המורה עם הקו הרגיש ||| על פרידל שטרן המורה לרישום מבצלאל

פרידל חורף 1953הרבה מורים טובים היו לי בבצלאל, בסוף שנות השבעים של המאה הקודמת. אבל פרידל, המורה לרישום, הייתה אחת ויחידה. אני קורא עכשיו באתר המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס (בחולון) שהשנה תתקיים התחרות השנייה (הדו-שנתית) לקריקטורות הומוריסטיות ע"ש פרידל שטרן ז"ל. סיום התחרות ותצוגת הקריקטורות יתקיימו במוזיאון בעוד כחודשיים, ב-6 במרץ 2014. ואני נזכר במורה פרידל ובשיעורי הרישום בחדר הגדול שבקומה התחתונה של בית האבן הישן ההוא בירושלים.
אל שיעורי הרישום של פרידל היינו מגיעים פעם בשבוע, כך נדמה לי, עם תיק החצי-גיליון הגדול ועם ניירות הרישום, העפרונות והפחמים. השיעור לא התקיים, מסיבות שלא ברורות לי עד היום, בבניין בצלאל ההיסטורי שברחוב הנגיד, שבו למדנו את רוב השיעורים. אולי רצו לבדל את השיעורים "המסורתיים" עם המורה "המבוגרת" – מהסגנון העיצובי "העכשווי והמודרני" (עכשיו אני מבין שהיא הייתה בת שישים בסך הכל כשלימדה אותנו – צעירה יחסית, במושגים של היום). ואולי פשוט לא היה מספיק מקום בבניין ההיסטורי הישן.

פרידל הייתה מורה מצוינת, מחמירה כשצריך, משבחת כשמגיע לך (ברוב הפעמים, לא נראה שהגיע לי, כי את "הקו הרגיש" ו"המחפש" שהיא ניסתה להקנות לנו, לא מצאתי עד היום).
והיה לה גם את ההומור היקי הזה עם המבטא האירופאי שהיה גם הוא שונה מה"צבריות" הישראלית שהורגלנו אליה. אני נזכר איך היא הייתה אומרת: "בסופו הדבר – זה יכול להיות רישום יפה" (השיבוש, או החידוש, הלשוני הזה נשאר לי כביטוי חביב אפילו יותר מהעיסוק באיורי עיפרון שזנחתי מזמן).

2673     2672

2675      2666
איורים של פרידל שטרן, כולל דיוקן עצמי משנותיה האחרונות (מאתר המוזיאון לקריקטורה ולקומיקס)

לפרידל עצמה בהחלט היה קו רישום רגיש, כפי שאני רואה עכשיו באיורים שלה המוצגים באתר המוזיאון לקריקטורה ולקומיקס. באתר הזה אני קורא גם שעיזבונה הגיע למוזיאון וחלק ממנו יוצג בתערוכה, ביחד עם הקריקטורות שישתתפו בתחרות (התחרות פתוחה למקצוענים וגם לחובבים – כך שגם אתם יכולים לשלוח עבודות לתחרות, שהפרס הראשון שלה למקצוענים הוא 21,000 ש"ח! ולחובבים – 9,000 ש"ח). כדאי יהיה לבוא לראות את התערוכה, כי פרידל הייתה חלוצת הקריקטורה הנשית בישראל וכפי שכתוב באתר  "היא השתתפה בתערוכות ציור וקריקטורות משנת 1944 ועד 2006, הציגה בגלריות ומוזיאונים בארץ ובעולם וקיבלה פרסי הוקרה רבים. במשך שנים רבות הייתה אישה יחידה שפעלה בתחום הקריקטורות בישראל."
היא הקדימה את כולם בגישה הנשית, שלא מתייחסת בקריקטורות רק להבלי הפוליטיקה וקשקושי המנהיגים – כפי שנוטים לעשות רבים מהקריקטוריסטים הגברים – אלה מסקרת ומציירת את החיים עצמם (אם יש דבר כזה). במובן הזה היורשת המובהקת והמצוינת שלה היום היא דניאלה לונדון דקל, עם העמוד הנהדר שלה במוסף של ידיעות (רק בגלל העמוד שלה ביקשנו משכננו מ' לשמור לנו את המוסף בכל מוצאי שבת).

פרידל יום האם 1953"יום האם": קריקטורת עמוד שלם של פרידל (דבר השבוע, 1953). השארתי גם את ההפנייה ל"דברי חברים על ההסתדרות" בעמ' 6-7

והנה, בכרך "דבר השבוע" מ-1953 שהתגלגל לידיי (וכבר הבאתי ממנו בפוסט על בתי המנהיגים, את צילום הצריף של בן-גוריון בשדה בוקר), מצאתי גם לא מעט קריקטורות של פרידל, חלקן על עמודים שלמים, דבר שהיה נדיר בעיתונות של הימים ההם. הקריקטורות, עם החתימה המפורסמת של הכוכב (שטרן – בגרמנית) נראות רעננות גם היום, 60 שנה אחרי שצוירו, למרות שהנייר הנושא אותן הצהיב כבר מזמן, ושולי הדפים שלו מתפוררים.

פרידל עדלאידע 1953
עדלידע תשי"ג: קריקטורה של פרידל על שני עמודים (דבר השבוע, 1953)

פרידל הלכה לעולמה לפני כשבע שנים, בת תשעים. ב-1999 היא קיבלה אות הוקרה על מפעל חיים. היא העמידה דורות של תלמידים וכך כתבו עלייה באתר המוזיאון: "פרידל שטרן התמקדה בקריקטורות העוסקות בנושאים חברתיים, ובתיאורים הומוריסטיים של חיי היום יום. הקו הגרפי שלה היה דינמי וציוריה שפעו אופטימיות, משולבת באירוניה עצמית. במהלך הקריירה שלה נמנעה מעיסוק בנושאים פוליטיים. הקריקטורות של פרידל עוסקות בעיקר בסוגיות חברתיות ובין-אישיות. הקריקטורות שפורסמו בספרה ההומוריסטי 'עלי תאנה' מתארות את אדם וחווה בגן העדן ואת היחסים שבין המינים."

פרידל גשם 1953
הבעיות בחורף 1953 לא היו שונות, כנראה, מחורף 2013 (קריקטורה של פרידל, "דבר השבוע" 1953)

פרידל תנור 1953
פרידל קונה תנור-נפט לחורף, ונשארת בסוף עם השמיכה והכפפות והיין ("דבר השבוע" 1953). בהזדמנות תוכלו לקרוא באותו עמוד את הכתבה על "הנער האילם המתפרנס מציורי מדרכות" (שלא קשור לפרידל)

למרות שהיא זכורה לי כאישה די קטנה בקומתה, היא הייתה מורה גדולה. אני חושב שכל מי שזכה להיות תלמיד שלה יזכור אותה כמורה מיוחדת במינה.
ובעוד חודשיים, כשתיפתח התערוכה – מומלץ לנסוע לחולון למוזיאון הקומיקס לראות אותה. מאז ימיה החלוציים של פרידל צמח כאן דור של קריקטוריסטים, מאיירים וקומיקסאים משובח ומגוון. (רק אל תחנו בחנייה של האוטובוסים, כמו שאנחנו עשינו בלי ששמנו לב וקיבלנו דו"ח מהעירייה. פרידל בטח הייתה עושה מזה קריקטורה משעשעת, אבל אותנו זה בכלל לא הצחיק).

שבת שלום לכל חובבי האיור, הקריקטורה והקומיקס (אולי עוד אכתוב כמה פוסטים על החבר'ה המוכשרים האלה ממשיכי-הדרך שפרצה פרידל). וכשאתם מציירים, מאיירים או מקשקשים תשתדלו לשמור על "קו רגיש", כי בסופו הדבר – הקו הוא זה שנשאר.

***
עוד כתבו על פרידל באתר המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס: "פרידל שטרן נולדה בלייפציג שבגרמניה בשנת 1916 ועלתה ארצה בשנת 1936. בימי מלחמת העולם השניה נמנתה עם מתנדבי היישוב לצבא הבריטי. היא הייתה אחת מחלוצי הקריקטוריסטים שפעלו. אישה יחידה בין קריקטוריסטים רבים שפעלה החל משנות הארבעים של המאה הקודמת. מתחילת שנות ה-50 הייתה פעילה כקריקטוריסטית בעיתונים מובילים כ"דבר", "דבר השבוע" "לאשה" ו"במחנה". איירה ספרים ועבדה כמורה שהעמידה דורות של תלמידים בבית הספר לאמנות בצלאל. שטרן חתמה על הקריקטורות שלה בכינוי "פרידל", ובציור של מעין כוכב, (בגרמנית – "שטרן")."

ובוויקיפדיה תוכלו לראות עשרות קישורים עם ספרים, תערוכות, עבודות וכתבות עליה – מי שהתעצל להיכנס לקישור הראשון למעלה – יכול להיכנס כאן ולקרוא את מה שמעניין אותו.

_______

לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, עם כל כותרות העמודים וגם את "שיחה ממתינה", ובה נושאים לפוסטים עתידיים, תוכלו למצוא שם.

 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה איורים, בית ומשפחה, עיתונות, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על המורה עם הקו הרגיש ||| על פרידל שטרן המורה לרישום מבצלאל

  1. סמדר הגיב:

    האיור הראשון של פרידל שהצגת כאן מתאר באופן מקסים וטורד-מנוחה את "יום האם", כפי שהוא נראה ב-1953, כשהתייחסות פוליטיקלי קורקט עוד לא נולדה.
    מעניין להשוות את "מעמד האשה" כפי שהוא בא לידי ביטוי בקריקטורות של פרידל, לאותו מעמד, כפי שהוא מבוטא כיום, בקומיקס של דניאלה לונדון דקל (למשל כאן)

    • igalz הגיב:

      את ההשוואה של פרידל לדניאלה עשה לראשונה הקריקטוריסט והמאייר (הגבר) מישל קישקה שכתב אצלו בבלוג: "אני רואה בה מעין גלגול, מעין דגם משודרג של פרידל שטרן המנוחה, שגילתה אומץ רב ומקוריות יוצאת דופן בקריקטורות וקומיקסים שפירסמה כאן, אי-שם בתקופת האבן, בין שנות החמישים ושנות האלפיים. כמוה היא חתרנית, פרובוקטיבית, חריפה, ביקורתית, נשכנית, ידענית וחדשנית. רק שבמאה ה-21 אפשר ללכת יותר רחוק כי מתחילים מרף גבוה יותר: הרף שקבעה פרידל".

  2. שאול נמרי הגיב:

    נמצא ברשותי רישום פורטרה של פרידל שטרן מ1964 בבצלאל הייתה מורתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s