״יש ילדים״, ״אצלנו בחצר״, ״קומסי קומסה״ ||| חמש דקות על מאה שנות שירי ילדים בישראל

כשנגמרים חגי תשרי – כולל הטיסות והנסיעות, הסוכות והקמפינגים – מגיע הזמן  להיערך לפסטיבלי חג החנוכה. ובתוך שלל אירועי החג המקדשים, כמו בכל חג, את גבורת היהודים (מול היוונים והפרסים והאנגלים ושאר האויבים) מגיע זמנו של פסטיבל שירי הילדים.

העוקבים הוותיקים ודאי זוכרים את מצעדי הפזמונים השונים שערכתי כאן. זה היה בימים אחרים כשלקוראים היה זמן להאזין לעשרה שירים ברצף. היום המצב אחר לגמרי (חלפו הרי כבר שש שנים מהקמת ה״קווים״ וה״נקודות״ שלי), לכן הסתפקתי בשלושה שירי ילדים, שמבחינתי מכסים את כל הקשת שעברה המדינה ושירי הילדים שלה, במאה שנה בערך.

שנות העשרים של המאה ה־20: ״יש ילדים״

מילים: אברהם ברוידס; לחן: דוד זהבי (1925-1924)

ילדי כיתת ״שיבולים״ מעין כרמל שרים את השיר ״יש ילדים״

לשיר הראשון (מתוך שלושה) לא מצאתי גירסת יוטיוב, אבל למזלנו יש את אתר ״זמרשת״ שמשמר מוזיקה שביוטיוב כבר אין לה סיכוי. זהו שיר ששרנו ב״פעולות התנועה״ בכיתות בית הספר היסודי. למדנו את מילות השיר במסגרת הפעולה על ״ילדי העולם״. תוכן הפעולה נקבע על ידי מנהיגי תנועת הנוער, שהייתה בימים ההם גורם חינוכי משמעותי. בשיר הזה סופר על ילדים (כמונו ילדי העתיד של הלינה המשותפת) ש״להם לא יחסר בבית מאום״ ומצד שני – ילדים אחרים, ״גלמודים באין גג לראשם״. אולי לא ממש הבנו אז את הפער הגדול בין שתי קבוצות הילדים, אבל הזדהינו מאוד עם המילים (וגם עם המנגינה העצובה). אני ממליץ לבחור את הביצוע של ילדי כיתת ״שיבולים״ (המופיעים בתמונה למעלה) מעין כרמל.

יֵשׁ יְלָדִים בְּנֵי כְּפָר וּבְנֵי עִיר
עֵין שֶׁמֶשׁ תִּצְהַל לִקְרָאתָם וְתַזְהִיר.
לָהֶם לֹא יֶחְסַר בַּבַּיִת מְאוּם
עַל כַּפַּיִם הָאָב וְהָאֵם יִשָּׂאוּם.
כָּל יֶלֶד וָיֶלֶד וּכְלֵי שַׁעֲשׁוּעָיו
בָּהֶם יְשַׂחֵק וְיַרְנִין לֵב רוֹאָיו;

אַךְ יֵשׁ יְלָדִים נְזוּפִים בְּלֹא אָשָׁם
גָּדְלוּ גַּלְמוּדִים בְּאֵין גַּג לְרֹאשָׁם.
שְׂעָרָם לֹא סָרוּק וְגוּפָם לֹא רָחוּץ,
יְחֵפִים וּקְרוּעִים תּוֹעִים הֵם בַּחוּץ
יְלָדִים עֲזוּבִים לְלֹא אָב וּבְלִי אֵם
עֲלֵיהֶם הָרָקִיעַ קוֹדֵר וְזוֹעֵם.

---

שנות התשעים: ״אצלנו בחצר״

מילים ולחן: נעמי שמר

מכל מאות שירי הילדים שמחזיקים מעמד גם בזמננו בחרתי כמייצג דווקא את השיר היפה של נעמי שמר ״אצלנו בחצר״ – בגלל הקוסמפוליטיות שלו וגם האופטימיות שהוא משדר (״אצלנו בחצר / בצל אילן פורח / ילדי כל העולם / באים להתארח / אצלנו בחצר / ילדי העולם כולו /רוקדים במעגל / ואומרים שלום״).
וגם אם האנימציה של סרטון ה״ילדות ישראלית״ קצת מיושנת – הרוח הטובה נשמרת לאורך כל השיר.

אצלנו בחצר 
בצל עצי הזית 
באים בדרך כלל 
המון אורחים לקיץ 
לכל אחד מהם 
שפה משלו 
ודרך משלו 
להגיד שלום. 

בן מאיטליה אומר בונג'ורנו 
בת מצרפת אומרת בונז'ור 
קן מיפן אומר אוהיו 
כשהוא בא לביקור 
קיי מהוואי אומר אלוהה 
טניה מבריטניה אומרת הלו 
כל מי שבא אלינו הביתה 
יש לו שלום משלו. 

---

2018: ״קוֹמסי קוֹמסה״

מילים ולחן: סטפן לגר, דולב רם ופן חזות

השיר של ימינו, ימי המסכים והקופצניות העליזה וחסרת הדאגות לכאורה. עם הביצוע משובב הנפש בצרפתית מעוברתת של סטפן לגר (גיבור האינסטגרם שנולד בבת-ים להורים מטוגו ומשרת בחיל התיקשוב): ״איזראל פרובלמטיק״ – השיר מדבר על המציאות הישראלית בה התרגלנו לחיות ולהסתפק בדברים שלא עשויים עד הסוף, שהם "ליד", למשל הפרנסה, הפוליטיקה, הפקקים בכבישים וכדומה. (מתוך האתר ״פרוגי״).

Israël est magnifique mais un peu problématique
Chez nous on dit ze maspik
Comme ci comme ça ze ha trick
Par example sur Tel Aviv il y’a tout de tout sans deconner
Mais c’est toujours pas parfait
(Attends jvais tout t’expliquer ( Eeeeeyy

Pkakim Be Yom rishon
Comme Ci Comme ça
Vacances au ski sur le hermon
Comme Ci Comme ça
LES MADMOISELLES EN ISRAËL SONT OULALA
AVAL Ha NIMOUSSIM

COMME CI COMME ÇA
COMME CI COMME CI
COMME ÇA

נראה שגירסת השיר המועדפת על ילדי המילניום הוא גירסת פורטנייט הרחוקה מאה שנה בערך מ״הילדים הנזופים והגלמודים״ בשיר הראשון. אבל צריך להודות שזה מה שהולך היום: ״מוכרחים להיות שמח״ כמו שפעם שרנו.
אז בבקשה: תהיו שמחים, או לפחות תעמידו פנים עליזים – והשמחה כבר תבוא מעצמה. פחות או יותר. קומסי קומסה.

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן