מקום בצמרת ||| מצעד הפזמונים העברי של "קווים ונקודות". עשרת הגדולים

כשפירסמתי בחודש שעבר את מצעד הפזמונים הלועזי שלי, שזכה לרייטינג לא רע, הבטחתי לכם גם את המצעד העברי. נכון שנהוג לשדר אותו בראש השנה העברי, ועברנו אותו מזמן. אבל עד שיגיע שוב, אולי כבר לא אכתוב בבלוג הזה (הרי סיפרתי לכם שפתחתי סטארט-אפ של אפליקציות, ויתכן שאהיה עסוק מעל הראש בניהול השוטף שלו).
גם במצעד העברי היה לי קשה מאד לבחור את 10 הגדולים. נכון שבמצעדי העבר, כפי שראיתי בתחקיר, דורגו 20 שירים, אבל למי יש זמן בימינו, אני יודע שלא תהיה לכם סבלנות. אז צמצמתי לעשרת הגדולים וניסיתי לבחור שירים מייצגים. כל שיר מייצג בבחירתו הרבה אחרים שלא נכנסו, לצערי.

הרדיו ב"חדר" בו הושמעו השירים הראשונים של המצעד הזה

עוד לפני התגובות, ברור לי שהבחירה שלי אנכרוניסטית (כי אני הרי אנכרוניסט, כבר הודיתי ש"אני לא מעכשיו"). אתם יכולים לפתוח בלוג ולשים את השירים שלכם, או להציע בתגובות הצעות לסדר היום והמצעד, אבל אני חוזר ומדגיש זה המצעד שלי, בעיקר בשביל זה פתחתי בלוג. הרי שנים אני מדמיין את עצמי יושב באולפן כגדי לבנה או דן כנר חבוש באוזניות ענקיות ובקול רדיופוני (שפעם אולי היה לי) ומקשקש-את-עצמי-לדעת, בין כל השירים והזמרים והזמרות היפים (כי הרי לשיר ממש לא הצלחתי אף פעם, גם בזה כבר הודיתי).

אז הנה המצעד. מהסוף להתחלה. האזנה נעימה.

10. כאן נכנסו 2 שירים שקיבלו את אותו מספר קולות. הקשר ביניהם די רופף, אבל תסמכו עלי שאדע לחבר ביניהם איכשהו. הראשון – שיר ממש ממש ישן ששמעתי עוד בילדותי המוקדמת ברדיו "פילקו" הישן בחדר, עם זמר שהפליא לסלסל, ואף על פי שסלסולים הם לא בדיוק הטעם שלי, הוא קנה אותי כבר אז. ג'ו עמר שהביא לנו את ברצלונה. אבל בטוויסט קטן נחזור לימינו ואביא פה דווקא את הביצוע של מישל כהן, הילד-הזמיר מדימונה ומ"בית הספר למוסיקה". הוא מחזיר אותי לחוזליטו הספרדי, ילד-הפלא של ילדותנו והוא מייצג את כל ילדי הפלא מכל הזמנים, משירלי טמפל וג'ודי גרלנד ועד נועם קניאל. כדאי לכם לשמוע אותו.

ועוד איתו במקום העשירי, עם אותו מספר קולות "שיר ההפלגה" (מפרשי זהב). בחירה מוזרה עבורכם, אבל לא עבורי. אנחנו נשארים בתערובת הישראלית-אירופאית, הפעם בהפוך: לואיג'י זמר יהודי בלגי ממוצא איטלקי, שהיה אחראי להרבה להיטים בצרפתית (אמא קטנה, "UNE MAMAN" למשל) שר במיוחד בשבילנו, בעברית, בפסטיבל שירי הילדים את "מפרשי זהב", שהלחין עקיבא נוף למילים של לאה גולדברג, והמבטא הצרפתי הקל רק מוסיף לשיר ארומה מיוחדת. ולא הייתי נזכר בו אם לא היו שני הנכדים שלי מתחילים לזמזם אותו, כפי שלמדו בימים אלה בגן "עירית".

9. שש עשרה מלאו לנער. בזכות גבי שושן, ולא פחות בזכות המילים של עלי מוהר שכתיבתו כל-כך אהובה עלי. הוא מייצג גם את כל הלהקות והזמרים שתיווכו בין המצעד העברי ללועזי, בתקופת שלטונן המוחלט של הלהקות הצבאיות. למשל השיר הנפלא שלא מדורג כאן כי הוא לועזי-ישראלי וזכה להצלחה גדולה באנגליה: "אהבתנו היא דבר צומח" האריות (בהשתתפות חיים סבן הצעיר), או באנגלית צברית Our Love's a Growing Thing – Lions of Judah.

את גבי שושן, אמנם לא מצאתי בהופעה חיה:

והאריות, לא תאמינו איזו להקה. הם דורגו באנגליה! במקום ה-23 או משהו דומה.

8. לילה בלי כוכב – נציג נוסף של הזמר המזרחי, מתוך אוסף האייטיונס שלי "Mizrahi for Igal". עם הנציג הבולט של הז'אנר (למרות העיניים, וכל השטויות שלו) – שימי תבורי. יש לו עוד הרבה שירים אבל בחרתי את השיר הזה, גם בזכות ה"ל" המיוחדת של שימי (וגם התסרוקת). מילים: יואל ריפל. לחן: עוזי חיטמן.

7. בארץ אהבתי – זמיר אחר, או אחרת. אבל שוב לאה גולדברג. עם צוות הווי חטיבת הצנחנים והסולנית רוחמה רז. איזה קול פעמונים. איזו יפה היא. והמלחין הנפלא, מוני אמריליו (שהוא גם דוד שלי, מגיע לו!)

6. בשמלה אדומה – שוב השפעה של הדור השלישי, שמאז ששרתי (או זייפתי) להם אותו לא שוכחים (או שוכחת) אותו. אבל גם בשל זיכרונות הנעורים. מוטי פליישר, החתיך שהיה לרגע ג'יימס דין הישראלי, ועזב אותנו בשיא, שר יחד עם כל להקת הנח"ל את השיר של רותי ספרוני ויאיר רוזנבלום. "וכל הגדולים וכל החכמים עמדו חיוורי פנים ולא מצאו תשובה". ובאמת מה התשובה?

5. לילה בדרום – כבר הבנתם שהאדם (והבלוגר) הוא גם תבנית נוף מילואיו. הזכרתי את השיר גם כשכתבתי על חיים חפר. הרבה פעמים התנגן לי השיר בראש (ובלב) ולפעמים גם זימזמתי אותו, כי במילא אף אחד לא שמע, ברעש השרשראות וברעום המנועים. את המנגינה היפה כתב סשה ארגוב והביצוע של להקת גייסות השיריון, המייצגת כאן את כל הלהקות כולן, גם כאלה שלא נכנסו ואולי ייצאו פעם באוסף מיוחד.
"שביל החלב שבשמיים / ודרך העפר / נושאים אלייך, אל הבית / את כל חלומותי מן המידבר".

4. רציתי כאן לשים את הגשש החיוור עם פנס בודד, בזכות שילוב הקולות הנהדר והשיר האהוב עלי של חיים גורי (ויוסף דר) עם הלחן של סשה ארגוב. אבל לא מצאתי ביצוע ביוטיוב.
לכן הזעקתי בקריאה דחופה למוקד החירום, זמרת שהייתה חביבה עלי מאד בתחילת דרכה וקצת נעלמה מהזרם המרכזי, אבל עדיין שמור לה אצלי מקום (רביעי!).  "קראת לי אסתר" היא שאלה/אמרה – אתי אנקרי, רואה לך בעיניים. אין מה להוסיף ממילא היא "רואה את הכל".

3. אהבת נעורי, שלום חנוך. כאן יש קטע. שלום הוא שלום ומקומו בצמרת היה מובטח (למרות ש-צ' מעריצו הפנאט במילא לא יגיע לכאן), ומתוך עשרות שיריו היפים (מחכים למשיח, דז'ה וו, אהבת דשא ועוד) בחרתי אותו, גם כי הוא רומנטי, וגם כי הוא כל-כך כפרי. "זיכרון שעולה בי שוב / פרדס רטוב / יללת התנים ואת / שהיית אהבת נעורי".

והקטע הוא שלפני כמה חודשים ביצעו את אותו השיר נער ונערה כל-כך רעננים ויפים, בערב שירי אהבה מקומי שנערך ב"בור" המפורסם שלנו. תקשיבו להם ותבינו שמפיקי "דה וויס" לא הבינו מה יש להם ביד. אבל בטוח שהם עוד יגיעו רחוק.
ואתם יכולים לדלג על הקטעים של המנחה הטרחן שתופס חצי מהקליפ (למה לא חתכו את דבריו). תעברו ישר לדקה השנייה. איזה מתיקות.

2. חוה אלברשטיין. היה ברור ששמור לה מקום בצמרת הגבוהה ביותר (ואתם בטח מנחשים כמה לא מקורי הוא המקום הראשון אצלי) אבל היה קשה לבחור את השיר. לגמר של שירי חוה עלו: אדבר איתך, אילו כל האוהבים, אני מצטערת, את חירותי, את תלכי בשדה, חופים, בשביל אל הברכות, משירי ארץ אהבתי ועץ הכוכבים. והשיר שנבחר הוא כמו צמח בר, של רחל שפירא ונחום היימן. בגלל האהבה והגעגועים, וגם בגלל הרקע שלו. אם תרצו להתעמק, תיכנסו לכאן.

1. ובמקום הראשון – לא היה לי כל היסוס. אריק איינשטיין. הרי כל בוקר אני מתחיל עם מחרוזת השירים הישנים והטובים שלו. והמערכונים והסרטים שלו מ"לול" ועד "מציצים" ועד "כבלים" הם יצירות מופת שהדור שלי, ונדמה לי גם דורות נוספים גדלו עליהם ויודעים אותם בעל פה.
הזמר הגדול מכולם. הקומיקאי הטוב מכולם. הקול הכי נעים. וגם חתיך (אבל זה לא חשוב לי). ומתוך מאות שיריו עלו לגמר: אני ואתה, הוא לא ידע, יצאנו אט, השעות הקטנות של הלילה, כמה טוב שבאת, לילה לילה, סע לאט, עין גדי, עיר לבנה, שיר ערש נגבי ושכשנבוא. והשיר שבחרתי הוא רוח סתיו של יחיאל מוהר ויוחנן זראי. דווקא בשל המלנכוליה הדקה והשפה המיושנת והתקווה המסוימת שניתנה לנו : "זה רק הסתיו וזה עובר". הלוואי שזה היה נכון.

בביצוע המוכר והאהוב, אבל בלי סרט

או בביצוע חי, מתוך לול

כאן מסתיימים שידורינו, היו שלום, אנחנו הולכים לים או לגינה.