חתולים בצמרת ||| משפחתי וחיות אחרות, והפעם סיפורי חתולים כולל מחקר שטחי בנושא – חלק א'

אירוע דרמטי הקשור לחתולה ירושלמית-משפחתית, שנעדרה למשך שלושה ימים ונמצאה בסוף חיה-ונושמת וקופצת-ושורטת (כרגיל) – הזכיר לי שפעם, לפני הרבה פוסטים, הבטחתי בתשובה למגיבה קבועה ושנונה (איפה נעלמת, רוזה מ'?), לספר את סיפורי שושלת החתולים המשפחתיים.

אוסקר הגדול הגור 1975    קוקה בבית
חלק משושלת חתולי המשפחה: אוסקר הראשון (1973-1976) וקוּקָה המלכותית (1974-1994)

עכשיו הגיעה שעת החתולים. ואם כבר לדון בשאלת החתולים – החלטתי בהזדמנות גם לסקור את סוגיית "יחס האדם לחתול-הבית (וקצת גם לכלב) בעת המודרנית". בכך יתמקד הפוסט הזה. ואילו חלקו השני (שיפורסם בהמשך) יסקור את הביוגרפיות של שושלת חתולי המשפחה ויביא קווים-לדמותם ונקודות-מפתח בחייהם ובהרפתקאותיהם העיקריות (והיו הרבה כאלה, כראוי לחתולי כפר הרפתקנים-ללא-תקנה).

כזכור לקוראי הבלוג הוותיקים, סיפור חייו וסופו העצוב של בוּקי הכלב המשפחתי כבר סופר בפירוט. עכשיו הגיע זמנם של החתולים. כמאמר הפתגם העממי: "כל כלב מגיע יומו ולכל חתול יש כתובת".

אבל כראוי לבלוג שמתמחה גם במחקרים מופרכים ובלתי-מבוססים, אפתח בתיאור "מדעי" של ההתפלגות המשוערת של חובבי, מסתייגי וצוררי חיות הבית למיניהם.

כידוע, העולם נחלק בחלוקה יסודית לחסידי-חיות-בית ולמסתייגים (כמו ה"מתנגדים" – בחסידוּת, שלא לומר: "השונאים"). וגם בתוך החלוקה הזו יש חלוקות משנה. בתצפיותיי הממושכות על אורחות החיים של המין-האנושי ועל הרגלי הטיפול בחיות-הבית של המין הזה, הבחנתי במגזרים השונים האלה. הגרף המצורף כאן, אף על פי שאיננו מסתמך על מחקרים אמפיריים מדויקים, והוא נסמך יותר על תחושות בטן ואינטואיציות של "אוהד-חתולים-פסיבי-למחצה", מתאר את המגזרים האלה בצורה פחות או יותר "מדעית".

2013 גרף אוהבי חיות

אחרי שבודדנו את "המתנגדים" המסומנים בגרף בצבע תכלת (אלה הסולדים משערת-חתול-אחת-על-הספה או ממוקשי-כלבים-חסרי-התחשבות-על-הדשא), יש לנו חלוקה בסיסית (שלא לומר דיכוטומית) בין אוהבי כלבים (דוֹגוֹפילים) המופיעים בירוק, לחובבי חתולים (להלן: חתולאים) המסומנים באדום. נושא זה שווה מחקר בפני עצמו – אבל עוד לא בשלו התנאים לכתיבתו.

מעבר לחלוקה זו ישנו, כפי שהבחנתי בתצפיותיי, מגזר לא גדול שחובב את הכלבים והחתולים באותה מידה (בסגול). אנשים אלה שנקרא להם לצורך המחקר "קיסינג'רים" מוכיחים שעם קצת רצון טוב והענקת בית חם ותנאי מחייה סבירים, ניתן לפשר בין מינים העוינים באופן בסיסי זה את זה מימי קדם, ולהביאם לחיי שיתוף ואחווה, אפילו אחרי אלפי שנות איבה, ויריבות המוּבנה לתוך הגנוֹם של המינים האלה – המין החתולי והמין הכלבי (ואולי אפילו המין האנושי).

המגזר הבא (מסומן בכחול טורקיז), שייקרא לצורך המחקר הזה "חסידי-חיות-עולם" הוא פלח אוכלוסיה של אנשים טובי-לב באופן-חריג הנדירים מאוד במקומותינו, שנוהגים לאסוף לבתיהם או לחצרותיהם עשרות, אם לא מאות חיות-רחוב (חתולים וכלבים) ולהאכיל אותן מדי יום, כדי לשמור על הקשר החם ששרר לאורך הדורות בין האדם וחיות הבית שלו. צדיקים אלה סובלים בדרך כלל מאי-הערכה מצד המין האנושי בכללו, שמתקשה בדרך כלל לראות צדיקים, כשאלה אינם באתרי-עלייה-לרגל קדושים המצויים לרוב בגליל. אבל לדעת הבלוג הזה – אלה האנשים שנותנים למין האנושי תקווה מסויימת לעתיד טוב יותר, פעם, בכלות כל הימים, מקץ כל הדורות ואחרי "המבול 2.0".

חתולי רחוב    חתולים בצמרתהאכלת חתולי רחוב על-ידי צדיקים (מימין) ומפגש של חתול-רחוב עם חתולת-צמרת, מתוך הסרט "חתולים בצמרת" של דיסני (משמאל)

מגזר נוסף (וקטן למדי) הוא של אוהבי החיות האזוטריות: חמוּסים ואוגרים, עכברים לבנים וארנבים שחורים, תוכים וקנריות, נחשים ואיגואנות ועוד מוזרויות רבות. המגזר הזה שאופיו האינדווידואליסטי אינו מאפשר לו, כנראה, להתפשר על חיה בנאלית (כמו כלב או חתול) אינו מבדיל באהבת החיות שלו בין יונקים לזוחלים, ובין רמשים לשאר מיני אורגניזמים. בשבילם כל חיה היא חיית-בית, וגם ידידת-האדם. אם כי עדיין לא יצא לי להיפגש עם חובבי-נמלים מובהקים ולא עם מטפחים של זבובי-בית וצרצרי-לילה. להוציא כמובן את פינוקיו עם ג'ימיני-קריקט הצרצר המצפוני שלו.

pinocchio2     פטר והציפור
פינוקיו והצרצר ג'ימיני ופטר והציפור סשה: חובבי חיות אזוטריות

המגזר האחרון, שלא במקרה הוצאתי את הפלח שלו בגרף מחוץ לגדר (והייתי אף מוציא אותו מחוץ לחוק ומחוץ למסגרת התרבות האנושית, אם הדבר היה בידי) אלה המתעללים בחיות. "אנשים" נוראיים אלה, הנוהגים להצטלם עם חיות שהם עינו, או סתם לתפוס חתולים ולהתעלל בהם, או פשוט להרעיל חיות תמימות – שייכים אומנם באופן פורמלי למין-האנושי, אבל לדעתי ולדעת רבים – יש להרחיק אותם מן החברה האנושית, להגלות אותם אל אי בודד, נטול חיות ואולי אפילו נטול צמחיה ושם לנסות לגמול אותם מסטיותיהם באמצעים קונוונציונליים (ובמקרים קיצוניים – גם בלתי קונוונציונליים). את הסלידה שלי ממגזר זה הדגמתי על ידי הרחקתם מעוגת הגרף, רחוק ככל הניתן.

חתולה רנין    gura
רנין, החתולה הנוכחית, ילידת 2008 וגוּרה (במלעיל) חתולת האינסטגרם הירושלמית, ילידת 2012

אנחנו במשפחה שייכים, באופן מובהק למגזר החתולאים. מאז שנות השישים עם אברוּשוּ החתול המברשתי, כשעוד לא היינו משפחה באופן פורמאלי, היו לנו חתולים. חלקם הגיעו בדרך-לא-דרך, כדרכם של חתולים. חלקם שרדו שנים ספורות או כמה חודשים, והמתמידה מכולם – קוּקָה, חתולה אפורה-לבנה מדהימה, מזן חצי-פרסי, חצי-פוּשטי, שרדה אצלנו 20 שנה (עשרים שנה!!! זמן המקביל לחיי אדם של 140 שנה!) ולמרות שהלכה בדרך-כל-חתול לפני זמן רב, זכרה שמור עמנו בתמונות-טרום-אינסטגרם-ופייסבוק וללא אף סרט-יוטיוב!
ומכיוון שסיפורי (ותמונות!) חתולים זה עניין רציני מדי כדי להביאו, סתם כך בשולי פוסט מחקרי יבש – נשמור את עלילותיהם המפורטות (והמרתקות!) של כל חתולי-הבית שלנו לחלק השני של פוסט החתולים. אל תלכו לשום מקום (אלא אם אתם "דוֹגוֹפילים" וצריכים להוציא את הכלב לצרכיו המיידיים), סיפורים כאלה לא תוכלו לקרוא בשום ערוץ אחר! כלומר, תוכלו לראות ולקרוא בכל מקום ותחת כל רשת-חברתית רעננה, אבל לכל אוהבי החתולים (וגם הכלבים) ודאי יש את מידת ההזדהות ואת אלבום הזיכרונות שלהם, שישמחו להיזכר בהם דרך חתולי-קווים-ונקודות הגנריים (החמודים והנבונים כל כך).
הפרק הבא בסדרה – בקרוב! בערוץ הזה!!!

____

לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, עם כל כותרות העמודים וגם את "שיחה ממתינה", ובה נושאים לפוסטים עתידיים, תוכלו למצוא שם.

 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה בית ומשפחה, בעלי חיים, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

6 תגובות על חתולים בצמרת ||| משפחתי וחיות אחרות, והפעם סיפורי חתולים כולל מחקר שטחי בנושא – חלק א'

  1. לא הלכתי לשום מקום, אני פה כל הזמן, ואפילו נזכרת בך כל פעם שאני מקבלת דבר דואר שבשוליו מצוין שהוא הודפס בכפר שלך!
    יופי של חתולים יש לך. אגב, הדיכוטומיה הזאת של הכלבים נגד חתולים היא רק בגלל שאלו שתי האופציות הנפוצות. אני לא חושבת שהייתי נמנעת מגידול של כל יצור פרוותי אחר (מלבד טרנטולות). הם כולם חמודים ולטיפים בצורה בלתי סבירה. אלא שחתולים וכלבים הם האופציה היחידיה של גידול חיה שאינה כרוכה בסחר בחיות אלא פשוט בהצלה ממוות או מחיי רחוב עלובים.
    ואין דבר מרגיז מחתול שמחליט ללכת לטייל לשלושה ימים ולחזור בפרצוף תמים של-לא-יודע-על-מה-את-מדברת-אני-הייתי-פה-כל-הזמן-למה-את-בוכה.

    רוזה מרציפן, שחולקת את דירתה עם שלושה חתולים בעלי ממוצע של עין לכל חתול.

    • igalz הגיב:

      יפה שחזרת, רוזה, בעקבות החתולה שנעלמה וחזרה. אני מקווה שהדואר שאנחנו שולחים לך מכיל בשורות טובות. ולא הבנתי בדיוק את המתמטיקה של עיני החתולים שלך: לפי חשבוני יש לך חתול אחד עם שתי עיניים, אחד עם עין אחת ואחד ללא עיניים. האם החשבון מדויק?

      • החשבון שלך מדויק! עכשיו רק חסר לי חתול עם שלוש עיניים כדי להשלים סרייה. אני מניחה שבדימונה אפשר למצוא כמה.
        אתה מקבל בדואר משהו חוץ מחשבונות?

  2. שרי אלדן הגיב:

    לא בדיוק רואה (אחרי רופאת עיניים טובה וחמודה.אבל אחרי ביקור אצלה רואים עוד פחות טוב מהרגיל ),
    אבל – לא רואה, לא רואה — ועוד איך רואה ויותר מכך מרגישה את האהבה הזורמת גם בפוסט האחרון .ולא רק האהבה אלא גם הכבוד לכל נושם וחי, אפילו הוא "בסך – הכל חתול. ואיזה מיסגרות מכבדות את "זיקני השושלת המשפחתית".
    . וכל זאת מאחת שאין לה,לא היו לה, וכנראה שגם לא יהיו לה חתולים, כלבים וכיוצא באילו. אבל אפילו בה,(ז"א בי), מתעוררים הכבוד והאהבה ליפה ולמתוק הזה.
    מחר אראה,כמקווה, טוב יותר,ובוודאי אוכל לקרוא ביתר בהירות ולהנות יותר.הרבה יותר. שוב תודה.

  3. עכשיו שמעתי ברדיו שהיו הרעלות אצלכם בכפר! :O
    אני מקווה ששלום לרנין…..

    • igalz הגיב:

      תודה על ההתעניינות, עד לפני כמה שעות – שלומה היה בסדר גמור. נמשיך לדווח במהדורה מיוחדת, לפי ההתפתחויות בשטח (וחבל שהגענו לחדשות שכאלה).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s