דאבדין.

  5. Mimi Kelmer הגיב:

    עמוד ענן מזכיר לי דווקא את בריג׳ט בארדו(שם טוב למבצע לא?) בטח בגלל הבית הרביעי בשירם של עלי מוהר ויוני רכטר ״שיר נבואי קוסמי עליז״ שמתחיל בכמו עמוד ענן. הבית הרביעי נראה ונשמע כך:
    כמו בריז׳יט בארדו שתפסה כבר את העסק
    השאירה מאחור את הטוב ואת הרע
    ועל העניינים היא צופה מהמרפסת
    משהו בך יאמר לך הפסק.
    בלי להתכוון תן לעצמך ללכת
    כל החישובים יגמרו מעליהם
    כמו העץ שקמ לתחייה מהשלכת (או מהקסאם)
    משהו בך יאמר לך המשך.
    לך ישר…..

    • igalz הגיב:

      מודה שכאן פספסתי בגדול. לא קפץ לי לזכרון בזמן הנכון השיר (של עלי מוהר יוני רכטר דווקא!)
      והעשן שחדר לעיני בגלל הפלייטרס סימא אותי לגמרי. מתנצל מעומק הלב:
      "כמו עמוד ענן, כך תלך לפני העדר
      תבין הכל, תדע, לא תאמר מילה אחת
      כמו עמוד עשן תעלם בתוך החדר
      משהו בך יאמר לך המשך
      בדרכך. "

  6. Mimi Kelmer הגיב:

    דווקא אתמול ניב רסקין רצה לראיין את יוני רכטר בתוכניתו בגל״צ באותו ״עמוד הענן״ אלא שגודש המאורעות בין שמונה לתשע בבוקר לא השאיר לו זמן לדברים החשובים באמת, ואו שיש מי שיאמר לזוטות.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s