ונעבור לפרסומות ||| פרסומת מהי (1947), על ספר מיוחד מעולם אחר

הספר "פרסומת מהי" מאת א. טמקין, שנכתב בחיפה (Printed in Palestine) ב-1947 ונדפס בדפוס הוצאת הקיבוץ המאוחד בעין חרוד, נמצא אצלי כבר עשרות שנים. זהו אחד הפריטים הבודדים (מלבד המילון העתיק מלייפציג 1886 שכבר הזכרתי בפוסט קודם) שנשארו לי בירושה מסבא-לוי, הסבא שעלה ארצה ב-1925 והקים, יחד עם בן-דודו, בית דפוס חלוצי בחיפה בראשית המאה הקודמת.

העטיפה השחורה של הספר עם הדבקת הפס הצבעוני המודפס בהדפסת אייריס (לקוראי שאינם מעולם הדפוס: מדובר בהדפסת מעבר של צבעים, מעין קשת צבעונית שאיננה מודפסת מארבעת צבעי היסוד – כחול, אדום, צהוב ושחור, או CMYK, אלא ע"י ערבוב ממשי של צבעים על גליל מכונת הדפוס, והכל, כמובן, הרבה לפני שנתגלו או הומצאו כל הפיקסלים הדיגיטליים של ימינו). ובכן, העטיפה הזו שבתה את דמיוני עוד כילד. לצערי, מהחלק הצבעוני של העטיפה שרדו את תלאות המאה ה-20 רק רמזים למה שהיה, אבל חכו ותראו מה יש בתוך עמודי הספר. מצפה, לאוהבי התחום, חגיגה של ממש!

בזמנו, אחרי שהתברר לי סופית שעתידי כחקלאי איננו ברור. למרות שלמדתי – כדרך כל בני הכפר על האי המדומיין שלנו – לנהוג בטרקטור ואפילו ידעתי קצת לנסוע ברוורס כולל עגלה-עם-2-גלגלים (עגלה-עם-4-גלגלים כבר הייתה מעל כישורי). ובכן בזמן ההוא חשבתי שאולי אהיה גרפיקאי של פרסומות. מעניין לראות במבט לאחור (ידעתי רוורס, כבר אמרתי) איך דווקא תחום כל כך קפיטליסטי ובורגני יכול להיות פנטזיה של ילד-של-חלוציות-מדברית כפי שהייתי. הכל, כנראה, בגלל הספר הזה.


המחבר בילדותו, נוהג ברוורס ומצייר סיסמאות פרסומת (בשיתוף עם ידידה)

עתידי כקופירייטר נחסם סופית כשהמצאתי בגיל 12 בערך סיסמת פרסום פיקטיבית לחברת תעופה מקומית: "בכל המטוסים אשתך הקיאה, לכן טוס אך ורק בארקיע". (לא מצאתי, בינתיים את התיעוד לכך, אבל אדאג לעדכן אתכם כשאמצא). אחרי שלמדתי בבצלאל תועלו כישורי הגרפיים המסוימים, לפי צורכי המפעל שלנו, לתחומים אחרים כטופסולוגיה, מסמכים וכרטיסים של עיריות, משרדי ממשלה וקונצרנים וחברות הבנות שלהם. עולם הפרסום הפסיד (או שלא).
נכון שנזקפת לזכותי ה"הברקה" המיתוגית של המצאת המילה "מעטפית" (אתם יכולים אפילו לחפש בגוגל), אבל מעבר לכך ולהמצאת המילה "תו'בבר" או "תודבר" כקיצור של "אותו דבר", בשיתוף עם נציגי הדור השלישי במשפחה (או החמישי, אם להתחיל מסבא-איש-הדפוס) לא הפכתי לפרסומאי ולא לקופירייטר. החידוש הלשוני המרענן הזה לא נקלט, בינתיים, בקרב הציבור הרחב (ואולי עוד יגיע יומו, מי יודע הרי הכל נשאר תו'דבר אצלנו…)

את כל ההקדמה הזאת כתבתי רק כדי להביא לכם את אוצר הדוגמאות בנות 65 השנה של עולם הפרסום בארץ, רגע לפני הקמת המדינה, כפי שהוא משתקף מדפי הספר הזה. בספר מופיעות הוראות והנחיות מפורטות לפרסומאי הארץ-ישראלי, והוא בהחלט ספר חלוצי בתחומו. סרקתי רק דפים ייצוגיים, וגם זאת רק עד אמצע הספר. גם כך משתקפת ממנו הנאיביות והגאווה הארץ-ישראלית שנשבה אז גם אצל חלוצי הכפר הסוציאליסטי (מותר להגיד את המילה הזאת היום, בתקופת הארטליין האדום?) וגם אצל חלוצי הפרסום הישראלי הקפיטליסטיים. כולם היו בני, או יותר נכון אבותי.

רוב הפרסומות של אז כוללות אימג'ים מצויירים, בכשרון רב, חייבים לציין. להכין גלופות עם תמונות היה אז מסובך טכנית ויקר. הקרדיטים למשרדי הפרסום וההסברים המלומדים מופיעים בתחתית כל פרסומת או באנר – תוכלו להגדיל ולקרוא, אם תרצו.
זהו זה, אני סיימתי, נעבור לפרסומות.

הוראות והנחיות לעיצוב לוגו ו"דמות פרסומית", א. טמקין "פרסומת מהי", 1947


דוגמאות לעיצוב לוגו, א. טמקין "פרסומת מהי", 1947


איך לחבר סיסמת פרסום: "אל תטרידי את בעלך", "שמע בעצת רופא השיניים", "פרסומת מהי", 1947


צילומים נדירים בפרסומות, "עכשיו אני מבין מדוע שמו עדין", (בלי חוק הפוטושופ) "פרסומת מהי", 1947


כוכבות הוליוודיות משתתפות כבר בפרסומות "פרסומת מהי", 1947


וגם כוכבות תיאטרון מקומיות, "פרסומת מהי", 1947

עוד כמה באנרים וגמרנו את הפקת אוקטובר (1947!)

"אפקט של שחור מתאים לתקופות מלחמה" – לתשומת לב המתכננים! בכל מקרה רצוי שיהיה גם "וֶלְוֶטָה"!

ולסיום: הפרסומת של הדפוס של סבא:

זהו זה, עד כאן. להתראות בהפקת נובמבר 2012.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה איורים, טיפוגרפיה, ישראל, ספרים, תמונות, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

6 תגובות על ונעבור לפרסומות ||| פרסומת מהי (1947), על ספר מיוחד מעולם אחר

  1. סמדר הגיב:

    לא, זה פשוט מקסים! אוהבת את ניחוח הולווטה והסבונעדין ותמרוקי תיא, שעולה מהדפים המצהיבים ומהפוסט כולו. היו זמנים… לחמנו ועיצבנו.

    אין ספק שלדון דרייפר יש עוד הרבה מה ללמוד מסבא לוי ומבני דורו, כמו שלפרסומאים בני דורנו-אנו יש עוד הרבה מה ללמוד מדון דרייפר ומשאר המאצ'וס בסטרלינג-קופר.
    באשר *אליך*, נראה שעולם הפרסום הפסיד כאשר דון ויתר על כישוריך כקופירייטר ולא צירף אותך בסוף למחלקת הקריאייטיב.
    מצד שני – הכפר הסוציאל-קפיטליסטי המדומיין הרוויח בגדול, וכעת נהנה ממך גם הכפר הגלובלי-וירטואלי כולו.

    (אמת בפרסום: אין לראות בסקירה מרתקת זו המלצה לצריכת המוצרים המעוצבים הנזכרים בה, כגון: מרגרינה, סיגריות, אוטובוסים, תרכיז עסיס, כדורי פלגין, מלחמות, ובתי מרגוע. משרד הבריאות עדיין עומד בקביעתו שהעישון מזיק לבריאות, וששומני טראנס מעלים את הכולסטרול הרע וגורמים להיווצרות טרשת עורקים, המהווה גורם סיכון משמעותי להתפתחות מחלות לב כליליות…)

  2. ארנון אבני הגיב:

    נחמד לגלות את הביוגרפי שלי, כולל רוורסים עם עגלה שני-גלגלים, וההחלטה שחקלאות תישאר העסק של אבא – אצלך בבלוג. זכה צדיק ומלאכתו נעשית בידי אחרים.
    אגב, אצלי הספרים היו 'מעיר ומכפר' של שמוליק כץ, ו'במסגרת' של הניק.

  3. igalz הגיב:

    במקרה שלי גם האבא לא היה חקלאי (חוץ מגיוסים למישמיש ולהעמסת חציר) והיה ממקימי הדפוס המקומי. שמח שהביוגרפיות והגלגלים מתחברים ומצטלבים.

  4. אוי לבושה, אמא שלי עדיין משתמשת ב"ולוטה".

    • igalz הגיב:

      ולוטה זה לא כל כך נורא. עדיף על פלגין מהפרסומת השנייה. לכמה מחברי הטובים ביותר יש ולוטה בארון התמרוקים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s